-
מלכי רוטנר מנהלת מפת"ח מרחב אשדוד (תמונה: תמר עבאדי)

בשילוב חרדים בתעסוקה יש משקל רב לפער התרבותי, הרבה יותר ממה שנוטים להניח. עם זאת, פער זה אינו בלתי עביר. כדי להתגבר עליו ולמצוא את המפתח לתעסוקת חרדים, עלינו לנסות להבין את ההעדפות השונות של כל קהילה חרדית, ולעבוד יחד אתם.

כ"ח תשרי תש"פ

מאמרו של אליהו לוי על שילוב חרדים בתעסוקה הוא חשוב לאין ערוך. אתחיל בכך שאני מסכימה כמעט לגמרי עם טענתו המרכזית. בשורת האקדמיה לחרדים, שבאה לעולם בתור הבטחה גדולה לשילוב המגזר החרדי בשוק התעסוקה ולהטבת שכרו, התפוצצה לנו בפנים. שיעורי הנשירה העצומים, לצד הקושי בתרגום ההשכלה האקדמית לשיפור תנאי התעסוקה, הפכו את האקדמיה החרדית לפרויקט כושל. החלומות הגדולים התנפצו על סלע המציאות. החרדים מתקשים להשתלב במוסדות להשכלה גבוהה, וגם אלו שצלחו את "דרך הייסורים" והגיעו אל התואר הנכסף, לעתים קרובות אינם מוצאים את עצמם בעמדה מבטיחה בשוק התעסוקה.

מובן שאתגר שילובם של החרדים בתעסוקה לא נעלם. החברה החרדית גדֵלה ושיעורה באוכלוסיה עולה. הציבור החרדי כבר מזמן איננו מיעוט זניח, אלא נתח משמעותי מהחברה הישראלית. גידול זה קורא לכולנו לפעולה.

עם זאת, מובן שאתגר שילובם של החרדים בתעסוקה לא נעלם. החברה החרדית גדֵלה ושיעורה באוכלוסיה עולה. הציבור החרדי כבר מזמן איננו מיעוט זניח, אלא נתח משמעותי מהחברה הישראלית. גידול זה קורא לכולנו לפעולה. קריאה זו אינה מגיעה רק מהחברה הכללית, אלא גם מתוככי הקהילה החרדית.

כפי שנטען במאמרו של לוי, חסם עיקרי המונע את השתלבותם של החרדים בשוק התעסוקה הוא הפער התרבותי. להלן ארצה לומר כמה מילים על פער תרבותי זה, מתוך התייחסות ממוקדת יותר לשונות הפנימית בחברה החרדית. הנטייה הגורפת, אם של גורמי ממשלה ואם של מכונים שונים, היא לדבר על החברה החרדית כאילו מדובר במקשה אחת. גישה זו רחוקה מן המציאות, וניתוח פנימי של האוכלוסיה החרדית עשוי לתרום רבות לטיפול באתגרים השונים. במאמר זה אציג קווים בסיסיים לניתוח זה.

 

חשיבותו של הפער התרבותי

הגידול המבורך של החברה החרדית מתאפיין בין היתר בהתרחבות השוליים ובהתגוונות פנימית. אם בעבר היה מקובל לחלק את החברה החרדית ל-40% ליטאים, 40% חסידים ו-20% ספרדים, כיום, בשל הגידול המשמעותי בתוספת השפעות חיצוניות נוספות, מתרחב הפילוח ומתגוון הרבה מעבר לכך.

בהקשר של שילוב חרדים בתעסוקה, הפילוח התת-מגזרי חשוב לאין ערוך להבנת המשקל שיש לכל אחד מהחסמים השונים הניצבים בין החרדים לבין שוק התעסוקה.

בהקשר של שילוב חרדים בתעסוקה, הפילוח התת-מגזרי חשוב לאין ערוך להבנת המשקל שיש לכל אחד מהחסמים השונים הניצבים בין החרדים לבין שוק התעסוקה. שני החסמים המרכזיים שמקובל לציין הם היעדר לימודי ליבה והפער התרבותי. לצורך בדיקת החסמים אתייחס לשילובן של נשים חרדיות. מחד גיסא, בנות חרדיות לומדות לימודי ליבה בבתי הספר התיכוניים, ואף נבחנות במבחני הבגרות (או מבחני "מכון סאלד", שגם הם מוכרים כיום). מאידך גיסא, הן מתמודדות עם הפער התרבותי המדובר בין החברה החרדית הסגורה שבה הן גדלות לבין שוק התעסוקה הישראלי, שהן פוגשות לראשונה כשהן יוצאות לעבוד, בדרך כלל בסמוך לנישואיהן. בחינת מצבן התעסוקתי יכולה לאפשר לנו להבין באופן מדויק יותר את התפקיד שמשחק הפער התרבותי בהשתלבותן בשוק העבודה.

פילוח תת-מגזרי מגלה כי אף ששיעור התעסוקה של נשים חרדיות הוא גבוה יחסית ועומד נכון לשנת 2019 על 73%, מדובר בעיקר בנשים המשתייכות לציבור הליטאי והספרדי. אצל הנשים החסידיות נותרו אחוזי ההשתלבות נמוכים. גם אלו שיוצאות לעבוד עובדות לרוב במשרה חלקית, ולעתים קרובות פורשות לאחר לידת ילד אחד או שניים. הפער קיים גם באיכות העבודה. בציבור החסידי, תעסוקת הנשים היא לרוב במשרות "פתיחה", במוקדי שירות או בחנויות.

מנגד, אם מסתכלים על הציבור החרדי הרחב יותר, נמצא כי נשים חרדיות נכנסות כיום אל הארגונים המובילים במשק הישראלי. ניתן לראות זאת ביחוד בתחום ההייטק, שבו חרדיות רבות תופסות עמדות משמעותיות. למרות פערי שכר מקוממים בחלק ממקומות העבודה, בעיקר אלו המאפשרים "סביבת עבודה מותאמת" לנשים החרדיות (ראו על כך סדרת מאמרים שפורסמה בעבר על-גבי במה זו), רבות עדיין מצליחות להשתלב היטב בענף. ניתן לומר כי למרות שונותה, האישה החרדית מזוהה בשוק בתור כוח עבודה איכותי. השפעות הפער התרבותי, גם אם קיימות, אינן פוגעות באופן משמעותי בתפוקה המתקבלת מן הנשים החרדיות. הן מצליחות להשתלב בעבודה משמעותית (גם אם בחלק מן המקומות בתנאים נמוכים יותר, דבר הראוי שיבוא על תיקונו), ויחד עם זאת לשמור על זהותן הייחודית.

פער תרבותי הוא אמנם שחקן מרכזי בהשתלבות בשוק התעסוקה (מה שמונע מהנשים החסידיות להשתלב אינו המחסור בלימודי הליבה אלא הגורמים התרבותיים), אולם הנשים החרדיות הרבות שכן משתלבות בהצלחה מוכיחות כי ניתן להתגבר על פער זה

המסקנה המתבקשת היא שפער תרבותי הוא אמנם שחקן מרכזי בהשתלבות בשוק התעסוקה (מה שמונע מהנשים החסידיות להשתלב אינו המחסור בלימודי הליבה אלא הגורמים התרבותיים), אולם הנשים החרדיות הרבות שכן משתלבות בהצלחה מוכיחות כי ניתן להתגבר על פער זה.

תובנה זו מובילה אותנו שוב למאפייני החברה החרדית. בשורשי אתגר שילוב גברים חרדיים בשוק התעסוקה עומדים ערכי לימוד התורה ושמירת החינוך החרדי. ערכים אלה, המונעים מבנים חרדיים לימודי ליבה בשנות הילדות והנערות, משליכים על יכולת ההשתכרות בעתיד.

אם נלך לפי עקרונות השוק החופשי, בדומה למה שעשה אליהו לוי, ניתן לטעון שהגברים המוכשרים יותר – אלו מתוכם שיגיעו לשוק התעסוקה – יצליחו בסופו של דבר להתברג למשרות "צווארון לבן" ולזכות להכנסה משמעותית. אך לצד הנחה זו, אי אפשר להיות עיוורים לחלוטין לתנאי הפתיחה של כל אחד מהשחקנים. קשה לצפות מאברך עם שלשה ילדים שכל מעייניו בהוויות דאביי ורבא, להתחרות עם מי שהוכוון כל חייו לשוק התעסוקה, ואינו מקים משפחה עד שלא יהיה לו מקור הכנסה ברור ובטוח. גם אם נניח בצד את הדיון על חשיבותו של התואר האקדמי להשתלבות, החרדי נמצא הרחק מאחור במרוץ אל המשרה, והסיבות לכך הן תרבותיות במובהק. המסקנה מכך צריכה להיות ששילובם של הגברים החרדיים בשוק התעסוקה דורש יחס לפערים התרבותיים המונעים מהחרדי להשתלב בו באופן מוצלח. אולי אפשר לגשר עליהם ואולי לא, אבל חובה לקחת אותם בחשבון.

בניגוד לרוח העולה ממאמרו של לוי, האכזבה מהאקדמיה היא דווקא טרגדיה, ואין בה מקום לשמחה לאיד. העובדה שהאקדמיה לא הצליחה לשפר משמעותית את מצבם התעסוקתי של החרדים אינה מובילה אותנו למקום אופטימי יותר

בנקודה זו חשוב להדגיש כי בניגוד לרוח העולה ממאמרו של לוי, האכזבה מהאקדמיה היא טרגדיה. אין בה מקום לשמחה לאיד. העובדה שהאקדמיה לא הצליחה לשפר משמעותית את מצבם התעסוקתי של החרדים אינה מובילה אותנו למקום אופטימי יותר. אדרבה, האקדמיה היתה אחד הסיכויים הטובים ביותר לגשר על הפערים בין חרדים ללא חרדים. עתה, כאשר מסתבר כי גם היא אינה עוזרת בכך, אנו נמצאים במקום מאתגר עוד יותר. נוסף על המכשולים ועל ההתאמות שאותן נדרש החרדי לבצע, תנאי הסף לכניסה לשוק התעסוקה דווקא הוחמרו בעקבות אבדן ההילה של הלימודים לתואר ראשון. אם עד עתה חשבנו כי ניתן יהיה להתגבר על הפערים באמצעות התואר האקדמי, כעת נראה שרק נס יוכל להביא את אותו אברך, אדם מוכשר מאוד בלימוד גמרא, למשרה התואמת את כישוריו ומתגמלת בהתאם.

 

מפתח לתעסוקה

הבנת הפערים, לצד רצון שלא לפגוע בזהות החרדית, הביאה בשנת 2011 להקמת מרכזי "מפתח" – מרכזי הכוון תעסוקתי ייעודים לחברה החרדית. מרכזים אלו הוקמו בריכוזים חרדיים בארץ על ידי "ג'וינט ישראל", בשיתוף העיריות השונות. החל משנת 2016 נמצאים המרכזים תחת חסות משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בתור חלק מתכנית שילוב אוכלוסיות מוחלשות.

לצד פתיחת מרכזי מפתח הארציים הנותנים מענה לאוכלוסיה החרדית בגילים 60-18, מפעיל משרד העבודה תכניות נוספות העומדות בזכות עצמן או משלימות את הפעילות של המפתחות. נוסף לערוצים הוותיקים של קורסי השלמת הליבה וההפניה לאקדמיה, מוקדשת חשיבה רבה לפיתוח מה שמכונה "המיומנויות הרכות": יוזמתיות, שיתופיות, כישורי משא ומתן, תקשורת, יחסים בין אישיים, אתיקה בעבודה, וכן הלאה. מיומנות אלו נדרשות בשוק עבודה מודרני, אך אינן נלמדות באופן פורמלי. בהבנה שבחור ישיבה מכיר את חוזקותיו בעיקר על פי התמודדות עם לימודי קודש, וללא כל התנסות בשוק התעסוקה הכללי, מועברות סדנאות רבות בעלות תוכן מגוון המיועדות להפגיש אותו עם מיומנויות אלה ולחדד חוזקות רלוונטיות לשוק התעסוקה.

בנוסף למפתחות ולמרכזי ההכוון למבוגרים, מפעיל משרד העבודה תכניות גם עבור בני ישיבות ובנות סמינר (תכנית "חנוך" לבנים, ותכנית "חן" לבנות), שנועדו לפתח את "המיומנויות הרכות" כבר מגיל צעיר. התכניות מופעלות בשיתוף פעולה הדוק עם הצוות החינוכי ופועלות בתוך המוסדות עצמם.

אין בכוונתי רק לטפוח על השכם של העוסקים במלאכה, אלא לציין שכל ההמלצות שנכתבו במאמר של אליהו לוי מיושמות אחת לאחת במרכזי ההכוון ברחבי הארץ, אם כי לרוב מדובר בסיוע לקראת עבודה ראשונה ולא בנסיונות לשיפור תנאים או לקידום של עובדים שכבר השתלבו בעבודות נמוכות במשק (יש תכניות ייעודיות גם לכך).

למרות הביקורות על האקדמיה ולמרות הנסיונות שנעשים בכיוונים אחרים, יש לזכור כי עדיין קשה מאד עד בלתי אפשרי להגיע אל המשרות הגבוהות במשק ללא תואר אקדמי

עם זאת, ולמרות הביקורות על האקדמיה והנסיונות שנעשים בכיוונים אחרים, יש לזכור שעדיין קשה מאד עד בלתי אפשרי להגיע אל המשרות הגבוהות במשק ללא תואר אקדמי. נכון שבשנים האחרונות נעשתה אידאליזציית-יתר להשכלה אקדמית, והיא צוירה לעתים כפתרון קסם שיעלים את כל הבעיות בשילוב חרדים בתעסוקה. כספים רבים נשפכו על מזבח האקדמיה, תקציבים שאינם מתורגמים בסופו של דבר להשתכרות גבוהה, וודאי שלא בהתאם ליעדים שנקבעו. יחד עם זאת, משרות "צווארון לבן" דורשות ידע וכישורים מסוימים. הן נמצאות בראש הפירמידה ודלילות יחסית בכמותן, מה שמגביר את התחרות עליהן. כן, גם אם אקבל את הטענה שתואר אקדמי משמש בעיקר מערכת איתות, שניתן למצוא לה תחליף מבלי לעבור את המסע האקדמי, קיימים כמובן גופי ידע משמעותיים הנדרשים מעובדים בעבודות אלו, ושניתן לרכוש בדרך כלל רק דרך האקדמיה.

האתגר האמתי, אם אנסה לזקק אותו, הוא הענקת הזדמנויות שוות לבני הקהילה החרדית השווים בכישוריהם למקביליהם הלא חרדים

האתגר האמתי, אם אנסה לזקק אותו, הוא הענקת הזדמנויות שוות לבני הקהילה החרדית השווים בכישוריהם למקביליהם הלא חרדים. במסע לפתרון האתגר נעבור דרך חסמים אידאולוגיים המונעים מגברים חרדיים את השילוב האפקטיבי, את הקושי ברכישת שפה (אנגלית) בגיל מבוגר, ולבסוף, נתמודד עם הפער התרבותי ועם הפחד מאבדן הזהות החרדית. ההבנה שהפער הוא תרבותי ברובו ולא אינטלקטואלי מקלה על התהליך, ומאפשרת לטפל בו בעדינות הראויה תוך שמירה על הערכים הנמצאים בבסיסו.

למרות הנבואות השחורות, הרשו לי לסכם בנימה אופטימית. החברה החרדית גדלה, מתרחבת ונמתחת. הציבור הכללי פוגש אותה בכל מקום, ועל אף מערכות הבחירות הרעות שעברו עלינו, שבהן ניסו הפוליטיקאים מכל הצדדים לפלג ולבדל, היא ממשיכה להשתלב במארג החיים בישראל, מבלי לוותר על ערכיה ועל אמונותיה. התהליכים מתרחשים בניווטם של ראשי המוסדות, והליך הבירור התעסוקתי, גם אם אינו נעשה בין כותלי הישיבה, מתבצע כיום זמן קצר לאחר הנישואין. החתירה למקצוע או לתפקיד ניהולי מתחילה במקביל, תוך הבנת השוק והבנת המגבלות.

אני צופה כי ההשתלבות של חרדים בתפקידי ניהול במשק הישראלי תלך ותתגבר. יש לזכור כי תפקידי הניהול היו שייכים בעבר להגמוניה אשכנזית חילונית שבנתה והקימה את המדינה, ורק לאחרונה החל הדבר להשתנות. כיום, diversity (גיוון) הוא מילת מפתח בשוק התעסוקה, ונכס שכל משרד המכבד את עצמו מתהדר בו. דרכם של החרדים להשתלבות משמעותית במשק הישראלי עדיין ארוכה, והיא מאתגרת ודורשת דיוק מקסימלי; אך החברה החרדית נמצאת בהחלט על המסלול.

 

תמונה: [Esti Greenfeld [CC BY-SA 4.0

17 תגובות על “מפתח לתעסוקה

  • יפה כתבת.

    יש כאן שתי שאלות:
    1. חובת המדינה לדאוג לצעיר החרדי להשלמת השכלה, כפי שכל אזר מקבל (הוא לא אשמם בכך שהוריו שלחו אותו למוסדות שלא מלמדים השכלה).
    2. הוצאת כספי צבור על מנת לדחוף את הצעיר החרדי לאקדמיה, ולשנות סדרי עולם בשבילו. כי בסך הכל פתרונות ישנם כמו מכון לב וכד' למי שרוצה ללמוד באופן מסודר לפי ההלכה.

    ברור שיש למדינה חובת דאגה כפי שהיא דואגת לכל אחד מאזרחיה (יהודי וערבי) בכדי שיוכל לרכוש השכלה לפחות תיכונית. אם הוא לא רכש זאת בגיל צעיר ראוי שהמדינה תממן לו מכינה ואולי גם מילגה.

    אולם לאחר מכן מדוע צריך לדאוג לו?

    דווקא כיום יש צורך במקצועות שאינם דורשים השכלה אקדמאית, יתכבד ויעסוק בכך (ואם יידרש מעבר לזה שיתאמץ, שאשתו תתאמץ וכד' לסייע בידו כמו כל אזר אחר בישראל). אם הוא ירגיש פיספוס, שידאג לפחות שהילדים שלו יקבלו סולם להתקדם בדמות לימודי ליב"ה (ב"ה יש היום ישיבות תיכוניות חרדיות טובות), מה לעשות אצלו אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה. שידאג שזה לא יעבור לדור הבא.

    אם המדינה חושבת שעליה להגדיל את אחוז האקדמאים, שתפנה לציבורים שאינם נושאים בעיות כאלו ואחרות ללמוד באוניברסיטה ושם תתגבר אותם.

    • האם את חרדית??
      אני מוכנה לאכול לחם צר ומים לחץ כל ימי ולא לשלוח את בני למוסד המלמד מקצועות ליבה

  • נפלא.
    אך יש לשים לב לעובדה שמרכזי מפתח כלל לא נותנים מענה לאלו שלמדו באקדמיה..
    היצע העבודות מהם הוא לאוכלוסיה שרק למדה תורה עד להגעתם לשעריהם.

    הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה וידאג להשתלבות אמיתית של אלו החרדים לדבר ה' שכבר למדו באקדמיה

  • לחרדית
    בדיוק בגלל חרדים קיצוניים כמוך, שמקדשים ערכים פנאטיים של אי לימודי ליב"ה, שהשד יודע מאיפה הביאו אותם, בגלל זה הציבור החרדי נמצא בפלונטר ובמשבר מבחינה כלכלית וערכית.
    אבל אדרבא, מסכימה עם שימרית- המשבר הזה הוא מעולה! רק הוא יביא לחישוב מסלול מחדש- מסלול מפוכח, שיודע לשמור תורה במציאות החיים המודרנית…
    ולגברת החרדית הנכבדת, את מוזמנת לאכול לחם צר ומים לחץ כל חייך בשביל לא לשלוח את ילדייך למוסד שמלמד אנגלית (שומו שמיים) רק אני מקווה בשבילך שלא תתאכזבי ותגלי שזה הדבר האחרון שמבטיח שילדייך ישארו שומרי מצוות יראים…

    • "שמקדשים ערכים פנאטיים של אי לימודי ליב"ה, שהשד יודע מאיפה הביאו אותם"

      ראי מכתב מאליהו ח"ג עמ' 355 – 360 ובעיקר 357 במחצית העליונה ותביני.

    • בדיוק בגלל חרדים קיצוניים כמוך, שמקדשים ערכים פנאטיים של אי לימודי ליב"ה, שהשד יודע מאיפה הביאו אותם,
      אביגיל הנכבדה.
      מהתגובה שלך ניכרת נימת מרמור עמוקה.
      למודי ליבה הם חשובים, אך כל אדם שקצת חשוב לו להתאמץ, יכול להשלים את הפער (מנסיון).
      אינני יודע אם את חרדית או לא, דבר אחד אני יודע. על אף שאת צודקת, מנהיגנו אסרו את למודי הליבה לא לגופם, אלא בגלל הרוח שהם מביאים איתם. רוח של השכלה, נאורות, וכל מה שסוחב איתו את הגאווה, שאת מלאה בה.
      יש לי טונה של ביקורת על הציבור החרדי. אבל אני מבקש ממך אביגיל, הביטי מסביב…
      דתיים לאומים מזמן אבדו את הצפון. רק בשבוע שעבר כתב הרב אריאל מאמר, העוסק בזה שעדיף שנשים לא ירקדו ויחזיקו ס"ת הצצתי בשעשוע בבלבול שהציץ מבין התגובות ערב רב של פמניזם מסכן וחולף לעומת קללות גסות כלפי הרב אריאל ובשונה מאצלנו החרדים שלא לומדים ליבה אצל הדתל אתרי אנטרנט הם שופר מרכזי לדעת הקהל
      (מה שאין כן אצלנו כיכר השבת ויתד נאמן מיועדים לאנשים טפשים שאין להם כח וזמן ללמוד תורה ולהתגדל במדות)
      מבחנתי, את יכולה לבזבז את ה-7 שנים של הילד המסכן שלך שזה הזמן היחיד בו הוא יכול להתגדל וללמוד בראש נקי ובלי דאגות ולהלעיט למוחו הרך אג'נדות ורעיונות שאין חולק שיש בהם צד מסוכן צד הגאווה לא משום תוכנן אלא מצד זה שבחברה העולמית ובישראל תואר ידע ועבודה טובה הם מקור לגאווה
      תעשי מה שבא לך..
      "רק אני מקווה בשבילך שלא תתאכזבי ותגלי שזה הדבר האחרון שמבטיח שילדייך ישארו שומרי מצוות יראים…"

  • ניתוח בהיר ומדויק!

  • אני גם בעד לעשות חושבים אודות לימודי ליב"ה במוסדות חינוך חרדיים. אבל צריך להיות כנים ולהכיר שהחומות הבצורות הם (יחד עם סיבות נוספות) הביאו לפריחה הנפלאה שהיתה לציבור החרדי בחמישים שנה האחרונות. הציבור הדתי לאומי שהשתלב משלם מחיר כבד מאד במיטב בניו שעזבו/עוזבים את שמירת המצוות. בהחלט יתכן שניתן לעשות שינויים בצורה מבוקרת יותר כדי שהרוח האמונית והדתית לא תיפגע, אבל חייבים לתת על כך את הדעת, ולהבין שיש כאן מורכבות.

    אבל האמת הדבר שיותר מרתיח שהרבה מהדוברים כאן אינם מונעים מיראת ה' טהורה, אלא הם לא מרוצים כמעט מכל אורחות חייו של הציבור החרדי, ולאו דווקא בתחומי החינוך והעבודה. הם כועסים על היחס החרדי למדינה, על ההתבדלות החברתית והטכנולגית, על העדר ערכים מערביים, על הפרדה קיצונית מדי לטעמם, וכו' וכו' וכו'.
    למשל צריך עיון שהוא אתר חרדי עם אג'נדה (כמעט מוצהרת) של הכנסת לימודי ליב"ה לציבור החרדי, יהיה פתוח גם בתחומים רוחניים כלליים, למשל הוא יביא תמונת אשה (מה שאפילו עיתון משפחה לא יעיז), ושוב אין לי בעיה בתמונה, יש לי בעיה שבאמת מתחת הדאגה לציבור החרדי מסתתרת פתיחות גלויה וסמויה.

    הזדמן לי להכיר כמה ממפקחי המחוז החרדי, מכל אלו שאני ראיתי, (מחלקם שמעתי הרצאות קבועות. חלקם גם כותבים כאן באתר), כמובן כולם בעלי סמרטפונים, אחד לא היה עם סינון רשמי מחברות הסינון. הם בזו לחרדים שלא מחזיקים פלאפון חכם, וכמובן דיברו על החוצפה ביחס לחרדים העובדים, מסוג הזמירות שנשמעים כאן השכם והערב, בלי להזכיר שהציבור העובד פעמים רבות הוא לא רק עובד אלא מנהל אורחות חיים פתוחים יותר, בעבודת ה' תפילה, צניעות, וכו'. (אגב, מדהים לראות איך כולם אימצו את תפיסת החינוך המערבי. לא אשכח את אחד המפקחים אומר בקול, בית ספר לא מקנה ידע, את זה כל ילד יכול לרכוש ברשת.. בית ספר נועד להעצמת הילד!! הביטחון העצמי, גיבוש הזהות, וכו' וכו').

    בקיצור מתחת מעטה הביקורת הצולבת באתר זה אין הכרה במורכבות הרבה ובזהירות הרבה שכל צעד דורש, כי המניע כאן הוא לא תיקון הציבור החרדי מתוך המשך אותה יראת שמים, אבל חרדיות קלילה יותר, מחייבת פחות, ואידך זיל גמור.

    • הטענה בעניין תמונות נשים אינה הוגנת. בעבר הלא-רחוק העיתונות החרדית פרסמה תמונות נשים בגלוי, ומדובר ב"חומרא חדשה" שככל הנראה לא חלה על האינטרנט (אם אינני טועה באתר של "משפחה" יש תמונות נשים). בכל אופן האם יש בכך "ירידה רוחנית" כלשהי? באשר ללימודי ליבה הרושם שלי הוא שצריך עיון משתדל להביא מגוון דעות ולהצית דיון, מניין לך "אג'נדה" זו?

    • חוץ מסמארטפון לא הבנתי איזו בעייה מצאת….
      האם זה לא נכון שאפשר היום לרכוש ידע ברשת?
      לגבי תמונות אשה-למיטב ידיעתי, ברוב האתרים החרדיים זה מקובל.
      לימודי ליב"ה-לא ראיתי אפילו מאמר אחד שתומך בזה באופן רשמי
      (כמובן שזה עצמו נוגד את התורה- המרבה לדבר בשבח ובחובת המלאכה והאומנות)

  • סליחה מראש על ההכללה, אבל כבעל תשובה שנמצא בקשר הדוק עם העולם החרדי, הפער המרכזי שאני רואה הוא העדר ערך המצוינות בחברה החרדית. כשעושים הכל לשם שמיים, ואצל כולם נמדדת רק הכוונה, "אחד המרבה ואחד הממעיט" וכו', בשורה התחתונה לא משנה איזו תוצאה קיבלת.
    לצערנו, גם בתחומים תורניים אין אצל החרדים כ"כ מצוינות, יש בריחה ממבחנים, הישגים וכו', הכל רק 'לשמה'. לא אשכח, כשעבדתי בחברת הייטק אחד המהנדסים אמר לי פעם בשעה 16 אחה"צ, "שכחתי לאכול היום…" מרוב שהיה מרוכז ועסוק בפרויקט. כמה מאיתנו יכולים להעיד זאת על עצמם בתחומי החול, וק"ו על דברים אחרים? כמה אברכים שכחו לאכול כי היו שקועים בסוגיה? (יש, אבל כמה?)
    אין ספק שהשאיפה למצוינות ולהישגים מדידים היא יתרון מובהק של החילונים בשוק העבודה.
    כמובן, שהערך הזה אינו מאוזן כיום כלל, ובדרך כלל הוא לא אמור לבוא באופן קבוע על חשבון המשפחה, התורה או ערכים אחרים, אבל לפעמים – כן!

    • תלוי. אני מבין שכבעל-תשובה לא פגשת את עולם הישיבות המצטיינות שבנוי ומבוסס על שאיפה למצוינות (מובן שבכל מקום יש ערך אחר למצוינות, התמדה, ידיעה, יכולות חשיבה וכדו'). בחלק הנשי של החברה כמו בנושאים שאינם תורניים אצל הגברים מחנכים לבנוניות בכדי למנוע מקוריות. יש מעלות יש חסרונות.

  • מאמר ערוך יפה אבל טועה ומטעה זה נכון שהמסלול האקדמי הוא קשה מאוד אבל הוא מסלול די מבטיח ביחס לכל שאר ההצעות.
    הייתי אומר שמי שהוא מוכשר ילך על אקדמיה מי שפחות שיפנה למפתח וכל המכונים הללו.

  • במגזר החסידי הבעלים עובדים באחוזים גבוהים יותר ומכאן שעבודת האישה אינה חיונית לכלכלת הבית כמו אצל ליטאים וספרדים וזה מרכיב מהותי באחוז העובדות ובסוג העבודה ולכן אין הוכחה על עומצת ההשפעה התרבותית.

  • ליחיאל
    אתחיל מהסוף להתחלה
    א. אני ממש לא חושבת שלימודי חול הם הערובה לכך שילדי יהיו אנשים יראי שמיים- אבל הם כן ערובה מסויימת לכך שהם יוכלו לבחור את דרכם בהמשך החיים לפי נטיות ליבם. וכל עוד זה לא סותר יראת שמיים- מבחינתי זה אידיאל
    ב. כן בהחלט, אני מעוניינת שילדי ילכו זקופי קומה ליד חילונים ולא ירגישו פחיתות כבוד במעמדם כשומרי מצוות (אשרי מי שלומד ומבין רק בתורה וגאה בכך, המציאות היא שרב החרדים מרגישים חסרי השכלה ואינטלגנציה כשהם עומדים ליד חילונים, ומאבדים בכך את ביטחונם העצמי)
    ג. הבטתי סביבי, והנה ראיתי ציבור ערכי שממלא את חובותיו החברתיות והדתיות, משלב תורה עם דרך ארץ ומנסה להתמודד עם מציאות החיים המורכבת ולא בורח מאחריות ומהתמודדות (כמובן שלפעמים מצליח ולפעמים לא…)
    ד. מי אמר לך שהמגיבים בכיכר השבת הם חברה טיפשים, ומנין לך שהאנשים שמגיבים באתר דתי לאומי הם מה"טובים" שבהם? (בעיניי זה לא קשור למגזר, מקללים יש בכל מקום וגם כאלה שמגיבים בצורה מכבדת ועיניינית)
    ה. לגבי זהותי כחרדית- אמור לי מהי חרדית ואומר לך אם אני עונה על הקריטריונים- כנראה שלא, בעיקר השקפתית
    ו. מניסיון של אחי- קשה עד בלתי אפשרי להשלים את החסרים
    ז. כן, זה ממרמר אותי לקרוא תגובות כאלה…

  • אני לא חושבת שאת צריכה להיות ממורמרת מכך שיש אנשים שחושבים (או מתנהגים בלא לחשוב) אחרת ממך.

    כל אחד ואחת צריך לחיות את חייו היכן שטוב לו.

    אם יש לך טענות הם אולי צריכות להיות ברמה הפוליטית.

  • שמרית היקרה – התורה והיהדות הן הרבה יותר רחבות מקטע אחד בספר מכתב מאליהו, שממנו את חוזרת ומצטטת. יש 2711 דפים בש"ס בבלי. יש מדרשים. יש כתבי הראשונים והאחרונים. ספרות ענפה ביותר [אני אומר זאת כמי שלומד ומלמד למעלה משלושים שנה ולא הגעתי לאפס קצהו ממה שיש]. את יודעת מעט מאד אבל יש לך דעות נחרצות. משונה.
    אבקש ממך קצת יותר ענוה וכריעת ברך בפני אינספור אנשים גדולים ממך בכל קנה מידה. עצה זו שימושית לכולנו לא רק לשמרית הנכבדת.
    אנחנו יודעם מעט יחסית ומבינים מעט יחסית ונהיה חכמים גדולים יותר אם נלמד להקשיב ולהיות פתוחים לשינוי תפיסה – עד כמה שזה קשה ודורש ניפוץ האגו.

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל