צריך עיון > בין הסדרים > תשובתו של "איש ההלכה"

תשובתו של "איש ההלכה"

מהי "תשובה"? מחיקת העבר? בקשת מחילה? שינוי פנימי? הרב חיים נבון משרטט את הגותו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק בנושא התשובה. התשובה אינה מחיקת העבר וגם לא שיכחה שלו. היא עיצוב של העבר באופן שההשפעה שלו על העתיד תהפוך להיות חיובית. תשובה היא פעולה של יצירה, המצליחה להתרומם מעל החוקיות של הזמן והנסיבתיות הטבעית:

 

ב'איש ההלכה' הגרי"ד מתייחס לנושא התשובה כחלק מדיונו בנושא היצירה. התלמיד-חכם, איש ההלכה, מסביר הגרי"ד, שם בראש מעייניו את פעולת היצירה; וקודם לכל הוא יוצר את עצמו. פעולת היצירה העצמית הזו היא התשובה. בתיאורו את התשובה הגרי"ד מדגיש את התפישה שנובעת מהתשובה בנוגע למושג הזמן. בתשובה ישנם שני חלקים: שינוי האישיות, וכפרה על העוון. במינוח של על התשובה: טהרה וכפרה. בתשובה של כפרה האדם מתחרט על חטא שעשה, ומבקש עליו מחילה. בתשובה של טהרה האדם משנה את מכלול אישיותו, ומבטל את הגורמים שבגללם חָטא.

הגרי"ד מדגיש בתהליך התשובה את הטהרה, את שינוי האישיות. החוטא אינו רק מבקש מחילה לפנים משורת הדין על החטא שאירע בעבר, אלא משנה את אישיותו ומוחק את נטיותיו השליליות, שהובילו אותו לחטוא. לפי תפישתו של הגרי"ד, היסוד המרכזי בתשובה אינו חרטה מדכאת, אלא נטילת אחריות ושינוי עצמי. על החוזר בתשובה להתייחס לא למעשים ספציפיים, אלא לאישיות כמכלול. התשובה משתלבת כנדבך מרכזי בעולמו של איש ההלכה, לומד התורה היוצר, שאישיותו מקרינה עוצמה ושליטה…

הגרי"ד איננו כופר בחוקיות בתחום הנפש. אך הוא טוען שבניגוד לתחום הפיזיקלי, בתחום הנפשי החוקיות אינה ברורה ומוחלטת. אירוע שהתרחש בעבר משפיע על העתיד; אך הוא יכול להשפיע על העתיד בדרכים שונות ומגוונות… אותו אירוע יכול להשפיע לחיוב או לשלילה. מאורעות חיינו משפיעים על אישיותנו; אך השפעה זו יכולה לנטות לכאן או לכאן. הגרי"ד טוען, שבחירתו החופשית של האדם אינה מוחקת את הסיבתיות, אלא מנצלת אותה לצרכיה. כאשר האדם מחליט לשנות את אישיותו מהיום והלאה, ההחלטה הזו כרוכה קודם כל בהכרעות מיידיות בנוגע לעתיד, אבל בשלב שני היא גם מובילה לעיצוב מחודש של העבר. האדם אינו נתבע למחוק את העבר ולהתעלם ממנו, אלא לעצב אותו מחדש כך שישפיע בכיוון הרצוי. אותם אירועים שקודם גררו את האדם למעשים שליליים, יכוונו אותו עכשיו לעשייה חיובית. אדם יכול להחליט, למשל, להתייחס לחטאי העבר לא כמתירים חטאים נוספים, אלא כאתגר וכתמריץ לשינוי ולהוכחת עוצמה פנימית

 

למאמר המלא ב"דעת"