צריך עיון > בין הסדרים > החרדים ושוק העבודה

החרדים ושוק העבודה

לפני 16 שנה, בשנת תשס"ב, העיתונאי יואל רביבו יצא לסקור את ההתפתחויות ביחסה של החברה החרדית להשתתפות בשוק העבודה. במאמר ארוך ומקיף הוא מנתח את המגמות והתהליכים המתרחשים בחברה החרדית, וחוזה שינוי דרמטי העומד מאחרי הפתח. לדבריו, חברת הלומדים הגיעה עד משבר, כלכלי וחברתי, והסיכוי היחיד של החברה החרדית לצלוח את המשבר הוא השתלבות מסיבית בשוק העבודה. כיום, 16 שנה מאוחר יותר, מעניין לבחון את תחזיותיו ולראות היכן אנו עומדים:

 

בגלל מגבלות אידיאולוגיות שהטילה החברה החרדית על עצמה, קשה להעלות על הדעת שגבר חרדי יעזוב את הישיבה בגיל צעיר על מנת ללמוד מקצוע ולמצוא משרה משתלמת שבה יוכל למצוא סיפוק. רוב הגברים החרדים אינם עובדים כלל, אלא לומדים כל העת בישיבה, מקום שאסורים בו לימודים משלימים כמו הכשרה מקצועית. אלה שמשתלבים בכל זאת בכוח העבודה עושים כן רק בשנות השלושים המאוחרות לחייהם ואז הם מוצאים תעסוקה ששכרה נמוך בתור מורים, סופרי סת"ם ומשגיחי כשרות…

אולם, בשנים האחרונות גברה ההכרה בכך שהדגם החרדי-ישראלי איננו יכול להתקיים לנצח. הבעיה העיקרית היא כלכלית, והיא נובעת מן הגידול המהיר של הקהילה הלומדת… יותר ילדים גדלים בתנאי עוני – והנטל הכלכלי על החברה הישראלית גדול הרבה יותר משהיה בעבר.

והבעיה הזאת עוד תלך ותחריף… בהתחשב בגידול המהיר של הקהילה הלומדת בישראל, השמירה על רמת החיים הנמוכה ממילא של הציבור הזה תחייב את הממשלה להגדיל את הסכומים שהיא מקצה לצורך העניין בחמישה אחוזים בשנה, מספר גבוה בהרבה מקצב צמיחת המשק בישראל. "ברמות הקצבאות והמסים הנוכחיות", כותב ברמן, "יביא שיעור הצמיחה של האוכלוסייה האולטרה-חרדית את מערכת הרווחה לפשיטת רגל וייווצרו עיריות מרוששות עם אוכלוסיות אולטרה-חרדיות גדולות. אי-אפשר לשמור על הסטטוס קוו בלי להעביר כספים רבים יותר לתכניות רווחה" – וזהו שינוי בסדר העדיפויות התקציבי שהציבור בישראל בוודאי לא יסכים לעכל…

היקף המשבר מתחוור אט-אט למנהיגי הקהילה החרדית בישראל, קבוצה שללא הסכמתה כמעט אי-אפשר לשנות את המצב. ואמנם, בשנים האחרונות מסתמן שינוי בעמדותיהם של כמה רבנים בעלי שיעור קומה בנוגע לשאלת השתלבותם של החרדים בכוח העבודה. כתוצאה מכך התחוללו כמה תמורות, שאף שהן עדיין מתונות, יש בהן כדי להעיד על הכרה בכך שאולי הדגם הישראלי של החיים החרדיים, שבו התמסרות מוחלטת ללימוד תורה נחשבת לדרך החיים הלגיטימית היחידה לרוב הגברים, מגיע לסוף דרכו….

למאמר המלא בכתב העת "תכלת"

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל