הדיון הציבורי בעוני החרדי נותר עקר כי שני הצדדים מחפשים את המפתח מתחת לפנס הטכני – שעות עבודה, קצבאות וציונים במתמטיקה. השינוי המיוחל אינו צריך להתרחש במבנה סדר היום של המאמין, אלא במבנה התודעה שלו.
אנחנו מאמינים שילדים הם החשובים ביותר בעולם, אבל אנחנו גם מאמינים שלבני אדם יש זכות להגשים את עצמם. אנחנו רוצים להיות הורים טובים, ואנחנו רוצים להיות גם אנשים שלמים. האם זה אפשרי?