אשר יגורנו בא לנו.
כידוע, הגרא"מ שך זצ"ל היה חוזר ומדגיש שכל מי שאינו לומד תורה – באופן בלעדי – מקומו בצבא. "הזכות שנתנה לבן ישיבה להנות מדחיית גיוסו מהצבא," כתב במכתב משנת 1980 מטעם ועד הישיבות, "היא אך בתנאי שתהא 'תורתו אומנותו' ולא יעסוק בשום עסוק חומרי הן בזמני הישיבה והן מחוצה להם." כך מופיע גם בדברים מפורשים שכתבו הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, הסטייפלר זצ"ל ועוד.
מי ש"מנצל לרעה את הזכות הזאת", כתב הרב אברמסקי זצ"ל, הוא "רודף" את תלמידי הישיבות לומדי התורה, ולכן "אנו מבקשים מראשי הישיבה לערוך בקורת קפדנית בין התלמידים ולהוציא משורותיהם – באם ישנו כזה – כל תלמיד שאין תורתו אומנותו". בספר אורחות רבנו (עמוד ר) מובא בשם הסטיילפר כי "אלה הרשומים בישיבות כדי להיות פטורים מהצבא והם עובדים, הם רודפים גמורים".
עם השנים, הוראות אלו הלכו ונשכחו. כמו שאר המדינה, שקענו בשאננות. בעידן של צבא קטן וחכם כבר אין צורך בחיילים חרדים. קמו ישיבות שמטרתן העיקרית להימנע מגיוס, והשירות הצבאי כמעט נעלם מהתודעה החרדית. פרויקט השילוב, כך סברו רבים גם מחוץ לציבור החרדי, חיוני יותר לכלכלה מלצבא. למעט בית המשפט העליון וחסידי השוויון האדוקים, לכל היתר היה נראה שניתן לקבע את המצב הקיים. כשקמה ממשלת ימין־על־מלא סברנו שניתן לחוקק חוק שיפטור את החרדים כליל ויפתור אחת ולתמיד את בעיית הצבא.
ואז הגיע שמחת תורה, הטבח הנורא והמלחמה שפרצה בעטיו, וגילתה כמה צדקו רבותינו זצ"ל אשר אזהרותיהם, לדאבון נפש, מתקיימות בנו במלוא המובן. העובדה שאיננו מתגייסים, כולנו, בלי קשר להיותנו נטועים באוהלה של תורה, מושכת עלינו את זעמה של החברה הישראלית כולה, מוציאה שם רע על ציבור של יראי ה' ומחללת שם שמים. היא עוד עלולה להביא עלינו גזרות קשות.
ואין לנו להלין אלא על עצמנו.
שנאת עמי הארץ?
תחת הכותרת "ואנשכנו כחמור" הגיבו עורכי "יתד נאמן" לעליהום הציבורי במאמר המביא דברים ממוחזרים עד עייפה אודות שנאת עמי הארץ לתלמידי חכמים: "המציאות הקשה מכה על קודקודינו וזועקת להגביה את החומות, כי לעולם שנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים תשאף ל'ואנשכנו כחמור' ונעירתם החלולה תמשיך להדהד."
אולם, האמת ראויה להיאמר: הרגשות העזים המופנים כלפינו בשבועות האחרונים אינם נחלתם הבלעדית של עמי ארצות, ולעתים קרובות הם אינם משקפים שנאה אלא תסכול עמוק. עצוב ומכעיס שבמקום לעורר דיון וחשיבה רפלקטיבית כלשהי, עיתונאי ה"השקפה" דבקים בזמירות דאשתקד ומסרבים להסתכל על עצמם במראה.
לפני ימים אחדים הגיע אלי יהודי יקר, ר"מ בישיבה דתית לאומית, ותלמודו בידו – שלושה כרכים עבי כרס העוסקים בסוגיות חמורות של הכרעת הספק בדיני ממונות. שוחחנו במשך כשעה בדברי תורה, ובסוף הוא סיפר על בנו, שאף הוא עוסק בפרויקט כתיבה תורנית־עיונית. הבן, הסביר, לחם במילואים בצפון במשך ארבעה חודשים, ולכן בחר לעסוק בכתיבה על נושאים קלים יותר. תוך כדי המילואים הוא הספיק לכתוב מערכות עיוניות על כל נושאי ספר "אהבה" של הרמב"ם ב"משנה תורה" (קריאת שמע, תפילה, תפילין, ציצית, ברכות וכולי).
אורחי הנכבד הוא אולי חריג לטובה, אך איננו יחיד. רבים כמוהו, אנשים כשרים וישרים וביניהם תלמידי חכמים מובהקים, מסתכלים על החברה החרדית ומתקשים להבין היכן האחווה, השותפות והאחריות כלפי הכלל. האם אלה הם עמי הארץ המלאים בשנאה יוקדת כלפי תלמידי חכמים? זוהי תשובה שעושה שימוש ציני במיעוט קטן השונא את הדת.
מעבר לטענה על שנאת עמי הארץ, תגובת "יתד נאמן" מתמקדת בחשיבות לימוד התורה ובקשיים דתיים שבשירות הצבאי. אך אין בכך כנות. תנאי הצבא היום טובים לאין ערוך משהיו בעבר, לצד כברת דרך שנעשתה בגדוד "נצח יהודה". יש בהחלט עוד הרבה לתקן, ובצדק העירו רבים כי על הצבא לזנוח אג'נדות חינוכיות ואידאולוגיות ולהתמקד במטרה הבלעדית של עוצמה צבאית. אולם, נסיוני בגדוד "נצח יהודה" מלמד כי השיפור העיקרי בתנאי השירות אינו תלוי בצבא אלא בכניסה לצבא של קבוצות חיילים חרדים מחויבים ורציניים. כלומר, זה תלוי בנו.
באשר ללימוד התורה, הבה נתחיל באמירה פשוטה וברורה שכל מי שאין תורתו אומנותו צריך להתגייס – כפי שהורו רבותינו – למען הגנה על העם ואף למען לומדי התורה. מוכנים לכך? אם לא, הרי שיש דברים בגו.
ציר חרדיות חדש: ישראלי־לא־ישראלי
בעבר היה מקובל לחלק את היהדות החרדית בישראל לשלושה חלקים מרכזיים: ליטאים, חסידים וספרדים – מלבד החוגים האנטי־ציוניים של העדה החרדית וקבוצות דומות של היישוב הישן.
לצד חלוקה זו, נהוג כיום לחלק את הציבור סביב ציר אחר, שניסחה ד"ר לי כהנר בכותרת ספרה "החברה החרדית על הציר שבין שמרנות למודרניות" (2020). כפי שהראתה במחקריה, בכל הנוגע לסוגיות שונות של שילוב חרדים בישראל, ציר השמרנות־מודרניות עשוי להיות משמעותי הרבה יותר מהחלוקה הוותיקה בין הקבוצות השונות.
לטעמי, ראוי להדגיש ציר שלישי: לא ליטאי־חסידי־ספרדי ואף לא שמרן־מודרני, אלא ישראלי־לא־ישראלי. ודוק: יש אמנם קורלציה בין הצירים, אך היא אינה הכרחית או מוחלטת. יש חרדים מודרנים הרחוקים מאד מהישראליות (במידה דומה לכך שהם עלולים להיות רחוקים מהקפדה על דקדוקי הלכה), ויש גם שמרנים הקרובים לישראליות – לא במובן התרבותי אלא במובן הרעיוני של הנציגות המדינית של העם היהודי. כך לדוגמא חלקים מתוך ארגון "קדושת ציון" עונים על הגדרה זו.
בסוגיית התביעה לשירות, ובאופן כללי יותר בנוגע לתחושת אחריות כלפי המדינה היהודית, הציר הזה הוא החשוב ביותר. כאשר ניגשים ליהודי המתגורר בחו"ל ושואלים אותו מדוע הוא אינו מתגייס לצה"ל, הוא יגיב בדרך כלל בתמיהה. הוא אמנם חלק מהעם היהודי, אך אינו מזוהה לגמרי עם המלחמה. הוא עשוי אפילו לתמוך בכספו או בדרך אחרת, אבל ברור שלא יתגייס. המלחמה אינה שלו במלוא המובן, אלא של מדינת ישראל – והוא הרי יהודי המתגורר בחו"ל.
החרדי הלא־ישראלי מרגיש תחושה דומה. הוא אמנם מעוניין בניצחון במלחמה, ואפילו יתפלל לטובת המערכה בכלל "אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה". אבל בסוף, הוא גר ב"מדינת החרדים". הוא שייך לסיפור אחר שאינו מתכתב עם סיפורה של המדינה הציונית. כאשר ניגש אליו ונציע את השאלה, מדוע אינו מתגייס, תשובתו, בדומה ליהודי מחו"ל, תהיה בעיקר תמיהה: מדוע שאתגייס? אני חרדי!
זהו עיקרו של עניין. אנחנו איננו מתגייסים, כי אנחנו חרדים. הסיפורים הנוספים – ערך לימוד התורה, "תורה מגנא ומצלא", החשש מחילון בצבא – הם תירוצים המחפים על הנקודה המרכזית הבוקעת מבין השורות של כתבי האפולוגטיקה: לא מתגייסים כי לא מתגייסים. זה לא הסיפור שלנו. אמירתו של הרב יצחק יוסף שיקפה את תחושת חוסר השייכות הזו. "אם יכריחו אותנו ללכת לצבא," הכריז הרב הראשי, "ניסע כולנו לחוץ לארץ. נקנה כרטיסים." זהו.
בעת הזאת, ראוי לנו – למי שמוכן לכך – לנקוט תשובה שונה מול תביעת 'הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה' (במדבר לב, ו). נבין, ראשית כל בינינו לבין עצמנו, שזה כן הסיפור שלנו. אין בכך זניחת יסוד ההתבדלות. מול איומי המדיה החדשה עלינו לחזקו במישור הערכי והתרבותי. אולם אין לו לגזור עלינו התנכרות לסיפור המשותף עם אחינו היושבים בציון. השתתפות בשירות הצבאי היא נגזרת בסיסית מכך.
פורים והזהות היהודית
שאלת "מהי הסיפור שלנו" היא שאלה של זהות, המתבטאת באופן יוצא דופן במגילת אסתר – מגילת העם היהודי בגלות. המן, המבקש להשמיד את העם היהודי, מנמק את מזימתו בפני המלך אחשוורוש במונחי זהות ושייכות: יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם (אסתר ג, ח). כפי שהגמרא מדגישה, אלו אינם דברי הבל. מדובר ב"לשון הרע" עמוק ומתוחכם (מגילה יג, ב). המן קלע למטרה.
שאלת היהודים שהעלה המן, שאלת השייכות, מוכרת היטב ליהדות הגולה. בסוף, האדם היהודי בגולה אינו יכול להיות שייך לגמרי לסיפור של מדינתו המארחת; שייכות כזו גוזרת על יהדותו כליה. יהודים רפורמים (ניאולוגים) וחרדים כאחד ביקשו אמנם להעיד על עצמו שהם "הונגרים בני דת משה", והם אינם שונים בכך משאר עדות ודתות במדינה. אך כפי שזעק הרב משה שמואל גלזנר בשנת 1920 (במאמרו "הציונות באור האמונה"), כולם יודעים שזה לא נכון. יהודי אינו יכול להיות הונגרי־על־מלא; אלו הן זהויות סותרות. בעיית "הנאמנות הכפולה" מלווה את יהדות הגולה עד היום. המן ידע זאת היטב.
נצחיות העם היהודי שאנו חוגגים בפורים כרוכה בשני יסודות. האחד הוא השגחת הקב"ה עלינו, גם בזמנים של הסתר פנים. המגילה אינה מזכירה את הקב"ה, אפילו בהקשר של הצומות וזעקתם – אך השגחתו נוכחת בתוך ההסתר. השני הוא בחירתן האמיצה של דמויות מפתח בנאמנות לעם היהודי. כך היתה בחירתה של אסתר: בתור מלכת פרס, היתה לה אופציה זמינה "להינצל בית המלך מכל היהודים". אך היא בחרה להתמסר לעמה ולמולדתה. היא בחרה במרדכי – מרדכי היהודי.
והנה, שאלת הזהות היהודית שוב עולה, אך בהקשר החדש של המדינה היהודית. הוא חוזר בעולם כולו, בהקשר של התמיכה בישראל בעת צרתה. והוא חוזר בהקשר של הציבור החרדי ושאלת הגיוס. "יצא לי להיות בקיבוץ של השומר הצעיר," סיפור הרב צבי פרידמן במפגש עם נציגי 'אחים לנשק' סביב סוגיית הגיוס. "היינו בני שלושים ואמרתי להם ככה: קרל מרקס אמר שהחלוקה לעמים זה פיגור אנושי, יש רק מעמדות. אמרתי שאנחנו גם מאמינים בזה. היהדות זה אגודה דתית, זה לא עם בכלל. כולם הבינו את זה." התכחשותו של הרב פרידמן ורבים שהוא מייצג לממד הלאומי של העם היהודי היא תוצר לוואי של התבדלות שהפכה להתנכרות. החשש הלגיטימי מפני החילון הוביל לקביעה האפריורית שאנחנו איננו חלק מהסיפור של חזרת העם היהודי לארצו. לשון אחר: הסיפור הישראלי אינו הסיפור היהודי – לא רק משום שהוא סיפור חילוני, אלא משום ש"היהדות זה אגודה דתית, זה לא עם בכלל".
אינני מזלזל בחשש שבבסיס גישה זו, אך חלילה להתכחש לעובדות הניצבות מול עינינו: סיפור חזרת העם היהודי אל ארצו הוא סיפור יהודי, והוא הסיפור שלנו – של כולנו. העצמת הזהות הפנים־חרדית עד כדי הפקעה מוחלטת של היהדות המתקיימת מחוצה לה, כאילו מדובר בזהות יהודית מול זהות פרסית של סיפור המגילה, עושקת מאתנו את הזכות לאחריות על הסיפור היהודי המתרחש כאן במדינה. נהפוך הוא: כמו אסתר בארמון המלוכה, אנחנו נקראים ליטול בו את חלקנו מתוך הכרה בזהות משותפת עמוקה. לאחר עשרות שנים של צמיחה וחיזוק פנים־חרדיים, של גיבוש ומיסוד וכוח, בידינו הדבר.
וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.
הסיפור המשותף
לאחד המאמרים שהתפרסמו לאחרונה ב"צריך עיון" הגיעה התגובה הבאה. המגיבה הוסיפה בקשה שדבריה יועברו הלאה, והחלטתי להעתיקם כאן:
"אני אישה תורנית (מה שמכונה חרד"ל) ובעלי במילואים. בעלי לא היה צריך להתגייס, כי סגרו את המחלקה שלו בשנה שעברה והוא תכף בן ארבעים. אבל משמחת תורה הוא הבין שאין מצב שהוא ממשיך בחיים הרגילים. כשעם ישראל נמצא בסכנה. הוא נלחם להיכנס חזרה לצבא, וכעת הוא כבר כמה חודשים במילואים.
והכל בעידוד שלי, עם כל הקושי שבדבר, עם התפקוד היומיומי עם הילדים וכו'. כי אנחנו מבינים שזה צו השעה.
קראתי כאן איזו דעה שמישהו כתב, שמתגייסים בשביל שיאהבו אותנו. אני ממש מתביישת בשבילך שאתה חושב כך. אנחנו לא מתגייסים בשביל שיאהבו או לא יאהבו אותנו. אנחנו לא מתגייסים בשביל המדינה. אנחנו מתגייסים כי יהודים נמצאים בסכנת חיים. פשוט. לא תעמוד על דם רעך.
אני מאמינה שיש אחוז מסוים מהחרדים, שצריכים להמשיך ללמוד תורה, ולא להתגייס. אבל רק אחוז מסוים. אלה שממיתים את עצמם באוהלה של תורה. זו הסיירת של לומדי התורה. אבל כל השאר? [… הם] צריכים להתגייס.
אנחנו זקוקים לכם!! החיילים כבר עייפים ושחוקים ויש בפנינו עוד תקופה ארוכה של לחימה. המג"ד של בעלי אמר להם שאנחנו נלחמים כעת בתשע חזיתות במקביל. ואם תגידו שאורח החיים לא מתאים לחרדי, אפשר למצוא פתרונות. האם יעלה על דעתו של מישהו לוותר על מצוה אחרת, רק כי קשה למצוא פתרון?
זו המצוה הכי חשובה כעת. זו מלחמת מצוה.
אנחנו זוכים להיות שותפים בהצלת חיים, ונלחמים על כבוד ה' בעולם. מציעה שכל אחד יעמוד מול עצמו וישאל מה ה' באמת רוצה ממנו עכשו. הלוואי שדברים שיצאו מהלב גם ייכנסו ללב."
בעיני, זוהי קריאה מרגשת. היא אינה דורשת שוויון מוחלט. היא מכבדת את לומדי התורה ומוכנה להעניק להם פטור מגיוס. היא אינה נוטפת שנאה ובוז, והיא מנוסחת בכבוד ואפילו באהדה. היא מבקשת דבר אחד: שמי שאינו לומד, שיתגייס. וכך עלינו לעשות: כי מדובר בהגנה על העם היהודי; כי זה יציל אותנו מכתם מוסרי קשה, מחילול ה' ומגזרות נגד עולם התורה; וכי מדובר בהזדמנות להשפיע באופן יוצא דופן על המדינה וזו צריכה להיות השעה היפה שלנו. כי יש לנו זהות משותפת וסיפור משותף, והם מחייבים אותנו לאחריות.
כי זה ככה פשוט.
הלומדים האמיתיים (אלה השקועים ממש-ממש בתורה) אינם מתגייסים, כי הם באמת מקיימים "תורתו אומנותו", והם חיוניים לעם ישראל יותר מאשר הרבה גנרלים.
אבל הלומדים האמיתיים הללו הם מיעוט – רבע, אולי שליש במקרה הטוב…
חרדים שאינם מקיימים ממש "תורתו אומנותו", כש"כ החרדים העובדים – הם אינם מתגייסים מסיבה פשוטה:
"ההשקפה" המעוותת השכילה, ע"י מאמץ של שנים, להפוך את הפרזיטולוגיה לאידיאולוגיה!
צודק בכל מילה
התביעה של הרב פפר במאמרו על כך שהחרדיות צריכה להשתתף בסיפור היהודי הכולל,
לשון אחר בישראליות,
מחמת טיעונים מוסריים ויהודיים כאלה ואחרים, לטעמי היא קומה השניה הנדרשת בבניין החרדי שצריך כל כך להיבנות.
שורש הדיון צריך להיות בתוכנו פנימה לפני שנפנה את מבטינו החוצה מול תביעות מוסריות מהחברה הכללית
תביעות שאותם ניתן לדחות בקלות ולפעמים אפילו באמת,
בכך שנכון להיום כל קבוצה בחברה הישראלית חרדים/חילונים/שמאלנים/ימניים/חרדלים ועוד ועוד עמוסה בתביעות רבות לקבוצה היריבה וכמעט באפס ביקורת עצמית.
כך למשל בצלאל סמוטריץ' נזעק לתקוף את דברי הרב יוסף בטענה של פגיעה ברגשות אחרים רגשותיו שלו , דבר שהוא עושה על בסיס כמעט יומיומי מול קבוצת הייחוס היריבה שלו הווה אומר חילונים בעיקר שמאלניים ליברליים.
וזו רק דוגמה אחת קטנה.
מהבחינה הזאת הדרישה להציב 'רף מוסרי עליון' בפני החברה החרדית היא דרישה מוגזמת בעיני בוודאי ביחס למצב החברתי היום של החברה החרדית ואסביר:
מה שנדרש יותר מכל הוא הפניית מבט פנימה ולקיחת אחריות פנימית על עצמנו,
בדבר הזה ובו בלבד נבדלת החרדיות מכל שאר הקבוצות בחברה הישראלית ובכלל בחברה המודרנית. (רק בחברה הערבית מוסלמית יש חפיפה מסויימת לאותה הבעיה אם כי בעוצמה פחותה בהרבה, מספיק לראות את מספר הרופאים הערבים).
ההבנה שלחיות במדינת עולם ראשון מודרנית על שלל שירותיה ולדרוש אותם ביד חזקה בכל פעם שלא ניתנים במלואם ומאידך לא להשתתף כלל באותם נתינת שירותים ופעמים רבות אפילו להפריע ולפגוע בהם ביד אחת וביד השניה לדרוש אותם בכל תוקף, וכפי שהיטיב לתאר איציק קרומבי בספרו 'כשהחרדים יהיו רוב'
דוגמה קטנה לכך היא כל נושא מירון, שברור לגמרי שהחרדים תובעים קיום מלא של האירוע בלי שום התחשבות בסכנות הנובעות מנסיבות החיים האמיתיים המתחלפים, כמו מצבי דוחק או מצבים בריאותיים וביטחוניים משתנים.
ומצד שני במקרה של אסון או אפילו כישלון 'וקריסה' זאת או אחרת הרי שהאצבע מופנית אוטומטית כלפי חוץ ובל הכוח.
ברור שאם בדברים אלמנטריים וטריוויאלים כאלו הנמצאים 'בתוך הבית' ומעניינם פיקוח נפש מיידי וברור המצב הוא כזה, הרי ממילא יובן כמה רחוקה ומגוחכת היא הדרישה
לנטילת אחריות ובוודאי זהות עם אחרים בצורה שתבוא לידי ביטוי אולי במאפיין המובהק ביותר של נטילת אחריות: מסגרת פיקודית של הגנה תוך סיכון חיים,
נמצאנו למדים שלפני הכל נדרשת מהחרדיות בגרות או מדוייק יותר התבגרות ונטילת אחריות ואז יהיה ניתן לעסוק בתביעות מוסריות הדדיות כאלו ואחרות.
שטויות והבלים!!!!!!!
יש לי אחים חרדים עובדים בגילאים קרוב לשלושים
הצבא אפילו לא קרא להם להתגייס (הם למדו עד גיל 25)
וכמוהם עוד חברים רבים שכמותם
ולמה?
כי כל מה שהצבא רוצה לגייס חרדים זה בשביל הפוליטיקה והרצון לחלן
להכשיר חילים למלחמה בעזה זה לפחות 3 שנים ,
מה יעזור עכשיו גיוס למלחמה?
וחוץ מזה לא למכור שקרים על נצח יהודה,רב הבחורים שאני מכירה משם קרובי משפחה שלי וחבריהם
מנהלים היום בית חרדי לייט לחלוטין, בהשפעת הצבא
הישיבה והכוללים זה תיבת נוח מפני השפעות הרחוב גם אם אתה לא מוסר נפש ,אבל לפחות אתה לא ברחוב הנוראי שיש היום
הדתלים יש להם השקפה עקומה של טוב למות בעד ארצנו? יערב להם, אנחנו לא במקום הזה ואל תדרשו מאתנו, מי ישמור עלי? הקב"ה ,אם נתפלל טוב ונלמד טוב, עובדה! כמה חרדים נפגעו בטבח? קמצוץ, היתה שמירה מיוחדת על תפרח, קרית מלtכי ונתיבות, אז בבקשה לא לבלבל את המוח בהשקפה מעוותת שכאילו מלחמה תציל אותנו!
הם מנהלים בית חרדי לייט לחלוטין, בהשפעת הצבא ?
אולי החרדי זה בהשפעת הצבא, עם הלייט הם הגיעו לצבא…
ציטוט או יותר נכון שטות מספר 1:
"הדתלים יש להם השקפה עקומה של טוב למות בעד ארצנו"
מאיפה את לוקחת את זה?!
ישנם מיליוני אנשים סביבנו שמעוניינים לשחוט לאנוס ולשרוף חיים תינוקות.
צריך ללכת ולשמור שלא יצליחו לעשות את זה.
מי רוצה לעשות את זה?
אף אחד לא רוצה שהמשך החיים שלו יהיה חלילה בלי רגליים או בלי עיניים או בלי יכולת להוליד ובלי יכולת להקים משפחה או תחת מצבה.
וכל מי שמסכן את נפשו ואת גופו ואת בריאותו לא עושה את זה כי "טוב למות בעד ארצנו" אלא הוא מוכן להסתכן כדי להגן על בעלך שלא ישחטו אותו, ולא יאנסו אותך בשידור חי ולא ישרפו חיים את התינוק שנולד לך.
ואם לא נפלת ברגע זה מכוכב לכת אחר,וגם לא התעוררת ברגע זה מתרדמת שהיית שקועה בה מלפני שמחת תורה, אז את יודעת על מה מדובר.
ציטוט או יותר נכון שטות מספר 2:
"מי ישמור עלי? הקב"ה ,אם נתפלל טוב ונלמד טוב".
האם כך את פועלת גם כשמישהו חלילה זקוק לניתוח בחו"ל? האם מתפללים ולומדים בלבד או שמגייסים צדקה לניתוח.
אם מישהו נופל ברחוב תסתפקי בללמוד טוב ולהתפלל טוב, או קודם כל תפני אותו לבית חולים כדי להציל אותו ותשתדלי שאת זו שתצילי ולא תתני לאחרים לעשות את זה במקומך.
מה שנכון לגבי הצלה של יהודי אחד – פיקוח נפש – נכון פי 7מיליון כשמדובר על להציל 7 מיליון יהודים.
ואואו ר. בן ישראל איזה תשובה !!!!!!!
בול!! מנותקת ויש עוד הרבה מנותקים כמוה מקווה לפחות שהיא מתפללת לפחות זה…
אני אזכיר לך כמה מקרים נוספים:
* הטבח בבית הכנסת שב"בית הספר למלאכה" ביישוב כפר חב"ד, בא' באייר ה'תשט"ז. בפיגוע נרצחו מדריך וארבעה תלמידים, תלמיד נוסף נפטר מפצעיו, וארבעה נוספים נפצעו קשה, מתוך עשרות פצועים.
* הפיגוע בבית הכנסת "קהילת בני תורה", בבוקר כ"ה בחשוון ה'תשע"ה, במהלך תפילת שחרית בבית כנסת בשכונת הר נוף שבירושלים. בפיגוע נרצחו חמישה מתפללים ושבעה אחרים נפצעו.
*פיגוע הדקירה בבית הכנסת בבית פנורמה בתל אביב בצהרי ז' בכסלו ה'תשע"ו, נרצחו 2 יהודים בעת תפילת מנחה.
* השואה.
אם את מחפשת עוד דוגמאות לכך שיהודים עובדי ה' יראי שמים נרצחו, את יכולה גם לחזור אחורה לפרעות ת"ח ות"ט…
כל זמן שלא כל עם ישראל עובד את ה' באהבה ויראה ובלב שלם, את לא יכולה לטעון שאין צורך בצבא, שהרי רק "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם…. וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כו ג-ח). אבל למעשה גם אז יהיה לנו צבא, ודווקא אותם יהודים הכי יראים ושלמים, שאינם מדברים בין תפילין של יד לתפילין של ראש (משנה סוטה ח ה), דווקא הם יהיו החיילים שלנו, ולא חילוניים חלילה: וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב". כדי שאוייבים יפלו בחרב לפנינו, צריך שתהיה לנו חרב…
ובנוגע לחיילי נצח יהודה.
חברים רבים שלי שרתו שם. יהודים שיצאו יראי שמים מהישיבה, נשארו יראי שמים בצבא, שואלים את הרב שלנו על כל דבר, כשהם משתחררים לשבת הם באים לישיבה, כדי לשאוב עז ותעצומות, וכשהם יכולים הם לומדים. הם השתחררו ומנהלים בית עצמתי וירא שמים, השומר על קלה כחמורה.
והם התלוננו על זה שמהציבור החרדי רק השבבניקים מתגייסים, שהם חצי חילוניים, והורסים את כל האווירה. חבל שהם מתגייסים לנצח יהודה ומקלקלים את החרד"לים יראי השמים שבאים לשם, במקום להתגייס לצבא החילוני, שם מקומם.
סליחה על החריפות..
יום אחד יקירתי השוחטים האלו יגיעו גם אליך. ומה אז תעשי? תעמדי ותגידי אנחנו לומדי תורה? מאיפה באה לך הדעה העקומה הזאת? שהדתלים רוצים למות למען המדינה? מי בכלל רוצה למות? פעם עיינת בספרי הלכה ומצאת את דעותיך העקומות שם בכתובים?
אני איתך. יתרה מזו אין לי עניין שיתגייסו אלפי חרדים ויעוותו את ערכי צהל והדמוקרטיה. מה כן, אני לא מוכן לממן את הלימודים שלכם. סמנו 20% מכל שנתון שהם תלמידי חכמים אני מוכן לממן אותם. וכשאני אומר אני זה מיכוון שאתם כחברה לא תורמים כמט כלום לקופה הציבורית. הנשים בהחלט עובדות אבל עם נקודות המס, דמי הלידה והיקפי המשרה הנמוכים יחסית לא נכנס דבר לקופה הציבורית. והגברים, רובם עובדים בשחור וממשיכים לקבל ממני קצבת אברכים.
אז בואי נחליט. אל תתגייסו, תישארו נבדלים ושנואים, אבל תפסיקו להיות פרזיטים ולחיות על חשבוני. תפרנסו את עצמכם, תממנו את הלימודים שלכם, כמו כולם.
אבל אתם פועלים בשיטת הרצחת וגם ירשת.
ולזה, כשמיטב בחורינו מתים כדי להגן עלינו – (כמובן שלא עליך.. עליך הקב"ה שומר) אנחנו לא מסכימים. נמאס מכם.
חיו לכם בגטאות שלכם ותמשיכו להיות חכמים וצודקים.
תודה הרב יהושוע פפר
צריך עיניים צופיות למרחוק, מה שיש לאנשים גדולים.
צעד כזה של גיוס חרדים עובדים הוא פוטנציאל סיכוני לסיפור החרדי.
שרדנו הרבה, מי שמבין מבין שזה בזכות הבדלנות. אין לנו דרך אחרת לשרוד. זאת הסיבה שגדולי ישראל לדורותיהם התנגדו להתערבות עם הסיפור הישראלי. הצבא הוא השער הפשוט לתוכו.
ה'הצלחה' של הציבורים שהתערבו אינה מעוררת קנאה, לפחות אצלי.
הצלה, זק"א וארגוני חסד- בוודאי!
התערבות עם הסיפור הישראלי- זה לא אותו הדבר.
השלב הראשון של ה'משתלבים' הוא שהעובדים יתגייסו, השלב הבא הוא הבחורים שלא לומדים, השלב אחרי זה הוא הבחורים שלומדים קצת פחות…
לדעתי זה מנגנון שיוביל לפירוק הסיפור החרדי לאט לאט.
ולכן רוב הציבור הולך אחרי מנהיגים, זקנים וכאלו שפחות שלכולם ברור שלא זו הדרך.
לדאוג לשמור על מסגרת חרדית כסיבה לא להתגייס כאשר שבעה מיליון יהודים מאוימים להיות מושמדים על ידי מאות מיליוני ערבים סביבנו, זה כמו להיות על ספינה טובעת ולא להצטרף לכוחות שמצילים אותה בגלל חוסר צניעות של הצוות, או לא לפנות מישהו באמבולנס בגלל שיש בו פרמדיקית.
ומה תאמר לסטייפלר, הרב ש"ך, הגראי"ל שטיינמן והרב אברמסקי שדבריהם הובאו לעיל?
הם לא מנהיגיך, זקני הדור הרואים למרחק?
התבלבלתי…
הרב פפר. במשך 75 שנה נלחמים בציבור החרדי נגד האג'נדה הדתית לאומית.
אנחנו החרדים אין לנו שום שייכות לעולם של הלאומיות. אנחנו מגדלים את ילדנו שכל מטרת חייהם היא רק לשבת וללמוד תורה.
הצבא שנלחם תחת הכותרת של כוחי ועוצם ידי גם אם נפזז בפינו מילות כמו הקב"ה וכו' בסופו של דבר דבר אחד עומד לנגד עיננו זה כוחי ועוצם ידי.
ויעידו כל אותם דתיים לאומיים כי אברך שיושב בכולל ולומד אינו שווה כקליפת השום למול מפקד בצבא. וזה מראה את הייחס האמנתי לדברים האלו וזה תוצאה של כל החינוך שלהם בדורות האחרונים.
ואתה מעוניין שאנחנו נשנה את חינוך ילדנו להאריך מפקד בצבא יותר מאשר לומד תורה היו לא תהיה.
ב. לא מצאתי שום מקור תורני אמיתי ללכת לצבא. מדובר בסוגיות עמוקות מאוד ואשמח אם תעמיק ותמצא מקור מעבר לגבובי מילים רגשיים של מלחמת מצווה שאין לה שום מקור תורני.
אשמח עם תמצא לי מקורות אלו. לפני שאתם באים בביקורת על ציבור שלם.
בבית מדרשו של הרב פונוביץ היו שני דגלי ישראל, אחד בכל צד אחר של ארון הקודש. שנים משבע תלמידיו המקוריים שלו היו בני דודים של הורי (ולאחר כך משגיחי פונוביץ), והכרתי אותם היטב, הרב פידלנדר ז"ל מצד אבא, והרב דיאמנט ז"ל מצד אמא. הם עלו ארצה בגרעין של פא"י פועלי אגודת ישראל. ציונים חזקים מאוד. לא לרגע הם היו נגד שירות בצה"ל. הרב יצחק יוסף למד בישיבת הנגב גם ידוע גם בשם עזאתא, שם הרב פרידלנדר ז"ל היה משגיח באותה זמן שהיה משגיח בפונוביץ ועזר לחבריו הרב יששכר מאיר ז"ל גם מתלמידיו המקוריים של הרב פונוביץ. הרב עובדיה יוסף לשנים היה הרב של הפועל המזרחי תנועה בהחלט ציוני ובעד שירות בצה"ל. ולכן אם מסתכלים בדורות קודמים על הרבנים של אז אין מנוס מלאשר שהרב פפר צודק.
ההערה בענין הלאומיות היא נכונה, ובחלק הזה לרב פפר יש השקפה לאומית מאד, כפי שבולט מכל מאמר שלו, אלא שעל כך בדיוק החרדים חולקים מכל וכל, ולכן טענותיו הן פשוט לא רלוונטיות מנקודת מבט חרדית, ותמיהני שנראה שאינו מבין זאת.
לגבי הנ.ב. דבריך תמוהים. לא ברור למה צריך מקור תורני כלשהו בשביל ללכת לצבא. צבא צריך כדי למנוע מהערבים לשחוט אותנו, בלי כל קשר ל׳דיני מלחמה׳ כאלו ואחרים. מאחר והציבור החרדי מעוניין בהחלט בהגנה צבאית (ולא בגלל סיבות הלכתיות אלא פשוט כדי להשאר בחיים), הרי שעליו להשתתף בו או לשלם עליו בצורה כלשהי, מה שאינו עושה נכון לעכשיו, ובכך בעצם דורש לקבל שירות בחינם, ואני מניח שהינך מבין שמדובר בדרישה לא הגיונית בעליל.
אני מסכים שאופן התשלום הוא לא פשוט, מאחר ויש לנו סיבות טובות להמנע מהתשלום בו חפץ הציבור הכללי, אבל מצד שני אי אפשר לא לשלם בכלל.
א. לגבי כוחי ועוצם ידי: כאשר אתה מוקף במאות מיליוני ברברים וחיות טרף שרוצים לחסל אותך, היכולת היחידה שלך לשרוד היא להגיד כל הזמן תיזהרו ממני אני חזק אל תתעסקו איתי.
זה לא מתוך גאווה אלא מתוך צורך קיומי להרתיע אותם.
ב. לגבי מקורות שביקשת, מה המקור לכך כשמישהו חלילה זקוק לניתוח בחו"ל שמגייסים צדקה לניתוח?
ומה המקור לכך שאם מישהו נופל ברחוב תפנה אותו לבית חולים כדי להציל אותו ותשתדל שאתה זו שתציל ולא תתן לאחרים לעשות את זה במקומך?
מה שנכון לגבי הצלה של יהודי אחד – פיקוח נפש – נכון פי 7מיליון כשמדובר על להציל 7 מיליון יהודים.
כל מי שלא נחת ברגע זה מכוכב לכת אחר, וגם לא התעורר ברגע זה מאיזה שהיא תרדמת שהתחילה לפני שמחת תורה, יודע שאנחנו מוקפים במיליוני ברברים וחיות טרף שמה שהם מעוניינים זה לשחוט, לאנוס, לשרוף תינוקות בחיים ולהתעלל בגופות.
אם הוא לא רוצה שזה מה שיקרה לו,
האינסטינקט הטבעי שלו יהיה להגן על עצמו בלי להתעמק בשאלה האם זה בגדר מלחמת מצווה, כמו שאף איש ואישה לא נדרשו להיתר להגן על עצמם במסעי הצלב, בפרעות חלמניצקי, בקישנב סוף המאה ה-19 ובטבח חברון 1929 .
באופן כללי על הצורך לעשות הכנות מעשיות לכל מלחמה, אפשר להביא אינסוף מקורות. אסתפק רק בכמה מהם:
1. רבינו בחיי על התורה תחילת פרשת שלח לגבי שליחת מרגלים על ידי משה.
2. רמבן פרשת שופטים לגבי יציאה למלחמה "ופקדו שרי צבאות בראש העם".
3. ספר החינוך לגבי מצוות מעקה ולא תשים דמים בביתך מאריך מאוד בעניין הזה.
4. המשפט המפורסם של יואב "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו והשם הטוב בעיניו יעשה".
רלבג: חזק ונתחזק בעד עמנו – למדנו מזה שאין ראוי לסמוך על הנס , אבל ראוי שישתדל האדם בהצלתו לפי מה שאפשר , ואז יעזור השם יתברך; כי השם יתברך לא יחדש המופתים רק במקומות הכרחיים , כמו שזכרנו פעמים רבות.
5. ספר העיקרים לרבי יוסף אלבו מאמר רביעי פרק ו'
"אם ה לא ישמור עיר שווא שקד שומר.
אבל אם ה ישמור עיר יפה שקד שומר שעם השמירה וההשתדלות האנושי יגיע העזר האלוהי"
א. מדוע לומר שכל מטרת חיינו היא לשבת וללמוד תורה סותרת שירות צבאי לתקופה מסויימת ואחר כך מילואים בעתות מזדמנות? למה לדאוג לפרנסה הוא עניין לגיטימי ודאגה לביטחון אינה כזאת?
ב. למה הליכה לצבא מתוך שותפות גורל נטו, בלי ערבוב של קידוש הצבאיות כדרכם של הדתיים לאומיים משמעותה מתן חשיבות עליונה למפקד בצבא למול אברך הממית עצמו באהלה של תורה?
ג. למה אם אין כאן "מלחמת מצוה" אין כאן סתם מצוה של "לא תעמוד על דם רעיך"?
ד. גם אם אין כאן שום מצוה, למה אי אפשר לחפש ולמצוא את הדרך לקחת חלק בשירות באופן חלקי? הרב פפר נוגע בנקודת האמת היחידה בכל הסיפור הזה: החרדים פשוט לא רוצים להתגייס. כל השאר תירוצים
2000 שנות גלות עגומות הוכיחו כי אין תחליף לכוח צבאי ועל כל יהודי חובה להתגייס למאמץ המלחמתי .העם היהודי יתקשה לשרוד לאחר שואה שניה.
סיפר לי משהו שהיה ילד בתלמוד תורה בימי מלחמת יום כיפור,
שלא היו לימודים בתלמוד תורה במלחמה,
ולמה לא היו?
כי כל המלמדים היו מגוייסים…
כמה תלמודי תורה כיום לא לימדו בימים שאחרי שמחת תורה?
המצב בעשרוים הראשונים של המדינה עד סביבות שנות המ',
שהיה פשוט שמי שלא לומד אלא עובד, ואפילובעבודה תורנית, הוא מתגייס.
ומדובר בכאילו שהיו מעצם בשרה של היהדות החרדית, לא "מודרנים" "חרדים חדשים",
מענין איך ולמה המצב השתנה.
המצב השתנה כי הצבא השתנה, החברה השתנתה, בכל מקום מערבבים חיילות, וגם הבנים הם אחרת ממה שהיה אז, בלתי אפשרי לצעיר חרדי להיות בחברה כזו, זה יותר מזכיר את הצבא הפולני יהודים בפולין הטילו מום בעצמם כדי לקבל פטור לא כי רצו ללמוד תורה אלא להשאר יהודים. אני מאוד מעריך את חיילי צה"ל שעושים עבודת קדש ועסוקים בהצלת נפשות והלואי היה חלקי עמהם, אבל זה פשוט לא אפשרי, אני לא יכול בשביל מצוה אחת לוותר על כל היהדות שלי.
המצב השתנה כי הצבא השתנה זה תירוצים בדיעבד.
והתירוצים אינם נכונים – החברה החרדית היא זו שהשתנה מכל מיני סיבות.
הצבא לא רק שלא השתנה, אלא אף במידה רבה הוא במצב טוב יותר מבעבר, כשהצבא מוכן לבא הרבה בשביל החייל החרדי, עם פלוגות מיוחדות וכו' שיתאימו לחייל החרדי.
כל עוד יגידו שרק מי שלא לומד צריך להתגייס, התוצאה תהיה שרק בחורים חלשים שנפלטו מהמסגרות יתגייסו או ירצו להתגייס, והתוצאה תהיה שמי שהולך לצבא נהיה לייט וחלש רוחנית (כי כבר לפני זה הוא לא שרד בישיבה).
צריך לומר ברורות, דווקא הבחורים הטובים והלומדים, הם צריכים להתגיס ולהגן על ארץ ישראל ועל עם ישראל
על דוד המלך נאמר "עדינו העצני – כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ".
אם הבחורים והאברכים הערכיים יתגייסו, הצבא כבר לא יהיה מוקד לחילוניות והשפעה שלילית.
כדברי הרמבם (הל' שבת ב' ג') – כשעושים דברים האלו אין עושין אותן לא ע"י נכרים ולא ע"י קטנים ולא ע"י עבדים ולא ע"י נשים כדי שלא תהא שבת קלה בעיניהם. אלא על ידי גדולי ישראל וחכמיהם.
הרב פפר מציג את המציאות שמי שיושב בכולל או בישיבה תורתו אומנותו.וקשה לי ולכל מי שבילה כמה שנים במסגרות שונות. כולם יודעים שהרבה מהיושבים בבית המדרש בעצם מצעו מפלט. או מהצורך להתגיס או מהצורך לצאת לעבודה או בגלל שהשוובער דורש הרבה תרוצים כל אחד וסיבתו. לו היתה מציאות שהיושבים בבית המדרש כולם לומדים תורה לשמה היה יותר קל לשאר הציבור לשאת בעול הפרנסה וגם בשרות בצבא. אך במציאות שרבים מהאברכים שיושבים ולומדים עושים זאת בעל כורחם. מה ההבדל בינהם לבעלי בתים
כמו שכתבו פה מעליי
כל התירוצים על כור היתוך ונסיון לחלן הם שטויות במיץ
בעשורים הראשונים לקיום המדינה הצבא היה חילוני קיבוצניקי מפא״ייניקי הרבה הרבה יותר מאשר הוא היום וחרדים התגייסו אליו כולל ליחידות קרביות. הרטוריקה של צבא השמד החלה רק בשנות ה90
לאחר שקראתי כאן תגובות ונימוקיהן, ולאחר ששוחחתי על נושא לוהט זה עם חברי החרדים והד"לים (ומיגוון הדוסים שביניהם) – אני בסה"כ רוצה לחזור על מה שסיכמתי בתגובתי הראשונה למאמר זה:
חרדים שאינם מקיימים ממש "תורתו אומנותו", כש"כ החרדים העובדים – הם אינם מתגייסים מסיבה פשוטה:
"ההשקפה" המעוותת השכילה, ע"י מאמץ של שנים, להפוך את הפרזיטולוגיה לאידיאולוגיה!
אתם פשוט לא מבינים את המציאות שלא רוצים להיות שותפים עם ארגון הכפירה הגדול בהיסטוריה שמסית ומדיח נגד האמונה כבר יותר מ-100 שנים.
ולא משנה אם אנחנו עובדים או לומדים או עושים מצוות אחרות.
מי שמתגייס זו בחירה שלו ואחריותו ואין לו שום זכות להטיף מוסר לאחרים
אנחנו לא אשמים שהפולטיקאים מנסים למצוא חן בעיני השלטון והעיתונים כותבים כ"מ רעיונות וציטוטים ללא בסיס.
אז מי שהכניס את ע"י לצרות, שיקח אחריות ויראה קודם חרטה והבנה של הטעות ההיסטורית שקיימת כבר מאה+
מה שאתה קורא "הטעות ההיסטורית שקיימת כבר מאה+" היא לא רלוונטית למציאות של היום.
האם יש לך איזה שהיא עצה מעשית איך מחזירים את הגלגל אחורנית למה שהיה לפני יותר מ-100 שנים?!
האם יש איזושהי מדינה שמחכה ל7 מיליון יהודים עם שטיח אדום וגרין קארד?!
במציאות של היום כולנו מוקפים במאות מיליוני ברברים וחיות טרף שמעוניינים לשחוט, לאנוס לשרוף תינוקות חיים ולהתעלל ולהתאכזר.
זה מה שהם רוצים לעשות לכולנו – גם לך.
הם לא ישאלו אף אחד אם הוא שר "התקווה" או "בשלטוין הכויפרים אין אנו מאמינים".
ולכן כשאתה כותב שאתה "לא רוצה להיות שותף עם ארגון הכפירה" זה אומר שאתה רוצה להיות שותף בלקבל הגנה מאותו ארגון – שהרי אתה מאוים בדיוק כמו כל אחד אחר, אבל אתה לא רוצה להיות שותף בלספק את ההגנה הזאת, אעפ שברור לך שההגנה הזאת לא נוצרת יש מאין, אלא נוצרת מהתגייסות של אנשים שרוצים להגן על המשפחות של כולנו כולל שלך.
יש מספיק סיבות לא לרצות להיות חלק מההגנה הזו.
שהרי לאף אחד זה לא כיף ללכת ולהסתכן בחטיפה, פציעה, נכות נפשית ומוות.
ואם אתה רוצה שאחרים יסתכנו במקומך שלפחות תהיה כנה (עם עצמך) ותגיד (לעצמך) בצורה ברורה שזה מה שמרתיע אותך, ואל תנסה להתלות בכל מיני אילנות אידיאולוגים, או לחפש איך להאשים את כל המערכת כסיבה למה אתה נמנע מלהסתכן.
מי שנופל ברחוב אתה תפנה אותו לבי"ח גם אם יש בי"ח ורופאים שעשו ועושים פאשלות, וגם אם מנהלי ביה"ח הם כופרים, וגם אם יש להם אג'נדות כאלה או אחרות, – אתה לא תתעניין בשאלות האלה, אלא אתה קודם כל תפנה אותו כדי להציל אותו.
כשמדובר להציל יהודי אחד זה נחשב פיקוח נפש, אבל כשמדובר להציל 7 מיליון יהודים, אצלך זה נחשב "להיות שותפים עם ארגון הכפירה הגדול בהיסטוריה". ממש ברור והגיוני…
למה לא רלוונטי?
אין היום לימודי כפירה בבתי ספר?
שלושת השבועות התבטלו או פג תוקפן?
העצה הראשונה כפי שכתבתי היא תשובה ואני לא רואה או שומע שמישהו בכלל מבין שנעשתה טעות אלא ממשיכים להאחז בקרנות המזבח ולהצדיק את הפשע הגדול של הקמת מדינה נגד רצון ה' ואף לנסות להגיד שיש פה איזו מצווה. כך שהשקר חי ובועט ואין פוצה פה ומצפצף מלבד מתי מעט יהודים שנשארו נאמנים לאמת ולמצוות ההוכחה שלה.
גם הגרמנים רצו להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים במלה"ע 2 ולא שמעתי שהייתה מצווה להתגייס לצבא הפולני או הרוסי כדי להלחם בהם.
אף אחד לא שואל אותי מה אני רוצה ומי שנותן לי הגנה הוא זה שיוצר את הסכנה אז הייתי מוותר על כל המשוואה הזו שלא אני יצרתי ואני לא חייב להיות חלק ממנה.
אני מודה לך על הניתוח הפסיכולוגי המעמיק שגילה לי בדיוק ממה אני פוחד, זו דרכם של אלו שאין להם באמת תשובות אמיתיות ולכן עוברים להתקפות אישיות זולות אז אני לא אגרר לויכוח אישי ולא רלוונטי.
אין שום מניעה מלקיים אינטראקציות של קבלה או מתן שרות באופן אישי ואין בכך שום שותפות לכפירה, אני לא מתעמק במה שחושב הרופא או השוטר או מתקין המזגנים שלהם אני נצרך לפעמים.
לא כן הדבר בהתגייסות לצבא, שהוא גוף אידיאולוגי במהות שלו ולא סתם "חברת אבטחה".
לכן ההשוואה לא רלוונטיטית.
למה אתה לא נלחם להציל 7 מיליון יהודים משלטון שמדרדר אותם לכפירה? שזה יותר גרוע מכל הרשימה שציינת
לא הבנתי את המשפט "מי שנותן לי הגנה הוא זה שיוצר את הסכנה אז הייתי מוותר על כל המשוואה הזו שלא אני יצרתי ואני לא חייב להיות חלק ממנה".
אותו חייל שברגע זה מסכן את החיים שלו ועלול לאבד את הרגליים שלו את העיניים שלו ואת היכולת שלו להוליד,
והוא מסכן את עצמו כדי להגן עליך שלא ישחטו אותך ולא יאנסו את אשתך ולא ישרפו חיים את התינוק שלך.
ומה אתה מספר לו? "תשמע, זה שאתה מסכן את עצמך עבורי, ואני לא שותף להגנה הזו, זה בגלל שאתה זה שיצרת את הסכנה הזו", ועוד תוסיף ותספר לו על "הפשע בהקמת המדינה הכפרנית".
הוא לא יבין בכלל על מה אתה מדבר, ומה הוא קשור לאותו פשע, ואיך זה ש"הוא זה שיצר את הסכנה".
ולמה הוא צריך לשלם את מחיר הפשע יותר ממך.
הדבר היחיד שהוא מבין זה שהיום בלי צבא הערבים ישחטו את כולנו, וזו הסיבה שהוא נמצא עכשיו בקו האש, ולא בגלל הקמת המדינה לפני x שנים, והוא גם לא "יצר" שום סכנה.
וללא קשר לאותו חייל, מאיפה יש לך את הסמכות התורנית ומה המקור לקבוע שבענייני הצלת נפשות ולא תעמוד על דם רעך משחק תפקיד השאלה מי יצר את הסכנה ומי לא ?!
זאת בדיוק הבעיה שהוא לא יודע
הוא יכול לבדוק ולגלות שהוא אולי מציל מידי רוצחים אך עוזר לפושעים הרבה יותר גדולים מהם שעליהם אומרים "גדול המחטיאו יותר מן ההורגו" וזה באמת יותר חמור בלי להכנס לתיאורים מפורטים שמטרתם להזריק את מה שאתה רוצה להגיד לרגשות הנמוכים של מי שנותן לאלו לגבור על החשיבה המבוססת ואתה יכול לחסוך אותם ממני ומהקוראים כי זה לא מכובד ולא עובד.
אם אותו חייל בתיאור שלך יבין או לא, זו הבחירה שלו ולא מחייב אותי, לא ביקשתי מאף אדם שיעזור לי בהתמודדות הזו ולכן אני לא צריך להתנצל בפני מי שמשוכנע שהוא זה שמציל את המצב.
ושוב אתה מדבר במונחים היסטוריים כאילו המצב השתנה ולא רק נהיה יותר גרוע.
תבדוק באיזה גיל היום מתחילים להשתמש בסמים ולבצע הפלות, כמה יהודים מסכנים כבר מנותקים לגמרי מהשורש שלהם ואני עוד צריך להתנצל שאני לא משתף אתם פעולה ו"מציל" את ע"י.
מי שמתגייס למעשה רוצה בקיום השקר הזה או שחושב שע"י שיתוף פעולה אתו, הוא יצליח לשנות משהו.
וכן, לדעת את השורש, הסיבה וההיסטוריה זה חשוב יותר מלהלחם כי אחרת אין שום טעם לחיים
ומאיפה לכל מעודדי הגיוס יש את הסמכות התורנית לשלוח יהודים להסתכן במלחמות?
שוב, זו בחירה אינדיבידואלית ומי שמדרבן מסתכן בכך שידיו שופכות את הדם.
כמו אותם לצים שעולים להר הבית וקוראים קריאות במסגדים ועוד הרבה פעולות שגם לשיטת אנשי הביטחון הנן חסרות כל תועלת ורק גורמות סכנה.
ואם מצוות ההצלה כרוכה בשיתוף פעולה ועזרה לרשעים שיושבים בשלטון וממשיכים לגרום נזק ליהודים בכל העולם, אז "לא תעמוד על דם רעיך" זה להזהיר יהודים שלא יפלו ברשתם.
א. לא קיבלתי תשובה לשאלה על מה מבוססת הטענה שלך שאותו חייל שמגן עליך מסכנת הרצחנות הערבית הוא זה שיצר את הסכנה הזו ?
ב. מצטט אותך: "מי שמתגייס למעשה רוצה בקיום השקר הזה או שחושב שע"י שיתוף פעולה אתו, הוא יצליח לשנות משהו."
כאשר כתבתי הסבר למה אתה חושש מלהתגייס, כתבת "אני מודה לך על הניתוח הפסיכולוגי המעמיק שגילה לי בדיוק ממה אני פוחד, זו דרכם של אלו שאין להם באמת תשובות אמיתיות".
עכשיו אתה נותן ניתוח פסיכולוגי לאלה שכן מתגייסים. אז תעשה העתק הדבק מעצמך לעצמך.
ג. כשהחרב חלילה תהיה מונחת על צווארך מאותם רוצחים מה תעשה?
תגיד לחמסניקים שאתה לא תומך בשלטון הכופרים והם יניחו לך, או שתזעיק את כוחות הביטחון שיצילו אותך?
אנשים שפועלים להציל את כולנו גם אותך, ומה שיש לך להגיד עליהם זה שהם יצרו את הבעיה הם עוזרים לשלטון הרשעים הם אשמו הם בגדו הם גזלו (כנראה שזה הנוסח בסידור שלך).
עם כפיות טובה כזו, כנראה שהתורה והיהדות שאני למדתי והתחנכתי היא לא התורה והיהדות שלך.
ואגב, כשאתה כותב
"בלי להיכנס לתיאורים מפורטים שמטרתם להזריק את מה שאתה רוצה להגיד לרגשות הנמוכים"
א.אני מחזיר לך תודה "על הניתוח הפסיכולוגי המעמיק שגילה לי בדיוק וכו…זו דרכם של אלו שאין להם באמת תשובות אמיתיות ולכן עוברים להתקפות אישיות זולות". מזכיר לך מישהו שכתב בנוסח הזה? ואותו אחד כתב שהוא "לא יגרר לויכוח אישי ולא רלוונטי". אבל בפוסט הבא הוא עושה בדיוק את הדבר הזה.
ב. אם תיאורי עובדות ידועות לכל מי שהיה כאן ולא נפל מכוכב אחר, "מטרתם היא להזריק את מה שרוצה להגיד לרגשות הנמוכים",
אז איך תקרא לתיאורים על שלטון רשע שלטון פשע כשאין לך שום ביסוס עובדתי. האם מטרתם היא להזריק את מה שאתה רוצה להגיד לרגשות הגבוהים?!
אתה כ"כ עסוק בהתקפות אישיות שאני כבר לא יודע על מה לענות קודם, אבל בכל זאת אנסה להעביר את המסר פעם נוספת למרות שאני לא קבלן לענות לכל מי שלא למד ולא מבין על מה מדובר ומשוכנע שהפתרון היחיד הוא צבאי למרות שאותו פתרון כבר 70 שנה רק מחמיר את המצב ועל כל הצלה במקום אחד נוספת סכנה או יותר במקום אחר עד כדי כך שהמקום המסוכן ביותר ליהודים בעולם הוא איפה שיש צבא וכולם ממשיכים לבלוע את האשליות רק שחלק לועסים בצד ימין וחלק בשמאל.
אותו חייל, כשמו כן הוא, משמש כבובה על חוט שאותה מחזיקים אנשי ההון, שלטון, עיתונות וחינוך
ששולחים אותו למשימות מסוכנות ודואגים שהן יהיו מסוכנות ביותר כי ככה או"ה מכתיבים להם וחייבים למצוא חן בעיני כולם ואחרי המבול… רק שהם לא מודים בכך וממשיכים להאביס את האזרחים באשליות של עצמאות וססמאות זולות כדי להמשיך להנות מעמדות כח ובסף וכל מי שיושב שם שותף ועליו מכוונות כל התגובות שלי ולא על היהודים המסכנים שהולכים שולל ומסכנים את עצמם כדי להציל את האוכלוסייה מהדוב אך למעשה משרתים את האריה.
וזה פשוט שכל השנאה והמלחמות התחילו כשהתחילה התנועה הציונית ההזויה שממשיכה במלוא הקיטור גם היום לעשות נזקים רוחניים וגשמיים לע"י בכל העולם ומצווה עלינו להתנגד להם במסירות נפש ובטח שלא לשרת אותם במסירות נפש.
בגלל שאתם חושבים שאתם אלו שמנהלים את העולם אז אתם בטוחים שאין עוד אפשרות לחיות בעולם מלבד תחת חסות המדינה ומי שטוען שיש עוד אפשרויות ישר צריך לספק הסברים, יש מי שמנהל את העולם ואני לא מעוניין להסתבך אתו ןלשתף פעולה עם מי שמורד בו גם אם הוא טוען שהוא מגן עלי, כמשל הקדמוני "מרשעים יצא רשע".
ולכן אני לא עוסק בתוצאות שיקרו אם לא אעבור על מה שברור לי שאסור למרות הלחץ הציבורי.
אנחנו צריכים לבדוק קודם מה מותר ואז מה יקרה ועוד לא קראתי באף מאמר או תגובה היתר מבוסס לשתף פעולה עם כופרים מוצהרים תחת חסותם גם אם מדובר בהצלה.
ואני לא מספק שום ניתוחים פסיכולוגיים, כל מה שאני כותב לגבי מניעים מבוסס על הצהרות גלויות של אותן קבוצות ולא על מניעים נסתרים שאני לא מתיימר לדעת.
ואלו עובדות מבוססות צריך כדי להגיד שאין קשר בין מדינת היהודים למצוות היהדות, הם בעצמם אומרים זאת בפה מלא ומנסים לכסות על פשעיהם בכך שמאפשרים את הקיום של שומרי תו"מ ע"ב של "צער בעלי חיים".
ומשתיקים אותם ע"י שוחד תקציבים ואיום הגיוס.
אין לי שום דבר אישי נגד חיילים או אזרחים ואני לא בא אליהם בהאשמות ישירות אלא אל אלו שמנהלים את ההשתלטות הכוחנית על ארה"ק וטוענים שהם ה"מצילים".
א. קשה להבין אותך.
אצלך כל קטע בן 10 שורות ויותר – נכתב בנשימה אחת בלי להפריד באמצע בפסיקים ונקודות.
כשקוראים משפטים כאלה ארוכים – לא רואים מה הקשר בין הרישא של המשפט לבין הסיפא, ולא מצליחים להבין מה כוונתך.
זה לא הטעם האישי שלי, אלא זה אלף בית של תחביר עבור כל מי שמעוניין שיבינו אותו.
ב. האם יש לך הצעה ותוכנית מעשית ליהודים שחיים בארץ, – איך הם לא יחיו תחת השלטון הציוני? האם תחת שלטון אחר? איזה שלטון? לך עצמך איזה אזרחות יש? באיזה ארץ אתה גר?
א. תודה על העצה
ב. איזו הצעה מעשית יכולה להיות? מישהו בכלל שואל אותי מה לעשות?
אני מנסה להתמודד עם המצב ביש הזה ולשרוד.
ההצעה היחידה היא לשמור שלא ניסחף בעצמנו להרפתקה של לקיחת ממשלה לפני הזמן כש"כ בספה"ק על שלשת השבועות.
ולא נפגין תמיכה וניצור את הרושם שמי ששולט כאן מייצג משהו שקשור ליהדות.
ובכך לפחות לא נהיה שותפים פעילים בפרסום והפצת כפירה.
וזה לא קשור לאזרחות או לאוויר שאנחנו נושמים כי לא כ"כ שואלים אותנו איזו אזרחות אנחנו רוצים ואם לשלם מסים או לצרוך שרותים ממשלתיים.
ובזה שאנחנו חיים כאן כמו מיעוט לא ניכר שאנחנו תומכים בשלטון.
משא"כ בהתגייסות לצבא ושליחת נציגים לבית הנבחרים שהרבה מגדולי הדור מתנגדים לכך
אזרחות, תשלום מיסים, וקבלת שירותים ממשלתיים – נעשים מבחירה ולא מתוך הכרח.
אני מכיר מקרוב אנשים בתולדות אהרון (ר אהרלך) שלא נרשמים במרשם האוכלוסין, אין להם תעודת זהות, ולכן הם גם לא משלמים מיסים ולא מקבלים שירותים ממשלתיים.
גם בדיעבד, אתה תמיד יכול לוותר על האזרחות. אתה תמיד יכול גם להגר לארץ אחרת במקום לחיות תחת שלטון הכפירה הציוני.
נכון, כנראה שאני לא בדרגה כזו
בכל מקרה מה שהתווה הרבי מסאטמאר זצ"ל היה בעיקר האיסור לשלוח נציגים לכנסת שלשיטתו כרוך באיסורים גדולים מאד ועבירה של ג השבועות שהוא מביא בשם המהר"ל שהיא ביהרג ובל יעבור.
אך זה כבר דיון הלכתי ארוך, מי שמתעניין יכול לקרוא בספרו "ויואל משה" בו הוא מפרט את כל המקורות והמהלכים בנושא.
עניין הגיוס הוא די בקונצנזוס של כל ממשיכי דרכו מהסיבות שכבר ציינתי.
בכל מקרה מי שמגלה התנגדות עקרונית לקיום המדינה, אז גם לא מעוניינים לגייסו.
אא"כ ה"אחים לנשק" שלו מחפשים עוד תעסוקה לשוטרים…
המאמר נובע מחוסר אמונה והבנת המהות של אורח חיים חרדי.
הקהילה החרדית נוצרה עקב תהליך ההתחלנות שפקד עת העם היהודי.
החרדים התבדלו מה'משכילים' ודומיהם – ע"מ שלא להיות מושפעים מהם.
ויש לומר, שזה מה ששמר עלינו.
אנחנו לא צריכים לזלזל באנשי הצבא. בסופו של דבר הם השליחים של הקב"ה להגן עלינו בדרך הטבע ומוסרים את נפשם כפשוטו. אנו יהודים מאמינים בני מאמינים – ויודעים אנו – שלימוד התורה הוא זה שנותן את הכח לחיילנו שמוסרים את נפשם. זה היופי האמיתי של עם ישראל – עם שמאמין בהשגחתו הפלאית של הבורא יתברך, וביחד עם זאת יודע שיש גם לעשות כלי בדרך הטבע להשפעתו- כלומר, להילחם בפועל.
לגבי הטענה הנפוצה לאחרונה – שאלו שלא לומדים יתגייסו לצבא: א. בוודאי ובוודאי שהנתונים הוגזמו ללא שיעור – ובמיוחד אלו האומרים שרק שליש מתלמידי הישיבות לומדים תורה… אלו דברי הבל וריק. ב. הטענה הזו מביעה זלזול רב באלו שקצת קשה להם ללמוד ונותן להם משמעות חלולה, כביכול אינם שייכים למגזר החרדי. מה עם אורח חיים דתי – של שמירת תורה ומצוות? כולנו יודעים ושומעים מה אירע לרבים וטובים מהציבור החרדי שהתגייסו לצבא… גם אני שמעתי לא מזמן על אברך שאני מכיר מקרוב ולא כאן המקום להאריך בזה. .. ובל נשכח את הדורות הבאים – שהסיכוי שישמרו אורח חיים חרדי מלא של לימוד תורה וקיום מצוות הוא לא גדול.
רוב הכותבים כאן מסכימים שצריך לשנות גישה והציגו זאת בדרך יפה ומסודרת יותר משאוכל אני להוסיף. לגבי חילון בצבא. אם יתגייסו הרבה חרדים הבעיה תפחת במידה ניכרת ויהיה יותר קל להיות חרדי בצבא. ואגב כבר היום יש רוח ה' בחיילים והרבה אמונה והרבה רצון לקיום מצוות.
צריך לשנות גישה ? לכי תדברי אל הקיר . אין סיכוי גורמים אלו יביאו לא רק את בחברה החרדית אלא את כל אזרחי המדינה היהודית לאבדון.
סוף סוף הבנת שבאמת אין סיכוי לשינוי גישה
בינתיים מי שדוהר לכיוון האבדון אלו המנהיגים שמינו את עצמם ועוסקים כבר עשרות שנים בפעולות חסרות אחריות מינימלית
טוב שיש לך את מי להאשים, אף אחד לא שאל אותנו ולכן האחריות למצב היא לא אצלנו, זה כלל מאד פשוט שמי שקיבל את ההחלטה ייקח את האחריות
לא פשוט להיות פשוט
וואו איזו אמירה כאילו מגניבה, בפועל היא לא ואפילו מסוכנת, אתה כנראה לא מכיר את העולם הערבי, גדלת כנראה
בתרבות אירופאית מהממת אבל את התרבות הערבית אתה לא מכיר, חורבן בית ראשון היה דבר אחד ומציאות חיינו כרגע היא דבר אחר, שונה במהותו ובאופיו, תלמד קצת תרבות ערבית, את השפה שבה הם מדברים וחושבים ואולי, לא בטוח בכלל, (כי היו כאלו שלמדו ועדיין לא השכילו לקלוט) תבין את הסיפור פה במציאות שלנו וכמה הוא שונה מחורבן בית ראשון או שני.
אם בארץ ישראל לא תתישב על שטחים ותגיד שהם שלך, יקחו לך אותם, מה הבעיה בזה? שאתה מראה חולשה, שזה דבר נוראי במזרח התיכון ודבר שני אין לנו יכולת לתת לאחרים מה ששלנו כי גם ככה המדינה קטנה ואנחנו ברוך ה מתרבים אז צריך מקום, פשוט מאוד.
למה שדתיים שגרים בהתנחלות ירצו לגור בה ולהסתכן בחייהם, את חיי משפחותיהם, ילדיהם, רק כדי להגיד זו אידאולוגיה ויש לנו אחת כזו? ככה אתה רואה יהודים מבני עמך?
בקיצור יש עוד המון מה להשכיל וללמוד ולהגיד אבל היריעה קצרה, מקווה שמשהו התחלחל, כי דעות כאלו מסוכנות להמשך קיומנו פה ואנחנו רוצים להמשיך לחיות פה, אני לפחות כן!
מלחמת מצווה? להשוות את זה למלחמת מצווה של משה רבינו?
מלחמה שמנוהלת ע"י כופרים שהרבה החלטות שלהם על פי שיקולים פוליטיים, והרבה החלטות מפחד מה יאמרו אומות העולם וכו' ולכן עוזבים מקומות שכבר כבשנו ואז חוזרים לכבוש ונהרגים עוד חילים על פי שיקולים כאלה אתה קורא לי ללכת ולהתגייס למלחמת מצווה??
מלחמת מצווה – להציל ישראל מהצר (רמב"ם).
וכן כתב בפשיטות מרן הרב אלישיב בתשובה שמלחמת יו"כ היא מלחמת מצווה (מהאי טעמא)
איזו גאונות
להכניס את כל היהדות לסכנות נוראיות ואז לנפנף במלחמת מצווה.
האם ההתיישבות ביו"ש שמונעת התכנות של הסכמי שלום או שקט היא גם חלק ממלחמת מצווה? או השתלטות אימפריאליסטית במסווה של מצוות יישוב הארץ
אפשר לקרוא לזה מלחמת מצווה לצורך עבירה
ל"לא פשוט להיות פשוט".
הצלחתי להתאפק כמה וכמה תגובות שלך לעיל עד כאן-
"האם ההתיישבות ביו"ש שמונעת התכנות של הסכמי שלום או שקט היא גם חלק ממלחמת מצווה? "וכו'
המשפט הזה כ"כ מנותק מהמציאות.
ההתיישבות ביו"ש שאני לצערי לא נמנה על יושביה (מחשש לחיי – לא מספיק אמיץ פשוט) מצילה אותי, ואותך יום יום.
שאילולי היא טבח העוטף ,היה עוטף שומרון בנוסף לעוטף עזה. ועוטף שומרון הוא רוב ככל הארץ…
מצטער שפגעתי בציפור הנפש של הימין שמשום מה מצליח למגנט אליו הרבה מאמינים ע"י שימוש במוטיבים דתיים מחודשים מתקופת בית ראשון.
ולענייננו
א. באמת כמה יישובים מפוזרים ימנעו מאלפי מחבלים לדהור לכיוון האוכלוסייה.
ב. בשעה שהקימו את אותם יישובים באופן לא חוקי אחרי 67, לא היתה שום סכנה ממחנות הפליטים שאז היו מחוסרי נשק ומטרת ההתיישבות היתה להגשים את חזון "א"י השלמה" כך שמלחמת מצווה לא נכנסת כאן אלא משמשת כתירוץ לאחר מעשה.
ג. כולם מבינים שהפאשלה היתה בעיקר מודיעינית מדינית וצבאית ולא קשורה להתיישבות
ד. עיקר המחדל נובע מכך שגם לגוש הימין וגם לארגוני הטרור נוח עם העובדה שאין שלטון מפוקח ומסודר בשטחים אלא אלו נשלטים ע"י קבוצות בריונים שמטילים את חיתתם על האוכלוסייה המקומית וגם עלינו, האזרחים המסכנים.
כל אחד מסיבותיו שלו, הטרוריסטים נהנים מאנרכיה והימנים מפחדים ממדינה שתנגוס להם באשליה של א"י השלמה.
חזון שלמענו הם מוכנים לסכן את כל ע"י (ואח"כ לטעון שהם המצילים – מוכר).
רק שיש בעיה, השמאל בעידוד או"ה כן מעוניין בהסדר ולכן רה"מ השמאלני דאז הוא "רודף" והשמאלנים הם "בוגדים" ואו"ה הם "שונאי ישראל" וכו'
הזיכרון שלכם קצר מפני השיכרון חושים של ניצחון ההמון על ההגמון
בקיצור, יש כאן סלט ישראלי קצוץ דק דק שנראה שרק המשיח יצליח להפוך אותו לסעודת מצווה בב"א
אני מבין שאתה חלוק על רבנים כמו הגרי"ש אלישיב שסבר שמלחמת יו"כ היא מלחמת מצווה,
ויתכן ודעתך היא דעת רבנים אחרים החלוקים.
בכל זאת דעת רוב גדולי ישראל כמדומה שמחמת להציל ישראל מיד צר חלה על מלחמות ישראל.
אני לא חולק על רבנים אלא אוחז בדרך מסויימת אחת שגם היא מגובה ע"י רבנים.
אם כבר מזכירים את הנושא, רציתי לעורר נקודה מסויימת והיא שיהודי יכול לבחור דרך רוחנית מכל מיני סיבות וזה לא נקרא שהוא חולק על ת"ח שלא אוחזים בדרך זו.
ישנה הרבה דמגוגיה בנושא והרבה גורמים אינטרסנטיים מנצלים את כבוד התורה ות"ח כדי לדחוף באיומים לדרך מסויימת או פעולות מסויימות.
כדי שהלכה תחייב את כלל ישראל, ישנו תהליך מסויים שצריך לקרות כמו למשל באיסור נסיעה באופניים בשבת שלא התחיל בקונצנזוס וכעת כן.
לכן זה שאתה מביא דעת ת"ח זה יפה ומועיל לדיון (ומומלץ לציין גם מקור) אך לא תמיד יש בכך כדי לחייב את כלל ישראל ובפרט את מי שנסמך על ת"ח אחרים.
כל מי שלא מוכן להתגייס כי זו מדינה של כופרים, אין לו בעיה להשתמש במערכת הבריאות של הכופרים. אין בעיה שהמדינה מממנת את החינוך הפרטי במליארדים. גם לקחת ביטוח לאומי והנחות בכל מקום על חשבון הכופרים אין בעיה. ואל תספרו לי שאתם משלמים מסים ג'י אנחנו יודעים שלא. הכל העמדת פנים שמכסה על האמת העגומה – אתם לא סומכים על הצעירים שימשיכו לציית אחרי שיראו מה יש מחוץ לחומות. שיראו אנשים רגילים, לומדים ועובדים ומשרתים, בלי שמישהו אחר שולט על כל צעד שלהם.
תביא מקור
משום מה מתקבל הרושם כשקוראים חלק מהתגובות שבפולין והונגריה ושאר ארצות הגולה היה גן עדן ליהודים-כולם אכלו לשובע,כולם היו בבריאות מושלמת מלידה ועד זקנה מופלגת וכל הגברים רק למדו תורה מתוך שפע. אף יהודי לא נהרג במשך שנות הגלות. אבל האידיליה הזאת נהרסה במאתים השנים האחרונות.
לפעמים אנשים שוכחים שמספר הישיבות בארץ הוא המספר הגדול ביותר שהיה אי פעם בעם היהודי (ולא להביא אסמכתה מדברי אגדה) ,כל אדם בארץ חי בביטחון תזונתי ובריאותי-לפחות ברמה מינימלית. לגבי הצרות שיש לנו משכנינו-מספר ההרוגים אינו ניתן להשואה ליום או יומים באושוויץ.
אולי קצת פרופורציות?
האם רק על צרות גשמיות אנו ממררים בבכי?
או על חילול ה' הנורא שמתחולל בפלטין של מלך היכן שעיני ה' משוטטות.
איך בדיוק המתיישבים החלוצים החזקים והגיבורים עזרו ליהודי אירופה להנצל מהמחנות?
אם תבדקו בהיסטוריה לא תגלו דברים מחמיאים על אותם "מנהיגים" דאז.
נכון להיום השעבוד והסכנה הגדולה ביותר ליהודים היא בארה"ק ועוד שמעשי השנאה כלפי יהודים בעולם, כולם על רקע הסכסוך הציוני ערבי.
אף שישנם שמלבישים את זה בדת, אין לכך קשר כי לא נצטווינו היום לכבוש את א"י כמו בימי יהושע.
אנחנו סופגים ריקושטים על מהלך שאנו כלל לא מאמינים בו.
אז הדמגוגיה שטוענת לכך שאנו "נהנים" בזכות הכופרים לא מוכיחה את עצמה
איך כותב ר׳ אלחנן וסרמן בקובץ עקבתא דמשיחא.עד שהסכסוך הישראלי -אלוקי לא יפתר הסכסוך הישראלי- פלסטיני לא ייפתר
אשריך ׳לא פשוט׳ על דבריך הנפלאים בתוך גלות הדעת שכולנו נמצאים בה
תודה רבה
זה באמת הסדר הנכון ותיקון הדברים בשורש הבעיה ולא הרגעה זמנית של הסימפטומים
ה' יעזור שנצא מתוך גלות הדעת ותמלא הארץ דעה את ה'
שכחת להזכיר את ההתנגדות החרדית לעליה לארץ לפני השואה ואת המלחמה בציונים במיוחד של האדמו"ר ממונקאש ומסטמר . אלה ששמעו להם הגיעו בסופו של דבר לאושויץ לא לארץ ישראל .אותם אלה לא יוכלו לרחוץ בנקיון כפיהם ולומר -ידינו לא שפכו את הדם הזה.
ואלו שעלו לארץ הקימו בתים חילונים לתפארת המדינה…
ולטעמיך, אני דווקא רואה חסידות די מבוססת בארה"ב עם בסיס כלכלי וללא הרוגים ובעיות ביטחוניות וסכנה קיומית כמו אצלנו.
אז אם ח"ו יהיה אסון בקנה מידה שאתה מדבר זה יהיה דווקא בגלל אותם "מצילי היהדות" שהחליטו לקפוץ לתוך האש ולהבעיר את המזה"ת במעשיהם הנפשעים.
ועוד ידם נטויה לפתוח עוד חזיתות עם עוד מדינות ועם עוד אזרחים במדינה.
והכל כמובן, בגלל הרבנים מתנגדי הציונות
פשוט אין סוף לדמגוגיה…
אני אזכיר יהודים כמו גב' ריכה שטרנבוך והרב דב ויסמאנדל שמסרו נפשם להציל כמה שיותר יהודים ומי שלא שיתף פעולה ואף הכשיל פעולות הצלה ע"י שוחד היו אנשי "טובה פרה בנהלל מאלף זקנים בלודג'".
לא בכדי אמרו על אחד מהם שמכר את נשמתו לשט.." לפני שחיסלו אותו.
ואתה מאשים רבנים שהזהירו יהודים לא לעלות למקומות שנשלטים ע"י כופרים?
זה בדיוק מה שההלכה מחייבת!
האימפריאליזם ותאוות העצמאות פשוט השתלטו על האמונה והשכל.
אני ממזמן נואשתי מן ההנהגה החרדית .כנראה נגזר עלינו לעבור שואה שניה .
ראה תגובה לעיל
האמת היא שהצבא מנוהל על ידי שמאלנים שיש להם שנאה לדת ולחרדים.
ומי שחושב שזה לא ישפיע לרע על בחור בזמנינו שמושפע מכל דבר שהוא רואה – חי בדמיון!
כל מי שאומר שצריכים לילך לצבא זה או משום שהוא לא מבין בחינוך או משום שהוא אינו מקפיד אם הבחור יהיה משהו פחות מחרדי למהדרין, לדוגמא : חרדי לייט או משהו פחות מחרדי לגמרי עד הסוף.
זה המציאות. גם הדתי יודע את זה וגם הימני ליברלי יודע את זה. הצבע מנוהל על ידי שמאלנים ואנטי-דת וכמו שאתה לא אומר "אני אשלח בני לבית ספר חילוני ואז יהיה שם הרבה חרדים" כמו כן אתה לא שולח לצה"ל.
ליתר דיוק:
בחור שאינו לומד, כנראה נשפע מהרחוב יותר מבחור שלומד. הוא בודאי יפול בצבא לידי השקפת השמאלנים, עם כל מה שהם קוראים 'להיות פחות' ו'שוויון' וכל מה שנוגע לנישואין וכו' ודי למבין.
כמו שלעולם לא תשלח בחור לבית ספר חילוני ואפילו שיש להם כחתה של חרדים. כיון שארגון שההנהלה והשליטה זה בידי חילונים עם השקפות אחרות ובודאי אם זה אנטי-דת זה בודאי ישנה את ההשקפה של בחור שלך. נקודה.
אז בבקשה כבוד הרב פפר וכן לכל הכותבים ומגיבים, בבקשה תגיב האם אתה תשלח את הבחור שלך לבית ספר חילוני ואם לא, מה בין זה לצה"ל?
אמנם בצד השמאלי אוניברסלי ישנה התנגדות מסויימת למוטיבים דתיים, שנובעת מהמשיכה לחכמת או"ה ולרוח הליברלית הבאה ממערב.
אך צריך לזכור שגם בימין ישנה גישה מאד מסוכנת של לאומיות שמשבשת את ההשקפה התורנית בעיקר בגלל השימוש בהגדרות דתיות וחיבורן להשקפה לאומית ואף ישנם בעלי חזות חרדית שמבצעים פשעים של התגרות באומות ללא כל תועלת ומסכנים לחינם את כל ע"י.
לכן אין חלקנו עם אף אחד מהם אלא רק במסורת וההלכה ובאמונה שלמה בי"ג עיקרים.
בית ספר זה לילדים בגיל 6 עד 14, צבא מיועד לגילאי 18 – 21, אחרי עשור וחצי שהבחור שהה במערכת חינוך תורנית.
נכון שבחור יותר מבוגר מילד. אבל למעשה בחור למעשה מושפע. כל אדם מושפע, בודאי בחור מושפע.
ולכן לא הולכים לצבא – אפילו בחורים שאינם לומדים.
אולי נחזור למקורות
בפרשיות המלחמה בספר דברים אין רמז ללימוד תורה.
בהלכות מלכים ברמב"ם לא מוכרז על גיוס לישיבות, אלא רק לצבא.