אחד היסודות של הדמוקרטיה המודרנית היא הכרעת הרוב. הממשלה נקבעת על פי רוב הקולות וההחלטות בכנסת מתקבלות לפי הכרעת הרוב. אולם, לכאורה אין היגיון רב בשיטה זו. אין כל ערובה לכך שהרוב צודק יותר מהמיעוט. החכמה מתחלקת באופן מאד לא שוויני באוכלוסייה, וההיגיון נותן שמוטב לסמוך על מיעוט החכמים מאשר על ההמון הנבער.
בפרשתנו אומרת התורה: "לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על ריב לנטת אחרי רבים להטת". הפסוק פותח באמירה שאין לטות אחרי הרוב אם יש חשש שהם טועים: "לא תהיה אחרי רבים להטות". ולא זו בלבד, אלא שאין לאדם להצטרף לדיון כדי להטותו. אך למרות זאת, "אחרי רבים להטות".
כאשר יש דיון בין חכמים אין לחכם לתת דעתו על הרוב כלל. הרוב אינו צריך להיות סיבה לקבוע אפילו הצטרפותו לדיון כל שכן את עמדתו. ראוי לחכם לשמוע את דעות חבריו, ולהחליט על פי דעתו. ורק אז, כאשר כל אחד מגיע למסקנה באופן עצמאי, יש משקל לדעת הרוב.
לרוב יש לו משמעות רק כאשר הוא מהווה צירוף של דעות עצמאיות. עד כדי כך שבחז"ל רואים ששני אנשים שהגיעו לאותה מסקנה מאותה סיבה, אין הדבר נחשב כשתי דעות אלא כדעה אחת, וזאת אף על פי שכל אחד מהם הגיע למסקנה זו באופן עצמאי. כך שעל פי התורה, הכרעה על פי רוב אינה כיוון שלרוב יותר כוח מהמיעוט, אלא שאם יש יותר נקודות מבט שתומכות בעמדה מסוימת הרי שעמדה זו יותר מבוררת וחזקה.
מאידך, תעמולה שמשכנעת כמה שיותר אנשים לעבור לצד שלך, לא זו בלבד שאינה עילה לקבל אותה אלא היא נחשבת למעשה פשע, שעליה נאמר "ולא יהיה כקורח ועדתו".
"הוה קא מסתפי חזקיה אמר דילמא חס ושלום נטיה דעתיה דקוב״ה בתר רובא כיון דרובא מימסרי אינהו נמי מימסרי בא נביא ואמר לו לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר כלומר קשר רשעים הוא וקשר רשעים אינו מן המנין"
לדעתי, החלטה המתבססת על סיבות אישיות, על תירוצים אישיים ועל נגיעות אישיות אינן הולמות את דעת האמת. דעת הרוב אינה מתבססת בהכרח על דעת האמת.כלומר, אם כל אחד החליט על בסיס סיבות, עילות,תירוצים ונגיעות אישיות , החלטה רחוקה מן דעת האמת. לפעמים ישנן החלטות שנעשו על בסיס נקמה אישית וזה סטייה מן האמת. ולכן, אנו חייבים לתת כוח ליחיד גם ולא רק להמון אספסוף לפגוע היחידים ובדעותהים רק בגלל שיש לרוב סיבות ותירותים משלו שהן לא משקפות את האמת העירומה. לא משנה מה הרוב אומר וחושב, החלטה חייבת להתבסס על האמת. כי רק באמת נוכל להביס את הכל ולא בשקר כי לא כל דעות אישיות, תירוצים אישיים מסיבות אישיות הן אמיתיות. כפי שבספר שלי
" מחשבות נרדפות" כתבתי, בלי אמת אין צדק ובלי צדק אין שלום וסדר. מפני שהצדק מבוסס רק על האמת. עלול להיות משפט בלי אמת שזה משפט מעווט ועלול להיות צדק מעוקל כתוצאה של המשפט המעווט. כי נאמר המזמור מה, אמת מארץ תצמח וצדק מהשמיים נשקף.
שבוע טוב ומבורך.
בלצ'וו מנגיסטו
לונדון, קולינדל.
אנגליה