אחת הטענות הנפוצות בשבח הסתגרות מפני העולם המודרני ואתגריו היא שבסופו של יום הוכח כי דווקא אותם היהודים שהגביהו את החומות, הצליחו לשמר את ה"יידשקייט". על פי עמדה זו, כל ניסיון "התמודדות" על ידי חשיפה ואינטגרציה סופו כישלון. אולם האם טענה זו עומדת במבחן ההיסטוריה? דוד רוזנטל טוען כי התבוננות קצרה בדברי הימים מוכיחה כי דווקא חסידי שיטת ההתמודדות ניצחו:
…הגישה המסתגרת נקטה בריחוק והיבדלות, הימנעות מחשיפה או קשר עם הרוחות הזרות. הרציונל פשוט – אם לא נקרא את הספרים שלהם והעיתונים שלהם, אם לא נשמע את השיחות שלהם, ממילא לא נושפע מהם. הגישה של הרש"ר הירש נקטה בהתמודדות אינטלקטואלית ישירה עם החדש, חינוך של האמת המסורה יחד עם המציאות המודרנית, הדגשת הניצחיות של העקרונות מהם לא ניתן לסור יחד עם תורה עם דרך ארץ.
כיום, על פניו נראה שהגישה הסתגרנית שלטת, אך המציאות היא שדווקא הגישה של התמודדות ישירה היא שניצחה. באותה התקופה העיתונות והספרות היו דברים אסורים אשר המשכילים יצרו בעוד החרדים מסתגרים ונמנעים מהם, והנה היום העיתונות החרדית פורחת ועולה ומבחר הספרים גם הוא בתאוצה מתמדת. בעוד באותם הימים בחיידרים לא היו לימודי חול כלל, היום אין חדר חרדי אחד אשר אין בו לימודי חול בסיסיים.
חשוב להדגיש, אין בכך חריג מדרך היהדות המסורה מימים ימימה. מאז ומתמיד ידעו מנהיגי הדור להתאים את דרך התורה ולהתאימה למציאות המשתנה. מי שטוען שהיהדות היום היא בדיוק מה שהייתה לפני אלפיים שנה, אינו יודע מה הוא שח. הלע"ז דאז נתקדש באמצעות תרגום אונקלוס, התורה שבעל פה הועלתה על הכתב, תורת הנסתר נפוצה, הרמב"ם כתב את חיבוריו, נפוצה החסידות, בנות ישראל מכבודן פנימה יצאו ללמוד לימודי קודש וחול בבית יעקב, והיום אף לעבוד במקצועות כלליים בחברות חילוניות כדי לפרנס את הבעל האברך. ואלה רק מקצת מן השינויים שקל למנות על רגל אחת.
בטווח הארוך, לא ההסתגרות היא שמועילה אלא ההתאמה לאתגרי התקופה. אילו נקטו גדולי הדורות מאז ומעולם בהסתגרות חרדתית, קשה לתאר היכן היינו היום. היעלה בדעתכם מצב בו הבנות נשארות בבית אמן ולומדות תפירה ועבודות בית? הרי זה בדיוק מה שהיה לפני מאה וחמישים שנה בלבד. היאך הייתה נראית היהדות החרדית היום אילולי החסידות? הרי היום גדולי הליטאים נוהגים במנהגי חסידות לכל דבר ועניין, כגון ברכות מרבנים וסגולות (עיינו בעלונים של קופת העיר), דבקות בתפילה ואף שירה בשולחן שבת. לפני מאתיים שנה העיתון היה אסור, והיום דעתם של גדולי ישראל מודפסת שחור על גבי עיתון המודיע ויתד נאמן…
