צריך עיון > בין הסדרים > ממי ראוי לתבוע נקם?

ממי ראוי לתבוע נקם?

התורה דורשת לנקום את נקמת בני ישראל מאת המדינים ולא מאת המואבים, כיוון שהראשונים ניסו לפגוע ברוח של ישראל, בעוד האחרונים רצו להחליש את כוחם בלבד.

פרשת מטות-מסעי תשפ"ג

"'נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים': והרי מואבים היו תחילה לדבר, שנאמר 'וילכו זקני מואב וזקני מדין'? מימיהם לא עשו שלום זה עם זה וכשבאו להלחם עם ישראל עשו שלום זה עם זה ונלחמו עם ישראל" (מדרש).

שאלת המדרש מתבקשת – גם עם מדין לקחו חלק בסיפור של הקללות ושל בעל פעור, המואבים היו היוזמים וגם המוציאים לפועל. מדוע אפוא הנקמה מופנית אל מדין לבדם? תשובת המדרש, עם זאת, מעט עמומה. מדוע העובדה שמדין השלימו עם מואב על מנת להילחם בישראל מטילה עליהם את משא האשמה?

נראה שיש הבדל גדול בין המניעים של מואב להילחם בישראל למניעים של מדין. מואב ראו בישראל איום פיזי לבטחונם – "עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור את עשב השדה". הם פנו למדין מתוך חשש ממשי לשלומם: "ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא"

המדיינים, לעומת זאת, לא חשו כל איום פיזי מכיוון ישראל. הם לא היו בדרכם כמו שהיו מואב. למרות זאת, לא זו בלבד שנענו לבקשת מואב לנסות לפגוע בישראל, אלא שהיו מוכנים לעשות אתם שלום לשם מטרה זו. הם היו מוכנים להשלים עם האויב המידי שלהם – מואב, לשם פגיעה במישהו שכלל לא מאיים עליהם. איזה הסבר יכול להיות לכך? מה יכול לגרום להם לנטוש יריבות ותיקה על מנת לפגוע באומה חדשה באזור, שלא גילתה עוינות כלפיהם?

אין זה אלא שהם ראו איום תרבותי בישראל. הם לא חששו מהעוצמה הצבאית של ישראל או ממספרם הרב, אלא מהעוצמה הרוחנית שלהם ובה הם ביקשו לפגוע. המואבים רצו להסיר את האיום הפיזי מעליהם. בעוד מדין ראו בישראל איום רוחני תרבותי.

דבר זה בא לידי ביטוי בניסיון של בלעם לקלל את ישראל, למצוא את נקודות החולשה שלהם ולהחליש אותם. זהו אינו מאבק צבאי אלא מאבק תרבותי. ובלק, שהכיר היטב את מדין, ידע שלמרות שהם האויב שלו, הם ישנאו את ישראל עוד יותר ויסכימו לשתף איתו פעולה על מנת להחליש אותם.

וזו הייתה עצת המדיניים, לשלוח את בנותיהם לזנות עם ישראל על מנת למשוך את ישראל אליהם ולעקור מהם את תרבותם הייחודית: "כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור". המדיינים שלחו את כזבי, שהייתה בת אצולה מדינית, כדי לפגוע בישראל. הם רצו לפגוע בלב, ברוח, בתרבות. לכן, על אף שבנות מואב היו אלו שפיתו את ישראל, המדיניים היו אלו שהיו אחראים על האסטרטגיה. "הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל בה' על דבר פעור ותהי המגפה בעדת ה'"

החשש של מואב מפני ישראל היה חשש פיזי. לפיכך, עצם הרצון שלהם להחליש את ישראל מבחינה פיזית אינו סיבה לקחת מהם נקם. אין משהו משפיל בכך שהשכנים שלך מייחסים לך כוח רב, שמטיל עליהם אימה משתקת.  מדיין לעומת זאת, ניסו לפגוע ברוח של ישראל, להשפיל אותם, ודבר זה מעורר חובת נקם, לתבוע את עלבונם של ישראל מידי אלו שניסו להקטין אותם.

Photo by engin akyurt on Unsplash

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל