"וה' הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה".
מהסיפא של פסוק זה נראה כי ישראל הלכו גם ביום וגם בלילה. אולם, ביום הם נדרשו להנחיה – לעמוד ענן, ובלילה לאור בלבד. ויש לשאול, אם בלילה יכלו ישראל להסתפק באור, מדוע נדרשו להנחייה דווקא ביום? יתרה מזו, עמוד הענן הוא היפוכו של עמוד האש. הענן מסתיר את האור ואילו האש מאירה.
לפעמים, ריבוי אור עשוי למנוע מהאדם לראות נוכחו. מי שיצא מחשיכה לאור גדול אינו יכול לראות כלום. הוא מוכה בסוונרים. ביום, כאשר כל הדרכים פתוחות בפני האדם, האו זקוק להנחיה. עמוד הענן מסתיר את האור המסנוור, את שלל האפשריות, ומנחה את האדם לדרך אחת מסוימת.
לעומת זאת, בחושך, בלילה, כל האפשרויות סגורות בפני האדם. הוא אינו רואה את הדרך. אינו רואה כל אפשרות להתקדם ולפעול. במקרה זה הוא צריך עמוד של אש שיאיר לו, שיפתח בפניו אפשרויות.
וזה שאמר הכתוב "ללכת יומם ולילה". מי שנמצא במצב של "יום", שכל האפשרויות פתוחות בפניו והוא אינו יודע לאן לפנות, יכול ללכת על ידי עמוד הענן. ומי שנמצא במצב של לילה, שכל הדרכים סגורות בפניו, יכול ללכת על ידי עמוד אש.
Photo by Marcus Dall Col on Unsplash
