החירות שאנו חוגגים בליל הסדר אינה חירות האישית הנחגגת במערב – חירות שהביאה הרבה טוב וגם ניוון מוסרי עמוק – אלא חירות לאומית של עם. תובנה זו מגיעה עם השלכות לסוגיות הגדולות העומדות לפתחנו.
הציונות הדתית בהשתלבותה בחברה הישראלית ובאתוס הציוני מניחה תשתית מוסדית ואוגרת ידע מקצועי הדרושים לקיומה של מדינה מודרנית, תחום שהחרדים נכשלים בו. החרדים, מצדם, מעבים את המאזן הדמוגרפי בעוד ועוד שומרי תורה ומצוות במדינת ישראל, תחום שהציונות הדתית נכשלת בו.