צריך עיון > סדר שני > גלולה של מוסר: על טבע, טכנולוגיה וקידמה מוסרית

גלולה של מוסר: על טבע, טכנולוגיה וקידמה מוסרית

-
מתי הורוביץ שותף ופעיל במיזמים חברתיים לקידום אחריות חברתית תורנית

שינויים טכנולגיים משפיעים על אורחות חיינו, לא רק באופן המעשי, אלא גם בהיבט המוסרי. פריחת השקפות עולם כמו טבעונות ופמיניזם אינה תוצאה של עליונות מוסרית של דורנו אלא של קידמה טכנולוגית. לעומת הסבורים שדורנו נעלה יותר, בעולם ההלכה הייתה תמיד הכרה בכך ששינויים במציאות משפיעים על הפסיקה. עם זאת, ההלכה אינה משתנה מכוח טרנדיים מוסריים אופנתיים, אלא היא בוחנת את המציאות בזהירות ומורה דרך בתוך עולם משתנה.

כ"ד אייר תשע"ח
 

השקפת העולם הטבעונית טוענת שאל לנו בתור בני אדם להרע לבעלי חיים. אסור לנו להצר את צעדיהם בטבע, עלינו להיזהר מלגרום להם סבל, ובוודאי שאין להמית אותם על-מנת לאכול את בשרם או להשתמש בעורם.

לגישה זו ישנם נימוקים מוסריים בעלי היגיון רב. ניתן לומר כי בתיאוריה, כולנו מסכימים עם הטבעונות, או לכל הפחות עם הצמחונות. אנו נזהרים הרי שלא לצער בעלי חיים, מענישים את מי שמתעלל בהם, וכמעט כולנו נתכווץ בבעתה למראה רוכב חמור המצליף בו כדי שיזוז. רוב האנשים שאני מכיר יחרדו עמוקות למראה שחיטת בעל-חי, ואף אחד לא ייהנה לצפות בבעלי חיים האזוקים לשולחנות, בעוד אנשים בחלוקים לבנים ומשקפי מעבדה מבצעים בהם ניסויים שונים בניגוד לרצונם. עם זאת, רוב מוחלט של האנשים בסביבתי הקרובה אוכל בתאבון רב אברים של חיות מתות, שפתיל חייהם נגדע באלימות ובכוונה תחילה על-מנת שיזכו לעולת על שולחן השבת הנקי והמכובד.

בתיאוריה, כולנו מסכימים עם הטבעונות… עם זאת, רוב מוחלט של האנשים בסביבתי הקרובה אוכל בתאבון רב אברים של חיות מתות

אילו אנשים אלה היו נחשפים לסרטון המתעד את תנאי הגידול הקשים, לטחינת אפרוחים זכרים ושאר מעשי האלימות המתבצעים כדרך שגרה בדרך לצלחת שלנו, הם בוודאי היו עוצרים אותו באמצע ומפטירים: "אני לא יכול/ה לראות את זה". אבל לאכול? טוב, אין ברירה. אולי זה נשמע כמו נימוק זול, סוג של חולשה מוסרית, אבל לדעתי – ויסלחו לי הטהרנים – גם הידור מוסרי הוא לפעמים עניין של מותרות. בחינה היסטורית פשוטה מגלה כי לעתים קרובות, ההידורים המוסריים שלנו, הנראים לנו כה מובנים מאליהם, מתאפשרים רק בזכות תנאים חומריים מתאימים.

הנימוקים המוסריים לטבעונות ימיהם כימי עולם. אולם פריחת הטבעונות בימינו – האפשרות להיזהר מטיפת דבש שנגרם ביצורה סבל לדבורים, ושימוש בעור בעלי חיים שמתו מוות לא טבעי – לא הייתה מתרחשת ללא שינויים טכנולוגיים שסיפקו תחליפים מתאימים לשימוש בבעלי חיים. כאשר הדרך היחידה להתנייד במהירות הייתה בעזרת בהמת משא, והדרך היחידה ללבוש בגד מחמם הייתה גזיזת הצמר מהכבשה ושימוש בעור השועל, היה קשה מאד (עד בלתי אפשרי) להחמיר בטבעונות. כיוצא בו, בהעדר אפשרויות התזונה המגוונות בת-ימינו לא היה ניתן לאכול ולשבוע מבלי לשחוט בעל חי, או לפחות להשתמש בחלב ובביצים שלו. בקיצור, קל מאד לדבר על טבעונות ולהסביר כמה זה אכזרי להשתמש בבעלי חיים, אבל עובדה היא, שעד להמצאת תחליפי הצמר והחלבון מן הצומח והדומם, בודדים הם אלה שחיו לפי עקרונות מוסריים אלה במשך הדורות. על אותה הדרך, בעוד מספר שנים ייתכן שתעשיית הבשר המלאכותי תאפשר לרוב הציבור לצרוך בשר מעבדה במקום בשר אמתי. בעומקי לבם, נדמה לי שרוב בני אדם מסכימים שיש מוסרית בטבעונות, וכי ראוי להפחית סבל מבעלי-חיים עד כמה שאפשר. אלא לעת עתה, עדיין אין תחליף לבשר אמתי.

היכולת להחזיק במוסריות "נאורה" בהקשר לטבעונות אינה אפוא פרי של קידמה מוסרית, אלא בעיקר של קידמה טכנולוגית

היכולת להחזיק במוסריות "נאורה" בהקשר לטבעונות אינה אפוא פרי של קידמה מוסרית, אלא בעיקר של קידמה טכנולוגית. "מסירות הנפש" למען בעלי החיים של פעילי "זכויות בעלי החיים" אינה אלא תוצר של ירידת הנחיצות בצריכת בעלי החיים. פריחת הטבעונות היא תגובה בריאה לשינוי המציאות: למה להצליף ולהכאיב לחמור כשאפשר להעמיס את הכל על רכב? וכשיש מגוון כל כך גדול של מאכלים מן הצומח, למה לאכול דווקא מן החי?

***

טבעונות היא דוגמה אחת להשקפת עולם שאומצה באופן נרחב בעקבות הטכנולוגיה. בדומה לה, ניתן לראות שתנועת שחרור העבדים בארה"ב צמחה בצמוד ובמקביל להתפתחות התעשייתית בזמנה. ומלחמת האזרחים התקיימה בין צפון ארה"ב המתועש שכמעט לא היו בו עבדים מול הדרום שהיה זקוק לעבדים עבור שטחי היבול האדירים, ובו התגוררו כ95% מהאוכלוסייה האפרו-אמריקאית.[1] בימינו, עדיין ניתן למצוא עבדות ושעבוד ילדים ברמות שונות בחלקים הפחות מפותחים של העולם. אז אפשר להסתכל על זה ולומר: מעלתנו המוסרית גבוהה יותר ממדינות העולם השלישי. אבל מבט מפוקח יותר יגלה כי שחרור העבדים, יותר מתוצר של מוסריות מפותחת, הוא תוצר של טכנולוגיה מתקדמת יותר. אם יש לנו מכשירים טכנולוגים טובים כל כך וזולים כל כך, למה לשעבד בני אדם?

 

פמיניזם וקידמה טכנולוגית

בסביבתי הקרובה, טבעונות, לעת עתה, אינה אופנה רווחת. פמיניזם, לעומת זאת, הוא נושא מוסרי אשר הדו נשמע לאחרונה בתוככי האורתודוקסיה. ובכן, אדוות של מאבקי התנועה הפמיניסטית, הזוכה כיום למסורת בת כמה דורות, מגיעים לאחרונה אל המגזר הדתי והחרדי. נשים חרדיות אקטיביסטיות חשות כראשונות הסופרג'יסטיות, ולעיתים נדמה כי הן רואות בעצמן שליחות של הקדמה הנאורה אל החברה הפרמיטיבית שבתוכה גדלו.

מניין נובע הרעיון של ה"פמיניזם" בצורתו הבסיסית ביותר – הענקת זכויות שוות לאישה? יהיו שיתלו אותו ברעיון שהוביל לביטול העבדות: שוויון כל בני האדם, כולל שחורים, וכולל נשים. אבל מבט מעמיק יותר מגלה שכמו הטבעונות וכמו העבדות, גם כאן יש תהליכים מקבילים, אידיאולוגיים וטכנולוגיים. לא לחינם התנועות והקריאות לשחרור האישה הגיעו מאזורים מפותחים טכנולוגית.

הסדר החברתי שבו הגבר יוצא לעבודה בחוץ והאישה נשארת לטפל בבית נולד מהבדלים ביולוגים פשוטים

במובן הפשטני ביותר, חלוקת התפקידים בין הגבר לאישה בעולם הקדם-מודרני נבעה מהחובות השונות שנדרש מן המינים למלא. הסדר החברתי שבו הגבר יוצא לעבודה בחוץ והאישה נשארת לטפל בבית נולד מהבדלים ביולוגים פשוטים. ראשית, לידת ילדים. פיסיולוגית, צריכה האישה לשאת את העובר ברחמה למשך תשעה חודשים, ולאחר הלידה היא זקוקה לזמן שיקום. כן, בהעדר תחליפי חלב אם, היא גם זו שצריכה להיות צמודה לתינוק במשך כמה חודשים לשם הנקתו. נמצא שלכל הפחות במשך תקופת ההיריון וההנקה יכולת הגבר לצאת ולפרנס רבה על יכולת האישה. לאחר שהילד גדל קצת, חוזרת האישה לכוחה הראשון, והיא יכולה תיאורטית לצאת לעבוד. אך בהעדר אמצעים למניעת הריון היא לעתים קרובות הייתה מוצאת את עצמה שוב בהיריון, מה ששוב גזר עליה את ההישארות בבית. כאשר הבעל יוצא לעבודה, והאישה נשארת בבית, אך טבעי שהיא הייתה נוטלת על עצמה את עבודות הבית.

כמובן שכאשר האישה כה עסוקה בצרכי הבית, היא תתקשה להרגיש שייכת אל הוויות העולם; היא אינה מעורה בעסקי הכלכלה והפוליטיקה, וממילא גם שאר ענפי ההשכלה אינם נוגעים אליה כל כך. כתוצאה מכך, באותם ימים היה מובן מאליו שנשים לא שייכות אל זכות ההצבעה: מה לאשה ולעסקי מלכים ומלחמותיהם? השיח הפוליטי היה נחלת הגברים בכיכר העיר.

כאשר מטלות הבית אינן תובעות מהאישה את כל תשומת ליבה, שוב יש לה פנאי ויכולת לצאת החוצה ולהיות מעורבת במרחב הציבורי

מה שינה את כל זה? הטכנולוגיה. תנועת הפמיניזם צמחה ועדיין צומחת דווקא באזורים עתירי טכנולוגיה. ראשית, האבזור של הבית המודרני, ממים זורמים ועד מכונת הכביסה ותנור חשמלי, מאפשר את ביצוע מטלות הבית ביתר קלות. כאשר מטלות הבית אינן תובעות מהאישה את כל תשומת ליבה, שוב יש לה פנאי ויכולת לצאת החוצה ולהיות מעורבת במרחב הציבורי. כן, תחליפי חלב ומוסדות חינוך מאפשרים גם לאישה מהמעמד הבינוני להשאיר את העולל במשפחתון ובמעון. בדומה לכך, הטכנולוגיה פינתה זמן גם עבור הגבר, וחסכה ממנו חלק גדול מהעבודות הפיזיות. לא ניתן להשוות בין עובד החוזר מעבודה משרדית נינוחה בשעה חמש בערב, ומתפנה לעבודות בית נחוצות, לפועל הקורס עם חזרתו מעמל השדה בשקיעת החמה. אולם, כל אלו לא באמת הספיקו. נותר עדיין הצורך להתגבר על המכשול הגדול ביותר עבור הנשים – הרחם.

 

הפמיניזם והגלולה

מרגרט סנגר, מהאבות (או אימהות) המייסדים של הפמיניזם, הגיעה למסקנה דומה, תוך תרומה עצומה לתפוצת הפמיניזם. סנגר התחילה את דרכה כאחות העושה ביקורי בית אצל חולים. בתחילת המאה העשרים היא נחשפה לעולמן של הנשים בניו-יורק דרך ביקוריה בצד העני של העיר. היא הבחינה בכך שלידות והפלות מרובות קשורות לעוני וחוסר יכולת להתפרנס. מתוך כך היא הסיקה שהדבר שמגביל את הנשים יותר מכל, ומונע מהן להגיע להישגים בקריירה, הוא העובדה שהן עסוקות בגידול ילדים. ייתכן מאד שמשפחתה הקרובה של סנגר תרמה לעיצוב תפיסת עולמה; אמה הרתה 18 פעם, וגידלה 11 ילדים. סנגר הבינה שזכות ההצבעה לנשים אינה משמעותית לחיי האישה, ואילו הזכות לשלוט בגופה וחייה על ידי מניעת היריון – דווקא כן.

סנגר ראתה באמצעי המניעה את המפתח ל"פמיניזם להמונים": כאשר האישה שוב לא תיכבל לביתה על-ידי אזיקים ושמם "ילדים", היא תוכל לבחור את דרכה בחייה, ללמוד, להשכיל, להתפרנס ולהתעשר

בהשפעת רשמים אלה ובשילוב תיאוריות פסיכולוגיות על מיניות, פתחה סנגר במאבק ציבורי לקידום "תכנון משפחה" על-ידי הפצת אמצעים למניעת הריון (ככל שהיו כאלה בתחילת המאה העשרים). היא הועמדה לדין על מעשיה, ואף נכלאה פעם אחת למשך חודש. סנגר ראתה באמצעי המניעה את המפתח ל"פמיניזם להמונים": כאשר האישה שוב לא תיכבל לביתה על-ידי אזיקים ושמם "ילדים", היא תוכל לבחור את דרכה בחייה, ללמוד, להשכיל, להתפרנס ולהתעשר. אך אמצעי המניעה באותם ימים לא היו ברמה שתאפשר להמוני הנשים שימוש יעיל ובטוח. לכן היא פנתה אל המדע – אל הטכנולוגיה.

סנגר הקימה מכון מחקר שפיתח סוג משוכלל יותר של "התקן תוך רחמי", ולאחר מכן, כשהיה בסיס למניעת הריון באמצעים הורמונליים, היא עודדה את קתרין מקורמיק, פילנתרופית בעלת השקפות עולם פמיניסטיות, לממן צוות מחקר בראשות ד"ר גרגורי פינקוס. כך הגיחה "הגלולה" לעולם. וכך החל המפנה הגדול. נשים החלו לתכנן את ההורות והמשפחה, כשהן משאירות לעצמן מרחב חיים רחב ללימודים ועבודה.

את שאר הסיפור אנו מכירים היטב. בעקבות ההשתלבות הגוברת של נשים בעבודה נחקקו חוקים סוציאליים המסדירים את זכויותיה: חופשות לידה, איסור פיטורים בשל היריון. כן, במקומות העבודה נוסדו תקנונים למניעת הטרדה מינית. נשים השתלבו בכל תחומי החיים. זכות הצבעה? שתיים מן המעצמות הגדולות בעולם, בריטניה וגרמניה, מנוהלות כיום בידי נשים! הכול אודות לגלולה אחת קטנה ותחליפיה.

כמו הטבעונות, תפיסה מוסרית הזמינה לאנשים ממעמד ומתרבות מסוימים, כך גם הפמיניזם. הפמיניזם אף הוא אינו זמין להמונים, שכן אישה הבוחרת ללדת ילדים ולגדל משפחה נשארת עדיין כבולה, במידה לא מבוטלת, לביתה

כמו הטבעונות, תפיסה מוסרית הזמינה לאנשים ממעמד ומתרבות מסוימים, כך גם הפמיניזם. הפמיניזם אף הוא אינו זמין להמונים, שכן אישה הבוחרת ללדת ילדים ולגדל משפחה נשארת עדיין כבולה, במידה לא מבוטלת, לביתה. רצף של הריונות ולידות משאירים אותה בבית ומעכבים בהכרח את ההתקדמות שלה בקריירה. כשהאישה בבית, חלוקת התפקידים תטה מטבע הדברים לחזור לחלוקה המסורתית של עבודות בית המוטלות על כתפיה. גם המצאות המודרנה של המקרר, מכונת הכביסה ומדיח הכלים יתקשו להעניק לה את הפניות הנפשית הנדרשת לשם עיסוק בעניינים "חיצוניים" של לימוד ותעסוקה משמעותית. כל עוד נשים בוחרות ללדת ילדים, הן תמשכנה "להפסיד ניקוד" לטובת הגברים בשדה הקריירה, כולל העשייה הפוליטית, הכלכלית והאקדמית. למרות רשימה ארוכה של התאמות חברתיות הבאות לאזן את המצב, נדמה שהוא אינו עשוי להתבטל כליל בזמן הקרוב. כפי שכתבה אן-מרי סלוֹטר, אשת קריירה בכירה בממשל הנשיא אובמה, "women still can’t have it all" [נשים עדיין אינן יכולות לקבל את הכל].[2]

ההבדל, עם זאת, בין המצב בעבר לבין המצב כיום, הוא שהאישה של היום זוכה במידה רבה לשליטה על כמות הלידות שהיא תעבור. האפשרות של "תכנון משפחה" מאפשרת לאישה המודרנית מרחב, ומקדמת מצב שיווני הרבה מעבר למצב שנהג בעבר. בדומה לכך, אופי המקצועות במשק כיום, לצד אמצעי תחבורה משוכללים, תחליפי מזון ומערכת חינוך מאורגנת, מאפשרים לאישה ניידות גם במצב של הריון ולידה, ומשווה את מעמדה לזה של הגבר. כיון שהאישה אינה חייבת להישאר בבית, שוב אין סיבה שמטלות הבית תיפולנה דווקא על ראשה, ולא על ראשו של האיש. בימינו, נעשה אפוא שכיח הרבה יותר שגברים, פמיניסטים או לא, יבצעו עבודות בית וישתתפו בטיפול בילדים. תופעות אלה היו הרבה פחות שכיחות בדור של הורינו, ובוודאי בדור לפניו.

אופי המקצועות במשק כיום, לצד אמצעי תחבורה משוכללים, תחליפי מזון ומערכת חינוך מאורגנת, מאפשרים לאישה ניידות גם במצב של הריון ולידה, ומשווה את מעמדה לזה של הגבר

ככל שהטכנולוגיה תתקדם, כך האישה תוכל להיפרד יותר מהבית אפילו בשנות הפריון. לחילופין, האפשרות ללמוד ולעבוד בקלות מהבית תביא לכך שהיא תפסיד פחות ניקוד מול גברים בתקופות ההיריון והלידה, והשוויוניות תלך ותגבר.

זעקות החמס כנגד העוול הנעשה לנשים, הנזעקות בלשונות קשות של "דיכוי", "הסללה" ו"פטריארכיה", דומות במידה רבה לטהרנות הטבעונית הסבורה כי היא גילתה את הרעיון שאכילת בשר מנצלת בעלי חיים. כבר לאם כל חי נאמר "הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ".[3] כבר מבראשית נקבע כי סדר העולם הוא שהאיש יוצא לשדה ומביא לחם בזעת אפו, והאישה, בעקבות "עצבונה" בלידת הבנים, נתונה למצב של ממשלת הגבר. בלהט האידיאולוגיה פמיניסטית נוטות נשים מסוימות (וגם גברים מסוימים) לשכוח את הסיבות שיצרו את הסדר המעניק ממשלה לגבר, והן מתעלמות מהקורלציה בין השינוי במעמד האישה לבין האמצעים הטכנולוגיים שאפשרו אותו. הפסקת הייצור של אמצעי המניעה בכדי הייתה מחזירה את המצב לקדמותו, כפי שניתן לראות במקומות בעולם שטרם נפוץ בהם שימוש באמצעי מניעה. דוגמה אקטואלית במיוחד לכך היא הציבור החרדי.

 

איפה היהדות בכל הסיפור הזה?

ההלכה היהודית היא כמובן שמרנית, אך היא אינה טומנת את ראשה בחול. לאורך אלפי שנות קיומה, חידשו פוסקי ההלכה דינים ודחו פסיקות ישנות משום שהמציאות השתנתה. ההבדל בין ההלכה לבין הטרנדים המוסריים הרווחים בעולם הוא שההלכה מורה לאדם את הדרך שבה ראוי ללכת בתוך עולם משתנה, ואילו הטרנדים המוסריים הם פרי שינויי המציאות. אולם הצד השווה שבהם הוא ששניהם מגיבים לשינויים במציאות. כפי ששינוי המציאות הביא לטבעונות ולפמיניזם, כך ההלכה מחשבת מסלול מחדש בעקבות שינויים מרחיקי לכת של המציאות הארצית. תהליך זה מתרחש בתוככי בית המדרש עצמו, ללא מאבקים חיצוניים ובלי סייג של ערעור על מוסד ההלכה.

ההבדל בין ההלכה לבין הטרנדים המוסריים הרווחים בעולם הוא שההלכה מורה לאדם את הדרך שבה ראוי ללכת בתוך עולם משתנה, ואילו הטרנדים המוסריים הם פרי שינויי המציאות. אולם הצד השווה שבהם הוא ששניהם מגיבים לשינויים במציאות

לדוגמה, על פי דין הגמרא אדם חרש, בהנחה שהוא "אינו שומע ואינו מדבר", נחשב לשוטה – הגדרה הלכתית לאדם חסר דעת. כיום, בעקבות התקדמות טכנולוגית המאפשרת לחרשים ללמוד ולהשכיל ככל האדם, חרש-אלם שאינו מבין דבר הפך להיות מקרה נדיר, ואילו בדרך כלל חרש-אילם הוא בר דעת רגיל עם נכות ספציפית. משכך, מתעורר כיום דיון בעניינו בתוככי בית המדרש, שהביא את הרבנות הראשית (בעקבות תשובת הגר"א וייס שליט"א) לפסוק שבניגוד להלכה התלמודית, יש להתייחס אליו ככל האדם (השאלה הספציפית התייחסה למעמדו לעניין נישואין, וממילא לסוג הכתובה הראוי לו).[4] דיון זה לא התפתח מחוץ לבית המדרש, ולא התחדש מתוך מגמה של "חידוש היהדות", אלא שפוסקי ההלכה הבינו שהמציאות השתנתה ויש צורך לדון במצב החדש.

כיוצא בו, בעלי התוספות ביטלו כמה איסורים ודינים המפורשים בגמרא, כיוון שהם התבססו על מציאות מסוימת שהשתנתה, כגון חובת מים אחרונים. בגמרא נאמר שיש לרחוץ את הידים במים אחרי הסעודה מפני שמלח סדומית, המצויה באוכל, מסמא את העינים.[5] בעלי התוספות ביטלו את חובה זו מכיוון ש" שאין מלח סדומית מצוי בידינו".[6] בדומה לכך, קבעו בעלי התוספות שאין חשש כיום בשתיית יין ומים שנתגלו, משום שאין בינינו נחשים. כן, בגמרא נאמר שאין לקנח ב"דבר שהאור שולט בו".[7] האם מישהו יעלה על דעתו לאסור היום שימוש בנייר טואלט? דוגמה נוספת היא היחס ללימוד תורה לבנות, שכידוע אין בת דתית או חרדית כיום שאינה לומדת תנ"ך והלכות, למרות שמדובר בחידוש עצום ביחס לדורות קדומים. המציאות השונה של העידן המודרני חייב את הקמתם של מוסדות לימוד לבנות, ומשם קצרה הדרך לשינויים מרחיקי-הלכת בהשכלה התורנית הניתנת לנשים.

דברים אלו פשוטים וברורים הם. חכמי ולומדי התורה עוסקים בה בהתאם למציאות, שהרי כך עשתה התורה בבנות צלפחד, ובפסח שני. וכך עשו חז"ל בדין שמיטת כספים (תקנת הפרוזבול), וכהנה רבים. הראשונים, האחרונים ורבני דורנו – כל אחד מהם דן בתורו כיצד יש לקיים את התורה לאור שינויי המציאות. כן ימשיכו לעשות גם בעתיד, כאשר השינוי הדרמטי באורחות החיים של נשים מהווה אחד המוקדים המרכזיים של שינוי מציאות שאליו מתייחסים פוסקי ההלכה.

התורה מלמדת אותנו שאי השוויון בין האיש לאשה הוא קללה ולא מצב רצוי. רק לאחר חטא אדם הראשון ובמסגרת העונשים על כך נאמר לאשה כי האיש ימשול בה

מדוע שיחולו שינויים? משום שהתורה מלמדת אותנו שאי השוויון בין האיש לאשה הוא קללה ולא מצב רצוי. רק לאחר חטא אדם הראשון ובמסגרת העונשים על כך נאמר לאשה כי האיש ימשול בה. משמע כי לפני החטא ובמצב רצוי יש שוויון בין גברים לנשים. ממילא, כשם שהטכנולוגיה מפחיתה את קללת האיש "בזיעת אפיך תאכל לחם", וחלק מהגברים עובדים במשרד ממוזג (או בכלל לומדים בכולל בעוד האשה היא שמביאה את הלחם), כך היא ממזערת גם את קללת "והוא ימשול בך".

איפה הגבול? עד היכן יחולו השינויים? מוקדם מידי לדעת. ייתכן שלימוד התורה לנשים יתחזק, כמו שקורה בעולם הדתי-לאומי. היחס שלנו כלפי "ישיבות לנשים" דומה ליחס של רבני אירופה לבתי ספר לבנות לפני הקמת בית יעקב. ומה קרה? ראו שבלי לימוד תורה לבנות, הן רועות בשדות זרים. מוקדם עדיין לומר, אך יש בהחלט סבירות להניח שככל שתגדל מעורבותן של הנשים החרדיות בעולם העבודה-תעסוקה, כך יגדל הצורך לאזן את החשיפה לעולם הגדול בלימוד תורה אינטנסיבי לנשים.[8]

מה שברור הוא שמתוך בית המדרש יכולים בהחלט לקום שינויים, כמו לדוגמה עזרא הסופר ששינה את כתב ספר התורה לאשורית (שזה מקביל למצב שבו גדולי הדור יפסקו שצריך לכתוב את ספרי התורה באותיות לטיניות [ABC] כדי שיהיו נגישים לכלל היהודים).

כל ניסיון לכפות שינוי מבחוץ באמצעות שפה ערכית זרה יעורר רק התנגדות וריאקציה… אולם אם יבא אדם אל הרב ויאמר לו "ילמדנו רבינו, כיצד יש לנהוג כיום עם שינוי המציאות?" הרי ששאלתו תידון בכובד ראש הראוי

אלא שיש הבדל מהותי בין פסיקת הלכה בהתאם לשינוים במציאות, המתבצעת כדבר שבשגרה בתוככי בית המדרש, לבין הניסיון לכפות או להיאבק על שינוי כזה מבחוץ. תורת ה' לא אמורה להתחשב ברוחות הטרנדיות הנושבות ברחוב. היא צריכה להיות קשובה לשינוי המציאות, אבל כל מהותה ועוצמתה היא העברת המסורת מדור לדור, כשהיא מורה לנו את הערכים והאמונות הנכונים. היא לא אמורה להיות מושפעת, אלא להשפיע ולהורות דרך בכל דור ודור לפי השינויים המתרחשים בו. אבל, יום אחד, מבלי שנשים לב ומבלי שנשים פמיניסטיות תאבקנה בנושא, נגלה שפסוקי ההלכה מכירים, דה פקטו, בכך שמעמדם של הנשים השתנה ויש להתחשב בכך.

כל ניסיון לכפות שינוי מבחוץ באמצעות שפה ערכית זרה יעורר רק התנגדות וריאקציה. אם יגיעו אנשים או נשים ויאמרו הבה נלמד מגויי הסביבה ו"נתנהג באופן נורמלי", כל רב ופוסק רציני ידחה זאת בשני ידיו. אולם אם יבא אדם אל הרב ויאמר לו "ילמדנו רבינו, כיצד יש לנהוג כיום עם שינוי המציאות?" הרי ששאלתו תידון בכובד ראש הראוי. כללו של דבר, השינוי יכול לבוא רק מתוך בית המדרש, כמענה לנשים השואלות, בדומה לבנות צלפחד וטמאי הפסח – "למה ניגרע"? ואם נתבונן נמצא, שגם דרך זו היא גם סוג של התחשבות במציאות.

נ.ב. ב9 במאי 2018 מלאו 58 שנים לאישור הגלולה הראשונה על ידי הFDA האמריקני.

 


[1]   גוטפלד, ארנון; ארצות הברית ממלחמת האזרחים למלחמה הקרה. מקפרסון, ג'יימס, משך בחרב, עמ' 15

[2] ראו https://www.theatlantic.com/magazine/archive/2012/07/why-women-still-cant-have-it-all/309020/.

[3] בראשית ג, טז.

[4] ניתן לקרוא אודות השתלשלות הדברים כאן: https://www.idi.org.il/media/5075/marriage_in_sign_language.pdf.

[5] חולין קה.

[6] ברכות נג ב, ד"ה והייתם

[7] שבת פב א

[8] לעניין הצורך בלימוד תורה לבנות כדי להתמודד עם ניסיון האקדמיה, ראו במאמרה של מעין דויד, "נשים במאי זכיין",   https://iyun.org.il/article/%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%94/%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%99-%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%99%D7%9F.

 

תמונה: Bigstock

6 תגובות על “גלולה של מוסר: על טבע, טכנולוגיה וקידמה מוסרית

  • כתבה מעניינת ואמיצה.

  • יש הבדל ענק בין הלכות שהן פרגמטיות לפי תנאי הדור ששם אפשר שינויים כל הזמן, אפי' ביטולם לגמרי.
    לבין הלכות שהם הם עיקר היהדות שבלעדיהם אין יהדות בכלל. כלומר אפשר תמיד לשנות אפי' עיקרים (ביהדות אין משטרים ושוטר, ולכן היהדות היא חברה חופשית לגמרי) אבל השאלה היא שרידותה של אותו קהילה או משפחה, שזה כל תוקף התורה והיהדות.
    ולכן בעקרי ההלכות, שם לעולם לא יבוא שינויים (אפשר כנ"ל, אבל הם לא ישרדו אפי' דור אחד).

    יכול לבוא רב או מנהיג קהילה מהסוג של חמור נושא ספרים ולהוריד דור שלם שאולה, ככה שאפי' ניתן לעצמינו דוגמאות מציאותיות שכאלה, זה לא אומר שנהגו נכון אם זאת היית התוצאה.

    לעצם נושא המאמר.

    אמצעי מניע מוזכר במקורות כלפי תקופת המקרא כבר (עיין לגבי הפילגשים במקרא), ככה שלא היה שום מניע להימנע מהיריון.
    אפי' בלי אמצעי מניע, תמיד נשים ידעו אייך להימנע מהיריון ככה שכל התזה המוזרה כאן נופלת.

    לעצם החופש של האישה:

    אני לא מבין מה בעל המאמר רוצה. האישה פטורה מפרו ורבו = לא מחוייבת בכלל בחוקי המשפחה ככה שהיא תמיד בת חורין.
    האישה פטורה מרוב מצוות התורה.
    ואם היא כן רוצה להתחתן ?! אז היא מקבלת הכל בכל מכל כל = "הכתובה היהודית" שאגב לעולם לא תהיה בה שינויים כי היא מעקרי היהדות.
    כל גיל הלידות בקושי שני עשורים, ככה שיש לה את רוב החיים ללמוד ולפעול וכו' וכו' (אחרי גיל ההריונות שלה, הבעל כבר פטור מלפרנס אותה ? אפי' אחרי שכל הילדים עזבו את הבית להקים את קן המשפחה שלהן, האם הבעל פטור לפרנס אותה ?)
    ככה שאני לא רואה מה הבעיה ?

    ביהדות האישה היא היחידה שיש לה את כל החירות והחופש מה שאין כן הגבר שכן מחוייב בפרו ורבו וכן מתחייב בכתובה לפרנס את האישה לכל החיים (על כן יעזוב את אביו ואת אמו וידבק באשתו, ולא כתוב ההפך = על כן יעזוב הבת את אביה וכו') וכן משועבד לתורה ולמצוות תמיד.

    בעל המאמר התבלבל, בין אישה במערב לבין אישה יהודייה יראת שמים.
    במערב מאז המלחמה (לא טכנולוגיה ולא שאר ההבלים) שגיסו את הנשים לתרום למלחמה במפעלי הנשק ודומיהם, המערב גילה שאפשר לשעבד למשטר ולשלטון (והיום זה לטייקונים) את האישה גם לא בזמן המלחמה.
    אם עד המודרנה אף חמור לא חשב לרגע לשעבד את האישה ל"כלל", כי אין "כלל" בלי אישה (כלומר בשביל מה צריכים חברה ? חברה צריכים כאמצעי לקן המשפחתי של הפרט (ראה כל ההוגים מהגל עד אחרון הוגי המערב), ואם תיקח את האישה מהגבר ומהמשפחה ?! אז בשביל מה חברה בכלל ?), הקפיטל החזיר רוצה לשעבד גם את האישה בשבילו, ואגב לא יעבדו השנים והם גם יקחו מאתנו את הילדים בכדי לעבוד בשביל הטייקונים, ראה לדוגמא אייך הם מנסים לדרבן את הילדים לעבוד בימי החופשות.

    אין כאן שאלה של חופש האישה שאת זה היית לה אצל בעלה. יש כאן שיעבוד האישה וגזלת האישה מבעלה ומילדיה וההפך = גנבת הבעל מהאישה ומילדיו. ושניהם אמורים להשתעבד לאיזה טייקון או תאגיד.

    לסיכום:

    תמיד היית לאישה אפשרות לפעול למען הקהילה. והן פעלו ועוד אייך. אני לא מכיר קהילה שאין בה פעילות נשית.
    וכנ"ל לאישה ביהדות יש את כל החופש. וכמובן יש להן את החופש גם לעבוד כלומר, במדינה הפשיסטית שלנו שלא נותנים לגברים לעבוד (משום חוק גיוס חובה הפשיסטית) וק"ו ללמוד, אז האישה מיוזמתה יוצאת לעבוד. ככה שאפי' האישה מיוזמתה בחרה לקחת את עול הפרנסה על עצמה, היא עושה זאת בשביל הקן המשפחתי שלה ולא לשום קפיטל חזיר או למשטר שתהיה למשטר עוד ידיים עובדות.

    בעל המאמר פשוט התבלבל לגמרי. או הוא עוד אחד שגיסו אותו בשביל לגייס עבדים לקפיטל החזיר. הרי כל הקלישאות הקלסיות על שחרור האישה של הקפיטל מובאים כאן במאמר.

    בניגוד לרבם "אדם סמית" אבי אבות הכלכלה המודרנית, הקפיטל החזיר שרוצה לעקר את אנשים בשביל עבדות האישה לטייקונים וגזילת האישה מבעלה ומצאצאיה ?! ועושה הכל שנשים יפסיקו להוליד כי הם נטל כלכלי לחברה (אבי שמחון טוען שמעל 1.6 ילדים זה נטל כלכלי לטייקונים). "אדם סמית" ראה בילודה ברכה גדולה והצלחה כלכלית.

    אדם סמית משבח את צמיחתה של אמריקה הצפונית דווקא בגלל ילודה מרובת ודווקא בגלל נישואין בגיל צעיר. בלשונו: "ערכם של הילדים הוא התמריץ הגדול מכול, לנישואים", זאת דוגמא בעיניו לחברה צומחת על באמת

    שאבי אבות הכלכלה המודרנית "אדם סמית" רוצה להגדיר חברה צומחת במיטבה, הוא מראה כמה העני פחות עני וכמה ההמונים "מתחתנים מוקדם ומולידים הרבה ילדים" וזוכים לראות מאות מצאצאיהם בעודם חיים. בלשונו: ”משפחה ברוכת ילדים אינו נחשבת למעמסה על ההורים, אלא למקור של שפע ושגשוג“. אדם סמית נותן דוגמא מאלפת, בלשונו: ”אלמנה צעירה, אם לארבע או חמישה ילדים רכים, אשר במעמדות הבינוניים והנמוכים באירופה סיכוייה להינשא שנית קלושים ?! זוכה באמריקה לא אחת למחזרים רבים כאילו היתה אוצר בלום“

    בכדי שלא נישאר חמורים נשוא ספרים, אני אתן כאן בקצרה את עיקרי היהדות בנושא.

    כל גבר\אישה הוא אדם ראשון לצאצאיו, כלומר כל פרט הוא אדם הראשון המקראי. זה המציאות העובדתית.
    אבל יש לזה תנאי הכרחית שבלעדיה הגבר לא שורד אפי' דור אחד, והיא "הנאמנות של האישה לבעלה".
    כלומר, בכדי שגבר יזכה באמת לזרע של קימא, הוא צריך שהאישה תבטיח לו שהיא מולידה את זרעו הוא.
    אישה למשל לא צריכה בעל בכדי לזכות לדור הראשון שלה.
    מכאן שידה של האישה תמיד על העליונה מול הגבר.
    מכאן הכתובה היהודית. בכדי שאישה תסכים להיכנס לכלא לכל החיים = חוקי המשפחה ? הגבר צריך להבטיח לה הכל בכל מכל כל !!
    בכל זאת נשאל למה שהאישה תסכים לכך ? התשובה כי יש לה בינה יתירה שאומרת שהיא רואה יותר מדור אחד, כלומר בשביל ילידה הזכרים היא רוצה נשים, ולכן היא מאוד מעוניינת בחוקי המשפחה ככה ילדיה הזכרים שורדים לנצח.

    מה עם הגבר? למה שהוא ירצה להיכנס לכלא לכל החיים = חוקי המשפחה ?
    אז אם הוא רוצה להיות אדם הראשון המקראי לשרוד לנצח, אז מובן למה הוא רוצה בכך, אבל לא כולם כאלה נבונים וחכמים. אז הומצאה בשביל החמורים האלה, את הניתוח המקראי שבא לשכנע אותו שהיא בשר מבשרו.
    המקרא לא משקרת כמובן הרי צאצאיו הם באמת בשר מבשרו, כלומר אך ורק עם להידבק באישה אחת, הוא זוכה לראות עצם מעצמותיו ובשר מבשרו = צאצאיו לדורי דורות.

    על כל פנים, אילולי לאישה יש בינה יתירה, אף גבר לא היה נכנס לכלא לכל החיים.
    נשים חכמות יודעות תמיד אייך לעשות את זה. בזכות נשים צדקניות ניצלו בני ישראל בכל התקופות, כי היית להן את הבינה היתירה אייך לגרום לגבר לקיים את חוקי המשפחה.
    אחד מהשיטות היית, לתת לחמורים האלה "אגו גברי". למשל: לשבת בראש השולחן בשבת וכדומה.
    בתרבויות מזרחיות, הנשים אפי' השפילו את עצמן לגמרי מול בעליהם, כלומר אפי' היו מוכנות לקבל מכות העיקר שהחמור יישאר בבית.

    כל זה הן עשות בכדי שאף גבר בעולם לא יפקפק בזרעו. כלומר חוקי המשפחה, לא מובנים מעליהם, הרי אייך גבר נכנס לכלא לכל החיים עם כזה אימון באישה ? מנין לו הביטחון שהאישה באמת נאמנת לו ?
    האימון שיש לגברים בכל התרבויות לאישה, בא אך ורק כי נשים צדקניות עשו הכל בכל מכל כל שלגברים תהיה אימון בהן.

    ביום שהאישה תאבד את הבינה יתירה שלה, באותו יום נגמר חוקי המשפחה באנושות וככה כל האנושות תרד שאולה = תיכחד. (אני לא חושב שזה רע הרי נמנו וגמרו שלא טוב לו שנברא. ברצוני לטעון שאף אחד לא עושה שום טובה שהוא מוליד. ההולדה היא נצחיותך האישית שלך. ואם אתה לא רוצה בזה, אתה עושה חסד גדול שאתה לא מוליד)

    את הסימנים לכך אפשר לראות במערב.
    בכל מקום שיש פחות ילודה, זה בא מחוסר אימון. חוסר אימון של הבעל באישה וחוסר אימון של האישה בבעל ביכולתו לפרנס אותה וילדיה.
    העולם המערבי מתרוקן ובמקומו באים הערבים ושאר הפנאטיים.
    הערבים וכו' ילמדו מהר להבין שאין אימון בנשים, אז יבוא העבדות האישה שוב.
    כלומר אתם רואים אייך זה אצל הפנאטים בכל הדורות ? זה תשובה על מרד האישה בגבר !! כלומר, אם אין אימון אז בא העבדות האישה. ולא הגבר עושה את זה רק דווקא הנשים עושות את זה, כי הן רוצות להחזיר את האימון של הגברים במקומו. כלומר האימה היא זאת שמחנכת אותו להיות שוביניסט מנוול.

    ובכן אם באומות הדוגמטיים, זה חוזר תמיד שוב ושוב לעבדות האישה.
    ביהדות יש את שביל הזהב והיא ספרות ההלכה = "דת יהודית" שנשים ורק נשים קובעות את ההלכות.
    נכון גברים כתבו אותם הלכה למעשה, אבל המקור תמיד הוא הנשים.
    והספרות נכתבים בשוק החופשי ושם נקבע איזה הלכות משרתות אותנו ואיזה מביא אותנו לאבדון.

    בזמן המקרא – מספרים חז"ל, היו כמה סוגי משפחות באנושות:
    ששים משפחות יש בארץ שמכירין את אביהם ואינן מכירין את אמותיהן ונקראו מלכות (= שוביניזם בל"ז). ושמונים משפחות יש בארץ מכירין את אמותיהם ואינן מכירין את אביהן ונקראו פילגשים (= פמיניזם בל”ז) ושאר אינם מכירין לא אביהם ולא אמם (= משפחה הומואית בל"ז)
    (במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה ט סימן יד)

    חוקי המשפחה המסורתיים נצחו את כולם, כי רק בחוקי המשפחה המסורתיים, לכל פרט מובטחת שרידות נצחית לדורי דורות.
    חוקי המשפחה אפשריים אך ורק שיש לאישה בינה יתירה.
    כמו בכל שנות ההיסטוריה נשים צדקניות הצילו את היהדות מהכחדה, ככה שאין סיבה שככה זה יהיה בהמשך.

    לעומק אפשר לומר שזה בכלל לא מלחמתו של הגבר מול האישה, זה מלחמתה של האישה מול נשים פנאטיות שרוצות "לקעקע את ביצתן של חברותיהן" כמו שכל הצוררים בכל הזמנים רצו "לקעקע ביצתן של ישראל"

    ולכן לדעתי המלחמה הפמיניסטית נגד היהדות היא לא מול הגברים היהודים רק מול הנשים הצדקניות. וכמו שהן נצחו את כל השוררים ממין הגברי בכל הזמנים , אין סיבה לחשוש שהן לא ינצחו הפעם שוב, במיוחד שמדובר על נשים פנאטיות שדי קל לנצח אותן.
    הווה אומר: אם בעוד מאה שנים יהיו יהודים יראי שמים ?! סימן שהן נצחו !! כי בלי האישה הזאת אין יהדות בכלל ולכן אין עם יהודי. ואם היהדות תימשך ? סימן שלאישה יש בינה יתירה !!

    לסיום:

    התנאי לחוקי המשפחה, הוא הכתובה היהודית ולכן לא יהיה בו שינוים לעולם.
    אישה יכולה מיוזמתה לתרום לפרנסת משפחתה, בלי קשר אם הבעל עובד או לומד. אבל התנאי היא שכל העול הפרנסה היא על הבעל כלומר באחריותו ורק באחריותו.

    דרישת המודרנה לשעבד את האישה לפרנסת המשפחה בשם השוויון ?! זאת דמגוגיה זולה וניצול האישה !!
    והעונש תבוא לבסוף שלאף גבר לא תהיה אימון באישה, והנה נראה שוב משפחות שוביניסטיות או משפחות של הומואים כפי שהיה בימי המקרא.

    כפי שהסברתי לעיל, שיעבוד האישה לעבדות ה"כלל" במודרנה, התחיל בזמן המלחמה. אחר כך הקפיטל החזיר קפץ על המציאה.

    המאמר לעיל בא אך ורק לשרת את הקפיטל החזיר ולקחת את האישה מבעלה ואת שניהם מצאצאיהם.
    וכל זה למה ? כי הקפיטל צריך עבדים בחינם !!

    מי ייתן שהקב"ה ייתן לכולנו חכמה בינה ודעת במהרה, אחרת עוד נקרא עוד סוגי מאמרים כאלה שטחיות ופנאטיות.

    בברכה
    max maxmen

  • לא הבנתי איך הכתבה הזו קשורה להגות או חשיבה חרדית? בגלל שהכותב לבוש חולצה לבנה?
    ולגופה של הכתבה. כתבה אפולוגטית לחלוטין בהק'שר החרדי שלה.
    הכותב ליקט כמה פסקי הלכה ( שרובם כלל אינם מוסכמים.. ( תבדקו כמה הלכות ישנן בעניין מים אחרונים..)
    וחלקם אינם מובנים בהקשר ההלכתי שלהם ואינם אלא הערמה הלכתית גמורה מתוך התחשבות עם אילוצי המציאות ( היתר עסקה ) בלי לציין את איספור פסקי הנלכה המאמצים את הגישה שלמרות שבטל טעם לא בטלה התקנה.
    למעלה מכך הכתב למעשה הינה שיר הלל למודרנה ולקידמה, בניגוד כמעט גמור לכל התפיסה החרדית
    מכל הכתבה עולה במפורש כי הקידמה הטכנולוגית למעשה היא זו שתרמה בעיקר לשכלול המוסרי של העולם במשתמעי עולה שלשם קידום עולם מוסרי יותר עדיף להשקיע בקידומו הטכנולוגי של העולם. אולי זה נכון ואולי לא, לעת עתה נשאיר זאת בצ"ע. מ"מ הגישה החרדית הקלאסית היא שעניין מוסריותו של העולם היא אינדיפרנטית לעניין הקידמה הטכנולוגית.

    למעשה כל הכתבה הינה אלא שיר הלל להשתלבות מלאה בעולם תוך אימוץ ערכים מערבים ליברליים תוך תמיכה משתמעת בתכנון משפחה מבחינת צמצום ילודה. אין כאן המקום להגיב לכל אחת מן קריאות ההידד שניתן לשמוע מהכתבה ובחלק מן המקרים אפילו נכונות וראויות לאימוץ בחלקן . מ"מ כל הכתבה היא ניגוד גמור לכל תפיסה חרדית מקובלת

  • שכחתי להוסיף נקודה חשובה ועמכם הסליחה

    המהפכה התעשייתית והתפתחות הטכנולוגיה במאות האחרונות, אמור היה לשחרר את האדם מכבלי הטבע.
    הרי לאדם במיוחד ליהודי יש שלוש גלויות 1. מלכויות 2. ייסורים = מחלות ועמל תמידית לאוכל ומים 3. המוות.
    הראשונה (המלכות) היא גלות האדם אצל האדם, והשאר (ייסורים ומוות) גלות האדם מול הטבע.
    הווה אומר המהפכה התעשייתית פלוס התפתחות הטכנולוגיה, אמורים היו להביא את האדם לשחרור מעמל התמידי בשביל אוכל ומים.
    אם במקורות מתרפקים ליום שיבוא במהרה: "יום שכולו שבת" שזה בדיוק זה = התפתחות הטכנולוגיה. במאות האחרונות נראה לנו שהנה יכול לבוא היום הזה, היום שכולו שבת שמאפשרת לנו לעסוק אך ורק במושכלות = תורה מחקר ומעשים טובים.

    אבל תראו פלא: אם עד המלחמות מאז האדם הראשון, חצי בני אנוש לא עבדו, כלומר רק הגבר עסק "בזיעת הפיך תאכל לחם"
    מאז המהפכה התעשייתית והתפתחות הטכנולוגיה, בני אנוש צריכים את החצי השני (את הנשים) כידיים עובדות.
    כלומר אם חלמנו שהנה אפי' הגברים לא יצטרכו לעבוד כל כך קשה, היום אפי' שני בני הזוג עובדים, הם לא גומרים את החודש.
    מצד שני העשירות של יחידים, הם באמת פי מיליונים, כלומר באמת יש הרבה יותר צמיחה בעולם מאז המהפכה. אבל פלא פלאים: "אחוז אחד מבני אנוש מחזיק מעל חמישים אחוז הון אנושי"

    אז נכון שיש יותר צמיחה מהעבדות מצרים שלנו (עבדות מצרים הכוונה שיעבוד שני בני הזוג לעבדות), אבל אצל מי הצמיחה ? אצל הכמה טייקונים יחידניים בעולם.

    המצב הזה מביא כמובן מלחמות, הוא הביא בזמנו את עליית הקומוניזם ואחר כך את שני המלחמות העולמיות, כלומר גם מלחמות יותר גדולות מעל חמישים מיליון הרוגים בזכות המהפכה התעשייתית ובזכות התפתחות הטכנולוגיה.

    אם הקפיטליזם מאז אימפריית רומי מביא לנו מחזוריות של כל שבעים שנה של מלחמות (חז"ל) ?! ההתפתחות הטכנולוגית והמהפכה התעשייתית הביא לנו מלחמות יותר זוועתיות.

    לסיום

    מה קיבלנו ? 1. עבדות האישה גם כן ובכל זאת אין דיור ואוכל 2. מלחמות יותר זוועתיות.

  • כדאי לדייק, לא שהאנשים נעשו מוסריים יותר, העולם נעשה מקום שבו המחיר להיותך מוסרי נמוך יותר, אבל בעקרון האדם לא השתנה. לכן לא ברור בכלל שיש לדת עניין בכך

  • אין המון קשר בין הטיעונים השונים של המאמר, אבל ישנם כמה טיעונים נאים.
    חשוב לציין שהנאיביות לגבי הפסיקה ההלכתית שמאפיינת את הכתבה, מקורה או בבורות או בהיתממות. אין מקום להביע עמדה בנושא מעל גבי במה בלתי מפותחת זו, אבל עובדתית אופן הפסיקה הוא מורכב ושונה בהרבה מהמוצג בכתבה.

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל