"ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם"
דומני כי הפסוק השני: "הקבצו… ושמעו אל ישראל אביכם", עומד בניגוד לפסוק שלפניו: "האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים". כאומר, אם תאספו, אגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים, אבל אם תתקבצו, לא תוכלו לשמוע אלא את ישראל אביכם.
מה בין קיבוץ לאסיפה?
אסיפה משמעה התלכדות לגוף אחד, שאמנם מורכב מחלקים שונים, אך הם פועלים יחד כאורגניזם אחד. יתכן שהם בעלי דעות מנוגדות, אופי שונה, נקודת השקפה חלוקות, אך כולם רואים בעצמם אברים גוף אחד.
התקבצות, לעומת זאת, אינה מעידה על דבק פנימי המחבר בין החלקים. דברים שונים יכולים להתקבץ דרך מקרה אל מקום אחד, כאשר כל אחד מגיע אליו מסיבותיו הוא. גם אנשים שעומדים יחד בתחנת אוטובוס הם "קבוצה". הם התקבצו אל תחנת האוטובוס. אך לא ניתן לקרוא להמתנה בתחנה "אסיפה". אסיפה היא רק אם יש מניע משותף שהביא את האנשים יחד: אסיפת הורים, אסיפת חברי ועד מנהל וכדומה.
התקבצות בני יעקב לשמוע את אביהם, משמעה שכל אחד מגיע לבדו ובמקרה הם מתקבצים יחד. בידוד זה מונע מהם יכולת לראות מעבר להווה, מעבר לקשר הפרטי שלהם עם אביהם. הם אינם יכולים להרים את העינים אל תפיסה כוללת ורחבה, אלא נותרים ממוקדים בגזרה הצרה של הפרטי בכאן ועכשיו. במקרה זה, כל מה שהם יצליחו לשמוע הוא את ישראל אביהם.
אולם, אם הם מתאספים יחד, כלומר מתכנסים מתוך הכרה שיש להם משהו במשותף, שהם משפחה עם סיפור גדול יותר מהסיפור הפרטי של כל אחד ואחד בנפרד, הרי שהם מסוגלים להרים את המבט מעל ההווה ולראות את הייעוד הכללי של המשפחה כולה. כך הם יכולים לשמוע את מה שיהיה אתם ב"אחרית הימים", התכלית כללית של המשפחה, המתעלה על המקרים הפרטיים של היחידים הבודדים.
Photo by Agence Olloweb on Unsplash
תודה. ברור ומוסיף