יהודה הערשקאוויטש עורך וכותב

הזלזול במדע בעולם התורני נובע מכך שאנשים מעולם המדע עושים שימוש ביוקרה שלו כדי לקדם אג'נדות אידיאולוגיות ופוליטיות ולערער על יסודות האמונה. האדם הפשוט אינו יכול להבחין בין מדע טהור לבין אידיאולגיה במסווה מדעי, ולכן הוא מוכרח לדחות לחלוטין את סמכות המדע. היום שבו החינוך התורני יפסיק לזלזל במדע, יהיה זה שבו יפסיקו אנשי המדע לקדם בשמו את האידיאולגיה שלהם.

יז' סיוון תשע"ט

יוג'ין ויגנר (1995-1902), מדען בולט של המאה העשרים, שהשתתף בין השאר בפרויקט מנהטן לבניית הפצצה האטומית, כותב כך:

נס ההתאמה של שפת המתמטיקה לניסוח חוקי הפיסיקה הוא נס נפלא שאנו לא מבינים ואף לא מגיע לנו. עלינו להכיר תודה על כך ולקוות שהוא יישאר תקף למחקר עתידי, ושהוא יתפשט, לטוב או לרע, להנאתנו ואפילו אולי גם לתמיהתנו, אל ענפים רחבים של לימודים.[1]

לנס הנפלא הזה נחשפתי בגיל שבע-עשרה כשפגשתי יום אחד אברך כולל, מתמטיקאי שנטש את האקדמיה לטובת לימוד תורה, ושוחחנו על ספרו של המדען הבריטי הנודע סטיבן הוקינג, "קיצור תולדות הזמן".[2] תוך כדי השיחה אמר לי אותו אברך, כי המשוואות של ניוטון שעל-פיהן ניתן להסביר את חוקי קפלר (חוקים המתארים את תנועת כוכבי הלכת), הן יחסית פשוטות, ואפשר ללמוד אותן תוך זמן קצר. קבענו שאגיע אליו הביתה בימים הקרובים, והוא ילמד אותי את המשוואות הללו. כמה ימים לאחר מכן הגעתי לביתו למפגש שהשאיר רושם בל ימחה על עולמי הפנימי. (את המשוואות שכחתי מזמן, אבל הרושם נשאר.) למדתי לא רק את המשוואות, אלא גם את כוחו העצום והבלתי נתפס של המדע.

תחושת הפליאה המוזכרת מוכרת לכל מי שלמד את המדעים המדויקים. הלומד מגלה כי אדם יכול לשבת בכסאו ולחשוב, ובכוח חשיבה זו יעלה בידו לנבא את מיקומו בעוד חצי שנה של כוכב לכת הרחוק מאתנו מליוני ק"מ. מדובר בתופעה בלתי נתפסת. המדע הוכיח את כוחו ועוצמתו באין ספור דרכים שאין כאן צורך לפרטן. לא פלא שאלו שנחשפו לכוחו, הוקסמו ולבסוף הולכו שולל

קשה לתאר את תחושת הפליאה והשמחה ששטפו אותי כשגיליתי שיש דרך להבין, בצורה הגיונית ובטוחה, את העולם הטבעי שבו אנו נמצאים. אין בכך הפרזה לומר שאותו יום שהאברך לימד אותי את המשוואות היה אחד הימים המאושרים בחיי. בשנים שלאחר מכן העברתי מדי פעם הרצאות על אסטרונומיה בכנסים ובאוניברסיטה, ושורשן נטוע באותו שיעור מענג. ארכו לי כעשר שנים עד שהבנתי שהשמחה והאושר היו מוקדמים ומופרזים מדי.

תחושת הפליאה המוזכרת מוכרת לכל מי שלמד את המדעים המדויקים. הלומד מגלה כי אדם יכול לשבת בכסאו ולחשוב, ובכוח חשיבה זו יעלה בידו לנבא את מיקומו של כוכב לכת הרחוק מאתנו מיליוני ק"מ בעוד חצי שנה. מדובר בתופעה בלתי נתפסת. המדע הוכיח את כוחו ועוצמתו באין ספור דרכים שאין כאן צורך לפרטן. לא פלא שאלו שנחשפו לכוחו, הוקסמו ולבסוף הולכו שולל. היקסמות זו היא סיפורו של המדע, או יותר נכון של המדענים, אשר שכרון המידע והתבונה העביר אותם – ואת הכל – על דעתם.

 

ניוטון ומגמת ה"מדעיות"

חוקי ניוטון הפליאו את העולם המערבי בפשטותם, בדיוקם וביכולת החיזוי וההסבר שלהם. בעקבות פרסומם, צמחה מגמה שביקשה ליישם את הגישה (או את "המהפכה") המדעית על כל תחומי הידע. וכאן מתחילה האכזבה. מתברר שחוקי ניוטון מתאימים לעולם אידאלי שאינו קיים במציאות. המשוואות המבוססות עליהם אמנם אלגנטיות ומרהיבות במה שנקרא "מערכת סגורה", אך אי אפשר ליישם אותן כמות שהן בעולם הממשי. כשבאים לתאר את תנועת כוכבי לכת באמצעותן, הן מדייקות רק ביחס לשני גופים המקיפים זה את זה. אם מוסיפים גוף שלישי, אין בכוחן של המשוואות הניוטוניות לנבא את מיקומו של כל גוף. בעיה זו נקראת "בעיית שלושת הגופים", ופתרון הבעיה חומק מידי המדענים כבר שלש מאות וחמישים שנה. לשם חיזוי מיקומם של כוכבי הלכת שאנו רואים ברקיע השמים יש צורך ב"תורת ההפרעות", המסובכת מאד – תיאוריה גאונית אף היא אבל בלתי מושלמת.

אם כך המצב במדעים המדויקים, במדעי הרוח הבעיה חמורה פי כמה. בתחומים כמו היסטוריה, פילוסופיה קונטיננטלית, פסיכולוגיה, ארכיאולוגיה ואף רפואה, מספק המדע תשובות חלקיות במקרה הטוב, ומגלה אזלת יד ואף נכשל לגמרי במקרים אחרים. ברוב המקרים הוא אינו מספק מענים ברורים והחלטיים, ואינו מניב תובנות חד-משמעיות

אם המדענים מצאו דרך לטפל בתנועתם המורכבות של כוכבי הלכת, בתחומים נוספים הם נתקלו בבעיות שאינן בנות פתרון כלל. למשל, חיזוי מזג האוויר נותר בלתי אפשרי מעבר לטווח קצר מאד, משום מספר המשתנים הגדול המשפיע על החיזוי. בעיה זו מכונה "תורת הכאוס", והיא טוענת שיש מצבים שהם כה מסובכים עד שהם הופכים בלתי פתירים בהגדרה. כשנעבור מהממד הגדול לממד הקטן, לעולם התת-אטומי, נראה שהכאוס מחריף. בשטח זה שולטת תיאוריה גאונית ומדויקת מאד: "מכניקת הקוונטים". דא עקא, התיאוריה בלתי מובנת. המדע אמנם מספק תשובות מדהימות, אך אין בכוחנו לתרגם אותן לתיאור המובן לנו. אם הבנה אנו מחפשים, אזי המדע לפעמים מקשה ומאכזב. עולם המדע כבר מתקבל פחות בטוח ופחות ודאי.

אם כך המצב במדעים המדויקים, במדעי הרוח הבעיה חמורה פי כמה. בתחומים כמו היסטוריה, פילוסופיה קונטיננטלית, פסיכולוגיה, ארכיאולוגיה ואף רפואה, מספק המדע תשובות חלקיות במקרה הטוב, ומגלה אזלת יד ואף נכשל לגמרי במקרים אחרים. ברוב המקרים הוא אינו מספק מענים ברורים והחלטיים, ואינו מניב תובנות חד-משמעיות. יעיד על כך מאמרי בעניין הפסיכולוגיה שפורסם על-גבי במה זו, שבו טענתי שאין ראוי לכנות את הפסיכולוגיה בתואר "מדע". מבין שלל התגובות והתשובות שקיבלתי על המאמר לא היתה אפילו אחת (!) שהתמודדה ישירות עם הביקורת המדעית.

אין אני נכנס כאן לשאלות מוסריות ורוחניות, שעליהן אין המדע אמור להתיימר לנסות אפילו לענות, אלא הטענה היא שגם לגבי תחומים מדעיים, אין בידי המדע לספק תשובות ברורות והחלטיות לכל שאלה.

 

המדע בתור דת

בד בבד עם עליית קרנו של המדע נשחק מעמדה של הדת – המאמינה שהבורא יצר את העולם ושהכל פועל מכוחו. המדע ביקש למלא את החלל שנוצר. כך הפך המדע לספק העיקרי של תשובות לשאלות הקיומיות על אודות היקום ותפקודו, והמדענים לכוהנים הגדולים המשרתים את אֵל המדע והמביאים את דברו להמון העם. במשך המאות הבאות הצטרפו אינספור מאמינים אדוקים לדת החדשה, עד שבעולם המערב הם הפכו לקבוצת הרוב, חלקם בתור עובדים נאמנים וחלקם בתור כוהנים.

אל המדע כוחו גדול ועצום, ועם זאת מוגבל לשטח מצומצם ביותר. פעמים שהוא משפיע מטובו, אבל במקרים רבים הוא אינו אלא אל זר ומנוכר שאינו מיטיב עם מאמיניו. בהעדר אל אחר שיענה על הצורך המוטבע באדם להשתחוות ולסגוד למי שגדול ממנו,[3] גם אל חלש וצולע יצטרך להספיק. הכבוד וההערכה שלהם זכה בעבר מלך מלכי המלכים, הועברו היום לאל אחר חדש – המדע. אוי למי שימרה את פיו, ואוי למי שלא יכרע לו ברך.

אל המדע כוחו גדול ועצום, ועם זאת מוגבל לשטח מצומצם ביותר. פעמים שהוא משפיע מטובו, אבל במקרים רבים הוא אינו אלא אל זר ומנוכר שאינו מיטיב עם מאמיניו. בהעדר אל אחר שיענה על הצורך המוטבע באדם להשתחוות ולסגוד למי שגדול ממנו, גם אל חלש וצולע יצטרך להספיק. הכבוד וההערכה שלהם זכה בעבר מלך מלכי המלכים, הועברו היום לאל אחר חדש – המדע. אוי למי שימרה את פיו, ואוי למי שלא יכרע לו ברך

כמו כל דת חדשה, מרגישה דת המדע צורך להתקיף את הדת הישנה שהיא באה להוריש. כך נתונות הדתות המונותאיסטיות תחת מתקפה אובססיבית ובלתי פוסקת מצדו של המדע כבר שלש מאות שנה. צרפת, ארץ המהפכות הגדולות וההישגים המועטים, הובילה את ההתקפה על הדת בדמותן של האנציקלופדיסטים[4] כמו וולטר ודידרו, וסופרים כמו הוגו וסטנדל. המאמץ הזה נמשך עד היום בידי מדענים רבים מכל כיוון אפשרי.

בשם המדע אנו מתבשרים אפוא שהיקום הוא בן ארבעה עשר מיליארד שנים; ושהוא נוצר דרך תנודה קוונטית. אנו למדים בשמו על כוחה של האבולוציה לייצר תאים חיים בצורה מקרית. (מדובר באחת התיאוריות "המדעיות" המטופשות ביותר. אין ספק שבשנים הבאות כשהיא תתפורר סופית, אנשים יתייחסו אליה כמו שאנו מתייחסים היום לפרנולוגיה – תיאוריה "מדעית" שהיתה רווחת בסוף מאה התשע-עשרה, הטוענת כי ניתן לקשר בין מבנה הגולגולת של אדם לבין אישיותו ותכונותיו.) בשמו אנו לומדים שאין הבדל בסיסי בין גברים לנשים, ושלא נגרם שום נזק בצפייה סדירה באלימות שבטלויזיה; ואלו רק דוגמאות מספר. אין קץ לדברי ההבל והשטות המתפרסמים על ידי "מדענים" בשם "המדע". לרגל הכבוד וההערכה העמוקים שאכן ראויים למספר תיאוריות מדעיות, מצפים המדענים מאתנו לסגוד לכל תיאוריה שהם החליטו שהיא "מדעית".

 

הביקורת של הרב שוחט

מאמרו של הרב משה שוחט הוא דוגמא מצערת למאמר המתקיף את הדת באצטלה של מדע ללא הצדקה. אביא כמה דוגמאות:

הרב שוחט כותב:

ניתן למצוא עיון ודיון בעניינים הנוגעים במדע ללא בדיקת העובדות המדעיות עצמן. לדוגמה, מחבר תורני שואל את אחד מהפוסקים על אודות "מכשיר המופעל על ידי אדם שגורם לגשם מלאכותי, היינו שמפוצץ את שלפוחיות המים שבעננים בעודם מעל המקום לפני שהרוח תדחפם למקום אחר, השאלה היא לגבי מקווה…"

לא אדע מה עוול מצא הרב שוחט בשאלה זו. הרי זריעת עננים כדי ליצור גשם מלאכותי היא שיטה ידועה, אם כי כנראה בלתי יעילה. אכן, לא מדובר במכשיר "שמפוצץ את שלפוחיות המים שבעננים" אלא בפיזור אירוסולים באוויר, חומר המגביר את יצירת טיפות הקרח – טיפות שהופכות לאחר מכן לגשם, אך גם אם אותו שואל לא דייק בהצגת התהליך המדעי בשאלתו (וגם יתכן שהוא קיצר במקום להסביר תהליך מסובך), אין זה משנה לגבי עצם השאלה: האם גשם שנוצר מכוח אדם כשר למי מקווה – שאלה לגיטימית לחלוטין. חוסר הדיוק בתיאור תהליך היווצרות הגשם אינו משנה כלום לגבי תוקף השאלה ההלכתית. המקרה הזה פשוט אינו דוגמא ל"עיון ודיון בעניינים הנוגעים במדע ללא בדיקת העובדות המדעיות עצמן".

מאמרו של הרב שוחט עצמו מספק סיבה מעולה למה אכן "העולם התורני מזלזל במדע ובז לחכמיו". מאמר זה מכיל כמה דוגמאות של ביקורת בלתי מוצדקת על חכמי תורה, חלקם תלמידי חכמים מופלגים – ביקורת שבשום אופן אינה יכולה להיחשב "ביקורת מדעית". כל מי שכבוד תלמידי חכמים וכבוד המדע יקרים בעיניו, חייב לדחות מאמר בלתי הוגן זה

נעבור לדוגמא הבאה:

מחבר אחר כותב בענין הפסק יניקה של עציץ נקוב על ידי אבן רצפה של ימינו: "הרימותי עציץ כזה ואבן הרצפה מן הקרקע וראיתי ברור שכנגד נקב העציץ היה חלול כמו נקב באבן הרצפה על השכבה העליונה, וניכר לעיניים שזה מכוח משיכת קרקע העציץ על ידי נקב שלו."

מדובר ברב חשוב מאד שענה אלפי תשובות, חלקן בנושאים מדעיים מורכבים, תוך שהוא מגלה הבנה עמוקה בהם. במקרה הזה הרב מקדים שדעתו היה ששורשים אינם יכולים לחדור לתוך ריצוף אבן, אלא שלאחר מכן הוא הרים עציץ וגילה שהשורש חדר את האריח. כעת, העובדה שפרופסור לבוטניקה טוען שזה בלתי אפשרי אינה אומרת שמדובר ב"ביקורת מדעית". גם הרב חשב שזה בלתי אפשרי, עד שהוא גילה את ההיפך. עד שלא נבדוק את כל המשתנים – את העציץ, את הירק או השיח שצמח, את האריח ואת החור – אי אפשר לומר שום דבר מבחינה מדעית, כי אין כאן מידע מספיק.[5] ביקורת על סיפור ממרחק מקום וזמן ללא שום ידיעה של המציאות, אינה נחשבת ביקורת מדעית מוצקה שאין להתווכח אתה. וודאי שהיא תהיה מרחיקת-לכת אם המסקנה המתבקשת ממנה היא שהרב פשוט לא הבין את מה שהוא ראה.

עוד כתב המחבר:

אחד ממגידי השיעורים המפורסמים מסר שיעור בנושא כח הראייה. הוא סיפר על "ניסוי שני הסדקים" הידוע, הבוחן את טיבו של האור: האם מדובר בחלקיקים בודדים או בגלים מתמשכים. הניסוי גילה ממצא מדהים: האור מתנהג כמו חלקיק כאשר מודדים אותו וכמו גל כאשר אין מודדים אותו. המדענים, הוסיף הרב, אינם יודעים את נפשם בפרשנות התופעה, ואילו אנו מבינים על-פי התורה מהו כוחה של ראייה, ולכן הדברים נהירים לנו. מתוך סקרנות שאלתי ידיד, פיזיקאי ירא שמים, מהי הפרשנות המדעית לתופעה זו. הוא כתב לי כי אמנם בעבר סברו מדענים חשובים שהשינוי נובע מצפייה בתוצאות הניסוי על ידי יצור בעל תודעה דווקא, אולם כיום יש הסכמה רחבה שהדבר אינו תלוי בתודעה אלא במדידה עצמה.

אחרי המחילה, הגישה שרואה בתודעה האנושית אחראית לקריסה של פונקציית הגל היא גישה מקובלת מאד, וזכותו המלאה של בעל המעשה להציג את התופעה בתור ביטוי לכוחה של הראייה. הוא בוודאי לא חידש תובנה זו, שכבר נאמרה על ידי מדענים רבים בעלי שם עולמי. מה שהפיסיקאי כתב שהקריסה מקורה במדידה עצמה ללא תיווך של התודעה, אף היא דעה מקובלת. אבל מדובר בדעה אחת מני רבות, ובהעדר הוכחות מוצקות לכאן ולכאן, אין מדובר ב"דעה מדעית", אלא בדעה סובייקטיבית ואישית.[6] מבחינה מדעית אין שום בסיס לבקר את דברי הרב בעל המעשה. אכן אפשר שתגובתו לדבריו של הרב שוחט, כפי שהוא מתאר בהמשך המאמר, היתה בלתי ראויה, אבל זוהי כבר ביקורת אנושית ולא ביקורת מדעית.

***

אני רוצה להתעלם כאן מהתלונות והקיטורים המופיעים בהמשך המאמר, והשכיחים מאד בכל כתיבה הקשורה לציבור החרדי. כן אעדיף להתעלם מהקריקטוריזציה של העמדה החרדית (לדוגמא, הטיעון שהמחשבה שהעולם מרובע רווחת בציבור החרדי, או שהמושכל הראשון של רבים הוא כי "מהמוח של הגאון ניתן לחצוב כמה איינשטיינים"). כמו כן, אי אפשר לדון במסגרת זו בדעה שהביא בשם מיכאל אברהם כי "האבולוציה עצמה היא הוכחה לקיומו של בורא". הרי מיכאל אברהם כופר בהשגחה פרטית,[7] ובהתאם לשיטתו הוא ממעט את התערבותו הפעילה של הבורא בבריאה. ברור שיהודי שומר תורה ומצוות יתרחק מטיעון כזה כמו מאש, ומקומו של מיכאל אברהם לא יכירנו בכל דיון הקשור לציבור שומר תורה ומצוות. במקום כל זאת, אני רוצה לחזור למשפט הפותח את מאמרו של הרב שוחט: "גישה חינוכית רווחת בעולם התורני מזלזלת במדע ובזה לחכמיו, מתוך הנחה כי בכך מתגדל ערך התורה."

מאמרו של הרב שוחט עצמו מספק הסבר מעולה למה אכן "העולם התורני מזלזל במדע ובז לחכמיו". מאמר זה מכיל כמה דוגמאות של ביקורת בלתי מוצדקת על חכמי תורה, חלקם תלמידי חכמים מופלגים – ביקורת שבשום אופן אינה יכולה להיחשב "ביקורת מדעית". כל מי שכבוד תלמידי חכמים וכבוד המדע יקרים בעיניו, חייב לדחות מאמר בלתי הוגן זה.

השיח הציבורי אינו מאפשר ירידה לניואנסים והבחנות דקות. אין באפשרות העולם הדתי לנטרל בצורה נקודתית ומבוקרת כל טיעון מדעי שיורים כלפיו. בלית ברירה, הוא חייב לבטל את הגישה המדעית מכל וכל, לא משום שהוא בז למדע, אלא משום שהוא בז לאופן שבו המדע מנוצל לצורך קידום כל מיני השקפות עולם

ברם, השיח הציבורי אינו מאפשר ירידה לניואנסים והבחנות דקות. אין באפשרות העולם הדתי לנטרל בצורה נקודתית ומבוקרת כל טיעון מדעי שיורים כלפיו. בלית ברירה, הוא חייב לבטל את הגישה המדעית מכל וכל, לא משום שהוא בז למדע, אלא משום שהוא בז לאופן שבו המדע מנוצל לצורך קידום כל מיני השקפות עולם. להיפך, הרי היהדות מאמינה שכל החכמות בעולם כלולות בתורה, וכמו שכותב הרב שוחט במאמרו. כשהיהדות אומרת שהמדע בעצם כבר כלול בתורה – המסמך האלוקי שהקב"ה העניק לעם ישראל – היא מבטאת את הכבוד וההערכה שהיא רוחשת למדע, ובתנאי שאכן מדובר במדע ולא בפסידו-מדע. הזלזול הרווח בציבור החרדי אינו נובע "מתוך הנחה כי בכך מתגדל ערך התורה", אלא מן הצורך להגנה מפני התקפות תדירות ואגרסיביות בשם המדע, ומרצון לשמר את מה שניתן לשמר.

אם לפיזיקאים ולמתמטיקאים יש טענה על הדרך שבה הציבור החרדי מתייחס למדע, אין להם לפנות אצבע מאשימה לציבור החרדי, אלא לעמיתיהם הפרופסורים למדעי הטבע והרוח המעוותים את המושג ומשתמשים בו כדי לנגח את אלו שאינם מסכימים להשקפת עולמם.

אם אנו רוצים לתת למדע את ההוקרה שהוא בהחלט ראוי לה, קודם כל יש לטהר מקצוע זה מכל הפסולת שהצטרפה אליו. רק לאחר מכן יהיה אפשר להתייחס אליו בכבוד הראוי. כל עוד אנשים משתמשים במונח "מדע" בצורה בלתי מבוקרת ופסולה, במטרה לקדם כל מיני השקפות עולם המנוגדות ליהדות ולשכל הישר, אין ליהדות בחירה אלא לבטלו ולזלזל בו. לא מדובר באופציה טובה ורצויה, אלא באופציה גרועה. למרבה הצער, היא גם האופציה הבלעדית.

 


[1] Eugene Wigner, The Unreasonable Effectiveness of Mathematics in the Natural Sciences, Communications in Pure and Applied Mathematics, Vol. 13, No. I (February 1960). New York: 1960. התרגום הוא של כותב המאמר.

[2] סטיבן הוקינג היה אסטרופיזיקאי ותאורטיקן אנגלי, ששימש פרופסור באוניברסיטת קיימברידג'. מחוץ לקהילה המדעית הוא התפרסם בעיקר בזכות ספרו "קיצור תולדות הזמן" ("A Brief History of Time"), ספר מסוגת המדע הפופולרי, המתאר את התפתחות היקום למן המפץ הגדול.

[3] ראה ספרו של תומאס קרלייל, On Heroes, Hero-Worship and the Heroic in History, הדן בדחף זה.

[4] האנציקלופדיסטים היו הוגי דעות צרפתים שחיו במאה ה-18, והיו בין עורכיה וכותביה של "האנציקלופדיה הגדולה למדעים, אמנויות ומלאכות". הם נקראו על שם פרויקט כתיבת האנציקלופדיה שהובילו, שתכליתו היה לייצג את הידע התבוני על המציאות ולקדם את רוח הנאורות – רוח של רציונליות והתנתקות מאמונות דתיות.

[5] למשל, במקרים מסוימים יכולים שורשים לחדור אבן ובטון. ראה גם כלאים פרק ז' משנה א'.

[6] למגוון דעות שנאמרו בנושא זה ונושאים נלווים על ידי פיזיקאים בולטים ראה: The Ghost in the Atom, Cambridge University Press, 1986.

[7] ראה למשל באתר זה: https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%9B%D7%A8-%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%A9-%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%91%D7%90/

תמונה: Bigstock

41 תגובות על “דת המדע

  • לכותב,
    עמדתך היתה מובנת לו אכן היה המדע מתנהל כפי שאתה מתאר אותו אך המציאות שונה לחלוטין. בתור חוקרת במעבדה המעורה בעולם המדעי ובאקדמיה אני יכולה לומר לך כי אנשים שהופכים את המדע לדת, כמו ריצ׳רד דוקינס, לדוגמא, אינם מדענים טובים ומשתמשים במדע כמו אותם מחזירים בתשובה שתיאר הרב שוחט במאמר שלו, וזה בניגוד לשיטה ולדרך החשיבה המדעית. המדע אינו דת. הוא אינו יכול להנחיל ערכים לנתב החלטות ואפילו לא לספר לנו מה קרה בהיסטוריה, אלא רק לתאר את העולם הסובב באמצעים מדוייקים ולוגיים ככל האפשר. המדע, למשל, יכול לספר לנו כי לפי התצפיות והחישובים בימינו אחוז כזה וכזה מכמות מסוימת של פחמן הופך לאיזוטופ/חומר אחר כל כך וכך שנים ולפי זה להסיק *שכל עוד לא ידוע לנו* על דרכים נוספות בהן יכול אותו פחמן להשתנות/ תהליכים נוספים שעבר אנחנו יכולים להסיק על פי כמות הפחמן שהשתנה בן כמה שנים הממצא המכיל את הפחמן. אולם, כיוון שהשיטה המדעית רק מתארת וכיוון שאחת הדרישות של תיאוריה מדעית היא שתהיה ברת הפרכה גם על פי המדע יתכן הסבר אחר להרכב הפחמן של הממצא, כמו תהליכים או תנאים קיצוניים שעבר וכיוון שהמדע רק מתאר את העולם ולא מתיימר לדעת בוודאות את העבר או העתיד 2 האפשרויות תקפות באותה מידה על פי המדע. זו היתה רק דוגמה קטנה להראות לך כיצד עובד מדע אמיתי: למדע אין את כל התשובות דווקא בגלל שזהו תחום שמנסה לתאר את העולם בדיוק וללא פניות עד כמה שאפשר. אם המדע היה הופך לדת, לאג׳נדה, הרי כבר היו לו את כל התשובות. כמו כן, בניגוד למה שכתבת על פי המדע נשים וגברים שונים הן פיזית והן פסיכולוגית אחד מהשני וצפייה בסדרות אלימות דווקא כן משפיעה על ההתנהגות האנושית (האם ההשפעה מזיקה ורעה או לא זו כבר אינה שאלה ערכית אלא מדעית).
    בוודאי, המדע הוא פרי החשיבה וההתבוננות האנושית ולכן מועד לטעות וכמובן גם שישנם מדענים שהופכים את המדע שלהם לדת (מה שהופך אותם ללא אובייקטיביים ולכן למדענים לא טובים במיוחד) אבל אלו רק יוצאים מן הכלל שלא מעידים על הכלל. אני מייעצת לך להעמיק וללמוד יותר על העולם המדעי,- יתכן שלו תשקיע ותלמד יותר מאשר ערב אחד בבית של חוקר לשעבר תגלה דברים חדשים על המדע ותשנה את דעתך.

    • ניכר מתגובתך שאת כנראה יותר סטודנטית במעבדה (או מקסימום עם תואר שני בביוטכנולוגיה) מאשר "חוקרת". 😁
      ברור שהמדע עמוס באג'נדות ששולטות על החוקרים הקטנים.
      עם זאת אני מסכים עם הבעיה הכללית שהצגת ומפנה אותה גם כלפי המערכת, כמעט כל הכותבים הפגינו חוסר הבנה מעמיקה בכל התחום המדעי. גם היחיד (לא זוכר את שמו כרגע) שכתב את המאמר השני כמדומני, שכן הבין 'מדע' לא מבין הרבה בפילוסופיה של המדע.
      הנ"ל משליך באופן נוראי על איכות המאמרים.
      אולי כדאי שאנשים יכתבו על תחומי העיסוק שלהם ולא דעות בגרוש שמתאימות יותר לאיזור התגובות…
      ולכותב, אני מבין שניסית ליצור הכללה שתעזור לך, אבל זה פשוט לא אפשרי. ישנם ענפי מדע שונים, ובתוכן איזורים מגוונים מאוד.
      אי אפשר לכתוב על נושאים על בסיס שיחה עם אברך שלמד קצת מתמטיקה ופיזיקה.

    • הרמב"ן כותב שהעולם עגול.
      ואיני בא לומר שהרמבן היה חכם או נביא.
      אלא נראה שגם לפני גלילאו הסברה הרווחת הייתה שהעולם עגול.
      וכן נראה שהערבים שהיו לפני הרמב"ם , והרמב"ם העתיק מהם את הידע בהלכות קידוש החודש, כמו שהוא עצמו כותב, סברו שהעולם עגול.
      אין לי כרגע אפשרות להוכיח את הה בגלל המקום שבו אני נמצא.
      ומי שיש לו הוכחה אחרת שיכתוב.

    • וכי מדען שיכתוב מאמר בירחון מדעי דעה לא מקובלת בגלל סברות שלא קשורות למדע אלא נגד דעות שקשורות לחברה וכדומה. או בגלל מוסכמה מסויימת מדעית.
      וכי המאמר שלו יפורסם.
      וכי הוא לא יהיה מנודה מדעית בגלל כך.
      ואיני בא לצחוק עליהם או לומר שאני יותר אמיתי מהם.
      אבל לזלזל בצורה מגמתית בחכמים של כל הדורות.
      זה נראה המשך של המגמה של חלק מהמדע להלחם בדת.
      ולכן כל ראיה נגד הדתות נאמרת בהתלהבות
      וכל ראיה לדתות מוסתרת ולא נאמרת.
      וכל מאגר מים מתקופת בית שני או אחריו יאמרו הסברים שונים העיקר לא לומר שזה מקווה.
      נראה שהדבר השתנה לטובה בעשרים שנה האחרונות כנראה מחוסר ברירה.

    • וכי יש מדען שלא כבול למוסכמות מסוימות של המדע.
      ואין אני בא לומר שאינם חכמים. אלא בתור בני אדם גם להם יש קבוצות בעד ונגד.
      ויש להם שעבודים למשרה, ולחברה שבה הם חיים
      כמו בכל חברה בעולם.
      אבל לא צריך לסכור את הדבר העיקרי
      האם העולם מקרי ואז יש לי את הזכות והכדאיות לצחוק על חכמי ישראל.
      או העולם מתוכנן על ידי מישהו.
      ואז אני צריך לבדוק אם יש לי את הזכות והכדאיות לצחוק על חכמי ישראל.
      ****
      והאם כדאי לי לשבור את החומות.
      שנראה שהרבה הכותבים כאן כועסים שהחברה היחידה בעולם שהצליחה בשמונים אחוז, בעשרות שנים האחרונות היא החברה החרדית
      חוץ מסנגפור וכדומה.
      ולכן הם משוכנעים ומשכנעים שנחברה החרדית קורסת מרוב שקרים.

  • האמת שלראשונה יש כאן תגובה התוקפת את המדע. ברשותך רק לא אתייחס למונח "העולם התורני", כי בעולם זה יש הרבה אנשים תורניים שכן מעריכים את המדע, לומדים ומדע ומדענים.

    אתה בוודאי מדבר על חלק מהחרדים, אז נתייחס אליהם כך.

    אולם כידוע את המדע שאינו כנגד התורה לא ראינו שעליו ב"עולם הישיבות" מתנפלים בהמוניהם, ללכת ללמוד מדע. למשל האם לימודי חשמל, אלקטרוניקה, מדעי המחשב או אופטיקה קשורים משהו ליציאה נגד התורה?

    היציאה של אותם אנשים כנגד המדע, מזכירה לי סיפור שסיפר לי אבי:

    משכיל אחד הגיע לרב עם שאלות, הרב שמע את השאלות ושאל אותו מתי הם התעוררו, לפי שהתחלת לעבור עבירות או אחרי? כי אחרי שאלות שהתעוררו אחרי שהתחלת לעבור עבירות הם לא שאלות, אלא תשובות לעצמך למה אתה עובר עבירות. על שאלות אפשר לענות תשובות אך לא על תשובות.

    אותו דבר כאן, האם השאלות על המדע הגיעו לפני או אחרי שסימנו איסור לעסוק בכל מקצוע מכובד? זה אחרי (כי מקצועות מדעיים בלי בעיות או במוסדות בלי בעיות הם לא לומדים), לכך כל מה שהם כותבים זה בסך הכל מאמץ למצוא מומים במדע, בכדי להסביר לעצמם ולעולם את התנהלותם. ממילא הם לעולם לא ישנו את עמדתם.

    לכן בהחלט כל הנושא לא רלוונטי לדיון מול אנשים כאלו.

    • ואף שיש כאלה שנפלו בגלל שאלות באמונה בלבד.
      בכל זאת הסיבה שהם לא מצאו את האדם הנכון בזמן הנכון שיעמיד להם את הוכחות שיש מתכנן קדום לעולם.
      וכן שההעברה של התורה מדור לדור יש בה הוכחה שכלית. ואין דוגמא בשום דת או תרבות מסורת כזו שהתבררה כשקר. אין לי כאן את האפשרות להרחיב בדבר.
      וכל השאלות שיש, אין בהם כדי לבטל ההוכחות בעד.
      וכמובן מי שדש בשאלות עוד ועוד כמו שעושים הרבה אנשים, גם אם הוא לא מחליט שהאמונה שקר, הוא מתקרר באמונה.

  • א. נחמד לזלזל בקביעה על גיל העולם רק שעדיף לעשות זאת בלווי נימוקים. הוא הדין על האבולוציה.
    ב. יש רבנים שענו אלפי תשובות אבל אין זה אומר שהם תמיד נצמדו לעובדות. יש כאלו שיצדיקו את הכתוב בגמ' לגבי עובדות ויהי מה, גם אם עקב כך השכל צריך לצאת לפנסיה. הרי כל אחד מבין שהשחיקה שגילה מתחת לעציץ היא ממי ההשקיה או מהשרשים (ושם הטענה של הרב היא שהיניקה מהאדמה דרך הבטון – ולא השרשים המגיעים דרך הבטון לאדמה– גורמת לכך).
    ג. ויד האדם אינה מצמחת, והעולם עגול מכל כיוון שתביט עליו. מה לעשות? להתווכח עם המציאות? עצוב שזו הדרך.
    ד. מי שחושב שרק הוא חכם מחוכם ורק לו לרדת לניואנסים אבל הציבור מטומטם ויאכל כל קש וגבבא שתאכילנו בעזרת הידברות, זמיר כהן, ערכים ואמנון יצחק ועוד כאלו הנטועים בעולם הישיבות – מסתכן בתהליך, לראשונה הוא יאבד את החכמים ובסופו של דבר יאבד גם את האחרים. גם האחרים יבינו, כשיפגשו בעולם החוץ תורני, שבמסמך האלוקי שלנו יש הסטוריה של עמ"י, ערכים ומצוות אבל אין מרשם גלוי (אפילו ברמה הנרמזת ביותר) לבניית העולם, לקביעה אם הוא עגול ולמספר הירחים של צדק. ובמחילה, גם לא לכח היניקה של צמח.
    ה. אין צורך להוקיר מדע. אבל יש צורך להכיר בו כאמצעי טכני. ההתעלמות רק תזיק מבחינה דתית (ראה הרחבת מה בהערתי מהיום למאמר הפתיחה).

    • האם השכל יוצא לפנסיה
      כשאומרים שבמקרה חוש הטעם נמצא במקום שבו האוכל נכנס לגוף.
      ******
      ההתעלמות רק תזיק מבחינה דתית.
      נראה שהכותב מעוניין לעזור מבחינה דתית וכל מתחיל בלימוד גמרא ידע שחכמי ישראל לא בדוקא ידעו מה הם אומרים.
      ****
      נזכרתי שהיה שחקן ישראלי שהיה עושה צחוק באומנות נגד אחד מכתבי הקודש.
      והוא עוד טען שהוא מסורתי (זה היה נכון) והוא עושה את כדי לכבד!

    • ואף שיש כאלה שנפלו בגלל שאלות באמונה בלבד.
      בכל זאת הסיבה שהם לא מצאו את האדם הנכון בזמן הנכון שיעמיד להם את הוכחות שיש מתכנן קדום לעולם.
      וכן שההעברה של התורה מדור לדור יש בה הוכחה שכלית. ואין דוגמא בשום דת או תרבות מסורת כזו שהתבררה כשקר. אין לי כאן את האפשרות להרחיב בדבר.
      וכל השאלות שיש, אין בהם כדי לבטל ההוכחות בעד.
      וכמובן מי שדש בשאלות עוד ועוד כמו שעושים הרבה אנשים, גם אם הוא לא מחליט שהאמונה שקר, הוא מתקרר באמונה.

  • א. לא זלזלתי בקביעה על גיל העולם, זלזלתי בהצגת הגיל כדבר "מדעי". גיל העולם זה דבר שתלוי בהרבה משתנים והנחות שאין לנו שום דרך לבדוק. לגבי גיל העולם אפשר לומר הנחות סבירות, אבל לא יותר מזה. אבולוציה זאת תיאוריה טיפשית והזויה לכל דבר, אבל אין כאן מספיק מקום להפריך אותה.

    ב. רבנים שענו אלפי תשובות, זה אומר שאלפי אנשים שאלו מהם שאלות. זה אומר, שהרבנים האלו הוכיחו את עצמם שנים על גבי שנים. לקום לומר 'שהם לא תמיד נצמדו לעובדות', בלי שום סימוכין, זאת השמצה ולא נכון לדבר כך. אפשר לומר, שהם טעו, כי כל אחד טועה, אפילו רב גדול. אבל אין זה חסרון, כולנו בני אדם. לגבי אלו שמפרשים כל מילה של הגמרא בצורה מילולית, זה לא הנושא כאן. באשר לתהליך הפנימי איך בדיוק השורש ניקבה את האבן, שוב זה לא רלוונטי, מה שרלוונטי ו"מדעי" הן העובדות, כל השאר זה פילוסופיה.

    ג. לא הבנתי מה אתה אומר.

    ד. לא כתבתי שעל הציבור לקבל את דברי המחב"תים למיניהם. כתבתי רק לגבי הזלזול במדע, שכיון שהמושג "מדע" התעקם והתעוות, גם הזלזול בו מוצדק. באשר לאיבוד החכמים, אכן תמיד איבדנו מוכשרים, כל דור עם הנסיונות שלו, אבל ב"ה לא אלמן ישראל, ויש מספיק מוכשרים היושבים על התורה ועל העבודה ולומדים ומקיימים מצוות מתוך יראה ואהבה, ועליהם גאוותינו. באשר לקביעה שלך שבתורה לא מונחת כל החכמות שבעולם, זו היא דעתך, רוב חכמי ישראל חלקו עליך. זה לא אומר שהגר"א ידע את המשוואות של שרודיגנר, זה כן אומר שהגר"א השיג דרך התורה הבנה עמוקה בבריאה.

    ה. בודאי שיש להעריך מדע אמיתי, על זה אין ויכוח כלל.

  • הנרי קיסינג'ר נשאל פעם: מדוע עזבת את האקדמיה לטובת הפוליטיקה?
    והוא השיב: כי נמאס לי מהפוליטיקה…

  • יהודה ה.
    א. לא ענית.
    ב. הדיון בגמ' הוא האם צמח יונק (בעצשא"נ) מהקרקע ללא מגע ישיר. ההוכחה כי זה כך בגלל שקע בבלטות היכן שנקב העציץ (ושם יוצאים מי ההשקיה) – ברור שאינה הוכחה. אבל לא זה העניין – העניין הוא שקיים רצון עז להוכיח עובדה הנראית תמוהה בעזרת ראיה שאינה ראיה. הרצון הזה קיים בגלל שכך הגמ' הבינה ויש תחושה שאם זה כך אז כל ראיה שאינה ראיה עובדת. עד כדי כך שאחד הגדולים כתב בסוגיה זו (!) שיד האדם מצמחת, כך מוכח מהגמרא.
    ג. אלו רק דוגמאות לפסגות ההתעלמות מהמציאות שאפילו צלך קשה להתוכח עליהן.
    ד. אני עדיין מצפה שמישהו יראה לי איך משיגים דרך התורה הבנה עמוקה בבריאה. כוונתי מהבחינה הטכנית שלה, שזה תחומו של המדע. לא בכוונת הבורא או בנושאי מוסר ומצוות.

  • א. אני מניח שאתה מתכוין שלא עניתי בפירוט למה גיל העולם אינו "מדעי". עניתי באופן כללי, שבכדי לברר גיל העולם צריך הרבה הנחות מוקדמות, אולי הן סבירות, אבל זה לא הופך את ההשערה הסופית ל"מדעית". למשל גיל היקום תלוי בגודל היקום, וגודל היקום תלוי אם אנו מניחים שהיקום הוא משטח של ארבע מימדים, או הולוגרם. וכן זה תלוי במהירות ההתפשטות של היקום, שלא ברור אם הוא מתפשט באותה מהירות, או מה הם השינויים בקצב ההתפשטות. וכן הלאה.

    ב. איני יודע מה אתה שח. הדיון נסוב על עציץ נקוב המונח על בלטה, אם יונק מהקרקע שתחתיו, שדעת החזון איש היתה שאין הבלטה מפסקת, ודעת הרב העלום שם, שזה כן מפסיק. ובסופו של דבר גילה הרב ההוא שהשורש יצא מהנקב שבעציץ וחדר את הבלטה. כל השאר מה שכתבת, איני יודע על מה אתה מדבר.

    ג. בקשה ל"יד אדם מצמחת" איני יודע על מה אתה מתכוין, ובכל מקרה זה לא קשור לדיון פה. בקשר לעולם עגול, רוב המוחלט של החרדים חושבים שהעולם הוא עגול, ואת דברי הגר"א הם מפרשים באופן אחר. באשר לדעת חז"ל במבנה העולם, בזה יש שני דעות בראשונים. אבל אין זה קשור למאמר זה.

    ד. יש בדעתך את צורת הלימוד הרגילה, שאדם לומד משוואה, ואחרי מספיק תרגולים מבין איך להפעיל אותה. ולפי זה אתה שואל, איך לימוד דף גמרא מועיל להבין את מבנה היקום. אבל זה לא עובד כך. כשאדם מושקע ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו בלימוד תורת ה', אז נחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה, ושתי כליותיו נעשים כשני מעיינות שמפיצים דעה נכונה. למשל, בסוגיית הגמרא על מקור המים, מתברר שגם ר' אליעזר וגם ר' יהושע צודקים, וכמו שגילה הרב זמיר כהן. התנאים לא ידעו את הדברים מחקר הטבע, אלא מחקר התורה. ברור שאנו לא מבינים איך גישה זו תקפה לכל מיני אמרות אחרות בגמרא, והמחלוקת הנ"ל משמשת רק בתור דוגמה.

  • ליהודה ה.
    א. כל ההנחות הנצרכות וכו' – לא ישנו את העבודה שמדעית אין ספק שהגיל מעל התשע"ט שנים.
    ב. כתבתי מאוד ברור ומשום מה לא התייחסת. נא קרא שוב ואם משהו אינו נכון נא הער.. ואגב – הסוגיה בגמרא מדברת גם על עציץ באויר.
    ג. בסוגיה ההיא אחד מאחרוני זמננו התגבר על הקושי של עציץ באויר בכך שהאדם המחזיק אותו – ידו מצמחת. רב מכובד ומוערך ביותר (ובצדק).
    ד. מה לעשות והדוגמאות שהובאו, שהן מת"ח מובהקים, מראות שלא די בתורתם בכדי שכליותיהם יבינו פיזיקה שתלמיד תיכון במגמה של 3 יחידות יודע. ואם אתה רוצה – לא רק כאלו אלא ת"ח שהם מגדולי הדורות ממש לא זכו לכך (קיימת חוברת שהוציא מאן דהו אודות קופרניקאס והראה כי לפי דעת כמה מחכמי ישראל המרכזיים במשך 400 השנים האחרונות דעתו של הלז בטלה ומבוטלת). בכלל, תורה שבימי הגמ' צמחה ממנה ידיעת הטבע של זמנה, בימי הרמב"ם צומחת ממנה תורת אריסטו, ועם התקדמות המדע פרופסורים שונים וזמיר כהן מוציאים ממנה פיזיקה קוונטית חשודה בהעתקה. מדוע אף פעם ההבנה מהתורה לא הקדימה את הידע הפיזיקלי הרגיל?

  • א. נכון. לא על זה אנו דנים.

    ב. דברתי על התשובה, ואמרתי שהביקורת שלך אינה "מדעית". יותר מזה לא אמרתי. עוד לא הבנתי את הביקורת על כל הסוגיא שאתה מזכיר . ובכל מקרה כאן לא המקום לדון בכל שאלה של מדע מול גמרא.

    ג. כנ"ל.

    ד. הדוגמה שהבאתי לך מהמחלוקת של ר' אליעזר ור' יהושע, התורה כן קידמה את המדע. זה שהתורה אומרת שהעולם נברא ברגע מסוים, כאן התורה כן קידמה את המדע. זה שהתורה אומרת שיש לנו בחירה חופשית והעולם הוא לא דטרמניסטי, התורה כן קידמה את המדע. יש כמובן מקרים שלא. אינו טוען שחכמי התורה אפילו גדולי הדור שבהם יודעים את כל המדע יותר טוב מהמדענים, אני טוען שהתורה מעניקה תובנות מסויימות בשטחים מדעיים מסויימים.

  • הדברים במאמר הזה מזכירים לי את הביקורת החרדית על דמותה של מדינת ישראל ומאמציה הבלתי נלאים למצוא בה פגמים. מי שישב בירכתיים וצפה באחרים העושים מתמלא אחר כך בטרוניות מדוע מדינת ישראל, שהיום הוא לפתע מבין את חשיבותה נהנה ממנה ומאוד מעוניין בהמשך קיומה, אינה עומדת בסטנדרטים ההלכתיים שלו.
    כך גם לגבי המדע, מי שישב בירכתיים ולא הצטרף לחקירה המדעית בוודאי שאינו יכול להשפיע על כיוונה. אחר כך הוא מתמלא בטרוניות מדוע המדע, שבחשיבותו הוא נאלץ להודות ואף מקפיד ליהנות ממנו ברמה היומית, מקבל לעיתים פרשנויות שאינן לרוחו. הוא גם עסוק בלחפש פגמים בחקירה המדעית (לגיטימי לגמרי, על כך מבוססת החקירה המדעית) לא בכדי להציע פתרונות אלא בכדי להצדיק את המשך ישיבתו בירכתיים.

    יתירה מזאת, ישנו תחום שלם העוסק בפילוסופיה של המדע. מי שלומד אותו מקבל כלים להבחין בין אמירות שרלטניות של איש מדע לבין אמירות העומדות בסטנדרטים מדעיים. קצת מגוחך לקרוא על אג'נדה של המדע. ישנם אנשי מדע סינים, יפנים , רוסים, אמריקאים וכו, מה בדיוק יכול יצור אצלם אג'נדה משותפת? כוחו של המדע הוא באוביקטיביות שלו ובהיותו חשוף לבדיקה והפרכה על ידי מדענים בעלי השקפות עולם השונות באופן קוטבי זה מזה.

    ודבר אחרון – קשה להתעלם מהעובדה כי הצבור החרדי נהנה מפירותיו של המדע ברמה היומית ומאידך אינו תורם דבר להתפתחותו ואף, בחלקים מסוימים מחנך ללעוג לו. מעבר לבעיה המוסרית החמורה יש בכך גם בעיה חינוכית ממדרגה ראשונה. לא לחינם הצבור החרדי הוא מיעוט קטן ביהדות העולם הגם שלפני 200 שנה כל העם היה בעל אורח חיים חרדי. כשהופכים ללא רלונטיים במציאות, כשלא תורמים דבר לפעילות האנושית, כשלא נמצאים בחזית הפעילות האינטלקטואלית – מנתקים למעשה את היהדות מהחיים והופכים אותה לשעשוע למדני תלוש ומנותק החסר כל השפעה. נכון שניתוק מוחלט מהחברה המערבית יכול לפתור במידת מה את הבעיה, אבל נראה שהחברה החרדית מאוד אוהבת את החיים דווקא במדינות מערביות מודרניות.

    • יש אנשי מדע רוסים אמריקאים גרמנים וכו' אבל אין אנשי מדע שאינם אנשי מדע…
      לא להתבלבל חמוד, המדע עמוס אג'נדות מדעיות והנחות יסוד.

    • מי שמאמין שאין תועלת לאדם לקיים את מצוות הבורא וללמוד את תורתו שיבושם לו, ונפגש עוד כמה עשרות שנים, ונראה מה הוא הרויח מזלזול בתלמידי חכמים והערצה למדע בלבד.
      וגם אם אני חושב שתלמיד חכם טעה, לא צריך להתבטא בצורה מזלזלת.
      שלמתבטא עצמו זה לט יוסיף זכויות.
      וצריך עיון על הצריך עיון שהוא מלא בלשונות מזלזלים בחכמי ישראל מהתנאים ועד הפוסקים שנפטרו לפני שנתיים.
      ואף על התורה עצמה מעניין מה זה עושה לחרדי תמים שנכנס לאיטרנט פעם ראשונה, הוא סוגר את המחשב או המכשיר. יהודי אחר ממה שהוא פתח את הצריך עיון.
      מעניין מה המטרה.

  • נעשה פה קצת סדר. כתבת במאמר שהחברה החרדית מזלזלת במדע והבאת כמה דוגמאות. בתגובה שלי כתבתי שני דברים: א. שהדוגמאות שהבאת אינן מוצדקות, שזה אומר, שאין לך את הידע וההכשרה לבקר את העמדה של הציבור החרדי ביחס למדע. ב. שהזלזול מוצדק, עקב הניצול של המונח "מדע" לכל מיני מטרות לא מדעיות. אח"כ בתגובות עברת לנושא אחר, והוא הסתירות שבין הדת למדע. עניתי לך, שאי אפשר לדון בזה כאן. עכשיו עברת לנושא אחר, או בעצם לכמה נושאים אחרים. אני חושב שאתה לא צודק בביקורת שלך, אבל אין כאן המקום לדון בביקורת החדשה שאתה מעלה.

    בכל אופן, לבקר זה קל. אתה מוזמן לפנות לציבור החרדי ישירות ולהציע גישה אחרת. אולי יקבלו את דבריך אולי לא. אם יקבלו, מה טוב. אם לא יקבלו, יש מספיק אלטרניטיבות חלקן שצומחות מתוך הציבור החרדי עצמו, שאתה יכול להצטרף אליהן.

    • בדיעבד ראיתי שניהלת התכתבות עם אדם ששמו משה.
      את התגובה האחרונה אני כתבתי, שמי גם כן משה.
      אני מבין שזה יצר בלבול.
      מתנצל.

  • אין צורך להתנצל. ואני כמובן מתנצל בפני משה הראשון.

  • יהודה
    בבקשה נא תובנה מדעית מהתורה שנחשפה לפני שהמדע עמד עליה, ולא פרשנות בדיעבדית. אסתפק בשלש דוגמאות, אבל בבקשה בלי דיחוקי דיחוקים.

    ממשה למשה
    יש הרבה אנשים הנזקקים להלכה ואינם יודעים גמרא והלכה. הגם אליהם תתלונן מדוע אינם תורמים להלכה? לא. כי כל אחד מתמקצע בתחום שלו. אז מותר לצבור החרדי להתמקצע בתורה וליהנות מהמדע כשם שלעמי הארצות (מבחינה תורנית) מותר לפתח מדע וליהנות משירותי פסיקת הלכה. סחר חליפין והתמקצעות.

  • התורה אומרת שהעולם נברא. זה כלל לא היה פשוט מבחינה מדעית, עד שהגיע איינשטיין.

    חז"ל אומרים שבכימה יש כמאה כוכבים. בתקופה העתיקה ידוע היה שבכימה יש שבעה כוכבים. היום ידוע שבכימה יש אלפי כוכבים.

    מקור המים שבעולם, שתלוי במחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע, ומסתבר ששניהם צודקים.

    אפשר למצוא עוד דוגמאות בספרו של הרב זמיר כהן, רק צריך לדעת מה לבחור ומה לא.

  • והקורא יחליט

  • הרשקוביץ, במחילה.
    גם אם אתה צודק בעצם טענותיך על המדע, אבל כל זה אינו הסיבה לכך שהחינוך החרדי מרחק את המדע. לחינוך החרדי יש קונפליקט עם המדע מעצם היותו. המדע במהותו הוא ספקן, לא מקבל הנחות מוקדמות על העולם ועל האדם מבלי לערער עליהן [או לפחות מודע לכך שהוא משתמש בהנחה מוקדמת מחוסר ברירה], והחינוך החרדי פוחד מכך.
    בנוסף, החינוך החרדי חושש שהערצת חכמת המדע תאפיל על הערצת חכמת התורה, והוא גם פוחד מהסתירות בין המדע לתורה [אם כי לא זה חששו העיקרי].
    אתה כותב שהמבקרים מציגים את הציבור החרדי בצורה קריקטורית. ובכן, אולי מי שהסתובב כל ימיו בין חרדים מלומדים [חלקם נון קונפורמיסטים מוצהרים] יכול לחשוב שלחינוך החרדי יש אמירה מושכלת בעניין היחס למדע, אבל כל מי שיושב בתוך עמו [וזה עוד לפני שדיברתי על חסידים וספרדים] יודע שהמציאות היא, מה לעשות, קריקטורה.

  • רוני:

    היה לי קשה להבין שדבריך מכוונים אלי, כיון שלא זיהיתי את השם. השם שלי הוא 'הערשקאוויטש'. בכל מקרה, כבר כתבתי למעלה, שהשיח הציבורי, בטח לא כזה המכוון לילדים ובחורים צעירים, אינו יכול לרדת לניואנסים, ומחוסר ברירה הוא חייב לשלול המדע ולזלזל בו מהטעמים שפירטתי במאמר. כשאדם מתבגר ורוצה לבדוק את המדע כמות שהוא, אף אחד לא יעכב בידו.

    • הערשקאוויטש.
      אני רואה במה שאתה כותב אפולוגטיקה במיטבה. מדבריך אפשר להבין כאילו ישבה פעם מועצת גדולי התורה (והאדמו"רים בראשם…) ודנה בעניין. זה הרי לא קרה אפילו ברמז, ומהסיבות שמניתי.

    • "אף אחד לא יעכב בעדו"
      אין לי מושג אם אתה דובר אנגלית ומאיזה גיל, אבל כשקיימת חומת הבורות הזו, לא צריך אף אחד שיעכב בעדו, (וכן תפיסות עולם שהשתרשו)

  • רוני:

    אני לא יודע למה אתה חושב שיש כאן אפולוגטיקה. ברור שלא היתה ישיבת מועצת. אבל באותה מידה ברור שהתגובה הטבעית מול התקפה אובססיבית ולא רציונלית, הוא להתגונן. ומכיון שההגנה הכי טובה היא התקפה, אז מתגוננים על ידי ביטול וזלזול הצד שכנגד. ברוב המקרים הביטול והזלזול מוצדק, במקרים מעטים הוא לא. וזה מה שאמרתי שהשיח הציבורי לא מאפשר תגובה מאוזנת היורדת לפרטים.

    אברך:

    לכל דבר בחיים יש מחיר. אחד המחירים להיות חרדי, הוא שאתה צריך להתגונן מול פיתויי והתקפות הרחוב. עוד לא המציאו חברה שיש בה כל הטוב שבכל האפשרויות.

  • השתא דאתינן להכי אין לי אלא לחזור ולומר שאי אפדר לרמות את כל הציבור כל הזמן, בוודאי לא בעידן האינטרנט

  • נכון, אי אפשר לרמות את כל הציבור כל הזמן. אז כשאנשים מתבגרים הם לומדים שההתנגדות למדע היא לא חד משמעית, ויש פעמים שהיא מוצדקת, ויש פעמים שלא. מה הבעיה בזה?

  • הבעיה היא שהרבה אנשים, צעירים יחסית, מסיקים משהו בנוסח א. רימו אותי, אם במעט אם בהרבה, ובשקרנים אני חושד. ב. הרבה נקודות הנתפסות כחיוניות לאמונה אינן נכונות.
    הצירוף של א+ב קטלני. פוק חזי מה קורה (בממוצע) לרמת הדת של חרדים שנקלעו לאקדמיה.

    • מדוע בארצות הברית ואולי גם בארופה לא רואים שהנכנסים לאקדמיה מתקלקלים ברמה הרוחנית שלהם.
      היום בבוקר בשבת (פרשת שלח אצלנו) ראיתי רופא שהגיע מארץ ישראל, והוא רופא בבית חולים בירושלים והוא מגיע לפעמים גם לבתי חולים בארצות הברית. והוא למד רפואה בארצות הברית. ולפני כן למד בתורה ודעת.
      והוא נראה צול שגם בבני ברק חסר כאלה.
      והחינוך החרדי בארצות הברית דומה לחינוך בארץ.
      ובכל זאת לא מתקלקלים באקדמיה, (ואם כן זה נובע מעצם החיים בעשירות וליד גויים).
      ואולי באר"י מגיעים על מנת להתקרר. או שחלק מגיעים כבר מקוררים.
      מזכיר את הבדיחה באחד שנסע מארופה לאמריקה לפני כ150 שנה, והודיעו שיש סערה וצריכים לזרוק לים חלק מהמטען, ראו יהודי שרץ למזוודות שלו מוצא את התפילין וזורק אותו לים.
      סליחה על ההשוואה.

  • ילד כשהוא קטן חשב שאבא שלו מושלם. הוא גדל, ומגלה שלאבא שלו יש חסרון קטן פה ושם. זה לא גורם לו לחשוב שאבא שלו רימה אותו, אלא הוא מבין את החיים בצורה אחרת. זהו בעצם תהליך ההתבגרות שאתה למד את החיים בצורה מעמיקה יותר ומורכבת יותר. אני לא חושב שזה שאנשים מגלים שהמדע אינו כולו רע, משפיע בצורה עמוקה על תפיסת עולמם. אתה בעצמך כתבת במאמר, שזה לא גורם מרכזי ביציאה בשאלה.

    השפעת האקדמיה על החיים הרוחניים, היא תופעה ידועה. אין זה קשור ליחס החרדי למדע, אלא לזה שאדם שקוע במ"ט שערי טומאה, והסביבה משפיעה על האדם.

  • אם זו הייתה מריבה אישית עם 'המדע', היה אפשר לטעון ש'הוא התחיל'. זה אולי היה נכון.
    אבל המדע הוא לא אישיות שהסתכסכה איתנו.
    לזלזל במדע, פירושו לזלזל בהרבה מאוד דברים נכונים ומפורסמים, שחלק משמעותי מהציבור יגלה את נכונותם.
    ואחרי שאנשים מגלים ששיקרו להם כחלק מהחינוך התורני, לא תמיד יהיה להם אורך רוח לשמוע תשובות אחרות, ובפרט לשמוע תשובות מאותם אנשים ששיקרו להם.

  • רציתי להזכיר את עמדת הבן איש חי ששוללת את כל הויכוח את כל היומרות החרדיות ואת כל המאוכזבים החרדים שגדלו על תפיסה שיש בתורה הכל וכל הכופרים שששים להתנגח בהם
    פשוט בבבל כנראה לא היו משכילים מול חרדים אז לא הפריע לרב בסדר גודל כזה להשתמט מהויכוח שהאשכנזים מכורים איליו ומצד אחד רואים בו בסיס לאמונה ומהשני לכפירה
    בכל אופן הוא פשוט כותב: שהגמרא לא מתיימרת לדעת מדע יותר טוב מאיש
    אין מה ללמוד מדע מהגמרא כלל
    פשוט חכמים דנו בדיני התורה ביחס למציאות ולתפיסות המדעיות שהיו להם בכל דור
    לא הקדימו ולא התיימרו ואף טעו עם כולם וצדקו אחרי כולם…. זה הבן איש חי
    לתפיסה הזו אמונת חכמים אין פירושה שהחכם בתורה אינו טועה או מושפע מטעויות נפוצות מתקופתו
    אלה אמונה ביושר לבבו לענות כהלכה ללא נגיעה ולמיטב תפיסתו=אמון ביושרתו
    כשחכמים כותבים שחכמה בגויים תאמין ותורה לא הרי הם הודו שהתורה לא במשחק של החוכמה
    כן משתמשת בה למה שנדרש
    אך היא עסוקה בעולם רוחני פנימי ולא מדעי פיזי
    כמו כן אנו מאמינים שהבורא יודע כל מה שהמדע יגלה ומסדר את הדורות שכל דבר יתגלה בזמנו
    תחשבו על זה
    אתם מתווכחים כמה כל אחד תורם לגילוי המדעי המודרנים מטיחים בחרדים שלא תרמו דבר
    והחרדים מגיבים בזלזול למדע
    בעוד שלפי התורה במדע אסור לזלזל שכן זה מעשה אלוקים וכן אין מה להתפאר שכן גם הגילוי מעשה אלוקים….
    זו תורת חיים
    אנו לא עשוקים במה אנו תורמים
    אנחנו פשוט מחוברים לאלוקים ומחברים איש בדרכו חרדים דתיים ומתחזקים ויוצרים עולם טוב יותר
    שיהיה מה לעשות בו עם הדברים שה' מגלה בו…
    התורה ממלאת את הנפש
    וחרדים ומשכילים ריקים לא יצליחו להבין את זה בלי שהתמלאו
    מי שלא נפתח באמת בנפשו לקבל את היציבות הנפשית שדף גמרא שעוסק בעשיית מנחות(לא מדעי בגרוש אה??) יכול להביא לו
    פשוט לא יבין
    מי שקורא את ספרי חזל שעטופים באמרות מדעיות מזמנם שהם שטויות במיץ עגבניות
    עדיין יכול להנות מהחיבור לבורא שיש בהם ולצאת מלא בתורה לא במדע מה יתן לו מדע??
    אני לא מזלזל במדע
    אבל אנשים פה כותבים שחרדים מעדיפים מדינות מודרניות
    וכי התורה היא החרדים??
    בארצות פרימיטיביות אנשים מאושרים פחות??
    מי שלמד תורה וטעם מה זה תורה באמת מבין שזה לא ויכוח למדע
    פשוט מאוד אנו עסוקים באמונה בה' ומקיימים מצוותיו ועל ידי לימוד שמביא לדבקות בו
    אנו מגיעים בנפשנו במוחש ממקום בהמי שעסוק בתאוות
    ואיך עושים אוטו טוב סטיק טוב בית טוב=מדע
    עוברים למקום רוחני שמתענגים בנפשנו מהתחושה של החיבור בנשמה למקורה
    חרדים:תלמדו לשמה לא להתנגח ולקבל כבוד
    משכילים: תתרוממו קצת ותבינו שלא ההמצאה הקודמת עשתה אותני מאושרים
    וגם ההמצאה הבאה לא תצליח
    לכו גם אתם על הנשמה
    זה עובד.

  • הרשקוביץ, אתה מעוות את דברי השבט הלוי, הוא מדבר במפורש לא על שורש שנוקב את המרצפת, כי אם על יניקה שיוצרת חור, פעולה שמתרחשת באויר ללא שרשים. זה לא נשמע הגיוני לפי הידוע לנו.

    • אני מודה שלא כתוב שם להדיא שהחור נוצר על ידי השורש, אבל כך הנחתי תמיד שבזה מדובר. יכול להיות שטעיתי.

  • אני מסכים בקווים כלליים עם האבחון של כותב מאמר התגובה לגבי המדע אך מתנגד בהחלט למסקנתו . הנכון הוא שוויכוחים ברמה תקשורתית המונית על נושאים דקים כמעט בלתי אפשריים, אבל זה לא אומר שלא צריכים להתמודד ושלא צריך להיות מאגר מובנה ומסודר ונגיש שיתבע מעצמו קריטריונים מחקריים מקצועיים ואפילו מחמירים, שכל מחפש אמת שיהיה מוכן להשקיע מאמץ יוכל להבינו. כמובן שמאגר כזה צריך להתעדכן בהתאם להתפתחויות.

    במידה ויהיה מאגר כזה ברקע שהוא בימינו בגדר קיום דברי המשנה דע מה שתשיב לאפיקורס, חופש ההתנהלות של הציבור החרדי יגדל וניתן יהיה להיות מאוזנים ביחס למדע . צריך לקחת בחשבון שכדברי הרמבם במורה הניסיון לבסס את האמת על טעונים לא אמתיים מזיק יותר מאשר מועיל .

    צר לי לבקר את כותב המאמר בעוד היבטים, אבל הגישה הזו מלבד שתזיק יותר מאשר תועיל בטווח הארוך בתוך הציבור החרדי מתעלמת מהצורך לאפשר לרוב בני העם היהודי וכן באי עולם להיחשף לעמדה אחרת . וכן משאירה
    את הזירה מראש לניצחון המינות וחילול השם האדיר הנובע ממנה.

    בהמשך דברי ברצוני לעזור לבסס את טענתו של הכותב שאכן בפועל רוב הממסד של [וכשאני מדבר על עולם המדע אין הכוונה למתודה התאורטית אם כי גם בה אומנם ככלל לא במדעים המדויקים, הגישה הזו קיימת] ולא רק השוליים שבו אלא המיינסטרים מקדם ומייצג באופן כוחני ללא בסיס מדעי עמדות כפירה.

    ראשית למיטב זיכרוני דווקא הספר קיצור תולדות הזמן של הוקינג המובא בתחילת המאמר אך לא נעשה בו שימוש הוא אחת הראיות לדברי הכותב . הוקינג נחשב לאחד החוקרים המובילים בפיזיקה תאורטית וממובילי עולם המדע בכלל . מי שבקיא קצת בביוגרפיה שלו יודע שבתחילת דרכו שהתפרסמה תאוריית המפץ הגדול שמשמעותה בפשטות שהייתה התחלה ליקום הטילו עליו מוריו את המשימה להזים את התוצאה הזו ולשמור על הגישה של קדמות העולם המאפשרת כפירה בבורא רצוני בפועל.

    למעשה קיצור תולדות הזמן הוא הפרי של עשרות שנים של ניסיונות עקרים לעשות זאת ובכדי להגיע למסקנה זו הוא מוכן לטעון בספר זה שהזמן התקדם מהעתיד לעבר כך שתוצאה קדמה לסיבתה. אם גישתו בספר זה תוחל במדעים המדויקים באופן מלא היא תעקר אותם מבסיסם .

    שנית שני מקרים מרבים אחד מכלי ראשון והשני בדידי. ידיד שלי פרופסור עטור פרסים ובכיר מאוד מהפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת בר –אילן רצה לארגן כנס בנושא תכנון תבוני ,האוניברסיטה קיבלה הוראה חד משמעית מהאקדמיה הישראלית למדעים לרדת מהעניין, בטענה שאינם מרשים בשום מוסד בארץ לבקר חס ושלום, את תורת האבולוציה האקראית והם כמובן ירדו מהעניין. לתשומת לב מדובר באוניברסיטה דתית ולא חס ושלום בערעור על קדושת האבולוציה אלא רק בדיקה, הטלת ספק, האם יש מתכנן מלווה לתהליך המקודש ?

    במסגרת תפקידי נפגשתי במהלך יום אחד [לכן הרושם נטבע בי] לפגישות עבודה עם 7 אנשים. 4 מהם דוקטורים או קרוב שאינם עוסקים באופן יומיומי במחקר מדעי במסגרת האוניברסיטאות. ושלושה פרופסורים מהמניין שעוסקים במחקר ברמה היומיומית. כולם דתיים בחתך דומה אף אחד מהם לא בעל גישה קיצונית . ארבעת הדוקטורים שמכירים את המדע בעיקר מצורת הצגתו בקורסים באוניברסיטה ומפרסומים סופיים של מחקרים, היו מלאי הערצה הגובלת בכניעות לעולם המדע. שלושת הפרופסורים היו מלאי ביקורת הגובלת בבוז, גם בנושאים שאינם רלוונטיים לדת דווקא. מי שמכיר את המטבח בו ישנן השפעות של תפישות מוקדמות של תכונות אנושיות וכו' ,מכיר את החולשות, מי שמכיר רק את האוכל המוגש במסעדת היוקרה מלא התפעלות.

    כמובן שזה רק רושם לא מחקר, אבל מניסיוני במחקרים עם ומול האקדמיה הדברים לגמרי ברורים. סדנא דארעא חד הוא האדם הוא אדם אם הוא התחנך באופן מסוים למד שבע שנים במסגרת פרדיגמה מסוימת פרסם עשרות מחקרים על בסיסה ועכשיו חצוף כלשהו מערער על הפרדיגמה ואתה על עבודת חייו על תפיסת המציאות שלו, הוא יזרוק אותו מכל המדרגות לא משנה כלל כל הססמאות על ספק, חופש המחשבה וכו'. הממסד האקדמי פועל במקרים אלו ע"י חרמות פיטורים כשאפשר, מניעת פרסומים בעיתונות המדעית בכל העולם[מכיר כמה חוקרים שנכוו בזאת] הכפשות ללא מתן זכות תגובה ועוד.

    הם אכן רק מלבינים פנים ולא שורפים ממש כמו בתקופת קופרניקוס, אבל זה והכיוון של הדעות הקדומות הוא ההבדל היחידי-בני אדם הם בני אדם ותכונת יסוד אנושית היא, שתפישת עולם פנימית עמוקה משפיעה על היחס לכל נושא ולשנותה בגיל מבוגר קשה עד בלתי אפשרי-ראה ספרו המצוין של תומאס קון מבנה של מהפכות מדעיות.

  • תעודת אחריות
    תגובה למאמרו של משה שוחט. ׳להגדיל תורה׳

    הנה חשוב לציין כי נכונה הטענה שהצורה שבה מחנכים ביחס למדע היא גישה בדלנית, המחנכת להתרחק ממנו, וממילא לזלזל בו. ומאידך מקבלים את המסקנות ה׳מעשיות׳ של המדע כמו ברפואה וכדומה.
    אכן. מסתבר שהרמב"ם היה מקבל את מסקנות אנשי המדע היום, כמו שקבלם אז וממילא הלכות קדוש החודש למשל היו נראות אחרת לגמרי.
    נכון שרבנים גדולים בדורות האחרונים היו קשובים להתפתחויות המדעיות ברפואה וחשמל, כדי לדעת איך להתייחס למצבים הלכתיים המתחדשים. נכון מאד שכאשר עושים שימוש בגילויים מדעיים לטובת ׳חיזוק האמונה׳ אזי פעמים רבות מדובר בהצגה לא מדויקת של הנתונים ופעמים אפילו בשיבוש מגוחך. אמת שהחשיפה למדע ללא הכנה נכונה, יכולה לזעזע את נפשו של מי שנחשף לעובדות ולמדעיות ולשאלות על המקרא וההלכה.
    ועם כל זאת.
    המסקנות וההצעות של כותב המאמר נוטים לחלוטין מן האחריות והיושר. ואני אסביר. ההנהגה בחברה החרדית, לא נוצרה מאליה מקבוצת מובטלים שפטפטו במקוה. זו הנהגה מכוונת ומודרכת שנוצרה על ידי מנהיגי עם ישראל ׳החרדים׳ גדולי הדור.
    והנה לדוגמא בהערה 11 "(בנוגע לעמדת החזון איש ועמדת רבים החולקים עליו בעניין שימוש במתודות מדעיות לקביעת נוסח, ראה י' שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: הגהות ומגיהים, רמת גן תשנ"ו, פרקים יד–טו ועוד)." נרמזה כאן דעתו של גדול ישראל, מעצב את דמותו של הציבור החרדי בעולם כולו בדור הקודם, ודעה זו אינה ראויה להתייחסות מפורשת, כי היא מייצגת את ההיפך מדעת הכותב, שברור לו כל כך שדעתו היא הנכונה. הלזאת יקרא ׳מאמר מדעי׳?
    האם גדולי ישראל שצויינו בגוף המאמר שהחשיבו את המדע, אכן חינכו בישיבותיהם "לכבד את הטוב שבמדע, ולדעת לבקר את הרע שבו. הדרך לייקר בעיני ילדינו את התורה אינה על ידי ביטול כל חכמה שמחוצה לה, אלא על ידי הערכת חכמות אחרות והשוואתן לתורה – המדע יקר, אך התורה יקרה ממנו." כהצעת הכותב? אם כנים אנחנו עלינו לברר באמת את הסיבות שהניעו את מנהיגי הדור להתייחס למדע בצורה שלילית על כל השלכותיה (התעלמות עד זלזול).
    ובכן לא קשה לזהות כמה בעיות שיכולות להיות הגורמים לזה ביחד או לחוד.
    1. עולם המדע של היום מכיל בתוכו כמה עולמות של תוכן החל ממדעים מדויקים כמו זאולוגיה, בוטניקה, ורפואה דרך מדעים ׳חצי מדויקים׳ כמו גאולוגיה פסיכולוגיה וארכאולוגיה (בהם יש תאוריות לפחות כמו עובדות) ועד ׳מדעים׳ שאינם מדויקים בעליל כפילוסופיה ׳מחשבת ישראל׳ ׳ביקורת המקרא׳ ושאר ירקות. כמובן שכל המדעים יונקים זה מזה וגם בזיאולוגיה יתחילו להסביר על תאוריית האבולוציה כבסיס מדעי לקיים. האם יש יכולת לתלמידים הממוצעים (ולהרבה מן המבוגרים) להבין, לנתח, לחלק, לברור בין טפל לעיקר ולהכריע? וודאי שלא.
    גם מתוכן המאמר ניכר שאת השאלות העולות בהתמודדות מול עולם המדע, קל להציג ומאידך את התשובות… פחות. הם מורכבות, צריך ספר שלם בשביל זה. (ראה למשל הערה 9) זו בעיני הסיבה העיקרית, לכך שהמגמה הכללית להמון העם היא כזו, מאידך היו יחידים שהתעסקו במדע ויחד עם זאת קרובים לגדולי ישראל ולא נדחו על ידם, שוב, יחידים.
    בנוסף.
    2. עולם המדע מורכב גם מאנשים, אנשים ברובם בעלי נטיה מובהקת, לשחק את התפקיד ההפוך׳זלזול באמונה ובתורה׳ תהיה הסיבה אשר תהיה, אסור למי שמחנך את נערי ישראל לתת מעמד לאותם האנשים ולכן ההתרחקות.
    3. המוסדות המדעים הכפופים למל"ג הם זרועה הנשלטת על ידי אנשים שיש להם עניין להשפיע ו׳לחנך מחדש׳ את החברה החרדית כידוע, והתכנים מכוונים לייצר כור היתוך לייצר ׳ישראלים׳ במקום ׳חרדים׳, בנוסף לגחמות הפוליטיות השולטות בכל החונטה הזו.
    4. המדע והאקדמיה, ביסודם שוללים כל מושג של "מסורת" המדע מבוסס על כפירה, כפירה במושכל ראשון ובהנחות יסוד ובעוד שבעולם הלימודי אנו שואלים למה רש"י פרש אחרת ממני, שם שואלים האם רש"י טועה ממני,עמדה שלא כל אחד בנוי להתמודד איתה.
    5. הערה נוספת על המצוטט בשם הרש"ר הירש. ועל ההחלטה השרירותית שמה שאמר נוגע גם לימינו, הדבר ידוע שההפך הוא הנכון ורוב חכמי ישראל לא סברו כך, אלא שהדברים היו יפים למקומם ולשעתם (גם אם דעת הרש"ר הירש היתה שונה).גם אם נשתמש במשל הרוחות וצינון. אז החברה החרדית ייצרה מקום שהוא ללא רוחות, נכון, צריך גם לחסן את הילדים, אבל זו עבודה שלא כולם יכולים לה ולא כל ילד מוכשר לה.
    לכן צריך להבחין בין הנהגת הציבור להנהגת היחיד, על הציבור צריך להגן, את היחיד צריך לבנות.
    כנ"ל לגבי עבודה לצורך פרנסה. כל חכמי ישראל היו מתפרנסים כשהיה להם את הצורך (ידועה החלוקת בין הרמבם בפירוש המשנה לאבות פ"ד לבין התשב"ץ תשובות קמז-קנ). ובדור האחרון ההדרכה הכללית לאנשי התורה היא לעסוק רק בלימוד, וברור לכל בן דעת שהסיבה האמיתית לכך היא השינוי שחל בעולם הן מצד חולשת האנשים והן מצד החילוניות הבוטה ששוטפת כל מקום, (אנחנו יכולים לדמיין את מוישל׳ה המוזג, היום כמוישי הברמן?) ואין כאן מקום סוגיא זו, רק להעיר שההנהגה לוקחת בחשבון את כל מכלול הנתונים מתוך האחריות הרובצת על כתפיהם.
    ישנם שינויים והחברה התורנית עברה מכות וזעזועים קשים, התוצאה היום היא פרי של מסקנות והפקת לקחים על ידי מנהיגי ישראל שעליהם יש את האחריות לכך. להחליט על צורת החינוך של ילדנו בנושא קריטי כל כך זו חוסר אחריות. ולהתעלם מהדעות האחרות, זו דמגוגיה זולה.
    עם כל זאת אני מאמין, שכוונת כותב היא לטובה, וההתעלמות מעולם המדע עדיפה על ׳המדע המעוות׳. זכה הכותב והוא בעל נפש רחבה ודעה ברורה, להתמודד עם דעות שונות ולבנות את אמונתו מעלה מעלה, כנראה שלא כולם כאלו.
    לסיום אצטט מדברי הרמב"ם עצמו (ע”ז פ“ב ה“ג) ”ולא עבודת כוכבים בלבד הוא שאסור להפנות אחריה במחשבה אלא כל מחשבה שהוא גורם לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה מוזהרין אנו שלא להעלותה על לבנו ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונמשך אחר הרהורי הלב. מפני שדעתו של אדם קצרה ולא כל הדעות יכולין להשיג האמת על בוריו. ואם ימשך כל אדם אחר מחשבות לבו נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו. כיצד פעמים יתור אחר עבודת כוכבים ופעמים יחשוב ביחוד הבורא שמא הוא שמא אינו. מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור. ופעמים בנבואה שמא היא אמת שמא היא אינה. ופעמים בתורה שמא היא מן השמים שמא אינה. ואינו יודע המדות שידין בהן עד שידע האמת על בוריו ונמצא יוצא לידי מינות. ועל ענין זה הזהירה תורה ונאמר בה {ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים}. כלומר לא ימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה וידמה שמחשבתו משגת האמת. כך אמרו חכמים {אחרי לבבכם זו מינות} ואחרי עיניכם זו זנות.”
    בברכת שלא נכשל לעולם ועד
    חסדיאל שופק

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל