צריך עיון > בין הסדרים > התנאים של שמירת הברית

התנאים של שמירת הברית

הברכות והקללות של פרשת כי-תבא אינן תורת גמול אלא תנאי הברית עם הקב"ה.

פרשת כי תבא תשפ"ג

"אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב"

ניתן לפרש את הברכות והקללות שבפרשתנו בתור גמול – שכר ועונש. מי שהולך בדרך ה' זוכה לגמול המתואר בפרשה (דווקא בעולם הזה!) ומי שממרה את פי ה' מקבל את העונש. ההיגיון מאחורי הנהגת שכר ועונש ניתן לכמה דרכי הסבר.  ניתן לראות בשכר  ביטוי של שמחה של האל על כך שמקיימים את דבריו ובעונש ביטוי של כעס על המראתו; ניתן לראות בגמול גם תמורה: השכר הוא ביטוי לתיקונו של האדם והעונש הוא ביטוי לקלקולו; ניתן לראות בהם גם כלי חינוכי, כאב המחנך את ילדיו בשיטת "המקל והגזר".

אולם, דומני שכל הסברים אלו, גם אם יש בהם מידה מסוימת של אמת כלפי הנהגת ה' את ברואיו, אינם קשורים למה שנאמר בפרשתנו. הברכה והקללה בפרשה הם חלק מהברית. הברכות אינן שכר על מעשים טובים והקללות אינן עונש על מעשים רעים, אלא אלו ואלו קשורים לברית. ישראל כורתים ברית עם הקב"ה, והתנאים שלה הם שאם יתנהגו כפי דרישות הברית, ה' יתנהג אתם כמפורט בברכות ואם יפרו את הברית –  יתנהל אתם כמפורט בקללות.

הנושא של ברית זו הוא הסכמת ישראל להיות עם ה', ככתוב: "את ה' האמרת היום להיות לך לא' וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמע בקלו. וה' האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו. ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם קדש לה' א' כאשר דבר".

משמעות הברית היא שישראל מייצגים את ה' בעולם, ולפיכך, עליהם להתנהג בדרך ה', בהנהגה אלוקית. כאשר הם שומרים את הברית, ראוי להתנהג אתם בהנהגה אלוקית בברכה והצלחה בכל, שיהיה ניכר לכל שראוי ללכת בדרך ה': "יקימך ה' לו לעם קדוש כאשר נשבע לך כי תשמר את מצות ה' א' והלכת בדרכיו. וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". וכאשר חלילה מפירים ישראל את הברית יש בדבר חילול ה' שיאמרו "ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם עם ה' אלה ומארצו יצאו".

הברכות אינם אפוא גמול על מעשים טובים, אלא הנהגה של הקב"ה עם שומרי בריתו, כמו שאמר לאברהם אבינו "והיה ברכה". בכך ששומרי בריתו של הקב"ה מתברכים, מתגלה בעולם כי ראוי לשמור על דרך ה'. כיוצא בו, הקללות הן תגובה של הקב"ה לבגידה באמונו, להפרת הברית. הן אינן גמול על עצם המעשים הרעים שעשו ישראל, שהרי עצם הגמול על פשעים אינו מיוחד לישראל אלא הקב"ה נפרע מהרשעים בכל מקום שהם. הקללות הם פועל יוצא של הברית שכרתו ישראל עם הקב"ה, שבעקבותיה הם מייצגים את שמו בעולם. אם הם בוגדים בו ומפירים את בריתו, הם מחללים את שמו בכך. על ברית זו נאמרו הקללות והברכות בפרשתנו.

שנזכה כולנו שתחל שנה וברכותיה.

Photo by Pawel Czerwinski on Unsplash

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל