צריך עיון > סדר עיון > אברכות לשמה > הכולל: תיבת נח או מגדלור תורני?

הכולל: תיבת נח או מגדלור תורני?

מאמר תגובה ל"אברכות לשמה"

-
הרב אריה מאיר בית המדרש "פתחי עולם"

עולם הכוללים התעצב בתור "תיבת נוח" המגנה על הווי החיים התורני מפני התרבות החילונית. הוא הצליח בצורה יוצאת דופן, אבל האתגרים שלו היום נובעים באופן ישיר מהצלחתו. כדי להענות לאתגרים אלו, עלינו לחשוב מחדש על הייעוד שלו. על הכולל להפוך למגדלור שממנו בוקע אור התורה ומאיר את חשכת רשות הרבים. בכך יחזור הכבוד והסיפוק למקצוע לימוד התורה.

ט"ו תמוז תשע"ט

הרב בוצ'קובסקי מנתח במאמרו באופן מעורר התפעלות את התפתחותם של הכוללים לכדי עולם עצמאי המעצב צורת חיים קהילתית חדשה. מנקודת מבט זו הוא בוחן בטוב טעם את ההשלכות הבעייתיות של צורת חיים זו, לצד ההזדמנויות שהיא נושאת.

לצד זאת, מאמרו מניח מראש את קיומם של הכוללים בצורתם הנוכחי. כביכול, מדובר בעובדת טבע נצחית שאין טעם לנתח את הסיבות שיצרו אותה ואת המטרות שהיא באה לשרת. לדעתי, חוסר זה בניתוח מחמיץ רכיב מהותי שבלעדיו התמונה כולה אינה ברורה. חשוב להכיר בכך שציבור שלם המשקיע את כל חייו בלימוד תורה, חברה שלמה שנמצאת כולה (לפחות ברמת האידיאל) בבית המדרש, בלי אופק של רבנות או הוראה, הם תופעה חדשה ולא מובנת מאליה. יש סיבות לתופעה זו, ויש גם הכרח לדון בשאלת מה היא משרתת.

ציבור שלם המשקיע את כל חייו בלימוד תורה, חברה שלמה הנמצאת כולה בבית המדרש, בלי אופק של רבנות או הוראה, הם תופעה חדשה ולא מובנת מאליה. יש סיבות לתופעה זו, ויש גם הכרח לדון בשאלת מה היא משרתת

לימוד תורה הוא בוודאי ובוודאי דבר מבורך. ברמה העקרונית תמיד עמד לימוד תורה במרכז חיי היהודי; על כך אין עוררין. בממדים של תופעת הכוללים בימינו, לעומת זאת, יש משהו חדש ושונה. הגישה המקובלת בעולם הישיבות היום היא שכל תלמיד אמור להישאר בבית המדרש כל ימי חייו. גישה זו מחליפה את השקפת העולם האומרת כי מתוך אלף הנכנסים לבית המדרש יוצא אחד להוראה, והשאר למלאכה – השקפה שעדיין רווחת בקרב היהדות החרדית בחו"ל. ברור אפוא כי יש לכך סיבות עמוקות הקשורות במציאות החיים של הציבור החרדי במדינת ישראל, סיבות המכתיבות את אופיו ואת מטרותיו של עולם הכוללים הישראלי. מבלי להתייחס לכך, ההבנה של חברת האברכים ושל התמורות העוברות עליה תישאר לקויה.

במסגרת זו אין מקום לנתח את הסיבות ההיסטוריות שיצרו את עולם האברכים בארץ ישראל. מדובר אמנם בנושא חשוב ומעניין, אך במאמר זה ברצוני להתייחס בקצרה דווקא לתכלית קיומו של עולם זה, כפי שאני מבין אותה. אני סבור כי קיומם של הכוללים משרת את חוסננו בתור חברה החרדה לדבר ה' ולחיים של שמירת תורה ומצוות לפי מסורת הדורות. זו היתה המטרה שלשמה הוקמו הכוללים מלכתחילה, ודרך פריזמה זו עלינו לשאול את השאלות החשובות שמעלה הרב בוצ'קובסקי.

 

הכוללים – משמרי מרחב תרבותי עצמאי

הכוללים ועולם התורה שהתפתח סביבם הפכו בדורנו להיות מרחב המקיים הוויה תרבותית וחברתית עצמאית ונפרדת מהעולם החיצוני, וכפי המושג השגור במחוזותינו: "תיבת נח".

המאמצים של הציבור החרדי בעשורים הראשונים למדינה הופנו ליצירת הווי חיים עצמאי מבחינה תרבותית, והכוללים היו אחת הדרכים המשמעותיות ביותר לעשות זאת. החינוך החרדי שעוצב בארץ כיוון את כל הנערים ללימוד תורה לשמה למשך כל החיים. בחינוך זה היה גם עידוד לחיים רוחניים לכלל החברה, וגם הטמעה של אידאל ההסתפקות במועט

בעבר, החיץ התרבותי בין היהדות והעולם הגויי נוצר באמצעות שפה ותרבות מובהקים. במידה מסוימת, כך הוא המצב בגולה עד ימינו. יהודי יכול ללכת בלבוש שונה ולדבר בשפה שונה, ובכך לשמור על ייחודיותו ועל נבדלותו התרבותית. במציאות זו, ההווי התרבותי היהודי מצליח להתקיים גם כאשר רוב בני הקהילה אינם בני תורה שתורתם אומנותם. אולם במדינת ישראל, התרבות האחרת, כלומר החילוניות, נמצאת ברחוב שלנו, אצל יהודים כמונו, הדוברים את שפתנו ושותפים עמנו לגורל. במציאות זו, שמירת הווי מסורתי עצמאי של חיי תורה דורשת כלים אחרים.

המאמצים של הציבור החרדי בעשורים הראשונים למדינה הופנו ליצירת הווי חיים עצמאי מבחינה תרבותית, והכוללים היו אחת הדרכים המשמעותיות ביותר לעשות זאת. החינוך החרדי שעוצב בארץ כיוון את כל הנערים ללימוד תורה לשמה למשך כל החיים. בחינוך זה היה גם עידוד לחיים רוחניים לכלל החברה, וגם הטמעה של אידאל ההסתפקות במועט, שיצר חיץ בין החברה החרדית לבין התרבות המערבית החומרנית. המאמץ אכן הוכתר בהצלחה בציבור הליטאי, והוא משפיע משמעותית על כלל הציבור החרדי. בית המדרש הפך להיות מרכז החיים של הציבור החרדי. זהו הישג אדיר שאין לפקפק בחשיבותו.

 

המחיר שמשלמים בני העלייה

עם זאת, היה לדבר גם מחיר. בעבר, כל זמן שמטרת לימוד התורה היתה שהאברך או בן הישיבה יתעלו במעלות התורה ועבודת ה', היה תוכן הלימוד התכלית העיקרית של הלומד. אך כיוון שלימוד התורה הפך למכשיר הממלא תכלית חברתית חדשה, השפיע הדבר עמוקות על אופיו. לימוד התורה היומיומי של האברך נעשה פעמים רבות טפל לעצם ישיבתו בכולל. הישיבה בכולל הפכה לכלי המשרת מטרה נוספת: שימורו של הצורב בתור יהודי נאמן לתורה ולהלכה, כדי שלא יצא לרחוב ולא יושפע מהתרבות החיצונית. מטרה זו יכולה להיות מושגת גם בלא שיהיה ללימוד תוכן משמעותי מיוחד; העיקר שהאברך פותח את הגמרא או השלחן ערוך ולומד משהו.

כיוון שלימוד התורה הפך למכשיר הממלא תכלית חברתית חדשה, השפיע הדבר עמוקות על אופיו. לימוד התורה היומיומי של האברך נעשה פעמים רבות טפל לעצם ישיבתו בכולל. הישיבה בכולל הפכה לכלי המשרת מטרה נוספת: שימורו של הצורב בתור יהודי נאמן לתורה ולהלכה, כדי שלא יצא לרחוב ולא יושפע מהתרבות החיצונית

השלכה נוספת של התרחבות הלימוד בכוללים לכדי נורמה עממית היא ההשטחה של הלימוד. כאשר לימוד התורה הופך לעניין המיועד לכלל החברה ולא רק לחכמיה, נוצרת בהכרח השטחה של הלימוד כדי שיוכל להתאים לכולם.

בנוסף, הפיכת הלימוד בכוללים לבחירה שגרתית יוצרת גם תחושה של המוניות. היא מקשה מאוד על הצורב הצעיר למצוא את ייחודיותו ואת קולו האישי, דבר ההכרחי לבנייתם של תלמידי חכמים בעלי שיעור קומה. באופן דומה, גם היוקרה של לימוד התורה נפגמת בעקבות כך, כיוון שלימוד התורה הופך למשהו מובן מאליו שאינו אומר דבר כמעט על איכויותיו של הלומד.

במובנים אלה, ההשפעה של הכוללים דומה להשפעה של הישיבות. מקובל מפי השמועה כי החזו"א אמר על הישיבות שהן הצילו את הבינוניים אבל הזיקו למצוינים. כך גם הכוללים – הם הצילו את עולם התורה, אבל פגעו בהתפתחותו האישית ובמעמדו של לומד התורה המצוין הבוחר להקדיש את חייו ללימוד.

אולם מלבד כל אלה, דומני כי ליעוד שניתן לעולם הכוללים היה מחיר בדמות שינוי סגנון הלימוד עצמו. שינוי זה עומד בניגוד לתמונת העולם שמצייר הרב בוצ'קובסקי.

 

המחסור בנמען

אחת ההשלכות המשמעותיות של השינוי באופי בית המדרש היא דלדול חשיבות הנמען של הלימוד. בעבר היה האדם לומד כדי שיוכל ללמד ולהורות את העם בדרך זו או אחרת. אולי היה מעורב בזה גם הצורך האנושי הפשוט במשרה, אך איני מדבר על היבט זה. המשמעות העמוקה יותר של הלימוד על מנת ללמד או לעשות היתה עצם העובדה שהיה נמען ללימוד. בתור שכזה, הלימוד היה פעולה האגודה בהקשרים רחבים יותר של החיים. הנמען הנמצא מחוץ לבית המדרש השפיע בתורו על בית המדרש פנימה.

כיום, כאשר החברה התורנית נמצאת ברובה בבית המדרש, אין בעצם נמען ללימוד. הלימוד הוא פעולה שמשתתפים בה הלומד והתורה בלבד, מבלי שיהיה נמען חיצוני שאליו פעולה זו מכוונת. המושג "תורה לשמה" מקבל פנים חדשות. בעבר, הביטוי "תורה לשמה" בא להוציא את העיסוק בתורה לשם כבוד או לשם כל תועלת אישית אחרת. כיום מקבל המושג משמעות של תורה הנלמדת רק לשם עצם פעולת הלימוד, ואולי יחד עם ההנאה המתלווה אליה (מפרשים בכך את דברי ה"נפש החיים", למרות שאין היא כוונת דבריו במובנם הפשוט).

בעוד שהלימוד הישיבתי מתאים באופיו להיות פעולה חסרת נמען, ההלכה אינה מיועדת רק ליושבי בית המדרש: היא צריכה להנחות גם את עמי הארץ ואפילו את יושבי הקרנות. כאשר הלימוד חסר הנמען של הכוללים פונה לתחום ההלכה, היא עצמה ניזוקה מכך. כאשר יושב בית המדרש אינו בא כלל במגע עם "בעלי בתים" ואינו מכיר את צרכיהם, איך יוכל לפסוק הלכה בצורה בריאה?

התחום שניזוק מהמחסור בנמען יותר מכל הוא ההלכה. הרב בוצ'קובסקי מצביע על כך שבניגוד לעבר, כיום התרבה העיסוק בהלכה. אך דווקא כאן טמונה הבעיה. בעוד שהלימוד הישיבתי מתאים באופיו להיות פעולה חסרת נמען, ההלכה אינה מיועדת רק ליושבי בית המדרש: היא צריכה להנחות גם את עמי הארץ ואפילו את יושבי הקרנות. כאשר הלימוד חסר הנמען של הכוללים פונה לתחום ההלכה, היא עצמה ניזוקה מכך. אם יושב בית המדרש אינו בא כלל במגע עם "בעלי בתים" ואינו מכיר את צרכיהם, איך יוכל לפסוק הלכה בצורה בריאה? הרי ההלכה מלאה בהתחשבות במציאות כמו "הפסד מרובה" או "שעת הדחק". שיקולים אלו פורצים לבית המדרש מן הנמען של הלימוד; הדחק שלו מבקיע את דרכו לבית המדרש ומשפיע על התלמיד חכם היושב והוגה בסוגיה.

במבנה של הכוללים כיום זה לא קיים, ועל כן לימוד ההלכה הוא אליה וקוץ בה. לצד ההיבטים המבורכים שבו, הוא פחות מתאים מהלימוד הישיבתי הקלאסי למתכונת הנוכחית של הכוללים.

 

לאן?

במאמרו הכריז הרב בוצ'קובסקי כי השאלה המנסרת בחלל הכוללים היא "לאן?". סבורני כי עלינו לשאול שאלה זו באופן מדויק יותר. לאור האמור ניתן לומר כי תפקידנו בתור ציבור הוא לשאול האם אנו מבקשים שהכולל יישאר אך ורק תיבת נח שתגן על ההוויה החרדית-תורנית לבל תיפרץ, ועל הצעיר לבל יצא החוצה, או שאנחנו מעוניינים לראות את הכוללים גם בתור הזדמנות מיוחדת לצמיחה תורנית. ריבוי של אנשים היושבים והוגים בתורה אינו ערובה לאיכות גבוהה, וכאמור לעיל הוא אף יכול לאתגר אותה. עם זאת, הוא בהחלט טומן בחובו פוטנציאל ליצירה ולהתחדשות, שיוכל לבא לידי מימוש אם נעודד את עולם הכוללים להתפתח בכיוון.

במאמרו הכריז הרב בוצ'קובסקי כי השאלה המנסרת בחלל הכוללים היא "לאן?". סבורני כי עלינו לשאול שאלה זו באופן מדויק יותר. לאור האמור ניתן לומר כי תפקידנו בתור ציבור הוא לשאול האם אנו מבקשים שהכולל יישאר אך ורק תיבת נח שתגן על ההוויה החרדית-תורנית לבל תיפרץ, ועל הצעיר לבל יצא החוצה, או אנחנו מעוניינים לראות את הכוללים גם בתור הזדמנות מיוחדת לצמיחה תורנית

אני חש שהדבר החשוב ביותר הוא שנתייחס לסיבה האמתית לכך שאנו לומדים תורה. בסופו של דבר, הסיבה הבסיסית לכך אינה משום שיש מצוה ללמוד בכולל, אלא בשל היותה תורת ה' שממנה תוצאות חיים, שבה טמון האור שמסוגל להאיר את העולם.

עלינו להתאמץ כדי שאור זה יופיע. אור התורה לא חדר עדיין לכל מקום בעולם, וגם בתוכנו איננו חשים תמיד כי התורה שאנו למדים אכן משפיעה עלינו להיות לטובים יותר. עלינו לראות בממדיו המבורכים של בית המדרש כיום פוטנציאל להאיר את העולם באור התורה, ולא רק לנהל קרב הישרדות על הישארותנו בתוכו.

כדי לעודד כיוון כזה עלינו לשאול את עצמנו לאן הולך לימוד התורה, מהי מטרת הלימוד, ואיך ניתן לשפר את תוצאותיו ולפתח אותו הלאה. יש להפנות את מאמצינו, את ההון האנושי העצום של אברכי הכוללים בימינו, לכיוון יצירת אמירה תורנית עמוקה ומקורית על כל סוגיות החיים. לשם כך, עלינו לפנות אל ארון הספרים התורני הרחב ולהעמיק בו, לעודד כמה שיותר את הגיוון בתכנים הנלמדים, אם בהלכה למגוון סגנונותיה ובלימוד ש"ס ופוסקים ברוחב היריעה, ואם גם במה שמעבר להם: תנ"ך, אגדות חז"ל, מחשבה וחסידות.

עלינו לשאול את עצמנו לאן הולך לימוד התורה, מהי מטרת הלימוד, ואיך ניתן לשפר את תוצאותיו ולפתח אותו הלאה. יש להפנות את מאמצינו, את ההון האנושי העצום של אברכי הכוללים בימינו, לכיוון יצירת אמירה תורנית עמוקה ומקורית על כל סוגיות החיים. לשם כך, עלינו לפנות אל ארון הספרים התורני הרחב ולהעמיק בו

גם מבחינת אופן הלימוד, עלינו לעודד לימוד בעל נמען, המחובר יותר לחיים ולמה שהם דורשים. ישנם כיום רבים המבקשים מענה מבית המדרש, ואין בידו די השיב בנושאים רבים – אם באמונה, בחינוך, בתורת הנפש, בשאלות חדשות ומורכבות בהלכה ובמוסר הנוגעות למציאות המודרנית, וכן הלאה.

עלינו ליצור גם אמות מידה שתאפשרנה בחינה של ידע: מבחנים על ידע רחב, בעלי ערך כמותי, בדומה לבחינות לרבנות אך במגוון של חומרי לימוד. לא רק באופן הנקודתי של "מבחני דרשו", שם המבחנים הם יעד מלאכותי שנועד ליצור מוטיבציה להספק, אלא מתוך מחשבה כוללת על הידע הנחוץ לתלמיד חכם. בנוסף, יש לעודד אפשרויות מגוונות של יצירה, אם בתחום ההלכתי, כמו למשל כתיבת תשובות על שאלות הלכתיות אמתיות ובחינתן על ידי פוסקים מוסמכים, ואם יצירה בתחום הדעת והמחשבה היהודית, תחום שיש בו פוטנציאל יצירתי גבוה מעצם טיבו. בכך הסיפוק והמוטיבציה – שני האתגרים המרכזיים שעליהם הצביע הרב בוצ'קובסקי – יגדלו עשרת מונים, וכך גם המשמעות והאיכות של הלימוד.

בעולמם של לומדי התורה כיום יש ניצנים של כיוונים אלו, אך על פי רוב הם מבצבצים בשוליו, אם בתור יוזמה עצמאית של אברך מקורי או כנישה פרטית של קבוצה זו או אחרת. אולם המערכת ככלל ממשיכה לעודד את הכיוון של לימוד תורה המוני ואחיד לכולם. לדעתי, דרושה חשיבה מחודשת בנושא היקר כל כך ללבנו, כדי שבני התורה העוסקים בלימוד יוכלו ללמדה תורה לעם, וכדי שהלימוד שיוצא מבית המדרש יוכל להעניק מענה תורתי למבוכות החיים.

22 תגובות על “הכולל: תיבת נח או מגדלור תורני?

  • סתם מעניין אם הכולל הוא תיבת נח, למה לא מקימים מפעלי הייטק כתבת נח?

    • את רוצה להכניס את דור המבול לתוך התיבת נוח??

    • אז למעשה אתה חושב שהקב"ה טעה כשברך את בני האדם "ויאמר להם אלקים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ".

      זו אכן גם אפשרות…

    • שמרית, לא ידעתי שאלוקים אמר לאדם ללכת להיי טק, אפשר להיות סופר סתם, מלמד, חונך, משגיח כשרות וכו'וכו'

    • למה עבודה בהייטק צריכה להיות דור המבול? אפשר בהחלט לעבוד בהייטק עם אינטרנט מסונן כדבעי.

  • הבעיה שהכותב מצביע עליה, קיימת, ובמידה מסויימת ביתר שאת, בעולם הישיבות.
    בסביבות גיל 13, נכנס הנער למסגרת לימודית, המתחילה בשבע בבוקר ומסתיימת בשעות הלילה, ללא קשר ליכולות של הנער, בנוסף הלימוד הוא ברמה גבוהה, (כבר בחיידר הילדים מתפטמים ב"קצות" וחזו"א). והתוצאות במקרים רבים קטסטרופליות, החל מנערים שנפלטים לגמרי מהמסגרת, ועד ל"אבטלה סמויה" או "ניתוק רגשי", והעיקר והעיקר שהוא נמצא/רשום בישיבה, ולא ח"ו עובד או לומד משהו אחר מה"לומדעס" הישיבתי.
    בישיבות הגדולות, ככל שהגיל עולה, הקטסטרופה מתעצמת, וקיימים בחורים רבים, שהקשר היחיד שלהם לדת הוא רישום בישיבה, חולצה לבנה, ושבע מצוות בני נח…

  • אשמח להבין
    אם הנושא בכוללים הוא תיבת נח מדוע הנשים לא צריכות תיבת נח?
    למה נשים יכולות לעבוד ואפילו במקומות מפוקפקים בזמן שאם הן לא היו עובדות היה להם מספיק מה לעשות בבית בעוד הגבר יושב ומתבטל בכולל העיקר לשמור עליו מהחוץ?

  • האם המטרה לשלוח את כולם לכולל אחרי השואה הייתה רק לשמור על תיבת הנח או שהיה בזה גם שאיפה טהורה להצמיח דור של ת"ח אנשים שכל עולמם תורה חיים אותה ובקיאים בה בלי קשר לצורך בשמירתם מהעולם שבחוץ?
    כותב המאמר הניח שנושא תיבת נח הוא היה המרכזי אך לא מספיק פירט את המביאים אותו למסקנה זו

  • גם במאמר זה כבכל המאמרים המסר שקיבלתי הוא שעולם הכוללים במתכונתו הנוכחית נמצא בבעיה חמורה של שחיקה וחוסר תחושת עשיה של אלפי האברכים [כשמי שיודע מה קורה בפנים מבין שאלו מילים עדינות למה שקורה באמת] ובעצם אין פתרון מעשי מוחלט
    כותב מאמר זה הציע וחידד את הפיתרון שהכי יעזור אך גם הוא עדיין בגדר הרצוי ורחוק מהיום בו הוא יהיה למעשה כך גם הוא ספק אם יפתור את הבעיה לגמרי לדורות כאשר כל אחד מהגוונים שהוזכרו פה יהפכו תוך תקופה להמוניים אם כל האלפים ילכו בדרך זו ואז לא יהיו לנו מספיק גיוונים כך שגם אם אכן יצאה מהמאמר קריאה לצמיחה אישית אין פה כל פתרון מעשי לבעיית אברכי הכוללים שתיאר אותה במילים עדינות הרב בוקצ'ובסקי
    המסקנה שלי מכל זה שפשוט אין פתרון ואבא המחנך את ילדיו להיות אברכים עושה זאת בידיעה שסיכויים סבירים שהם יהיו מאותם אלפים שחוקים וחסרי תחושת עשייה וחיות עם מגוון הבעיות שיש בזה
    וכל אחד שחושב לשולחם משום "תיבת נח" או משום רצונו יצמחו ת"ח וכדו' צריך לקחת את כל השיקולים על המורכבות שבדבר לפני שהוא הולך אחרי העדר לחנך את בניו לאברכות
    הייתי מצפה שיהיה פה כותב מאמר אחד שלא יפחד ויכתוב בצורה ברורה שאין כל פתרון מעשי ופרקטי ושהבעיה קיימת ולפי הטבע היא תמשיך ורק תגדל ותסחוף בתוכה את אלפי הילדים והבחורים של היום שעוד כמה שנים יהיו גם הם אברכים

  • ההתפתחות של הכוללים ושליחת כל המון העם לשם לא נעשתה באמצעות תכנון לטווח הרחוק, ממילא רעיונות של "מטרת הכוללים" מעוררות מחשבות נוגות. הכל זה רציונליזציה בדיעבד של תופעת עדר שהצליחה, וכפי שעוד כתבו בצריך עיון, רבים חללים הפילה, בתוך הכוללים ומחוצה להם מי שיצאו וטרקו עליהם השערים לנפשם בלי התכוננות

  • כפי שכבר כתבו כאן, זו טעות לומר שכביכול היתה פה הקמה מכוונת של חברת לומדים למען מטרה כזו או אחרת. מה שהיה הוא שגדולי הדור השתדלו ככל האפשר להרבות תורה בישראל, והתנאים שנוצרו בעשרות השנים האחרונות (חוק גיוס חובה, מדינת רווחה, יציאת האשה לעבודה, ריבוי עשירים בוגרי ישיבות בחו"ל) אפשרו להרבות תורה בצורה שלא היתה כדוגמתה כבר הרבה זמן, מה שלא היה אפשרי בזמנים עברו. אלא שאחרי שנוצר כזה מצב מחודש התעוררו כל מיני בעיות וטענות על מצב זה, ואז התחילו לחשוב על הסברים וביאורים למה מצב זה הוא הרצוי ושווה את המחיר. אך אלו הסברים שבדיעבד, ואף אחד לא ישב לפני שבעים שנה – לא החזו"א ולא הרב שך – ותכנן שכך יהיה בגלל סיבות כאלו ואחרות. יתכן שהם הסברים נכונים, ויתכן שלא, אבל עכ"פ יש להכיר במציאות שלא היה כאן תכנון על ידי מאן דהוא, מלבד הבורא יתברך שסייע לנו בחסדו לשקם את עולם התורה שנחרב.

    • ההוויה קודמת להצדקותיה.

  • אף אחד לא חשב

  • המושג "תיבת נח" מעורר אצלי אסוציאציה של מנזרים נוצריים. הנזירים הנוצרים גם הם רצו ורוצים להתנתק מהעולם מתוך חשש שהעולם מפריע להם ועלול להזיק להם.
    גם היהדות הכירה במושג נזירות אבל לדעתי, תופעת הנזירות היתה נכונה לבודדים בלבד. כשהחברה החרדית כולה מעלה על נס את התופעה הזאת של בריחה מהעולם לתוך תיבת נח, תוך שהיא מעודדת את הכיוון הזה של ההתנזרות מהעולם והניתוק המירבי ממנו – אני לא בטוח שהתוצאה המתקבלת היא תוצאה שהיהדות תומכת בה.
    המגמה הזאת מנתקת יותר ויותר את היהדות מהחיים, הופכת את היהדות לארכאית ולא רלוונטית לחיי העולם הזה ולכן נאלצת לשים את עיקר הדגש על העולם הבא.
    קשה לי לקבל שהתורה שהיתה אמורה להיות הבשורה של האנושות – הופכת לחכמה איזוטרית חסרת משמעות לאתגרים הגדולים של ימינו. קשה לי לקבל שהעם היהודי שהיה צריך לתקן את העולם במלכות שדי ולהציב אלטרנטיבה משמעותית , גדולה ומקיפה לאנושות כולה – בורח ממנה כל עוד נפשו בו ומצטייר כחסר כל משמעות במקרה הטוב, וכפתטי ומגוחך במקרה הפחות טוב.
    אם אתם רוצים את הסיבה לנטישת רוב רובם של היהודים את עולם התורה והמצוות – אז לדעתי זו הסיבה, חוסר הרלוונטיות של התורה ולומדיה בעולם המודרני.

  • גם להערכתי עולם הכוללים אינו פרי תכנון אלא משהו שמקימיו חשבו שרבים הסכויים שייכשל לחלוטין והצלחתו בלתי צפויה ולא חזויה.
    הבעיות הן שהעולם הזה אינו מתאים לכל אחד (כל הדיונים והפתרונות הצולעים המוצעים כולם נובעים מכך שזה מתאים רק לבני עליה באמת ולא לציבור גדול) ושההתפוצצות המספרית גורמת לבעיה כלכלית חריפה (תארו לכם שרק 30% העליונים יושבים בכולל, כמה מלגה יכול היה לקבל כל אחד) השומטת את המסד ממוסד זה
    ובעיית הבעיות היא שהדת קבלה צביון התלוי במוסד זה ולכן השחרור מהיקפו הגדול יהיה קשה וכואב

  • אני מצטרפת לתגובות הרבות שהופיעו.
    הפתרון זה להבין שלכל זמן ועת, היה עת לקומם את עולם התורה ולבדל בין חילונים לחרדים, והעת הזו היא לקחת את העולם העשיר ולהאיר בו את העולם ולהמס את החומות המבדילות ביננו.
    יש להביא את הכוחות הפנימיים לידי בטוי ביצירה ותעסוקה חופשית תוך שמירת מצוות.
    בין כך ובין כך לשם אנו צועדים… זה ממילא קורה וברצון ד זה קורה! החומות מתפוררות, הכוחות הפנימיים מבעבעים ומחפשים וגם מוצאים את מקומם ושליחותם!
    בואו נפתח להם ידיים נכבד ונעודד את ההתחדשות ובא לציון גואל!

  • טיעון תיבת הנח הוא די מצחיק בהתחשב בעובדה שאצל החסידים אין שום בעיה לעבוד החסידים לא צריכים שמירה מהעולם שבחוץ? תהליך הנאר תיירה שעבר על הציבור הליטאי הוא כלכלי סוציולוגי פוליטי בלבד וכל ניסיון למצוא לו הצדקות אחרות הוא רציונליזציה בדיעבד.

    • לחסידים יש מנגנונים אחרים להתגוננות מהעולם שבחוץ.
      למשל, קהילתיות חזקה, הקפדה חזקה יותר על סממנים חיצוניים, ובהם שפת האידיש שיוצר הבדלה.
      במקרים רבים, גם מקומות העבודה הם בתוך הציבור החרדי.

      איני יודע להשוות את רמת ההצלחה של כל אחת מהשיטות.

  • בקשר לשאלתו של איתי האם החסידים לא צריכים שמירה מהעולם שמבחוץ?
    הליטאים סבורים שאכן החסידים שעובדים הם למעשה פחות מוגנים פחות מהעולם שמבחוץ. ואני כותב בלשון הכי מכבדת שאני יכול.
    כמי שבדק קצת את העובדות נראה לי שיש סימוכים עובדתיים לטיעון הנ"ל.

    • אשמח אם תשתף אותי בנתונים עובדתיים ולא תחושות בטן שהחסידים מקולקלים יותר. טענתי היא שמודל "כולם לישיבה, כולם לכולל, אסור לעבוד" התפתח בעיקר בגלל צירופי נסיבות כלכליות סוציולוגיות ופוליטיות, וכל ניסיון להדביק לזה מאמרי חז"ל ומעשיות מהחפץ חיים היא רציונליזציה בדיעבד. הדבר הזה לא קיים בשום קהילה חרדית בעולם, גם במדינות רווחה אירופיות מובהקות שאף שם קיים העולם המערבי על שלל בעיותיו. ושמא תטען ששם הבידול בין יהודים לגויים יוצר שכבת הגנה – נכון, אין ספק. אבל זה רק מוכיח כמה החרדיות הישראלית, בתעמולה פנימית נפוחה מרוב חשיבות עצמית, מוכרחה להחזיק את כל בניה ובנותיה בכלובים שחס וחלילה לא יברחו לה, וזה בעיקר עצוב.

  • איתי
    צא ובדוק מה קורה לחרדים ליטאים הנחשפים לעולם. זו בעיה קשה

  • למגיבים היקרים באשר הם
    ראיתי כאן שתי ביקורות עיקריות שברצוני להגיב עליהן
    א. עולם הכוללים לא תוכנן והוא פשוט התרחשות נסיבתית שלא צריך להסביר אותה.
    ב. הפתרונות בתוך עולם הכוללים לא יצלחו והפתרון היחיד הוא יציאה המונית לעבודה

    תשובותי:
    א. אינני מתכוון שישבו כמה אסטרטגים ותכננו חמישים שנה הלאה, אבל לכל תופעה חברתית ישנו הסבר או כמה הסברים, ולטעמי ההסברים אינם רק נסיבתיים אלא גם מהותיים, מה קורה לחברה החרדית-ליטאית בארץ שפתאום לצאת לעבוד נהיה איסור חמור? ברור שזו תופעה הצריכה הסבר, ואני סבור שההסבר שלי הוא המתקבל ביותר על הדעת.
    ב. כולנו מבינים שישנו תהליך בו הרבה מהציבור כן יוצאים לעבוד, זה תהליך שהוא בעיני חיובי, עם אתגרים משמעותיים, אך אין ספק שהכוללים לא הולכים להתרוקן מחר, ואני גם מקוה שלא כך יקרה, לימוד התורה הוא סלע קיומנו ושאיפתי האישית שיצמח, אך בדרך נכונה שהתורה תוכל להוות מגדלור אמיתי בעולם מבולבל והרה אתגרים, אני מאמין שיש לתורה פתרונות להציע ואני סבור שצריך למנף את עולם התורה בן ימינו לכך

    בברכה

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל