ואף על פי כן: אקדמיה

מאמר תגובה ל"בשביל מה צריך את האקדמיה?"

-
אליהו קפלן סטודנט למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים

האקדמיה אולי לא הביאה לסגירת הפער בין חרדים ללא חרדים בשוק התעסוקה, אבל היא עדיין הדרך הטובה ביותר לשיפור שכרו של העובד החרדי. יתרה מזו, השתלבות באקדמיה היא ההכנה הטובה ביותר של העובד החרדי לעולם החילוני של שוק התעסוקה.

כ"ג תשרי תש"פ

"הנחה לא נכונה היא שקרית בהכרח, אך הנחה נכונה אינה מייצגת בהכרח את האמת."

אמרה זו, המיוחסת לקאנט, מתמצתת את ביקורתי על מאמרו של אליהו לוי. שכן, אף שהמאמר מציג בהצלחה ליקויים רבים בשילוב החרדים בעולם התעסוקה, ומעלה סוגיות ראויות לדיון באופן כללי על שוק התעסוקה בישראל, הרי שהמסקנה שאליה הוא מגיע מתוך ההנחות הללו שגויה בעיני לחלוטין.

על אף שהמאמר מציג בהצלחה ליקויים רבים בשילוב החרדים בעולם התעסוקה, ומעלה סוגיות ראויות לדיון באופן כללי על שוק התעסוקה בישראל, הרי שהמסקנה שאליה הוא מגיע מתוך ההנחות הללו שגויה בעיני לחלוטין

דרך הילוכי ברשימה זו תהיה כך: ראשית, אטען כי במציאות של היום הדרך היעילה ביותר להעלות את פריון העבודה של העובד החרדי היא לימודים אקדמיים, וכי הצורך בפתרון הליקויים שהעלה הכותב אינו גורע מהתועלת שהעובד החרדי משיג באמצעות לימודיו.

לאחר מכן, אנסה לתהות אם חזונו של הכותב – השוואת פריון העבודה החרדי לפריון העבודה הכללי, זאת מבלי שהאדם החרדי יצטרך להתאים את תרבותו לסביבה הכללית – בכלל ניתן ליישום במציאות. אטען כי גם מבחינת הסרת החסם התרבותי, לימודים אקדמיים הם הפתרון היעיל ביותר כיום.

 

התועלת לעובד החרדי מלימודים אקדמיים

הכותב טוען כי "מצבם הכלכלי של אלו [שסיימו לימודים אקדמיים] השתפר אך במעט". הוא מציין בתור ראיה לדבריו את העובדה ש"הפער בין השכר של גבר חרדי בעל תואר אקדמי לבין רעהו החילוני הוא יותר מכפול". לכך הוא מוסיף כי "למעשה, גבר חרדי בעל תואר מרוויח בממוצע פחות מגבר לא-חרדי שאינו בעל תואר". מכך מסיק הכותב ש"אקדמיה לחרדים היא כישלון קולוסלי", וכי "הנימוק העיקרי להסללת חרדים לאקדמיה התברר כטעות". מסיבות אלו, יש לדעתו להפסיק את הניסיון לשילוב חרדים באקדמיה, ולפנות לערוצים אחרים.

על פניו, "דברים כדרבנות". אולם, אם נתבונן באותם נתונים שצוטטו על ידי הכותב נראה תמונה שונה השומטת את היסוד של מסקנתו. כפי שניתן לראות, הרי שבעוד שגבר חרדי לא אקדמאי משתכר כ-7,000 שקלים לחודש, גבר חרדי אקדמאי משתכר כ-10,000 שקלים.[1] במילים אחרות, תואר אקדמי מעניק לגבר חרדי שיפור של כ43% (!) בשכרו, ובקרב נשים חרדיות השיפור אפילו מובהק יותר ומתקרב לשיעור של 70% (!).[2]

אם נקבל את הנחת המוצא כי השכר משקף את פריון העבודה, הרי שלימודים אקדמיים משפרים את הפריון של עובד חרדי ב-40% ואת הפריון של עובדת חרדית ב-70%, תוצאה מרשימה שלא הרבה תכניות ממשלתיות יכולות להתגאות בה

דומה שקשה להלום נתונים אלו עם דברי הכותב שלפיהם מדובר בשיפור מועט בלבד. שיפור של מעל ל-40% בשכר הוא משמעותי לפי כל קנה מידה. אם נקבל את הנחת המוצא כי השכר משקף את פריון העבודה, הרי שלימודים אקדמיים משפרים את הפריון של עובד חרדי ב-40% ואת הפריון של עובדת חרדית ב-70% – תוצאה מרשימה שלא הרבה תכניות ממשלתיות יכולות להתגאות בה.

כמובן, העובדה שאפילו לאחר רכישת השכלה אקדמית שכרו של עובד חרדי נמוך בהרבה משכרו של יהודי לא חרדי, צריכה להיות "דגל אדום" עבור מקבלי ההחלטות, הן בציבור החרדי והן בגורמי הממשלה, ומדובר בנתון שאסור להקל בו ראש. אך אין להסיק מכך שהטיפול היחיד בפער הוא "שפיכת התינוק עם המים". למעשה, הכותב מציע להפסיק דרך פעולה מעשית וריאלית, המשיגה בפועל שיפור ניכר ברמת השכר של העובד החרדי, וזאת לצורך תכנית תאורטית שלא נוסתה מעולם, ושהשפעותיה המעשיות על השכר אינן ידועות. נדמה כי יהיה דרסטי מדי לנקוט צעד כזה רק משום שהתכנית הקיימת אינה מושלמת ודורשת מקצה שיפורים.

הכותב מציע להפסיק דרך פעולה מעשית וריאלית, המשיגה בפועל שיפור ניכר ברמת השכר של העובד החרדי, וזאת לצורך תכנית תאורטית שלא נוסתה מעולם, ושהשפעותיה המעשיות על השכר אינן ידועות

נקודה נוספת שיש לתת עליה את הדעת בהקשר זה היא השאלה המתבקשת: האם הסיבה לפער בין שכר העובד החרדי לבין שכרו של עובד מקביל (יהודי) שאינו חרדי נעוצה בהשפעות שונות של הלימודים האקדמיים על מגזרים שונים, או שמא מקור הפער בשוני בין תכניות הלימודים הנלמדות בקרב חרדים לעומת התכניות במגזר הכללי? ושמא מדובר במשתנים אחרים המשפיעים על השכר ללא קשר ללימודים אקדמיים?

בניגוד לכותב, המתייחס ללימודים אקדמיים ב"חדא מחתא", הרי שהנתונים מראים כי השיפור בשכר משתנה מאוד בין תחומי הלימודים השונים ובמיוחד בין מוסדות הלימוד. לדוגמא: שכרם של בוגרי מקצועות ההנדסה ומדעי המחשב גבוה הרבה יותר משכרם של בוגרי מדעי החברה.[3] למשל, השכר הממוצע של בוגרי עבודה סוציאלית הוא פחות מ-9,000 שקלים בחודש, ואילו שכרם של בוגרי מדעי המחשב נושק ל-25,000 שקלים.[4] גם למוסד הלימודים השפעה מהותית על השכר, ושכרם של בוגרי האוניברסיטאות גבוה משמעותית משכרם של בוגרי המכללות במקצועות זהים. ניתן לראות כי בעוד שכרם הממוצע של בוגרי המשפטים שלמדו באוניברסיטאות נושק ל-18,000 שקלים בחודש, שכרם הממוצע של בוגרי המשפטים מהמכללות עומד על כ-10,000 שקלים בלבד.[5]

 

אקדמיה ופריון עבודה: שאלת הסיבתיות

הכותב מבסס חלק ניכר מביקורתו על ההנחה כי בניגוד לתפיסתה המוטעית, כלשונו, של המדינה, הרי שאין סיבתיות בין רכישת השכלה גבוהה ובין עליה ברמת השכר או הפריון, וכי תפקידה של רכישת השכלה מתמצית בהיותה "מערכת איתות" לאיכותו של המועמד ולא לכישורים שנרכשו על ידי המועמד במסגרתה. הכותב אמנם מניח הנחה זו "כתורה מסיני" וכאמת מוחלטת הידועה לכל, אך בפועל מדובר בתזה חדשנית שהוצגה רק לאחרונה על ידי פרופ' בראיין קפלן,[6] בטרם פורסמו מחקרים אמפיריים כלשהם (או אפילו כתיבה אקדמית משכנעת) התומכים בדבריו. לטעמי, עוד מוקדם לקבוע את נכונותה של התזה, ובוודאי מוקדם לפעול על פיה בטרם הוכחה באופן אמפירי או לכל הפחות התקבלה כקונצנזוס בקרב העוסקים בתחום.

בהתבסס על הנחה זו, הכותב מסיק שמערכת איתות זו נכשלת כאשר מדובר בחברה החרדית, שכן "דווקא החלשים מוסללים לאקדמיה" והמצוינים נשארים במערכת החרדית. נקודה זו מסבירה, לדבריו, את פערי השכר בין אקדמאי חרדי לאקדמאי שאינו חרדי. אך לטעמי טועה הכותב בתרתי: ראשית, קבוצת ההשוואה הנכונה אינה כלל הציבור החרדי (שאינו רלוונטי לענייננו) אלא אותו חלק מתוך הציבור החרדי היוצא לעבוד במשרות מחוץ למגזר החרדי. כאשר מתמקדים באותו החלק, נדמה שגם הכותב יסכים שהשלמת תואר אקדמי בהצלחה, תוך התגברות על הקשיים הרבים, ובמיוחד בהתחשב באחוזי הנשירה הגבוהים שהוזכרו במאמר, היא בגדר "איתות חיובי ברור" לגבי המועמד.

שנית, ניתן לדעתי להסביר את פער השכר בין חרדי לבין לא חרדי באופן פשוט והגיוני הרבה יותר, וזאת לאור העובדה שמרבית בוגרי התארים החרדיים הם בוגרי מכללות ובוגרי מדעי הרוח והחברה, שכפי שראינו לעיל שכרם נמוך משמעותית משל בוגרי מדעי הטבע ובוגרי האוניברסיטאות. שיעורם של בוגרי מדעי הטבע ובוגרי האוניברסיטאות, ששכרם גבוה, נמוך מאוד בקרב הציבור החרדי. לדוגמא, בעוד ששיעור בוגרי האוניברסיטאות בקרב הציבור הלא חרדי הוא כ-48% מבין מקבלי תואר ראשון, הרי שבציבור החרדי שיעורם פחות מ-12%.[7]

הפתרון ההגיוני לפער שמציג הכותב בין עובד חרדי לעובד יהודי לא חרדי, הוא עידוד חרדים לרכוש תואר ראשון במדעי הטבע באוניברסיטאות, ולא ביטול שילובם באקדמיה

יתרה מזאת, מחקר שנעשה על ידי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בשאלה זו בדיוק, קרי, מהו שיעור גידול השכר המושג על ידי רכישת השכלה גבוהה ("הפרמיה להשכלה"), מראה כי לא זו בלבד שלעובד החרדי פרמיה משמעותית ביותר בשיעור ממוצע של 68%, אלא שפרמיה זו גבוהה יותר בציבור החרדי מאשר בציבור הכללי.[8] חשוב להדגיש שמדובר במחקר רב היקף שנערך תוך נטרול משתנים שונים המשפיעים על גובה השכר, כגון מצב סוציו-אקונומי, אזור מגורים, כישרון אישי וכו', וזאת על מנת לקבל את הפרמיה לרכישת התואר בלבד. התוצאות שהתקבלו במחקר הן ברמת מובהקות סטטיסטית גבוהה מאוד, הרבה מעבר לנדרש במחקרים במדעי החברה. יש לציין את הפער, לכאורה, הקיים בין נתונים אלו לבין נתוני פורום קהלת שצוטטו לעיל, שבהם נראה כי הפרמיה לעובד החרדי היא 43% "בלבד", אך ניתן לשער שפער זה נובע מכך שנתוני פורום קהלת מתייחסים לעובדים שכירים בלבד, ואילו נתוני משרד האוצר מתייחסים גם לעובדים עצמאיים (הכוללים לא מעט בעלי מקצועות חופשיים כגון עורכי דין ורואה חשבון). חלק נוסף מתוך הפער יכול להיות מוסבר בכך שמחקרו של פורום קהלת לא ניטרל משתנים מתערבים כפי שנעשה במחקר משרד האוצר.[9]

מן האמור לעיל עולה כי הפתרון ההגיוני לפער שמציג הכותב בין עובד חרדי לעובד יהודי לא חרדי הוא עידוד חרדים לרכוש תואר ראשון במדעי הטבע באוניברסיטאות (שכמובן מעלה אתגרים נוספים שאת הדיון בהם לא תכיל היריעה), ולא ביטול שילובם באקדמיה.

הסבר נוסף לפער בין אקדמאי חרדי לאקדמאי שאינו חרדי הוא "נקודת מוצא" שונה: "נקודת המוצא" של עובד חרדי נמוכה יותר (לעניין זה) משל יהודי לא חרדי. כפי שראינו לעיל, חרדי ממוצע ללא השכלה אקדמית משתכר סך 7,000 שקלים בלבד, בעוד שיהודי לא חרדי ללא השכלה אקדמית משתכר סך 11,000 שקלים. מציאת אותו "פקטור" הגורם לחרדי להשתכר פחות מאשר יהודי לא חרדי היא מלאכה לא פשוטה החורגת מגדרה של רשימה זו, אך ניתן לחשוב על משתנים רבים היכולים אולי להסביר את התופעה, ביניהם לימודים כלליים בתיכון, ניסיון צבאי רלוונטי, ותק בשוק העבודה, וייתכן שאף גילויי אפליה כנגד האדם החרדי. עם זאת, בהעדר ראיה סותרת, אין סיבה להניח שאותו "פקטור מסתורי" ניתן לשינוי על ידי התכנית המוצעת על ידי כותב המאמר, או שלא ניתן לשנותו לצד לימודים אקדמיים, כך שבסופו של דבר אקדמאי חרדי ישתכר שכר המקביל לעמיתו הלא חרדי.

זניחת שילוב החרדים באקדמיה, תוך תקווה שבעתיד יתאפשר ליצור בישראל תקדים עולמי (!) בדמות ביטול דרישת תואר אקדמי בשירות הציבורי, היא בלתי ריאלית בלשון המעטה

לסיום חלק זה, אבקש להתייחס לנקודה שהעלה הכותב בדבר נחיצותו של התואר להצלחה בעבודה בכלל, ולהיותו תנאי סף לעבודה בשירות המדינה בפרט. בשנים האחרונות מתרבים הקולות הקוראים לוותר על תואר אקדמי בתור דרישת סף למרבית המשרות בשירות המדינה, ואף קולות הטוענים לעודף השכלה גבוהה בישראל.[10] אך הן תומכי האקדמיה והן מתנגדיה מסכימים כי המצב הנתון בישראל הוא שתואר ראשון הוא תנאי סף לכניסה לשירות המדינה, לצד עבודות רבות במגזר הפרטי. סקירה משווה מראה שהמצב דומה במרבית מדינות העולם המפותחות.[11] מבלי להיכנס לוויכוח על נחיצותו של תואר אקדמי ועל תרומתו לשוק העבודה, הרי שגם אם נקבל תזה זו, מתכונת הפעולה הנכונה היא ראשית הסרת הדרישה לתואר אקדמי בשירות המדינה, ורק לאחר מכן הפסקת שילוב החרדים באקדמיה. זניחת שילוב החרדים באקדמיה, תוך תקווה שבעתיד יתאפשר ליצור בישראל תקדים עולמי (!) בדמות ביטול דרישת תואר אקדמי בשירות הציבורי, היא בלתי ריאלית בלשון המעטה. גם אם תכניתו של הכותב מציעה פתרון בהינתן המצב הרצוי, הרי שהיא אינה ישימה כלל במצב המצוי.

 

חסם תרבותי בשילוב החרדים בשוק העבודה

אני מסכים עם תזת כותב המאמר שאחד החסמים המשמעותיים לשילוב החרדים בשוק העבודה הישראלי הוא שוני תרבותי בין העובד החרדי לבין המקובל בחברה הכללית. כפי שהכותב מציין, שוני זה אינו מסתכם בלבוש ובאורחות חיים בלבד, אלא כולל גם נורמות חיים ותרבות עבודה המשפיעות עמוקות על יכולת שילוב אפקטיבית. לדעת הכותב, ניתן להתגבר על חסם זה באמצעות "קפיצה למים" וניסיון בעבודה בפועל במקום עבודה שאינו חרדי.

טענה זו תמוהה. אין במאמר שום הסבר כיצד "עבודה בתוך הקהילה" תוכל לסייע לצמצם את השוני התרבותי בין "אברך מפוניבז'" לבין "משרד בעזריאלי", באופן שתוצאת השילוב ביניהם לא תהיה "סתירה המשחררת חום רב". אדרבה, נראה שעבודה בתוך הקהילה החרדית רק תטמיע בקרב העובד תרבות עבודה המתאימה לארגונים חרדיים, ותקשה עליו עוד יותר את המעבר לעבודה בארגון שאינו חרדי.

דווקא שילוב באקדמיה, תוך חשיפה הדרגתית לעולם הכללי והנורמות המקובלות בה, יכול להועיל יותר בצמצום הפער התרבותי המדובר. כמובן, השילוב היעיל ביותר למטרה זו הוא השילוב במסגרות לימוד המשותפות לחרדים ולשאינם

לדעתי, דווקא שילוב באקדמיה, תוך חשיפה הדרגתית לעולם הכללי והנורמות המקובלות בה, יכול להועיל יותר בצמצום הפער התרבותי המדובר. כמובן, השילוב היעיל ביותר למטרה זו הוא השילוב במסגרות לימוד המשותפות לחרדים ולשאינם, כך שהאדם החרדי יוכל להתרגל להתמודד עם סביבה הטרוגנית על תרבותה השונה. ברור שאופציה זו לא תמיד קיימת או ריאלית. אך גם מסגרות לימוד שבו כל התלמידים חרדיים יכולות לתרום לשילוב עתידי אפקטיבי, שכן יש בהן עבודה מול מרצים מהמגזר הכללי (בדומה לעבודה שתידרש בעתיד מול מנהלים מהמגזר הכללי), וכן הן מאפשרות יישום תהליכי למידה המקנים חלק מתרבות העבודה הלא חרדית. כך רוכש לעצמו העובד החרדי לכל הפחות את ההרגלים הנלמדים במסגרת התואר האקדמי, גם אם לא סיגל את תהליכי העבודה הנרכשים בתיכון ובצבא. באופן זה נעשית ההשתלבות בעולם הלא חרדי בהדרגה, ולא בבת אחת כהצעת הכותב.

זאת ועוד, לדעתי דווקא בגלל הפער התרבותי בין הציבור החרדי לכללי, ערכם של הלימודים האקדמיים בתור "מערכת איתות" הוא משמעותי לעובד החרדי אף יותר מאשר לעובד הלא חרדי. ברי לכל בר דעת שמעסיק חילוני אינו מבין את מבנה החברה החרדית, לרבות מוסדות הלימוד והקהילות השונות שבה. רקורד של לימודים בישיבת "חברון" או "פוניבז'" לא יאותת למעסיק דבר על מצוינותו של המועמד, והעובדה שאין בידיו שום תעודה על "סיום ישיבה" או ציוני מבחנים רק תגביר את הרושם השלילי ממנו. לעומת זאת, מועמד המגיע עם תואר אקדמי מביא עמו משהו שהמעסיק יכול להעריך ולמדוד. הוא יכול להעריך את מוסד הלימודים ביחס למוסדות אחרים, הוא יכול להסתמך על גליון הציונים ולערוך השוואה ביחס לבוגרים אחרים של המוסד, וייתכן שיוכל אף לקבל מכתבי המלצה מאת מרצים המוכרים למעסיק – וכן הלאה. בנוסף, המעסיק יודע שבמסגרת לימודי המכינה למד המועמד לימודי יסוד כלליים ברמה זו או אחרת, מה שיפחית את חששו מלקבל לעבודה מועמד "שלא למד כלום", כפי הרושם המצטייר בציבור הכללי ביחס לבוגרי החינוך החרדי. בשל כך יהיה זה שגוי לחלוטין, לדעתי, להשליך את הפוטנציאל הגלום בלימודים אקדמיים לפני שמגיעים למיסוד, בפועל ולא בתיאוריה, של מערכת איתות אמינה אחרת שתוכל להיות להם תחליף.

כאן המקום לתהות גם האם אין בעמדת הכותב, שמצד אחד מסכים עם ההתנגדות הציבורית הקיימת בחברה החרדית ללימודים באקדמיה, אך מצד שני קורא לשילוב החרדים במקומות עבודה שאינם חרדיים תוך שילוב תרבותי, משום רצון "ללכת עם ולהרגיש בלי". בסופו של דבר, ההצדקה המרכזית להבחנה הציבורית הקיימת היום (בציבור החרדי) בין עבודה במקום שאינו חרדי לבין לימודים אקדמיים, במיוחד במקום שאינו חרדי, היא שמקום העבודה אינו משנה את התרבות החרדית באותה המידה שלימודים אקדמיים משנים אותה. אולם, ככל שאכן נניח, כפי שיטת הכותב, שעל העובד החרדי לשנות את תרבותו לצורך השתלבותו המוצלחת במקום העבודה, האם לא אמורה להיות התנגדות זהה גם לעבודה במקום שאינו חרדי?

ניתן לדחות טענה זו ביצירת אבחנה בין "תרבות עבודה חרדית", שאותה מותר ולגיטימי לשנות ולהתאים לתרבות העבודה הכללית, לבין "תרבות חשיבה" או "תרבות התנהגות" חרדית שעליהן יש לשמור מכל משמר שלא ישתנו. אפשר לטעון, לפיכך, שבעוד שעבודה במקום שאינו חרדי משנה רק את תרבות העבודה החרדית, הרי שהאקדמיה משנה גם את תרבות החשיבה ואת תרבות ההתנהגות. אולם, מעבר לקושי בהגדרת מושגים אלו, וכן לקושי בהוכחת השפעת האקדמיה או מקום העבודה עליהם, אני מסופק אם אכן ניתן לערוך חלוקה דיכוטומית כזו בתוך מאפייני התרבות החרדית, ואם אכן ניתן באופן מעשי לשנות חלק אחד מהם בלבד.

מן הראוי לזכור כי "לכל דבר יש מחיר". גם לשילוב בעבודה בחברה הכללית על הגדלת הפריון שבו, ישנו מחיר, לרבות מחיר רוחני, שיש לשלם

דיון מלא בשאלה חורג מגבולות הרשימה, ויש מקום לדון בו במאמר נפרד, אך לסיום אציין שמן הראוי לזכור כי "לכל דבר יש מחיר". גם לשילוב בעבודה בחברה הכללית על הגדלת הפריון שבו, יש מחיר, לרבות מחיר רוחני. לדעתי, יהיה זה מן החכמה להגדיר תחילה מהו המחיר שמוכנה החברה החרדית לשלם על השילוב בעולם התעסוקה הכללי, ורק לאחר מכן לחשוב על הדרכים המיטביות להשגת שילוב זה.

לסיכום: למרות הצדק בביקורת שמשמיע כותב המאמר על שילוב החרדים באקדמיה, לדעתי נותרו הלימודים האקדמיים הנתיב היעיל ביותר להגדלת השכר והפריון של העובד החרדי, וכן לשילובו המוצלח במשרות מכניסות במגזר הכללי. רעיונות אחרים, חדשניים ופורצי דרך ככל שיהיו, אינם יכולים לשמש תחליף ראוי, כל עוד לא הציגו הצלחה מוחשית שלכל הפחות משתווה להישגי האקדמיזציה החרדית.

 


[1] פורום קהלת לכלכלה דרכה של ישראל לשגשוג חברתי וכלכלי 30 (מיכאל שראל ואיתמר יקיר, עורכים, 2016).

[2] שם.

[3] זאב קריל, אסף גבע וצליל אלוני, לא כל התארים נולדו שווים: בחינת הפרמיה בשכר מרכישת השכלה גבוהה, כפונקציה של תחום הלימוד.

[4] שם, עמ' 30.

[5] שם.

[6] (Bryan Caplan, The Case against Education (2018.

[7] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי בהשכלה הגבוהה בישראל, לוח 11 (2017).

[8] קריל, גבע ואלוני, לעיל ה"ש 3, לוח 7.

[9] לדוגמא, ייתכן שקיומם של עובדים "מיוחסים" בחברה החרדית המכהנים במשרות עתירות שכר בלא הכשרה אקדמית, מטים את נתוני פורום קהלת בדבר השכר הממוצע של העובד החרדי הלא אקדמאי כלפי מעלה.

[10] לדוגמא: אורי כץ השכלה גבוהה עודפת בישראל (2017) ; יורם מרגליות, ניצה (קלינר) קסיר ואליהו ברקוביץ דרישת תואר אקדמי כתנאי סף במכרז למשרה בשירות הציבורי (2019); אלי פלאי "השכלה לבטלה" צריך עיון (תשע"ח) https://iyun.org.il/article/%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94/%d7%94%d7%a9%d7%9b%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%91%d7%98%d7%9c%d7%94/

[11] מרגליות, קסיר וברקוביץ, שם, עמ' 6 ; גיא שמאי השכלה בשירות הציבורי סקירה בין לאומית (גיא אברוצקי ויונתן אורן, עורכים, 2012).

תמונה: [Dimboukas at English Wikipedia [CC BY-SA 3

14 תגובות על “ואף על פי כן: אקדמיה

  • יפה כתבת.

    וכדי להבין את רקע הדרישה להשכלה אקדמית כתנאי לקבלה לעבודה (בארה"ב) ולבעיית עודף השכלה גבוהה לא הכרחית, היא בדיוק נעוצה בסיפור של התערבות משפטית בשאלה איך מבחני קבלה לעבודה צריכים להיות, וביו היתר חוסר הבנה מה הם בוחנים.

    מצ"ב מאמר בנושא:

    https://www.mauldineconomics.com/connecting-the-dots/blame-iq-tests-for-the-student-debt-problem

    • במקרה של תלמידי ישיבה שיוצאים מתוך הבועה לשוק העבודה הכישורים הרכים שמספקת האוניברסיטה הם חיוניים להצלחה בעבודה הרבה יותר מאשר הציבור הכללי (במיוחד מי ששירת 3 שנים במסגרת צבאית ).
      עבור הרבה מבחורי הישיבה האוניברסיטה (והמכינה שהם נדרשים לה ) מספקת כישורים בסיסיים שיש לאחרים כמו אנגלית, חשבון ושימוש במחשב לפני שמביאים בחשבון ידע רלוונטי כמו לימודי משפטים, פסיכולוגיה, הנדסה וכדומה

  • התפקיד שלנו זה להיות עבדי ה' לא עבדי המדינה של גיהנום הזו אנו לא חייבים לה שום דבר אני מתפלל בומלשינים שהמדינה תתפרק בקרוב וברוך ה' שהתפילה שלי מתחילה להישמע לי מספיק שתקראו את מה שכתבתי גם אם תצנזרו את זה לפחות אתם תראו את דעת הציבור החרדי הקלאסי [לא החרד"קים הארורים ימח שמם]

    • הצבור החרדי הקלאסי גולש באינטרנט ומנבל פיו במקצועיות מעוררת השתאות?
      אם אתה נציגו של הצבור החרדי הקלאסי הרי שאתה ההוכחה למצבו העגום של הצבור הזה.
      כשהמדינה תתפרק, הפלסטינים ילמדו אותך גהינום אמיתי מהו.

    • מה לך ולפורומים אלו אני בטוח שהשנאה שלך למדינה לא באה מתוך צדיקות כי צדיק אמיתי מכיר בערך המוסף שיש ללעם ישראל מדינה. השנאה שלך כנראה באה ממקומות אחרים.
      בכל אופן מכיר הרבה חרדים קלאסיים שמאוד אוהבים את המדינה

  • יפה כתבת
    אמנם אקדמיה זה לא קודש קודשים ומה שאפשר להשיג באמצעות קורסים וניסיון מהשטח- ברור שעדיף מבחינת כדאיות.
    אבל בשביל שאר האופציות הקיימות במשק, אקדמיה הייתה ונשארה המפתחות הבלעדיות לאותן דלתות
    הכי מצחיק שכל מי שיוצא נגד האקדמיה לחרדים בראש כל חוצות, בסוף הוא הראשון להדפק על דלתות החרדים האקדמיים כדי לקבל שרות מ"אחד משלנו" אם זה בעריכת דין, ברפואה, בעבודה סוציאלית פסיכולוגיה וכו'
    ראו את סוללת עורכי הדין החרדים המייצגים את המפלגות החרדיות, את העסקונה החרדית, את הרבנים והקהילות בסיכסוכיהם מול בתי המשפט- כולם בוגרי אוניברסיטאות חשובות- שאם היו עכשיו בתהליך הלמידה באוניברסיטה היו מקבלים קיטונות של בוז…. אז מה קרה עכשיו? הכשרתם את השרץ? אה, כי אתם זקוקים לו? הוא מבין יותר טוב את צרכי הקהילה שלכם ואת אורח חייכם? אז אולי זה לא שרץ וכי משהו מתבקש ונחוץ..???
    לא, לא, גיוואלד….. נמשיך לצעוק חרדקים החוצה ולמחרת לבוא לבקש מהם טובות למען הקהילה…
    ראו את רופאי הרבנים! רופאים יראי שמיים ואחים/יות יראי שמיים (מגיעה מתחום הרפואה אז אני יודעת מקרוב) חרדים אנשי העולם הגדול, שלמדו באוניברסיטאות נחשבות בארץ ובעולם…
    בעיקר הם מטפלים ברבנים. וכן כל עינייני רפואה והלכה וצומות- פתאום כולם מדפקים על דלתותיו של הרופא החרדי- הוא הרי מבין גם בזה וגם בזה…
    וכנ"ל לגבי עובדים סוציאליים שקהילות מבקשות לעבוד עם חרדים כדי לא לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ וכו' וכו'
    בקיצור, קונפליקט מתמשך שנועד לשרת דרך חינוך שבדרך לקריסה…

  • אני דווקא חושב שיש בעייה אחרת באקדמיה, ולא רק מהכיון הרוחני שזה בעיקר במדעי החברה ,אלא דווקא במדעים מדוייקים ששם גם השכר גבוה, הבעייה היא אחוז נשירה מטורף, כי מדובר ב4 שנות קריעה שבו גבר חרדי צריך גם ללמוד לימודים קשים וגם לפרנס, משימה מאד מסובכת, כאחד שמתעסק בגיוס עובדים לדעתי הפתרון הוא שחברות יחוייבו להכשיר קבוצות חרדים במשך תקופה של עד 7/8 חודשים בכל מיני תחומים גם טכנולוגיים וגם פיננסים ואז לשלבם בעבודה עם שכר התחלתי ואחרי שנתיים הם שויי ערך לכל עובד אחר עם שכר מתאים. צריכה להתקבל החלטת ממשלה בעניין כל הבירבורים בנושא אקדמיה הם מיותרים יש מספיק עובדים שמשתכרים יפה גם ללא תואר ואני מכיר את התחום

    • מה זה נקרא חברות יחויבו להכשיר חרדים?

      לא ניתן יהא להקים חברה בישראל בלי להכשיר איזה חרדי?

      https://www.youtube.com/watch?v=giiEw6MVm0k

    • מה זאת אומרת יחוייבו?! בגלל שהורים חרדים לא שלחו את בניהם ללמוד כמו בן אדם שאר החברה צריכהלשלם על זה ולהשקיע משאבים שאין לה על מנת שהוד מעלתו יכנס כמו מלך בדלת האחורית.
      זה הזיה! צריך להבין שלהשיג משרה טובה זה רק על ידי עמל ומזע אין מה לעשות אני אישית עובר ימים קשים מאוד של לימודים אבל אני יכול להעיד שאני רואה את ההתקדמות המקצועית שלי

    • רבותי כשכתבתי יחוייבו הכוונה יתומרצו בכל דרך שהיא ולגבי האם מישהו חייב לחרדים אנחנו לא הולכים לחנך את החרדים מחדש אבל לתת פתרון אמיתי ותכליתי זה הכשרה קצרה ושילוב מיידי בעבודה וברור שמי שיכול ללמוד תואר שיבושם לו אבל רובם לא מסוגלים במצב שלהם

  • כל מילה בסלע
    ועדיין כל אברך ליטאי מאמין בכל ליבו שבזכות התלמוד תוך חודש הוא לומד אנגלית ומתמטיקה וגם מסיים כמצטיין מחזור.
    וזאת הטרגדיה האמיתית

    • יוחנן,

      לגבי אנגלית ברור שזה שטויות, לגבי מתמטיקה יש בזה משהו. שכן הדבר החשוב לשם לימוד מתמטיקה (באמת, לא "תרגילי סוס" שעושים בבגרות) הינה חשיבה אנליטית והיא חשובה הרבה יותר מאשר כמה שנות תרגול בתיכון (שלפעמים אפילו עושה נזק, נניח מושגי הגבול והנגזרת שמוגדרים באופן זוועתי בחלק מהתיכונים וצריך באוניברסיטה "לשרש" את התפיסות השגויות מהתיכון).

      הבעיה שלצערנו רוב האברכים גם לא ממש לומדים טוב תורה ולא מפתחים חשיבה אנליטית מספקת שבאמת יכולה להועיל להם בלימודים. רק שהרבה יותר קל להעביר את הזמן בלימודים בכולל (כשאין מבחנים ועבודות) מאשר באקדמיה.

  • שמרית
    מהסרטון ששיתפת נודף ריח רע מאד
    הגם שיש בו מעט מן האמת במובנים מסויימים
    לא ראוי לזלזל ולהקצין כך את פני הדברים…

    • צודקת. הגבתי לאדם שכתב: שחברות יחוייבו להכשיר חרדים.

      רציתי להמחיש איך זה נראה בציבור.

      איך זה בהמשך הוא חזר בו והסביר שדיבר על תמריצים.

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל