צריך עיון > בין הסדרים > מסורת, חברה וסוגיית הגיור

מסורת, חברה וסוגיית הגיור

סוגית הגיור היא אחת הסוגיות המרכזיות המפלגות את העולם האורתודוקסי בימינו. במערכה זו משתתפים גורמים חרדיים ודתיים לאומיים כאחד. מצד אחד עומד אתגר נישואי עולי ברית-המועצות שאינם יהודים על פי ההלכה. מהצד השני עומדות דרישות הגיור המסורתיות. בתווך נאבקים קולות הקוראים להקלת תנאי הגיור וגורמים שמרניים המתנגדים לכך. במאמר יסודי ומקיף קורא הרב יצחק ליפשיץ לזהירות יתרה משינוי יסודי של רעיון הגירות:

 

מאז קריסת הגוש הסובייטי נהרו לארץ למעלה ממיליון בני אדם בחסות חוק השבות, המעניק לכל יהודי זכות אוטומטית לאזרחות במדינת ישראל. ברם, לרבים מן העולים נלוו קרובים ובני משפחה שאינם יהודים או שיהדותם מוטלת בספק. מי מבין המהגרים הללו וצאצאיהם שביקש לבוא בקשרי חיתון עם יהודים נתקל במשוכה גבוהה: על פי חוק, נישואין וגירושין מצויים בתחום סמכותם של בתי הדין הרבניים ואמורים להיערך "על פי דין תורה". המדינה היהודית אינה מכירה אפוא בנישואי תערובת; אזרחים ישראלים שאינם מוגדרים כיהודים על פי ההלכה ומעוניינים להינשא ליהודי/יה נאלצים לבחור בלית ברירה באחת החלופות הבאות: לוותר על אפשרות הנישואין, להתחתן מחוץ לגבולות המדינה – או להתגייר…

הצורך הדחוף לגייר לא־יהודים רבים המתכוונים להינשא ליהודים, מחד גיסא, והמהמורות הרבות הניצבות בדרכם של מי שבוחרים באפשרות זו, מאידך גיסא, מעניקים כמדומה משנה תוקף לדרישה להנהיג בישראל (ואולי גם מחוצה לה) דיני גיור פתוחים וסובלניים יותר. לדרישה זו שותפים לא רק גורמים רפורמיים וקונסרבטיביים, אלא גם חוגים המחזיקים בהשקפה אורתודוקסית מתונה. הללו אינם רווים נחת מהתעקשותם של דיינים חרדים להעמיד את הלא־יהודים המתייצבים בפניהם במבחנים קשים; יתר על כן, הם חוששים כי המצב הקיים עלול להעמיק את הקרע בתוך העם עצמו, ולהרחיק מן המסורת גם חלקים מן הציבור היהודי־חילוני המזדהים עם המתגיירים…

איש לא יחלוק על כך שבעיית הזוגות המעורבים המתגוררים כיום במדינת ישראל תובעת פתרון יסודי – פתרון שמנגנוני הגיור הממסדיים מתקשים לספק. מותר ואף רצוי לבקר את התנהלותם של מנגנונים אלה ולהצביע על ליקויים שיש לתקנם, אך ראוי לעשות זאת בזהירות יתרה. אם אפשר להסיר חלק מן המחסומים המנהליים הניצבים בפני המתגייר, ובעיקר להוסיף מידה של אנושיות, מאור פנים ואהבה לטיפולה של המערכת בעניינו – מה טוב. אבל ההלכה עצמה אינה יכולה ליפול קרבן לתשוקה לשינוי בכל מחיר הפוקדת לפרקים חברה דינמית כישראל. אמת, המסורת ההלכתית אינה מקלה על הגר; היא מחייבת אותו לשאת בנטל שיהודים רבים מבטן ומלידה פרקו מעליהם זה מכבר. אבל בכך היא גם מזכירה לנו איזו זכות נפלה בחלקנו להימנות עם אומה זו. מי שהתרגל לראות את הזכות הזו כמובנת מאליה יכול ללמוד דבר או שניים ממי שמוכן לקנות אותה בייסורים…

 

למאמר המלא ב"תכלת"