מרכז התפילה של ראש השנה היא השאיפה לראות עולם מתוקן במלכות שדי. התכלית הסופית של מלכות ה' היא תיקון העולם, וכפי שאנו אומרים, ובכן תן פחדך… ובכן תן כבוד לעמך… ובכן צדיקים יראו וישמחו… וכל הרשעה כולה כעשן תכלה… ואז, תמלך אתה ה' לבדך במשפט ובצדקה. מלכות ה' משמעה תיקון העולם במשפט ובצדקה, כאשר הצדיקים מקבלים את המקום הראוי להם והרשעה נעלמת מן העולם כעשן.
במהלך ההיסטוריה, היהודים לא היו היחידים ששאפו לתיקון עולם. המוטיבציה של "תיקון עולם" הניעה ומניעה עד היום כוחות חזקים מאד בפוליטיקה העולמית. אולם, כפי שאנו יודעים היטב, אם פגשת "מתקן עולם" – אל תדור בשכנותו. במקרה הטוב, מתקני עולם הם "רק" בלתי-נסבלים. במקרה הגרוע, הם אכזריים ואלימים וזורעים חורבן בכל אשר יפנו.
הסיבה לכך היא, שמתקני עולם מאמינים בהכרח בראש ובראשונה בעצמם. המוטיבציה של "תיקון עולם" מכריזה ואומרת: אני יודע טוב מכולם איך נכון לחיות ויש לי שליחות ללכת וללמד זאת את כל הטועים שעדיין לא הגיעו לרמה שלי. גם העדינים ביותר מבין מתקני העולם, שנמנעים מכל אלימות פיזית או סימבולית ואינם משתמשים אלא באמצעי השכנוע העדין של פניה אל האינטלקט, עדיין מאמינים בעליונותם המוחצת ואינם נמלטים מתחושת הפטרונות המתנשאת. אי אפשר להיות "מתקן עולם" בלי להרגיש פטרונות על השני.
בתפילותינו, לעומת זאת, איננו ממנים עצמנו למתקני עולם. אנו מבקשים זאת מהקב"ה. אנו פונים אליו ומבקשים שייתן פחד ואימה על כל הגאים ויביא אותם להיכנע למלכותו.
האם זה אומר שאנו מטילים את כל יהבנו על ה' ופוטרים עצמנו מכל אחריות? חלילה. מיד לאחר ראש השנה מגיעים ימי התשובה, שבהם אנו מנסים לבדוק מה מעכב את גילוי מלכות ה'. והתשובה שלנו לשאלה זו היא: "מפני חטאינו". איננו דורשים מהעולם לתקן את מעשיהם ואפילו לא מהשכן. דרישת התיקון פונה פנימה. אם יש משהו שאנו יכולים לעשות לגילוי מלכות ה', הוא לתקן את עצמנו ואת עצמנו בלבד. הדבר הטוב ביותר שאדם יכול לעשות על מנת לקדם את העולם לקראת תיקונו במלכות שדי הוא לתקן את עצמו.
כאשר האדם הפרטי או הכללי באמת רוצה לראות בעולם מתוקן יותר עליו לבדוק פנימה בעולם הפרטי שלו מה יכול הוא לתקן. תיקון האדם הפרטי וחשבון הנפש של הציבור כולו הם הדבר הטוב ביותר שאנו יכולים לעשות על מנת לגלות את מלכות ה' ולהביא לתיקון העולם המיוחל.
Photo by Matt Artz on Unsplash
