-
ד"ר עמוס בר-דע ראש תכנית תואר ראשון (B.Sc.)  בפקולטה להנדסה, המכון הטכנולוגי חולון

שחרור המדע משירות הדת בעת החדשה אינו מאיים על האמונה, אלא משחרר גם אותה. כל עוד היה המדע משועבד לדת, נאלצו חכמי התורה להסביר את האמונה באמצעות המדע, והעוסקים במדע נאלצו להתאים את הידע המדעי לתפיסות רוחניות מטפיסיות. אלה המצדיקים את החילון באמצעות המדע, ממשיכים לערב בין התחומים ולשעבד את המטפיזיקה אל הפיזיקה - בדיוק כמו אלה שעדיין מנסים להוכיח את האמונה מן המדע, ומשעבדים את הפיזיקה אל המטפיזיקה. הגיע הזמן להפנים את ההפרדה בין מדע לתורה, להבחין בין קודש לחול ובין חולין לחילון.

ז' סיון תשע"ט

במאמרו החשוב מתאר הרב שוחט את היחס המזלזל והחשדני הקיים בחברה החרדית כלפי המדע, ואת הנזקים החינוכיים שיחס זה עלול לגרום. הוא טוען שעל החברה החרדית להשקיע מאמץ ולשנות את יחסה למדע, לאור העובדה שבימינו אין אפשרות להגביה חומות שימנעו חשיפה לתכנים שמחוץ לעולם החרדי. חשיפה זו מסוכנת מאד עבור מי שהתחנך לחשוב שהמדע כולו הוא הבל וכי האמת – גם האמת המדעית – מונחת בתורה לבדה.

אם נרצה להנחיל תפיסה מאוזנת יותר ביחס למדע, עלינו לרדת לשורשה של התפיסה הקיימת. לדעתי, הגישה הרווחת כיום נובעת בעיקר מחוסר הבנה מהו המדע, ומאי-שימת לב לתמורות חברתיות ולהתפתחויות היסטוריות הקשורות אליו. התוודעות לתהליכים אלו תעזור לנסח גישה חינוכית ראויה לעיסוק במדע ובהוראתו.

לדעתי, הגישה הרווחת כיום נובעת בעיקר מחוסר הבנה מהו המדע, ומאי-שימת לב לתמורות חברתיות ולהתפתחויות היסטוריות הקשורות אליו. התוודעות לתהליכים אלו תעזור לנסח גישה חינוכית ראויה לעיסוק במדע ולהוראתו

ביריעה קצרה זו אני מבקש למקם את הגישה העכשווית למדעי הטבע (Science) בתוך מערכת היחסים ארוכת השנים שבין תורה למדע. כדי לעשות זאת, חשוב לפרוש את מקורותיה ואת עקרונותיה של השיטה המדעית, ובעיקר להבין את ההיסטוריה של יחסה לדת בכלל וליהדות בפרט. מתוך הקדמה זו ניתן יהיה לגשת לעמדה החינוכית של היהדות, ושל היהדות החרדית בתוכה, ביחס למדע, ולבחון את האפשרות לעדכן את התפיסה הרווחת.

 

על הפרדת הדת מהמדע

"המדעים", הכוללים את מדעי הטבע ואת מדעי האדם (החברה והרוח), התפתחו מהפילוסופיה היוונית של העת העתיקה. חכמי יוון חילקו את הפילוסופיה לתמות שונות, מה שאפשר התמקצעות שלהן. אחת התמות של הפילוסופיה נקראה "פילוסופיית הטבע" (Philosophia Naturalis), וממנה צמחו ברבות הימים מדעי הטבע על מקצועותיהם השונים.[1] הדתות השונות הכירו בידע המדעי ואף עשו אותו לאמתות דתיות. בימי הביניים עסקו חכמי הדת בתחומים מדעיים רבים, כולל אסטרונומיה, מתמטיקה, חכמת הרפואה ועוד. המדע האריסטוטלי שהתקיים במלוא תקפו קרוב ל-1800 שנה, עד לתקופת הרנסנס, הוטמע בתוך התורה הנוצרית, המוסלמית והיהודית. דוגמאות מפורסמת לכך הם ארבעת היסודות ותורת הגלגלים, שניתן למצוא בספרות ענפה של הדתות מימי הביניים ועד היום הזה.[2]

בראשית העת החדשה, במאות ה-16-15, הופיעו ניצניה של מה שכונה מאוחר יותר "המהפכה המדעית". אחת מאבני הפינה של המדע בעת החדשה היתה תגליתו ההליוצנטרית של ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּס, שכדור הארץ חג סביב השמש ולא להפך, כפי שהאמינה הכנסיה. תגלית זו יצרה סדק ראשון בזיקה שבין הדת לבין המדע. מאה שנה מאוחר יותר הגיע גלילאו גליליי, והפך את הסדק לשבר של ממש. גלילאו עימת את תורת קופרניקוס עם סמכות הכנסיה, והציב את השיטה המדעית, של חקר באמצעות הניסיון, בתור אנטי-תזה לדוגמה הדתית. הכנסיה החרימה את כתבי גלילאו, והנתק בין המדע לדת היה לרשמי.

המהפכה המדעית שהתחוללה בעת החדשה שינתה את הגישה המדעית והביאה לעולם שינויים אדירים ועצומים. למותר לציין את ההאצה הטכנולוגית שהופקה באמצעות המדע היישומי, שניצל את הגילויים החדשים. מפרותיו של ידע זה אנו נהנים בכל תחומי חיינו. אחד מעקרונות המתודה המדעית שאפשר את התקדמות המדע הוא הוצאתם של המטפיזיקה, האמונות והדעות מחוץ לגבולות המדע

מדע הטבע של ימינו אינו דומה ואינו שווה למדע העתיק. המהפכה המדעית שהתחוללה בעת החדשה שינתה את הגישה המדעית, והביאה לעולם שינויים עצומים. למותר לציין את ההאצה הטכנולוגית שהופקה באמצעות המדע היישומי, שניצל את הגילויים החדשים. מפרותיו של ידע זה אנו נהנים בכל תחומי חיינו. אחד מעקרונות המתודה המדעית שאפשר את התקדמות המדע הוא הוצאתם של המטפיזיקה, האמונות והדעות מחוץ לגבולות המדע, וביסוסו על ידיעות הנרכשות באמצעות הניסיון המבוקר בלבד. אלברט איינשטיין ציין את העת שבה החל המדע המודרני:

מחשבה לוגית טהורה אינה יכולה לספק כל מידע על העולם הפיזיקלי, כל הידע על המציאות מתחיל ומסתיים בניסיון. משפטים שאותם ניתן להסיק באמצעים לוגיים טהורים הנם ריקים לחלוטין מתוכן שנוגע למציאות. גלילאו ראה זאת, והוא זה שהנחיל את ההבנה הזאת לעולם המדע, לכן גלילאו הוא אבי הפיזיקה המודרנית, ובעצם הוא אבי המדע המודרני בכללותו.

שרטוט גבולות הגזרה למדע טיהר אותו מכל אלמנט סובייקטיבי הקשור להשקפת עולם וביסס שפה אחידה בין מדענים. מדענים מכל תרבויות העולם ומכל עם ולשון יכולים להתכנס ולדבר את אותה השפה; הם חוקרים ומשתדלים להבין את אותם הדברים, וחותרים יחד לאותן פריצות דרך. ומכלל הן אתה שומע לאו: כל מה שעיכב את צמיחת הידע במשך מאות ואלפי שנים הוא העובדה שהאדם ניגש לבחון את המציאות מתוך דעה קדומה, ושהידע שאסף שובץ בתוך תמונה שהביא אתו מן המוכן.

חילונו של המדע, ניתוקו מתחום האמונה אל עולם החולין, הפך אותו למקום מבטחים למי שהחליט להשיל מעצמו את האמונה הדתית. שיטות מטריאליסטיות חסו בצלו של המדע החדש וראו בהפרדת הדת מהמדע לא רק תהליך אינסטרומנטלי אלא אף אידאולוגי. המדע מילא את מקום ההסברים המטפיזיים של הדת. תנועת גרמי השמים לא נצרכה יותר להסבר של "אשר בדברו מעריב ערבים",  היה אפשר לתאר אותה במונחים פיזיקליים גרידא

דא עקא, חילונו של המדע, ניתוקו מתחום האמונה אל עולם החולין, הפך אותו למקום מבטחים למי שהחליט להשיל מעצמו את האמונה הדתית. שיטות מטריאליסטיות חסו בצלו של המדע החדש וראו בהפרדת הדת מהמדע לא רק תהליך אינסטרומנטלי אלא אף אידאולוגי. המדע מילא את מקום ההסברים המטפיזיים של הדת. תנועת גרמי השמים לא נצרכה יותר להסבר של "אשר בדברו מעריב ערבים", היה אפשר לתאר אותה במונחים פיזיקליים גרידא. בנוסף, פילוסופים שונים הרחיבו את השיטה המדעית לכדי גישה כוללת לידע, וטענו כי כל מה שהמדע אינו יכול להוכיח אינו קיים, ובכלל זה האלוקים ונפש האדם. בתקופת ההשכלה, חברו פורקי עול תורה ומצוות בעם היהודי למגמות אלו וראו במדע אלטרנטיבה לדת.

תקופת ההשכלה הוגדרה על-ידי היהדות הנאמנה "תקופה של שמד", שעליה חל הכלל "גדול המחטיאו יותר מן ההורגו". מלחמת חרמה הוכרזה נגד ההשכלה על ידי גדולי ישראל, וננקטו צעדים חריפים כדי להתגונן מפניה. בתור חלק מצעדים אלו, נדרשו שלומי ישראל לפרוש מלימודים שהיו עיסוקם האינטלקטואלי של המשכילים. לימודי תנ"ך, דקדוק, ספרות, חכמת ישראל ומדע הוצאו אל מחוץ לתחום. תחומי דעת שהם כשרים במהותם, ושנלמדו על ידי שלומי אמוני ישראל משך מאות שנים, השתוו לפתע לעיסוק בכפירה, מתוך הבנה שהנזק (הרב) שנגרם עקב הפרישה מתחומי ידע חיוניים אלה היה קטן מהנזק שהיה צפוי לעם היהודי אילולי זאת. מחיר החומות הגבוהות והבצורות שנבנו בימים ההם היה גבוה, אבל הוא היה הכרחי כדי להגן על בית ישראל מפני הרוחות הרעות שנשבו באותם ימים.

בימי השמד הופיע "יהודי חדש" ושמו "היהודי החילוני". זהותו של יהודי זה התבססה על הלאומיות היהודית, תוך פרישה ממסגרת של תורה ומצוות. ההתעוררות הלאומית, העליות לארץ הקודש, בניית החברה הישראלית החילונית ויצירת כור ההיתוך הישראלי, גרמו לחרדה גדולה עוד יותר מפני חציית הקווים של בני ובנות ישראל הכשרים – דבר שהוביל לביצורה של חומת המגן של הציבור החרד לדבר ה' ביתר שאת וביתר עוז. במסגרת מגננה זו הפרישו עצמם בני הקהילות החרדיות מכל עיסוק בחכמות חיצוניות. כתוצאה מכך אף התפתחה מגמה של זלזול בהן – כפי שמלמד מאמרו של שוחט.

 

על עקרונות המדע החדש

המתודה של המדע המודרני דורשת אובייקטיביזציה של תהליך המחקר, מערכת נסיונית מבוקרת ובקרת עמיתים. בנוסף, השפה המדעית של מדעי הטבע היא בעיקרה כמותית ולא איכותית.[3] כל היגד מדעי חייב להיות מכומת. מערכת קפדנית זאת יצרה רמת אמינות גבוהה שאפשרה להפיק טכנולוגיות המבוססות על ידע זה.

הפילוסופיה מבחינה בין "מה שיש" לבין "מה שאפשר להכיר": העיסוק בראשון נקרא "אונטולוגיה", או "תורת היש", והאחרון נקרא "אפיסטמולוגיה" או "תורת ההכרה". המדע אינו מדווח על מה שיש אלא על מה שאנו מכירים שישנו. המדע עורך תצפיות, מארגן את תוצאות התצפיות, מסיק מהן מסקנות, ומפתח על פיהן תאוריה או פרדיגמה, כגון תורת היחסות, תאוריית המפץ הגדול או תאוריית האבולוציה. ניתן להמשיל את התצפית המדעית הראשונית לפיקסלים של תמונה. כל פיקסל בפני עצמו הוא רק כתם, אך הארגון של כל הפיקסלים יוצר תמונה. כך מתארגנות העובדות הנדגמות באמצעות הצפייה בטבע ביחסים של מערכות סיבתיות לקבלת תמונה שלמה, שהיא התאוריה המדעית. התיאוריות עומדות על תלן כל זמן שאינן מופרכות, ולפעמים מקבלות התאמות במקרה של תגליות חדשות.[4]

כל היגד מדעי חייב להיות היגד שתהיה אפשרות תאורטית להפריכו או לאשש אותו. לדוגמא, ההיגד "כל העורבים שחורים" הוא היגד מדעי, כיוון שאם נמצא עורב לבן, יופרך ההיגד. לעומת זאת, ההיגדים בתחום המטפיזיקה אינם היגדים מדעים, שכן הם אינם ניתנים לא לאישוש ולא להפרכה במסגרת המתודה המדעית.

עירוב תחומים זה מחמיץ את העיקרון הראשון של המדע המודרני, שהוא ההפרדה בין פיזיקה למטפיזיקה. ההיגדים "יש אלוקים" או "אין אלוקים" אינם היגדים מדעיים, משום שהם אינם ניתנים לא לאישוש ולא להפרכה במסגרת המתודה המדעית. האלוקים אינו בעל מאפיינים הניתנים לתצפית ולמדידה בשיטה המדעית

המושגים "המדע קבע" או "המחקר מצא" משדרים סמכות ומהימנות, זאת בשל יכולת ההפרכה של המתודה המדעית. תאוריה מדעית נחשבת נכונה, שכן יש אפשרות תיאורטית להפריכה. רק בגלל היות התאוריה המדעית עומדת במבחן תמידי של אישוש והפרכה, היא נחשבת לבעלת מהימנות ואמינות גבוהות במיוחד.

אחת העדויות המעניינות לכך היא תופעת תנועות התשובה והמחזירים בתשובה, שרואים את תפקידם לקרב רחוקים באמצעות גילוי "האמת". לשם כך הם נעזרים בטרמינולוגיה הלקוחה מעולם המדעי, המשדרת מהימנות ואמינות. רבנים ותלמידי חכמים קוראים לעצמם "מרצים", ומכנים את ההתכנסויות "סמינרים"; הם מוכיחים הוכחות מטפיזיות באמצעות גילויים מדעיים, פיזיים.

אולם, עירוב תחומים זה מחמיץ את העיקרון הראשון של המדע המודרני, שהוא ההפרדה בין פיזיקה למטפיזיקה. ההיגדים "יש אלוקים" או "אין אלוקים" אינם היגדים מדעיים, משום שהם אינם ניתנים לא לאישוש ולא להפרכה במסגרת המתודה המדעית. האלוקים אינו בעל מאפיינים הניתנים לתצפית ולמדידה בשיטה המדעית. השיטה המדעית עוסקת בחומר ואנרגיה וגלגולם זה בזה. האלוקים, באמונה היהודית, אינו מושג בשכל,[5] ועל כן אין למדע מה לומר לגביו. הניסיון להוכיח אמיתות מתחום המטפיזיקה באמצעות השיטה המדעית מעיד על חוסר הבנה בסיסי בנוגע לטיבו של המדע.

 

הפרדת הרשויות

אולם הטעות אינה רק של אותם רבנים, אלא גם של אלה הסבורים שהמדע מאיים על הדת. כשם שלא ניתן להוכיח אמתות מטפיזיות באמצעות המדע, כך לא ניתן לשלול אותן. "הפרדת  הרשויות" הוא עיקרון החשוב למדע כמו גם לאמונה. עלינו להבדיל בין מדע לאמונה כמו בין קודש לחול.

כאמור, ההתפתחות הגדולה במדע התאפשרה רק בשל העובדה שהמדע הפריד את עצמו מן האמונה. ההפרדה מבוססת על כך שהמדע צופה במציאות ומסביר אותה באמצעים הניתנים לחישוב או למדידה. אילו היינו מכניסים למשוואות המדע את כוחות האלוקים, אף מטוס לא היה ממריא והרפואה היתה נשארת רפואת אליל.

אין שום עובדה בטבע היכולה להוכיח ולהצדיק את הערך של "לא תרצח", ואולי להיפך. גם אם יכול היה האדם ללמוד צניעות מחתול וגזל מנמלה, רק הוא, בתור אדם, היה יכול ללמוד זאת. המדען הצופה בחתול היה יכול לתאר בדיוק רב את דפוסי ההתנהגות של החתול ושל הנמלה, אבל הוא לא היה יכול להסיק מכך לא צניעות ולא גזל

כיוונו של המדע הוא מהעולם אל האדם, שכן האדם מפיק את הידע על אודות הטבע מבלי לערב את עצמו בתהליך. רכישת הידע המדעי היא תהליך המתרחש מתוך צמצום מקומו של הסובייקט הרוכש את הידע. האדם צופה בעולם, ומנסה לבטל את עצמו בתור סוכן הפועל במציאות. לעומת זאת, הכיוון של האמונה, המוסר והערכים הוא מהאדם אל העולם, שכן הם תלויים במגמותיו וברציותיו, ורק בו הם מתקיימים. אין שום עובדה בטבע היכולה להוכיח ולהצדיק את הערך של "לא תרצח", ואולי להיפך. גם אם יכול היה האדם ללמוד צניעות מחתול וגזל מנמלה, רק הוא, בתור אדם, היה יכול ללמוד זאת. המדען הצופה בחתול היה יכול לתאר בדיוק רב את דפוסי ההתנהגות של החתול ושל הנמלה, אבל הוא לא היה יכול להסיק מכך לא צניעות ולא גזל. ערכים ונורמות התנהגות הם פרי הכרעותיו של האדם.

מטרת התורה היא להנחיל לנו אמונה, מוסר וערכים. כפי שאין מגמת התורה ללמד אותנו היסטוריה, כך אין מטרתה להקנות לנו ידע על העולם. את הידע ההיסטורי או המדעי אנו שואבים מתוך היכולת שהנחיל לנו הקב"ה להשכיל, להתבונן ולהסיק מסקנות, וכל אלו בתחום החולין – כמו כל ענין אחר של חולין בחיינו. אין בר-דעת שיטען כי התורה מורה לאדם כיצד לתקן את הקרבורטור של מכוניתו. יש מקומות שהם תחומים מובהקים של חולין, שאליהם התורה אינה מתייחסת. הקב"ה ברא את האדם מצויד ביכולות שכליות, כדי שיכבוש את המציאות, לרווחתו, על ידי בינתו. הידע המדעי כפוי על האדם, ואין התורה אוכפת אותו להתעלם ממה שדעתו משכלת. כל המזלזל במדע בשם התורה אינו מבין מה בין מדע לתורה; הוא דורש מהבריות שיגששו כעיוורים באפלה.

אין בר-דעת שיטען כי התורה מורה לאדם כיצד לתקן את הקרבורטור של מכוניתו. יש מקומות שהם מקומות מובהקים של חולין, שאליהם התורה אינה מתייחסת. הקב"ה ברא את האדם מצויד ביכולות שכליות, כדי שיכבוש את המציאות, לרווחתו, על ידי בינתו. הידע המדעי כפוי על האדם, ואין התורה אוכפת אותו להתעלם ממה שדעתו משכלת

כאמור, צמצום המדע המודרני אל ארבע אמותיו הוא דבר מבורך. באופן זה אנו ניצולים מידיה של עמדה מטריאליסטית שאינה נותנת מקום לקודש בעולם. יש להציב את המדע במקום מכובד אך מוגדר בעולם החולין, לטובת המדע ולטובת האמונה. הפילוסוף המוסלמי אבן רושד בן המאה ה-12 אמר, כי המדע והאמונה לא ייפגשו כמו שאריה ולוויתן לא ייפגשו לעולם, שכן כל אחד חי בתווך מציאות אחר. ואכן, המדע מתעסק בתוכן של חולין, ואילו אמונה עניינה בקודש – ויש לקיים בהם את המבדיל בין קודש לחול. ענייני חולין, שחלקם כמובן חיוניים מאד, הם דבר המשותף לכל בני האדם. הם אינם פסולים כלל ועיקר. כן גם המדע.

ניתן להתרשם מהטבע וממעשי הבריאה של הקב"ה ככל שיש בידינו, ולהתחזק מכך באמונה. אך מנגד, יש להיזהר שלא לעבור על האיסור החמור של "אלוקי מסכה לא תעשה לך" ולהשתמש במסכה של קוואזי-מדע כדי להוכיח עניינים שבאמונה. לצערנו, אסטרטגיה זו גרמה לתנועות החזרה בתשובה למיניהן כישלון טוטלי בקרב השכבות המשכילות בישראל. החשיבה הביקורתית והידע של האוכלוסיות המשכילות הביאו לזלזול בתנועות התשובה, ובעקבות כך לדחייה של התכנים החשובים שניסו להעביר דובריה. בהקשר זה אני מצטרף לקובלנה של המאמר על הביטול, הזלזול והניצול של המדע שלא כדין.

 

חשיבה חברתית

כאן המקום לדבר על החינוך החרדי. תמורות חברתיות משמעותיות נצפות במגזר החרדי בשנים האחרונות בתחומים רבים. חלק ניכר מבניו יוצאים להתמקצע במוסדות להשכלה גבוהה, לא רק כדי להביא שבר לבתיהם אלא כדי לקיים חיי תורה שלמים באופן של "תורה עם דרך ארץ".

חלק ניכר מהפונים להשכלה גבוהה נוטים למקצוע המשפטים, מתוך מחשבה שהוא קרוב מאד באופיו ללימוד התלמוד וההלכה, ומתאים לבוגר ישיבה. מפתיע לראות שאין אצל תלמידים חרדיים למשפטים חשש מפני ערכאות של גויים, חרף העובדה כי על הדן בהן נאמר ש"הרים יד בתורת משה".[6] לא זו בלבד, אלא ראשי ערכאות מדינת ישראל החילונית הם דווקא אנשים דתיים, היושבים בראש הרשות התובעת ואפילו האוכפת. אלא שכבר הפעילו על עניין העיסוק במשפט את עקרון "המבדיל בין קודש לחול" המובא לעיל, במקרה הזה בצורה של "הפרדת הרשויות" מבית מדרשו של הר"ן,[7] המבדיל בין "המשפט האמתי" לבין "תיקון סדר מדיני וכפי צורך השעה". ניהול החברה בחייה היומיומיים הוא עניין של חולין המתבצע על ידי המדינה (לצורך השעה), כפי שנלמד בלימודי משפט, כל זאת לצד הדין האמתי המתקיים בדין תורה.

למרבה האבסורד, דווקא בלימוד המדעים, תחום שכאמור לרוב אין לו כל נגיעה בערכים, אנו מוצאים התנגדות המביאה לצנזורה קשה. בבתי ספר החרדיים ילמדו מדעים באופן מצומצם מאד, ואפילו במסגרת לימודים גבוהים. משפטים, פסיכולוגיה ותיאוריות חברתיות אחרות, בעלות אמירה עמוקה על טבע האדם ועל סולם הערכים שלו, נלמדות ללא חשש, ודווקא מדעי הטבע נידונים לשבט הצנזורה

למרבה האבסורד, דווקא בלימוד המדעים, תחום שכאמור לרוב אין לו כל נגיעה בערכים, אנו מוצאים התנגדות המביאה לצנזורה קשה. בבתי ספר החרדיים ילמדו מדעים באופן מצומצם מאד, ואפילו במסגרת לימודים גבוהים. משפטים, פסיכולוגיה ותיאוריות חברתיות אחרות, בעלות אמירה עמוקה על טבע האדם ועל סולם הערכים שלו, נלמדות ללא חשש, ודווקא מדעי הטבע נידונים לשבט הצנזורה. אין זה אלא חוסר הבנה עמוק לגבי טיבם של המדעים.

***

אם מאמרו של הרב שוחט אינו דורש מאתנו (כפי שהוא מבהיר), מבני המגזר החרדי, ללמוד מדע, הרי שמאמר זה בא – בהתאם להסכמת גדולי התורה – לדרוש זאת.

התורה דורשת מאתנו לחיות חיי חולין. בעוד ייתכן חול ללא קודש, הרי שאין קודש ללא חול. חיי הקודש תמיד מגיעים בתור קומה נוספת, נדבך הנבנה על חיי החול. המניעים להסתגרות ולמגננה מפני הרוחות הרעות המנשבות בחוץ, מראשית ימי ההשכלה ועד ימינו, מובנים היטב. אך מהצד השני, אל לנו להותיר את ההגה בידי מגמות שנוצרו בתקופת שמד – שכן אם אין לנו חלק בחיי החולין, לא נוכל גם לקדש אותם.

בדורנו אנו, נדמה שהמגננה הטובה ביותר היא ההתקפה. עלינו להציג חלופה אמתית למודל החילוני של הקיום, ולהראות כי ניתן לשלב את התורה עם חיי חולין. החינוך משפיע דרך הדוגמא האישית; כיום, דוגמא זאת נחוצה לא רק עבור מי שנמצא בחוץ, אלא גם עבור רבים הנמצאים בפנים. אם אנו מעוניינים לסמן חיים של תורה, של יראה ושל דבקות בה', עלינו לשמש דוגמא ולהציג מנהיגות בכל שטחי החיים.

לא רק היכרות העולם לעומק תלויה בלימוד המדע. לימודי מדעים הם אף המפתח למקצועות רבים וחשובים: רפואה, הנדסה, היי-טק ועוד. חשוב שאנו נהיה שם כדי להציג אלטרנטיבה של חברת מופת. חברה כזאת חייבת להיות מעורה בכל תחומי החיים, שהרי "דרך ארץ קדמה לתורה" ו"אמת מארץ תצמח".

 


[1] זוהי הסיבה שתואר שלישי הוא תואר דוקטור לפילוסופיה (Ph.D).

[2] עיין במשנה תורה, ספר המדע, הלכות יסודי התורה.

[3]  לעומת מדעי החברה והרוח השואפים לאובייקטיביות אך אינם מדעים כמותיים.

[4] לדוגמא, תאוריית האבולוציה כיום אינה אותה תאוריה שהגה דרווין, שכן בעקבות תגליות בביולוגיה מולקולרית קיבלה תאוריה זו התאמות, וכיום מקובלת התאוריה הניאו-דרוויניסטית.

[5] רמב"ם פירוש למשנה, סנהדרין, הקדמה לפרק חלק:  "שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף. וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף. וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל."

[6]  שו"ע חושן משפט סימן כ"ו סעיף א'.

[7] דרשות רבנו נסים גירונדי.

תמונה: CC BY-NC-ND 2.0Avital Pinnick]

20 תגובות על “בין חולין לחילון

  • אין היום דמויות גדולות בצבור החרדי שיכולות להוביל מהלכים מהסוג המתואר כאן. ההקצנה החרדית בשנים האחרונות שהביאה לנתק בין התורה למדע הביאה לכך שאין בנמצא גדולי תורה שיהיו גם גדולי מדע, כאלו שמכירים היטב את שני התחומים.
    לצערי הרב התורה החרדית נוטה יותר ויותר לכיוון הטוטאליות של האסלאם שאינו מייחס חשיבות לשום מקור ידע לבד מספרי הדת המוסלמים, עובדה המסבירה היטב את הנחשלות והפיגור של העולם המוסלמי. הטוטאליות הזו נובעת אם מפחד שמקורו בבורות ואם מהבנה שהמאמץ ליישב או לשלב את התובנות המודרניות בדת כרוך בלהטוטנות מתישה והנו גדול מדי ומורכב מדי.
    היו תקופות שהיהדות הובילה את האנושות ועיצבה את פניה. היום, בשל אזלת היד של תלמידי החכמים , היהדות הפכה לנגררת ולא רלוונטית לחלוטין במציאות החיים המודרנית. חבל.

    • זו תגובה מזלזלת.

      אתה יכול לסבור אחרת ולפנות לרבנים שאני מניחה שהם גם גדולי תורה (מודה שלא בחנתי אף רב), הסבורים שיש שילוב בין מדע לתורה.

      וחוץ מזה עובדתית הדברים אינם בדיוק נכונים. אתה רואה נחשלות מדעית במשטר האיטולות באירן העסוק בפיתוח נשק מתקדם ובפיתוחי רובוטיקה?

      אתה רואה נחשלות בידע של הציבור החרדי בענייני רפואה (הרב פירר וכד').

      הסברתי כבר למה לדעתי בציבור החרדי יש שלא לומדים מדעים, ואני לא רואה את הסיבות שהבאת כסיבות הנכונות.

      נ.ב. אבא שלי תמיד הסביר לי שבפרקי אבות נאמר שדברי חכמים יכולים להיות כמו גחלי אש, נשיכת שועל, עקיצת עקרב, לחישת שרף, אז כמו שלא מתעסקים עם בעלי חיים מסוכנים או עם אש אם לא מומחים לזה, גם אם יש ספק. כך לא מתעסקים עם גדולי תורה גם אם יש ספק אם הם טועים. שהמומחים יתעסקו עמם והאדם שחושב אחרת מהם ימצא רב מתאים שינחה אותו.

  • תביאי שם אחד של רב גדול בתורה שנחשב בר סמכא גם בקהיליה המדעית וגם בעולם התורני-חרדי, אחד!

    רוב מוחלט של העולם המוסלמי אינו מיחס חשיבות למדע ולכן אחוז זוכי פרסי הנובל בתחומים מדעיים מהעולם הערבי הנו אפסי למרות שמדובר באוכלוסיה של למעלה ממיליארד וחצי איש. איראן לא משנה את התמונה הכוללת.

    הרב פירר וכו'? יש סטטיסטיקה, החברה החרדית אינה מייצרת מנתחים וחוקרים בעלי שם עולמי , לא בתחום הרפואה ולא בשום תחום אחר. אדם אחד אינו משנה את התמונה הכוללת.

    רבי עקיבא טעה בבר כוזיבא, רבי יוחנן בן זכאי טעה כשבקש רק על יבנה וחכמיה, ואפילו משה רבינו טעה. ביקורת ענינית מקדמת, חסימת ביקורת מקדשת את הטעויות והופכת אותם לאידיאולוגיה. המציאות היא שב 200 השנים האחרונות כ 90% מעם ישראל עזבו את עולם התורה והמצוות, אולי נעשו טעיות בדרך? משהו באסטרטגיה היה אולי מוטעה? מישהו בכלל לקח אחריות על כך?

    תגובה מזלזלת? למה, כי כתבתי את המציאות העובדתית כפי שאני רואה אותה? כי נגעתי בנקודות רגישות?
    נסי להתייחס לטענות בצורה ענינית (לא ממש הצלחת) , אין טעם להסיט את הדיון לתחום של פרשנויות אישיות.

    • רב בר סמכא – הרבי מליובאוויטש. ועוד, אבל זה לא ענייני מספיק לרדת לזה.
      האם רוב עם ישראל עזבו את עולם התורה – בתקופה האחרונה – זה היה בגלל השואה, ובדור שאחרי עד עכשיו יש התעוררות גדולה חזרה.
      – בתקופה שלפני – כפשוט זה בגלל תנועות ההשכלה והרפורמים שלתשומת ליבך, דגלו במדע וכדומה כך שזה מראה שאין קשר לטעות באסטרטגיה. וכמובא גם בגוף הכתבה.

    • הרב דורון אורבאך

  • הרב חיים גרינמן היה נחשב לבעל ידע משמעותי ברפואה. וכן הרב הלל זאקס זצוק"ל

  • כל העולם עובר תהליך של הקצנה מסוכנת. ובתפיסה החילונית הליברלית של היום יש שלמדע יש אמירה ברורה גם בנושאים לא מדעיים, כמו דת וערכים.
    הקצנה מצד החילוני מביאה הקצנה מהצד החרדי.
    האם זה טוב? לא. לחלוטין לא. מה אפשר לעשות? לא ברור.

  • משה,
    מסכים לכל מילה.

    אגב, הרב פירר אינו מומחה רפואי גדול, אלא מתמחה בהתאמת הרופא המתאים למחלה.
    דווקא כמי שאינו מתפרנס כרופא, יש לו את היכולת האובייקטיבית להפנות ללא משוא פנים.

    החברה החרדית של היום במידה רבה הרבה יותר טוטאלית מהחברה המוסלמית. בכל המדינות המוסלמיות, מערכת החינוך מוציאה הרבה יותר רופאים ואנשי מדע כשיעורם מתוך האוכלוסיה, מאשר החברה החרדית.

    • השאלה הוא אם תפקידנו בעולם לייצר רופאים או לגדל יהודים לומדי תורה ועובדי ה' ?
      לא שיש סתירה בין זה לזה אבל ברור שהדגש לא יכולה להוית על שניהם.
      ובענין האיסלמי לדעתי זה בכלל לא שייך לנושא מכמה סיבות
      1) העולם המוסלמי הוא מכלול של המוני פלגים בדרגות שונות של דתיות
      2)בעולם המוסלמי יש המון נשירה משמירת הדת רק הלאומיות והרדקליות מושך את הצעירים גם את אלו שאינם שומרים על כללי הדת
      3)גם בענין האינטרנט אנחנו מחמירים יותר מהמוסלמים ובצדק כי בעולם המוסלמי רואים ניוון והחדרת ערכים חילוניים בדור הצעיר בהיקפים עצומים דרך הרשתתות החברתיות

    • לא לתוהו בראה אלא לשבת יצרה, היהדות אינה נזירות נוצרית שהאידיאל שלה הוא לברוח מהעולם ומחברת בני האדם. חבל שהצליחו לנתק את היהדות מהפעילות האנושית והפכו אותה ללא רלוונטית לחלוטין בעולם המודרני.

      לא יכול להיות שלא נוכל לתפקד מבלי להזדקק לרופאים, למדענים, למהנדסים וכו' של החילונים או הגויים. התלות הזו מבזה, הרסנית ומהווה חילול ה'. אפשר כמובן לחיות באפגניסטן מבלי להחשף לעולם המודרני, אבל לא נראה שהצבור החרדי רץ בהמוניו לשם.

      אי אפשר לגדל רופאים שיהיו גם תלמידי חכמים? אם גדולי התנאים היו סנדלרים ונפחים אז כנראה שאין סתירה בין גדלות בתורה לבין מלאכה. הרבה עשו כר' שמעון בר יוחאי ולא עלתה בידם, הרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידם! איך קרה שדרכו של ר' שמעון שחז"ל קובעים שהיא דרך למיעוט בלבד, הפכה לנחלת הכלל ולאפשרות היחידה הלגיטימית? למרבה הצער מי שצועד בדרכו של ר' שמעון ואינו מתאים לכך כנראה שיוצא קרח מכאן ומכאן, לא עולם הזה וספק אם עולם הבא.

      הרמב"ם, הרס"ג, ריה"ל וכו' התעמתו עם הדעות בתקופתם כדי להציל יהודים מירידה לבאר שחת, אבל כדי להתעמת בצורה שלא תעורר גיחוך חובה להכיר היטב את עולם המחשבה של התקופה. ב 200 השנים האחרונות גדולי תלמידי החכמים לא רואים בזה צורך, לכן רוב מוחלט של עמ"י היום לא שומר תורה ומצוות. בריחה מבעיה לא פותרת אותה, להיפך.

  • כמה הערות על המאמר ותוכנו.
    א. ^^^ יעודי החכמה ליהודים ולגוים
    נאמר, עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו. מטרת יצירת היהודי היא כדי לעסוק בתורה, זה עיקר יעודו ומטרתו בעולם הזה. מה שאין כן הגוי, שהקב"ה חננו בינה ודעת להתעסק בישוב של עולם, זה עיקר מטרתו ולכן מברכים בראותינו חכם גוי "שנתן מחכמתו לבשר ודם" (ומהטעם שכתבנו, רוב רובם של הפוסקים הכריעו שאין לברך על חכם יהודי בחכמות העולם ברכה זו. וגם ה"התעוררות לתשובה" מערלוי הי"ד שסבר שאפשר לברך, כתב שמכל מקום מסופק הוא איזה ברכה יברך.) ולכן לא יפלא שחכמי אומות העולם ידעו בעניני הטבע יתר על חכמי ישראל.
    ב. ^^^ פרכות בידיעת חכמי ישראל באו מהזדקקות למדעי תקופתם
    חלוקה זו נשמרה במהלך הדורות. גם חכמי ישראל שידעו והבינו בחכמות העולם, מוכרים כחכמי התורה כששאר החוכמות היו להם לרקחות וטבחות כלשון הרמב"ם באיגרתו הידועה.
    כל האמור הוא בדברי חכמי ישראל שבאו להם בסברה, אך דברים שבאו בקבלה ובמסורה, איתנים ואין עליהם ערעור. זאת ועוד, התורה מסוגלת להחכים את לומדיה גם בחכמות העולם וכפי שהאריך הרמב"ן בהקדמתו לתורה, ששלמה המלך ע"ה ידע את כל חכמתו, שכללה גם חכמות רבות בענפי טבע שונים, מתוך התורה לבדה.
    והנה כשחכם מחכמי הדורות ביקש להבין בחכמת הטבע כ"רקחות וטבחות" להבנת התורה, ולכן פנה למדע שהיה בתקופתו, יתכנו סתירות בדבריו במהלך הדורות, שהרי מטבע הדברים המדע משתכלל ומגלה דברים חדשים המבטלים את קודמיהם. וכך גם היה לאלו שהחכימו מבעלי המדע שסביבם, כדוגמת אותם צדיקים שנזקקו למדע היוני שהיה מקובל בתקופתם. זה המחיר של אלו הצמודים למדע העכשוי, שבדור הבא יופרכו רעיונתיהם.
    ד. בין מדעי הטבע ל"מדעי" הרוח
    עוד רגע אזכיר כאן שראוי לעשות חלוקה ברורה בין מדעי הטבע, שהם כאמור שכלול העולם ובנינו, לבין מדעי הרוח.
    את חלקי המוסר וההתנהגות שואב היהודי מהתורה וכפי שמעיר רבינו עובדיה מברטנורא בריש פרקי אבות (שכלל ישראל סיים וחלקם ממשיכים הלאה). ובכלל זה חלקים ניכרים מתורת הפסיכולוגיה, שמתאימה לנפשות הגויים אך לא לישראל. (בשלב זה עלי להודות לידיד טוב שסיפק לי את החומר מתוך ספר שמתעד להוציא אי"ה בנושא. ואף אפשר לי להעביר את החומר תשוח"ח לו)
    ה. ^^^ האם החרדים בזים למדע?
    מעולם יהודים שומרי תורה ומצוות לא בזו למדע. זו עלילה ככל העלילות שהעלילו על היהודים בכל הדורות, ובדורינו משיתים עלילה זו על הציבור החרדי.
    החרדים נעזרים במדע, מכבדים את המדע, ובעבר אף הוציאו מתוכם תוכנים, רופאים ובעלי שאר רוח שונים. אך היום הם מתנזרים מהמדע ואף מוקיעים ענפי מדע מסוימים והשאלה היא למה ומה נשתנה היום מאתמול?
    ובכן, אתמול המדע היה מדע אמפירי שהתעסק בתחומו והערכת המדען היתה בהתאם לגילויו ולחכמתו, וכיום מוסדות המדע הכפופים למל"ל הכפרני (כפי שהם מציגים את עצמם) שכדי להיקרא איש מדע נדרש התלמיד להזדקק גם לאמונותיהם. והדברים מפורסמים והחפץ בחומר בנושא, יפנה אלינו.
    זאת ועוד, מחובתינו לעשות חלוקה ברורה בין היהודים שיושבים תחת השלטון במדינת ישראל, ליהודים המתגוררים בחוץ לארץ.
    במדינת ישראל עובדת השיטה של 'הכל כלול' ו'או הכל או לא כלום'. כדי להחכים בחכמות שונות או כדי להתפרנס בכבוד עליך לעשות צבא. ואין מדובר על מערך מלחמתי ושמירת המדינה, אלא תפקידה של הצבא הישראלי לאזרח אותך, לשלוט על מחשבותיך ולהחליט עבורך מה צודק ומה לא (כור היתוך, כבר אמרנו?) אם בחרת שלא לשרת בצבא, מטעמים מצפוניים ואי הכרה במדינה (שיכול להיות שבטעות יסודם, אך נניח לזה כעת) גורלך לחיות מקצבה של אברך ולא תינתן לך אפשרויות כניסה ללימודים שונים. לאן שתפנה תישאל: עשית צבא? למדת אזרחות? וכשתשובה תהא שלילית, תחסם בפניך הכניסה.
    נוצר מצב שאנשים חכמים כישעיהו ליבוביץ' ודומיו, שהחזיקו בדעות מילטנטיות, ביחס לצבא ולמדינה, לא היו צומחים במדינת ישראל של היום. ומטעם זה רבים מחברי (חרדים וחרדים מאוד) השכילו בחכמות העולם באקדמיות שבחוץ לארץ. חלקם פרופסורים מאורכים שאינם מאמינים במדינת ישראל כישות אמונית ומוסרית, ואף לא שלטונית. ולמרבה האבסורד, הניכור שחוו במדינת ישראל לתורה מתוקף המדע, שמרה על אמונתם הדתית. ולכן בהם רופאים שמאמינים בתהליכים אבולוציונים אך מסרבים להכיר בתאוריות של הברירה הטבעית של דרווין.
    לכן, אם אוהבי מדע אנחנו, עלינו לזקק את המדע מדעות המדענים ולהתמקד במתודה המדעית כל אחת ותחומה. זה באשר למדע בכללותו. ובאשר להתנהלות במדינת ישראל, יש לשחרר את החסמים הכובלים את הגישה לשוק ולנתק את הקשר בין אמונתו של האדם בישות המדינית לבין רצונו לחיות שזו זכות בסיסית לכל אדם.
    דומני שהדברים לא יקרו. לא מצד המדע שרואה את עצמו למושל העולם ממרומי הקטדרלה, ולא למדינת ישראל שחפצה בהשפלת החרדים כבימי קדם.
    נמשיך לצפות לגאולה כפי שעשו אבותינו מאז החורבן. וכשהיא תבוא נזכה להתגשמות החזון: ומלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים. אמן.

  • אוריאל
    א. האם באמת יש פרטי ידע שעברו בקבלה או במסורת? ונניח שיש ואנו רואים שאינם נכונים – האם זה אינו מורה כי המסורת השתבשה? האם באמת חז"ל בזבזו אנרגיה להעברת מדע? הרי בהעברת הידע התורני כשלו ונוצרו מחלוקות (רמב"ם בריש פיה"מ) אז במסורת לא תיתכנה טעויות?
    ב. אין טעם להתווכח על עובדות באשר לאפשרות צמחיה של אנשים עם דעות מסויימות. אבל תוכל להסביר את המשפט "שמאמינים בתהליכים אבולוציונים אך מסרבים להכיר בתאוריות של הברירה הטבעית של דרווין".

    • משה כבר שלחתי אותך לספריו של מיכאל אברהם הוא גם יוכל להביר לך את המשפט שביקשת עליו הבהרה בספרו אלוקים משחק בקוביות אם זה לא יספיק לך אני יכול לתאם פגישה ביניכם הוא הבר סמכא בדורינו זה לענינים אלו

    • למשה.
      לפני שאבוא לעצם הענין, ברשותך אגיב על דבריך באות א'.
      אכן קיימים ידיעות שעברו בקבלה או במסורת. לא אפרט אותם כאן כרוכל, משום שאין זו מטרת תגובתי לכתבה שהתפרסמה ובפרט שנכתבו חיבורים רבים בענין. [ואגב אורחא, אחר המחילה, הלשון "ונניח שיש ואנו רואים שאינם נכונים" הנה סתירה מינה וביה, אם אכן היו, הרי שהיו! ומדוע אינם נכונים?].
      גם באשר לדברך ביחס להעברת המסורת, הגם שלא זה הנושא, מכל מקום ראוי להעיר בכמה מילים שהמסורת כלל לא השתבשה וגם לא נפלו בה מעולם מחלוקת. ואסביר את דברי (על פי הקדמת פיה"מ לרמב"ם): מסורת הוא דבר שעובר מאב לבנו ומרב לתלמידו. לכן את המצות, הסוכה, התפילין וכו' אנחנו מקיימים כפי שקימם משה רבינו, ואנחנו זה אומר כל היהודים מכל תפוצות ישראל גם לאחר נתק של קרוב לאלפיים שנה. אמנם אכן המחלוקות אך אלו לא על המסורת שעברה ברצף, אלא על הלכות נדירות כגון סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה, דבר כזה נחשב לחריג ויוצא מהכלל. כמו כן אופן דרשת הכתובים דרך י"ג מידות, בזה היה מחלוקת, ובכונת מכוין נוצרו מחלוקות כאלו (ראה אור החיים הקדוש, ויקרא י"ג ל"ז). ישנם אופנים נוספים של מחלוקת, אך גם כאן לא זו היתה מגמת התגובה למאמר, ולכן ראוי לעצור כאן.
      את תגובתי כתבתי מתוך האהבה למדע שהיא לעזר וסיוע לנו בעבודת השם יתברך, בכל אשר נפנה. וצרמו לי דברי הכותב לפיהם החרדים בזים למדע, שמשתמע מדבריו שחרדים אינם נעזרים בחוקרי טבע בזיהוי מיני צמחים ועצמם והקשרם לעניני הלכה. וכמובן שנעזרים ברופאים ובתרופות וכהנה וכהנה.
      הטענה לפיה הדת בזה למדע החלה בנוצרים הקטוליקאנים (אפילו לא במוסלמים, שהוציא אנשי מדע והדברים ידועים) ודרך התנגדותם האכזרית לאוהבי החכמה האחרת, שהתבטאה בשריפתם בפומבי כנודע, ונוסיף לזה את שנאת ישראל, נוצר מצב שכאילו גם בני הדת היהודית מתעבת את המדע. אגב, גם יהודים חרדים סבלו מהרעיון הקטולי, וגם עליהם יצא הקצץ, בהיותם שוחרי מדע ורבים מהתוכנים והרופאים בעת ההיא היו יהודים שומרי תורה ומצוות.
      נכון, נשמעים דיבורים נגד ההליכה לאקדמיה. אך זו לא משנאת המדע, נהפוך הוא, החרדים חשים ובצדק שגורמים בעלי ענין טמאו וסיאבו את המדע וערבו בה דעות שאינם מדע אלא אמונה. וכן משאר הטעמים שהזכרתי בגוף התגובה, נשמעים מפיהם דיבורים כאילו הם בזים למדע.
      באשר לדברי אודות החרדים שמאמינים בתהליכים אבולוצינים אך מסרבים להכיר בתאוריית הברירה הטבעית של דרווין. יתכן שהניסוח האמיתי: אך מסרבים להכיר בתאורית "מוצא האדם" של דרוין.
      נ.ב. תודה שהתייחסת לדברי.
      יהיו הדברים לזכרו של הרב פרופ' יהודה לוי זצ"ל שהערב נתבשרנו על הסתלקותו תנצב"ה.

  • אין צורך לתאם פגישה. הוא מכיר בתיאוריה של הבריה הטבעית וטוען שהיא מוכוונת מלמעלה

  • לא ממש הבנתי כיצד ניתן להפריד את הדת מהמדע. אולי אם נדבר על אלוקים בלי לדבר על תורה זה אפשרי. אבל מכיון שהתורה היא חלק מהדת לא ניתן להפריד. אם בתורה כתוב שהעולם קיים ששת אלפים שנה והמדע מוצא עצמות של דינזאורים בני מליוני שנים זו שאלה שצריך להתייחס אליה, ואם אין לה תשובה מספקת [לשם הדוגמא. באמת יש לה תשובות רבות] המדע והדת לא יכולים לחיות יחד.
    ואם נדבר על תורה שבעל פה נמצא מליון נקודות חיכוך. עכבר שחציו מים וחציו אדמה. השמש שוקעת דרך חלונות. ועוד ועוד.
    אני לא מציע להתעלם מהבעייתיות. התעלמות זה רעיון גרוע. עדיף להניח על השולחן ולהתמודד ומותר גם לומר "אני לא יודע תשובה ואני בטוח שהתורה היא אמת והלוואי שיבוא יום שאבין". אבל להתייחס אל התורה והמדע כמו אריה ולוויתן שלעולם לא נפגשים זה לא נראה לי אפשרי.

  • מאמרו של דר' עמוס ברדע הינו חשוב ביותר, בהיותו בהיר ומעמיד דברים על דיוקם, ע"י איש מדע וכשומר תורה ומצוות. לענ"ד חובה ללמד מאמר זה בכל התיכוניים, כדי שיעצבו את השקפת עולמם על דברים ועובדות נכונות. הוא משיב, למעשה, על כל שאר השאלות שהתעוררו בין המתדיינים

  • אוריאל
    קבלה- קח למשל תפילין. אדם שהיה תלמידו של רב חייא האמין שתפיליו הם אלו שניתנו למשה, בעוד שנפסק שפסולות (מכות יא.).לאחר שנפסק שפסולות אנו צריכים לחשוב שהתקבל אחרת… אז מה זה שווה?
    והרמב"ם, ש"המציא" את הכלל שהלמ"מ אין בה מחלוקת רמז שאף הלמ"מ יש בה (הביא בפיה"מ כדוגמה להלמ"מ למשל שטח סוכה, שנחלקו בו תנאים) והגדיל לעשות והדגים הלמ"מ בדיני קריאה לאור הנר שהיא דרבנן. ולא מסתבר שאיש מפי איש וכו' חזק מהלמ"מ.
    ואם תדייק בלשונו בפ"ג מהל תשובה תראה שלא עתב ברשימת 13 העיקרים ששם את אמיתות הקבלה איש מפי איש. ועינינו הרואות כי יש בעולם "קבלות" איש מפי איש שאינן נכונות.והשתבשו משך הזמן. בן אצל גויים והן אצל יהודים.
    כמובן שהמחלוקות רק בנקודות נדירות מאוד כמו מספר ההדסים ועוד רבות… תשמענה אזניך מה שפיך מדבר. אפילו במניין ל"ט מלאכות יש מחלוקות תנאים.

    ושבמחנה החרדי אין בוז למדע… בעקרון אתה צודק. אין בוז פנימי, יש בהלה ופניקה מהמדע הגורמות לתופעות של בוז חיצוני.באשליה שכך יינצל הנוער ואין מי מבין שהדרך הזו לקראת כשלון טוטאלי.

    • למשה, שלום.
      ביחס לתפילין, ראוי שתעיין בסוגיה על מפרשיה, שעמדו על הענין. ואכמ"ל (ואם תחפוץ בכך, נוכל לפתוח זאת במסגרת מיוחדת). ואינו מתרץ את הדבר על דרך הנכתב בתגובה הקודמת שפעולות שהם נחלת בודדים תיתכן בהם מחלוקת. לכן לא תתכן מחלוקת בצורתה החיצונית של התפילין, כי מאז ניתנה המצוה במדבר ועד לימינו, כל יהודי ראה והניח את התפילין. אמנם מקצוע תפירת היריעות אינה נחלת הכלל, אלא אני מעדיף להפנות אותך למפרשים, שדנים בדברי רבי חיא על דודו ועל תפיליו ולשם כך עיין במפרשים וכנז"ל (ע"ע "חזון נחום" סימן כו).
      לענין הלכה למשה מסיני. חבל שאתה מפרש את 'רמזי' הרמב"ם בשטח סוכה ובאיסור קריאה לאור הנר (ראה הל' שבת פ"ה שכתב מפורש שמדובר בגזירה), וגם כאן. הצעתי אליך, למד את הנושא היטב לפני שאתה מעיר. וכן לענין מנין ההדסים, שכנראה כוונתך למשנה במס' סוכה (לד ע"ב) בפלוגתא דרבי ישמעאל ורבי עקיבא. גם בזה אציע לך ללמוד את הנושא בגמרא. ולעצם הענין ראיתי מסבירים שהפלוגתא, האם כשם שארבעת המינים מעכבים זה את זה גם מנין ההדסים והערבות מעכבים, שאם היה לו רק ערבה אחת או הדס אחד או שנים, האם הם לעיכובא. וכמובן שיש לדון עוד בדברים. וכן לענין מנין הל"ט במלאכת שבת, כנראה שכוונתך בסוגיה "מנינא למה לי" (בשבת עג ע"א) שיש המוסיפים עוד מלאכה במלאכת האופה כמדומני (איני עומד כעת על הפרק בסוגיה זו), כבר הערתי בתגובתי הקודמת שבדרשות חז"ל יתכנו מחלוקות, והפניתי לדברי האור החיים הקדוש בספר ויקרא (אקווה שעיינת בהם) וכל אלו אינם משנים את עצם הדין, אם חובת המחלל היא מצד האב או מצד תולדה (הגם שיש נפקא מינא אם עשאם בהעלם אחד, ואכמ"ל) ושוב כדאי שתעיין בענינים אלו שכבר קדמוך אחרים ודנו בזה בהרחבה.
      קיבלת את הצעתך לדייק בלשון הרמב"ם אודות המסירה. ובכן, מסירה הינה תורה שבעל פה. ועל כל יהודי להאמין שהתורה שבעל פה לא חל בה שינוי, וכפי שכתב הרמב"ם בהקדמת פרק חלק ביסוד התשיעי, ששם הוא מפנה את הקורא גם לפתיחת חיבורו – פירוש המשניות, מהם עולה חובת האמונה במסירת התורה. וכפי שכבר הערתי, עיקרי מצוות התורה הועברו ללא שינוי וקויימה בתפוצות ישראל, על אף הניתוק בין היהודים, ובין עדות שאינם מכירות ואינם יודעים דבר על זולתם, אך כשהם נפגשו באקראי מצאו שפה משותפת דרך דברי התורה (שבעל פה) וקיום המצוות.
      לענין יחס החרדים למדע. בכל הדורות ראו עם ישראל המקורי את המדע כמשנית לתורה. וכשנוצר מצב שהמדע גבר על התורה, קמה בהלה. זה לגיטימי וכך נשמרה תורת ישראל במעמדה המתאים. מכל מקום, אין בהלה ופניקה מהמדע (אלא אם כן אתה מכליל את כל אוכלוסיית החרדים, ורואה במיעוט קיצוני את המינסטריים החרדי). אני אישית מכיר חרדים קנאים ומתעבי מדינת ישראל הציונות, שלמדו אצל פרופ' יובל נאמן, איש תקומה ז"ל, שהיה מיוחד בתחום האסטרונמיה. ואני מכיר גם כאלו שלמדו אצל פרופסורים ידועי שם לימודים אחרים. לא, הם לא קיבלו תעודה וגם לא היתה להם בגרות לפני כן, הם גם לא חפצו בכך, הם עשו זאת כרקחות וטבחות להבנת דברי התורה.
      הכישלון הטוטלי עליה אתה מדבר, תהא אם החרדים יראו במדע ערך עליון על התורה או אפילו אם ישוו את המדע לתורה. וחמור מכך, אם יזדקקו למדע העכשוי כדי לסתור את מסורת התורה, כי אז כשם שאותם חכמי ישראל נזקקו למדע של זמנם, ודבריהם הופרכו במדע המודרני, כך המדע שמתפתח ושואל את עצמו מחדש כל פעם, יסתור את קביעת החרדי שבחר לסתור את מסורת התורה ולקבל את הממצא העכשוי.
      בסיום דברי, ארשה לעצמי לבקש אותך שתשמור על סיגנון ראוי ומכובד כלפי גדולי אומתינו, אחשוב ואקווה שביטויים על הרמב"ם "המציא" (ובתגובה הקודמת על חז"ל "בזבזו אנרגיה", "שגו") וכדומה הם תוצאה של שגיגת קולמוס מצערת. ואם אכן כך אבקש את סליחתך שטעיתי בך ואתי תלון משוגתי.

  • נראה, וגם אפשר להוכיח, שהמחלוקת בין החכמים על קיום המצוות אינו בגלל בעיה של מסורת, אלא שהיה בדעתם שהם צריכים לקבוע את ההלכה לפי סברה או הוכחה, גם אם המסורת הייתה אחרת, כנראה בגבול מסויים.
    כמו שבדורות האחרונים יש פוסקים שהלכו לפי המנהג, ויש שהלכו לפי ההוכחות מהסוגיות אף שהמנהג הרווח היה לו כך, נראה שהדוגמא לכך היא החזון איש.
    כמובן שיש להתנער מלשון מזלזלים כמו שהרמבם המציא וכדומה.
    ועל שינוי בפסק כגון בתפילין הרי מפורש שבהלכות יותר חמורות נאמר בתורה שקמת ועלית וצריכים לפסוק כמו הרוב, גם אם הם טועים.
    כמו שמצאנו שבית שמאי ובית הלל חלקו בדברים מרכזיים שיש בהם פסול ממזרות, ואף על פי לא נמנעו מלשא נשים אחד אצל השני.

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל