צריך עיון > סדר שני > סוף עידן ההשקפה

סוף עידן ההשקפה

היריה שנורתה בתחילת השבוע בבית העלמין במרכז, והדהדה מקצה אחד של הארץ ועד קצה השני, היתה יריית הסיום במחזה המביש של תיאטרון ההשקפה. הגיעה העת לשקם את ההריסות ולכונן מחדש את עולם התורה.

כ"ו טבת תשפ"ב

עולם התורה חולה, חולה מאד. יהודים רחמנים בני רחמנים, אנא בקשו עליו רחמים.

מהו טיב המחלה? איש אינו יודע. זוהי מחלה חדשה ובלתי מוכרת. הסימפטומים הם עיתון, מפלגה, חצר. מפיציה הם שועלים הבוחשים בעסקי הרבים, מעלימים, מצנזרים, מרוממים ומשפילים. כך הם מרחיבים את הנגע, המכונה "השקפה", והוא הולך ומתפשט ומאכל עוד ועוד חלקים מן הגוף.

איננו יודעים מהי אותה ההשקפה והיכן היא מנוסחת, מהם הווריאנטים שלה ומהו החיסון מפניה. אולם אנו רואים איך היא אוכלת כל חלקה טובה; כיצד היא מפיצה סביבה קנאה ושנאה ותחרות, איבה ומדנים

מאין הגיע זיהום זה? מתי הוא נולד ואיך הוא התפתח? כיצד מצא משכן בחצרותיהם של תלמידי חכמים מופלגים? איש אינו יודע לומר בדיוק. כולנו פוגשים בכל יום את שליחי הזיהום, כתבניו, מדפיסיו, מפיציו, גם אם הם מופיעים בפנינו חסרי שם ופנים. אך איננו יודעים את טיבו. איננו יודעים מהי אותה ההשקפה והיכן היא מנוסחת, מהם הווריאנטים שלה ומהו החיסון מפניה. אולם אנו רואים איך היא אוכלת כל חלקה טובה; כיצד היא מפיצה סביבה קנאה ושנאה ותחרות, איבה ומדנים. אנו יודעים שהיא אוהבת כבוד וכסף, כוח וקשרים; מבינים שהיא אלימה וזדונית והפכפכה, שאינה נושאת פנים לזקן ואינה מרחמת על ילדים רכים, ושארסה מר ומהיר, וכיוון שהיא נזרקת בחלקה כלשהי היא מזהמת הכל.

התפשטותה של המחלה היתה כה אלימה וכה מהירה, עד שתוך זמן קצר ביותר, עשרות שנים לכל היותר, לא נותרה חלקה פנויה ממנה בכל עולם התורה. היא הצליחה בערמומיותה לחדור לתוך לבה של מסורת מפוארת בת אלפי שנים, ולזהם את בית מדרשם של רבי יהודה ורבי מאיר, רב ושמואל, רב אשי ורבינא, בעל המאור והרשב"א, המהרש"ל ובעל הטורים, השאגת אריה והנודע ביהודה, הבן איש חי והנחלת דוד. בתוככי המוסד שהחזיק בכל אותה מורשת אצילית פשה הנגע, עד שלא נותר בו כמעט בשר חי. בימים אלו היא מקננת בקודש פנימה, בהיכלי הישיבות, והורסת כל חלקה טובה. נערים מעזים פניהם ברבותיהם, ויצריהם הרעים מתפרצים ללא שליטה, בוולגריות, בפראות. חילול ה' נורא. התורה נזרקת לעפר ומתפלשת בסחי של ילדים ריקניים. קולה אינו נשמע עוד ותמורתו עולה מאוב קול ה"השקפה".

אך הנה – זיק של תקווה. תקווה נוגה אולי, אבל תקווה. בהלכות מצורע אנו למדים כי "כולו הפך לבן – טהור". אם התפשט הנגע בכל הגוף, עד שלא נותר עוד בשר חי, מקום בריא – האדם נעשה טהור.

התורה נזרקת לעפר ומתפלשת בסחי של ילדים ריקניים. קול התורה אינו נשמע עוד ותמורתו עולה מאוב קול ה"השקפה"

מהלכה זו אנו למדים כי הנגע ניזון מהבשר החי. יש גבול להתפשטות הנגע, והוא גבול הבשר החי. כל עוד יש לנגע מקום לגדול, הוא יכול עוד להוסיף ולחיות, להוסיף ולטמא, להוסיף ולהפיץ את מררתו. אך כיוון שהוא התפשט בכל מקום, לא נותר לו עוד מקור חיות. הנגע הוא טפילי. הוא זקוק לבשר החי כדי להתקיים.

הלכה זו נותנת לנו מקום של תקווה. נראה שאנו נמצאים בקצה גבול התפשטות הנגע. נשאיו הגיעו כבר לכל מקום. אם הם חדרו לתוככי ארבעת האמות של בית המדרש, לא נותר עוד מקום מוגן מפניהם. וכך, כולו הפך לבן. וכיוון שכולו הפך לבן, ניטל עוקץ ההשקפה. כוחה סר ממנה. טהור הוא.

***

היריה שנורתה בתחילת השבוע בבית העלמין במרכז הדהדה מקצה אחד של העיר בני ברק עד הקצה השני. היתה זו יריית הסיום במחזה המביש של תיאטרון ההשקפה.

התנהלות הקהילה בפרשת הסופר ששלח יד בנפשו מספרת את סיפור מחלת ההשקפה שפשתה בה, מרישא ועד גמירא. תחילתו בהעדר הטיפול בנגע, שכפי הנשמע, היה ידוע היטב – לפחות בחלקו – מימים ימימה, שיאו בהתעלמות הפושעת לאחר פרסום הנגע ברבים, וסופו בתגובה האומללה לקצו הטרגי של הסופר.

כשהגוף חולה במחלת ההשקפה מושבת האינסטינקט הבריא, ובמקום לרפא את הנגע שהתגלה, מכסה אותו הגוף במורסה עכורה. ההשקפה מפחדת מתרופות. הן עלולות לפגוע בכוחה המכלה

פגיעתה הרעה של המחלה מתבטאת בכך שהמערכת החיסונית של הגוף מתמוטטת. כאשר מתגלע נגע מקומי כלשהו, פצע או כוויה או חבורה, נלחם בו הגוף הבריא ומתקן את הדרוש תיקון. אולם כשהגוף חולה במחלת ההשקפה מושבת האינסטינקט הבריא, ובמקום לרפא את הנגע שהתגלה, מכסה אותו הגוף במורסה עכורה. ההשקפה מפחדת מתרופות. הן עלולות לפגוע בכוחה המכלה. הן עלולות לעצור את הזיהום. לפיכך היא מכסה כל פצע ציבורי ומסתירה אותו במורסה, והוא ממשיך לפעפע מתחתיה, להתרחב ולזהם עוד ועוד את הגוף.

נגעים מקומיים מופיעים כמובן בכל חברה, ולא בכך נמדדות תומתה ובריאותה. החברה נבחנת באופן שבו היא מטפלת בנגעים המתגלים בה. כאשר היה עולם התורה בריא, היו ראשי העדה לוקחים בדיסקרטיות אחריות על החשדות ומנסים לברר את השמועות, ואם הסתבר שיש בהן ממש, היו מרחיקים את החשוד מעסקי הרבים, ומוחים את שמו מהספרה הציבורית. לא רק שהציבור לא היה נחלש מכך, אלא אדרבה היה מתחזק. לא היה צריך לעשות זאת ברוח וצלצולים, בהדלפות לתקשורת ובציוצים ברשת החברתית (כמנהגם של "בתי דין" מסוימים). היה ניתן לטפל בכך בדרך הולמת, שיש בה משום כבוד הציבור וכבוד הבריות. שהרי לימדה תורה, "לא תלין נבלתו על עץ, כי קללת אלהים תלוי." יש דרך לטפל בדברים, והיא אינה עוברת בהכרח בכיכר העיר.

אך הקהילה לא עשתה דבר מכל זה. אדרבה, היא נצמדה אל וחיפתה עליו, והוא המשיך להפיץ מורסה מוגלתית והנמק התמיד להתפשט. הסופר הנ"ל המשיך להיות אחד משופריה של ה"השקפה" – וכוח התורה לא עמד למול זיהומה. בשל כך התגלגלה הפרשה לידי שונאיהם של ישראל, לבמה הנלחמת בתורה ובשומריה ואינה מחמיצה כל הזדמנות להטיל בהם דופי, והיתה בידיהם לכתב שטנה.

האם לא יכלו גדולי הדור לשלוח מכתב לסופר הנ"ל ולזמן אותו לבירור? האם לא היה בידם לאיים בפרסום מכתב דיסקרטי ב"שופרם של גדולי ישראל", האוסר לקרוא בספריו ולהתקשר עמו, כמו שעושה העיתון הנ"ל לאנשים שאינו חפץ ביקרם בכל שלישי?

ובכן, לאחר פרסומם המביש של החשדות בראש כל חוצות, היינו מצפים שלפחות עתה תקבל קהילת שומרי התורה אחריות על הסיפור, ותפתח בהליכי בירור. מוטב מאוחר מלא כלום. היה בידי ראשי העדה לעשות זאת, והיתה זו גם חובתם. (האם לא יכלו גדולי הדור לשלוח מכתב לסופר הנ"ל ולזמן אותו לבירור? האם לא היה בידם לאיים בפרסום מכתב דיסקרטי ב"שופרם של גדולי ישראל", האוסר לקרוא בספריו ולהתקשר עמו, כמו שעושה העיתון הנ"ל לאנשים שאינו חפץ ביקרם בכל שלישי? הנזק הציבורי מפרסום כזה היה אפסי לעומת הפיגוע ההמוני שהתרחש עכשו.) במקרה זה, כבר לא היה מדובר בביעור נגע מקומי, שגם הוא מחובתם של ראשי העדה, אלא בטיפול במפגע ציבורי. הציבור היה חייב לדעת שיש מישהו שמטפל, שנעשה משהו כדי לברר את החשדות. אך פרט לגמגום רפה כלשהו ולהשעיה עמומה של האיש מתפקידיו הציבוריים, לא נעשה עמו דבר.

בינתיים המשיכו כל העופות הטורפים הניזונים מסיפורים כאלו לרחוש סביב הגופה הגוססת ולנבור בה עוד ועוד, להוציא החוצה את הפרש והקרביים.

הדרך האנושית והבריאה של קהילה לטפל באדם שמועד היא להישיר מבט להאשמות נגדו ולא להביט דרכו כאילו לא היו דברים מעולם. אם הקהילה מגלה אחריות, מעמידה את האדם לדין ומענישה אותו בעונש שהיא רואה לנכון, הוא מרגיש שעדיין יש לו מקום בעולם – הוא מועבר מהצד המואר של החברה לצד האפל שלה, אבל יש קיום גם בצד האפל. אתה יודע שנתת את הדין ושהקהילה מוכנה להכיל אותך לאחר מכן. אולם, אם הקהילה הופכת אותך לשקוף, אתה יודע שנמחקת. שאין לך מקום – אינך בצד האפל וגם לא בצד המואר. אינך קיים עוד.

וזה בדיוק מה שקרה. ההאשמות המשיכו להיערם, ובקהילה שורר קשר השתיקה. המחלה שפשתה בחברה המשיכה להפיץ מוגלה, לשדר 'עסקים כרגיל', לעבור לסדר היום, גם כאשר היה ברור שהכל השתבש, שחייבים לעשות משהו, שמוכרחים לגלות אחריות. התורה, ההלכה, הקהילה, לא הצליחו לאסוף כוחות די הצורך לטפל במפגע, לקבל עליו אחריות.

יריית הסיום של הסאגה חותמת את הגולל על הפרשה, כמו גם על עידן ההשקפה.

אם לא נותר כוח בעולם התורה להתמודד עם פרשה ממין זה […] הרי שלא נותר עוד להשקפה בשר חי להיזון ממנו. היא ינקה את כוחה מהתורה, אך כיוון שניטל כוח התורה, איבדה גם ההשקפה את כלי זינה

שוב כשל הממסד החרדי בהתמודדות עם הפרשה. שוב פינתה ההלכה את מקומה לזיהום ההשקפה. מסע ההלוויה המפואר, כמו גם הפרסום המביך בשופרה של ה"השקפה" יום לאחר המאורע, מבטאים יותר מכל את סתימת הגולל – את סופו של עידן ההשקפה. אם לא נותר כוח בעולם התורה להתמודד עם פרשה ממין זה, אם לא נותרה בו טיפה של חיות לעסוק בביעור הרוע, אם לא נותרה יכולת לנהוג עם אדם ששלח יד בנפשו כפי צו ההלכה, ובוודאי לא להעניק לו לווית צורבא מרבנן מפוארת (וזאת מבלי להזכיר כלל את הקלון שבו המיר את כבודו) – הרי שלא נותר עוד להשקפה בשר חי להיזון ממנו. היא ינקה את כוחה מן התורה, אך כיוון שניטל כוח התורה, איבדה גם ההשקפה את כלי זינה.

וכעת, עם אבדן הכוח המכלה של זיהום ההשקפה, נוכל לקוות שניתן יהיה לקום מעפר ולשקם את שרידיו של עולם התורה.

עתה ניתן לומר מחדש בקול צלול: "ובחרת בחיים."

Photo by engin akyurt on Unsplash

48 תגובות על “סוף עידן ההשקפה

  • לרב אליהו לוי, שום דבר לא בא ולא יבא על סיומו כל כך מהר, הציבור קשיח בעמדותיו, הפוליטיקה בישראל למרות כל כתבי האישום נגד פוליטיקאים הפופולריות שלהם לא יורדת כהוא זה, אינך מכיר את הפגניזם, רוב האנשים עובדי אלילים פגנים פאנאטים מהסוג הגרוע ביותר, מעניין אם ראיתה את הסצנה של שחרורו של עבריין המין והרצח לייזר ברלנד ימח שמו, הייתה צריך לראות איך חסידיו השוטים נדחפים לראות את זיפט [זו לא טעות] פניו

    • אל מול הרבה טענות נכונות וקשות צר לי לראות את מירב התגובות כאן שעוסקות בהכפשת כל מה שמסמל חרדיות של היום
      לא תשפיעו על הציבור החרדי אם לא תהיו בצד שלו
      כרגע אתם נגדו

    • כותב המאמר נכשל באותה ההשקפה גופא בקובעו כי"התגלגלה הפרשה לידי שונאיהם של ישראל, לבמה הנלחמת בתורה ובשומריה ואינה מחמיצה כל הזדמנות להטיל בהם דופי, והיתה בידיהם לכתב שטנה"
      מדוע מכנה הכותב את מי שאינו בעל השקפה חרדית כשונא ישראל??
      זאת אף זאת מוצא הוא לזלזל "בבית דינו" במרכאות כמובן של הרב אליהו.
      נראה כי לדאבון הלב יש עדיין הרבה מקום להשקפה להמשיך להתפשט להרעיל ולמצא דופי בכל מי שאינו אונזרקע. חבל.

    • יוצר "ההשקפה". הלא הוא. הראש ישיבה מהגבעה בבני ברק. ראשון לכל מחלוקת ריב ומדון בציבור החרדי שלאחר השואה.
      זו המורשת שהשאיר…. זריקת ספסלים וסטנדרים… שבירת קירות בשבת… מכות רצח… ועתה מסתבר שהשאיר בעלי עבירות חמורות.
      ככה זה שמגיל אפס מחנכים"להשקפה" במקום לתורה ומצוות….!!
      כואב הלב… ר"ל.
      אדם שהשאיר עם העסקנים העקומים והמושחתים סביבו. תוהו ובוהו. סדום ועמורה!

  • לצד האשמת העיתונות החרדית והממסד, לא שכח הכותב את "שונאיהם של ישראל". הכותב יודע יפה מאד למה שם הקוד הזה מקושר אצל הקוראים (לדוגמא, העתונאים ההגונים בעתון הארץ שחשפו עדויות, הציבור שהזדעזע). ממש לפי הספר והשיטה השיווקית של ארתור פינקלשטיין, אין דבר מלכד יותר משנאה לאוייב, מדומיין או אמיתי זה – לא משנה.
    לא היה צורך לדעתו גם להתלונן במשטרה, אלא ש"ראשי העדה היו לוקחים בדיסקרטיות אחריות על החשדות, מנסים לברר את השמועות, ואם היה מתברר שיש בהם ממש, הם היו מרחיקים את החשוד מעסקי הרבים, ומוחים את שמו מהספרה הציבורית". כך במרומז, הכותב מציע לסגור עניינים שכאלה בדיסקרטיות תוך הפרת החוק שמחייב להעביר פרטים כאלה למשטרה. בסופו של דבר, זה מאמר אוקסימורוני שתומך בהשקפה בדלנית שלא שונה בכלום מההשקפה שהוא לכאורה מבקר (וע"ע "מדינה רזה" בדף "מי אנחנו" בצ"ע להשלמת התמונה)

  • לא מקבל את הרמז שלך לבית הדין של הרב שמואל אליהו.
    שנים שהוא עומד כמעט לבד אל מול ממסד חרדי ודתי שטומן ראש בחול. הגיבור הזה שינה כמעט לבדו שיח של ציבור שלם. הוא מקדש את השם בכל דרכיו ודיבוריו. ביום שהציבור יבריא אין ספק שגם הוא ינהג בדרכים שקטות ומועילות. אנחנו לא שם. מגיע לו קצת שכוייעך. אבל ההשקפה לא אוהבת מזרוחניקעס… איי.

    • לענ"ד הכותב התכוון דווקא לעיתון "הארץ" שפרסם את הדברים במקור. הרב שמואל אליהו טיפל בעדויות לאחר הפרסום…

  • • מה שקרוי "השקפה" הינו באמת רק בן כמה עשרות שנים?
    • התנהגות הקהילה נחשפה לא רק בפרשה זו, היו כה עניינים רבים לפניה. בכלל כל הפרשיות הן סימפטומים לחברה שמה שעומד בראשה היא עצם היותה חברה ולשם כך הכל כשר, ולחברה שאין בה דין ודיין.
    • אל חשש, עולם התורה לא יושפע מכך ולא יובך מעצמו, ולא רק בגלל שהוא רגיל. אולפנו כבר להבין שהשכל הישר הינו מצרך מיותר.
    • אתה רואה את "גדולי הדור" עוסקים בסוגיה פרטית נקודתית? לי לא זכור כזה דבר. יתירה מכך – אתה רואה אותם יושבים ושומעים מצעד של מתלוננות? אינך רואה מתגובתם לפרשה מה היה קורה לו היו נזקקים לעניין?
    • אין כמו מאמר זה וכמו המאמר של פפר כדי להראות שהנסיון של צריך עיון לשנות את החברה "מבפנים", מתוך "ערכיה" שלה הינו כמעט חסר סיכוי. כמו ש, כדברי הפרסומת, חומוס עושים באהבה או שלא עושים בכלל, גם מהפכה עושים במהפכה או שלא עושים בכלל.

  • בסופו של דבר העובדה שהמנהיגים יכולים לבחור במה לעסוק ומה להתעלם מתוך איסטניסיות וזה משום שאינם נושאים באחריות וזה כמו משחק רוצה לא רוצה זהו שורש הרע, הרב ש"ך זצ"ל ידע לטפל בנגעים הוא חש עצמו אחראי ולא פעם הוצרך ללכלך את הידים כדי לנקות מכל מיני מושחתים הוא שסיים את הפנימיות בישיבות קטנות מסיבות ידועות הוא העיף לכל הרוחות כל מיני רעבלך מושחתים היום אין מי שעושה את העבודה כולם מנסים למצוא חן ובמקום שאין משטרה יש גנבים אצלנו רבים על כבוד מי ראש ישיבת פונוביץ' מי מקבל ביתד נאמן מרן, הגאון האדיר/האמיתי/הגדול לזה יש למערכת זמן אבל לטפל בבעיות מה פתאום ,מי שפונה למערכת הרווחה הוא מוייסר למשטרה רודף ואם אפשר גם רוצח ,חברה בהם מאשימים את הקורבנות מי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים נשמע מוכר למישהו ? כן זה חז"ל אבל לנו יש "השקופעה" ולעזאזל עם יושר וכו'

    • אני לא מאמין בשום גוף ביהדות החרדית, מי שהספיק להכיר אותי בפוסטים פה יודע שאיני נושא פנים לאף אחד וכמובן לא לגדויילים, הצלחתי בצורה מתוחכמת להעביר כאן ביקורת חריפה על הtop גדוילים של כל ההנהגה והשמיים לא נפלו ולא קרה שום דבר מותר להעביר ביקורת וחייבים להעביר ביקורת, רק לסנהדרין הייתה סמכות מוחלטת אבל עד שנהיית חבר בסנהדרין עברת מבחנים מפרכים ביותר לא יחצנות בעיתון שתהפוך אותך לגודול

    • לאלי, חוץ מרעבלע מושחת אחד שעזר לו להקים את מפלגתו

    • שיטת ההשקפה התחילה אצל החזון אי"ש
      ומי ששיכלל אותה למדרגת אומנות היה הרב שך.

  • הציבור החרדי בישראל אכן חולה. כל כך הרבה עיוותים, סיבוכים ומורכביות.
    כל כך שונה הוא מהציבור החרדי בחוץ לארץ,
    זה מתבטא בכל הפוליטיקה הפנים חרדית, הפוליטיזציה והמפלגטיזציה של היהדות. זה מתבטא בזה שאי אפשר לצאת לעבוד ולהיות יהודי טוב כמו שהיה בכל הזמנים, אבל בישראל הופכים ל'חרדי עובד' 'חרדי מודרני'. ועוד המון המון דברים.
    בצריכים לשלוח את כל הציבור החרדי לחו"ל וללמוד שם מה זה להיות יהודי טוב בלי פוליטיקה ומפלגות בלי סיבוכים וקומפלקסים

  • הציבור החרדי בישראל אכן חולה. כל כך הרבה עיוותים, סיבוכים ומורכביות.
    כל כך שונה הוא מהציבור החרדי בחוץ לארץ,
    זה מתבטא בכל הפוליטיקה הפנים חרדית, הפוליטיזציה והמפלגטיזציה של היהדות. זה מתבטא בזה שאי אפשר לצאת לעבוד ולהיות יהודי טוב כמו שהיה בכל הזמנים, אבל בישראל הופכים ל'חרדי עובד' 'חרדי מודרני'. ועוד המון המון דברים.
    בצריכים לשלוח את כל הציבור החרדי לחו"ל וללמוד שם מה זה להיות יהודי טוב בלי פוליטיקה ומפלגות בלי סיבוכים וקומפלקסים

    • למשה, אי אפשר להשוות את החיים פה לחיים בחו"ל, גרתי גם פה וגם בחו"ל ואומר לך אם שמעת על המושג היכל התורה, אלו בתי מדרש מיוחדים ללימוד תורה. אחד מהם הקים אחד מהרוגי מירון שרגא גשטטנר זצ"ל, שם אתה מרווי לבד וכאן במדינה יש לך שותפים רבים לרווחים שלך, ועוד סיבה פוטנציאל ההתעשרות בארצות האלו בפרט בארצות הברית וקנדה הוא לא בשום יחס לכאן שכאן אתה צריך לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה ובקושי לומד חפיף דף יומי

  • לא מסכים אתך
    אני מכיר טוב את שני המגזרים. נולדתי בח"ל ואני גר בישראל.
    ההבדל הוא שבישראל הכל צבוע בצבעים מפלגתיים חברתיים ופוליטיים. אתה חרדי כי אתה מצביע למפלגה חרדית, אתה לומד כי אחרת אתה לא שווה בחברה, וכן הלאה וכן הלאה, הכל מסתובב בתוך קופסא צפופה של זהות, פוליטיקה וחברה.
    בחו:ל אתה הרבה יותר עצמאי, הרבה יותר אמיתי. אין את המתח החברתי-פוליטי בתוך היהדות. אתה יכול לצאת לעבוד ולהיות יהודי טוב שלומד כמה שעות ביממה כי אתה לא לומד בשביל המעמד החברתי, הכל הרבה יותר פשוט ובריא

    • למשה ארבל, לרוב האנשים שעובדים פה בארץ אין זמן ללמוד כמה שעות ביממה, מקסימום חפיף דף יומי ב40 דקות,

  • כל מילה כ״כ נכונה, אבל! אבל גדול מאד!
    הקהילה (שלא לדבר על ה׳גדוילים׳ שלשיטתם מה שחמור זה הלשון הרע…) כ״כ חולה ומסוממת. כ״כ הרבה שנים שיננו ופימפמו להם שמה שלא יהיה אנחנו יותר טובים, שלא יעזרו ההפקרות שלנו עם הקורונה (רק הממשלה אשמה), באסון מירון, האסון האזרחי הגדול מאז קום המדינה (רק המשטרה אשמה) וגם עכשיו, מי שאשמים אלו הקרבנות שהעזו לדבר.
    אין מה להגיד, חברה חולנית

    • אתה עדיין תקוע ב'הפקרות בקורונה' דווקא בנקודה הזאת התברר למפרע עד כמה צדקו מנהיגי החברה החרדית.
      היום כולם יודעים שסגר לא עוזר ושכל ההנחיות של משרד הבריאות הם פוליטיות, וכל מגזר עומד על מה שחשוב לו

    • במירון היה מחסום משטרתי, רואים בבירור בסרטון מסוים שהרוג מירון דיסקינד ז"ל אומר לשוטר לפתוח את המחסום כי אין לו אויר השוטר משיב לו "תחזור לאחורה"= מוות וודאי והימחצות ביחד עם כל הזרם האנושי האדיר שהיה מאחוריו.
      אני מסכימה עם זה שלא תמיד הממשלה והמשטרה אשמים אבל אסור להכחיש ולהעלים את העובדה שאסון מירון קרה אך ורק בגלל המשטרה!!

    • לענין המשטרה – ברור שהמשטרה היא האחראית הראשית לפיקוח על ארועים
      אם המשטרה נ"כנעה" ללחץ הפוליטי של עסקנים חרדים – אז אשמתה כפולה
      לענין ההפקרות בקורונה – משה ארבל טוען "שהין יודעים שסגר לא עוזר ושכל ההנחיות הן פוליטיות"
      מה פוליטי בסגירת כל אולמות החתונות, האוניברסיטאות, משחקי הכדורגל , מסעדות ?
      מה פוליטי בחובת חבישת מסכה על הפנים ?
      מדוע בכל הארועים של אדמורים ( בעיקר ) אתה רואה זלזלול מוחלט בשימוש במסכה ?
      איפה הפוליטיקה כאן ?
      ולענין הסגרים – רוב מדינות העולם נקטו בסגר ,בשלב זה או אחר – ולא שסגר לא עוזר –
      אלא שיש שהחליטו שהמחיר הכלכלי כבד מדי

  • הלוואי, הלוואי והיית צודק.
    מי יציל אותנו מ׳ההנהגה׳ המטורפת.
    ראש אגודת ישראל תומך בפדופילית.
    שלא לדבר על ראש התנועה המחזירה עטרה ליושנה.
    ראש עיריית התורה והחסידות עסוק בהספדים על שופרה של ההשקפה שנקטף בטרם עת.
    ואנחנו? עסוקים בלזעוק על גזירות שמד (כלים מפלסטיק ומשקאות ממותקים).
    זה הפרצוף שלנו, של העגלה המלאה זבל!

  • לא חשבתם פעם למה ה׳מנהיגים׳ שלנו הם ישישים בני 90 ומעלה שמתכנסים פעם בארבע שנים רק למען מטרה אחת, כדי להזכיר לנו לבחור באות הקדושה.
    לכל השאר הם בכלל לא מודעים.
    הם כ״כ בטוחים שהמחנה שלנו, פך השמן הטהור זקוק רק למשמר. (או שהם סתם תשושים מכדי להפריע לעסקנינו המהוללים לצרוח אנטיוכוס על אלו שלא מושחתים כמוהם).
    ושאר הרבעלך במה מתעסקים? בטלפון כשר לכמה תמימים שמשכנעים את עצמם שזה יציל את ילדיהם מידי הסוטים למיניהם.
    שהרי תחשבו על זה קצת (בלי להתפלץ אם תצליחו) כדי להיות מלמד בחיידר או ר״מ בישיבה לא נחוצה שום (!) הכשרה.
    פחות מעובד תברואה.
    אבל אנחנו אוהבים ילדים (והראיה שיש לנו כמויות), והם, החילונים שיש להם כידוע, ילד וכלב מה הם עושים מהילדים שלהם? כולה מנתחים, מהנדסים ועוד שאר שטויות, בזמן שאנחנו ׳מחזיקים את העולם׳.
    בא להקיא

    • חביבי אתה מדבר שטויות ויורה לכל הכיוונים.
      הרעבע מבעלז הוא ישיש? הוא אדמור כבר כמעט חמישים שנה.
      הוא עסוק בפלאפון כשר? הוא הקים בעשר אצבעותיו קהילה בינלאומית עם מוסדות וארגונים, חינך וגידל אלפי חסידים, וכך גם עם שאר אדמורים.
      אז אל תכליל ותחשוב לפני שאתה כותב

    • ההתנהגות של הבעלעזער הקורונה הוכיחה וד"ל

  • הרבנים היו מזמינים את חיים לבירור?! הרבנים עבדו אצל חיים. לא ההיפך. הוא היה מקושר היטב ומניפלטיבי.

  • איך יבוא על סיומו?
    גדלו כאן דורות על גבי דורות על השטיפת מוח שאנחנו פך השמן, העגלה המלאה ועוד שאר קלישאות ילדותיות.
    הרי אנחנו כ״כ צריכים לשמור על העדר מפני האנטיוכוסים למיניהם והכמרים הרפורמים שצריכים (בפקודה) להוריד את הכיפה.
    הכיפה והיהדות הם שלנו!
    אנחנו מושלמים!
    לנו אף אחד לא יגיד איך להיות יהודי.
    אם החילונים וה׳מיזרוחניקים׳ להם אנו בזים משחר ילדותנו, לא יעזרו לנו לצאת מה…(תשלימו איך שבראש שלכם) שבו אנחנו הכנסנו את עצמינו, אנחנו אבודים.
    ודי כבר לפנטז על הנהגה ראויה (אני לא מדבר על העסקנים הצורחים במליאה עם אצבע מאשימה תמיד לכיוון של האחר), אין הנהגה. תפנימו. מתי שמעתם רב, סליחה הגאון הרב (אצלינו כולם גאונים, מה לא ידעתם? מתי שמעתם על הגאון הפרופסור שהמציא תרופה? אצלינו כל ילד אם רק היה רוצה היה ממציא כל יום תרופה עם הראש מלא הוויות דרבא), מתי שמעתם איזה אחד דופק על הסטנדר וזועק על הבעיות האמיתיות שלנו?
    טלפון כשר, שמה הם תקועים, בפנטזיות על קהילה שנשארה בימי הביניים.

  • כל כך הרבה כישרון התבזבז על לכתוב כל כך הרבה בלי לומר כלום

  • השאלה של ההתעלמות מההנהגה בהחלט מהדהדת, וכבר ראיתי שציטטו בשם חלקה, שלמיחש להלבנת פנים מיבעי, אבל כנראה שזה הרבה יותר עמוק, ומורכב מעוד כמה רבדים שגם שם יש מוגלה, ויש לחפשם.

    בהחלט נראה ש"איתרגו" את ולדר, ומסתבר שהוא שלט ב"שופר המרכזי" היטב, ובאמת, כדברי מסקנת הכותב, הסירחון האחרון כל כך חזק שיתכן שיפגע מעמדו וקול השופר יחלש.

    עדיין יש התבונניות מקרו שחייבים לקחת בחשבון, ואי אפשר לומר שהם לא חלק מהתופעה, ואני מתכוון
    לטיפול המערכתי בתחום, שהתבוננות בעניין מעלה ש יש כאן במערכת חוסרים רבים והמון בעיות, ביחס לתפקודם של מערכות אחרות.
    הדבר "צריך עיון" (ואני מניח שתעסקו בזה פה), וברור שהוא מורכב מדי לתגובה למאמר, אבל אולי יהיה כאן פתח או 2 לאחרים.

    אני בא לטעון כאן על 2 גורמים בולטים:
    שבשם החשש מהתעסקות בנושאי צניעות
    וגם בגלל חוסר של אנשי מקצוע ברמת מקבלי ההחלטות במגזר, הטיפול בעניינים אלה הוא לכל היותר מקומי כמדיניות !!
    "מטפלים ומסמנים ווי", אין מי שלוקח אחריות בעניין, כך שהעבריינים ברוב המקרים "מסתדרים" וממשיכים באין מפריע (כשעל פניו העניין טופל), אי אפשר להתעלם מבעיות אלו, שמובילות לחוסר טיפול מערכתי והם צריכים העמקה להבנת שורשם.

    אין ספק שהעניין דורש מאמר או יותר, ואין זה המקום, אבל מפאת החשיבות אעלה כאן כיוון חשיבה.
    אני טענתי על 2 רעות חולות:
    הראשונה, שבשם החשש לעסוק בפרהסיה בנושאי צניעות העניין במקרה הטוב מקומי, והשניה, חוסר לוקחי אחריות מקצועיים בתפקידי מקבלי ההחלטות .
    אחד הדברים הבולטים במגזר היא הפרקטיות כשמטפלים בדברים, אבל שונה הדבר כשיש צורך בשינוי משמעותי במדיניות (כמו כאן ביחס לנושאי צניעות בפרהסיה), וכנראה, לפחות כרגע, עד שמהשטח (הורים, מחנכים/ות, יועצים וכד') זועקים מרה, הפרגמטיות שלנו נעלמת כמעט לגמרי. התופעה בולטת בכמה מקרים ויש להאריך הרבה.
    בנוסף, בולט מאוד שנושאי המשרה שלוקחים אחריות בענייני הציבור הם לא אנשי מקצוע לא בקביעת מדיניות ולא בתחומים עליהם הם אמונים.
    גם כאן אפשר לומר בצורה די בוטה שהשיקולים עד לא מזמן, למנות את אנשי המפתח היו במקרה הטוב לדאוג לפרנסת יהודי, ובמקרה ההרבה פחות טוב שכר על נאמנות, ודי לחכימא. ב"ה, שהשטח כבר התחיל להתעורר והקים זעקה ויש תזוזה חיובית בעניין,
    המצפה לישועה.
    ז.מו.

  • לא יהיה לזה שום סוף, בוודאי לא כתוצאה מאיזושהי התעוררות מהכיוון שלנו החרדים.
    הרי אנחנו מסוגלים לייצר בממוצע עשרה ילדים במשפחה (בערך כמו בניגריה ואנחנו מתגאים גם בזה) ולא להכין אותם לחיים נורמאליים, וללמד אותם מקצוע מכובד, פשוט כלום.
    וככה כל ילד חרדי, מה שלא יהיה, נשלח לישיבה להתבטל, סליחה ללמוד גמרא (אפילו בזה אנחנו לא מסוגלים להודות בטירוף הזה, כאילו שמחר כל הצרפתים יחליטו שכל הילדים שלהם ילמדו טיבטית במשך כל חייהם, והם יתגאו בזה). הרי אם היינו מסוגלים להביט במראה היינו צועקים ׳עצור׳, לפחות כל אלו שהיו בישיבה והתבטלו, למה אתה עושה את זה לילד שלך?!? למה אתה שורף לו את החיים?!?
    מבין כל השבטים רק אחד ישב ולמד (גם הוא כנראה עבד אבל מה זה חשוב), אבל אנחנו יותר טובים מהחפץ חיים, אנחנו נשלח את כולם לפס יצור שממנו הם כבר יצאו שטופי מוח לשארית חייהם.

    • לאדון ישראל מאיר, ההתקפה צריכה להיות מכיוון שונה לגמרי איני חולק על העובדות, בנוגע להביא ילדים זה עניין של חובה הלכתית למי שיכול ולפעמים יש איסור להביא ילדים, אבל בכל מקרה זה לא ספורט להתגאות בו, ועכשיו בנוגע למי שמתבטל בישיבה, זה לשון הגמרא תענית ח' ע"א, רבא אמר אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים שנאמר והוא לא פנים קלקל, בעברית פשוטה כי לא הלהיבו אותו והמחישו לו את הכיף שבלימוד תורה, במקום לבקר את זה אתה רוצה ח"ו להוציא אותו מהלימוד, והאפיקורסות הזאת להשוות לימוד תורה לטבטונית אין מקומה באתר חרדי

  • אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה. ניתן לקרוא על תולדות הרבנות ולגלות שדבר לא התחדש.

    ואם כבר עושים בדק בית מעמיק, אז צריך לחקור את שורשי ההשקפה ולהתמודד עם ראשוניה, כלומר החזון איש, הרב מבריסק והרב שך. אחרת, נישאר באותו מקום.

    • בשורה התחתונה, אפשר לקצר הליכים ולומר דבר אחד ששמעתי מאדם גדול מאוד מהדור הקודם שאמר חד משמעית, כדי לדעת הלכות שקיימות לפי סדר היום צריך לדעת אורח חיים, הלכות שלא לפי סדר היום צריך לדעת יורה דעה בין איש לאשתו צריך לדעת אבן העזר ובין אדם לחבירו צריך לדעת חושן משפט, אבל בשאלות העולות על הפרק צריך לדעת כל ארבעת חלקי שולחן ערוך לא גרעפסים של כל איזה גודול שיודע אמנם לומר שיעורים מבריקים בישיבה אבל מעולם לא ראה יורה דעה מעבר לכריכה

  • לוי במאמרו זה, כמו בעוד מאמרים המתפרסמים בבמה זאת,
    מזכיר לי את זעקות השמאל הקבועות (עד להחלפת הממשל) על 'קץ הדמוקרטיה'.

    לא, לא הגיע סוף עידן ההשקפה, (כמו שהקורונה ש'מוטטה את עולם הישיבות והאמון ברבנים' היה פייק) ועם כל הרצון להיות איש העולם הגדול שחוזה תהליכים, בסוף ההסתכלות היא דרך פריזמה צרה של איך רוצים שהעולם יתנהל, ולא כפי שהוא,
    ישנם אנשים רבים וחכמים בציבור החרדי, שסומכים על הממסד ולא מתוך בורות וטמטום, אם כאן רואים בהם כנבערים זה לא משנה את המציאות,
    אגב, האנשים האלו לא מגיבים לטענות המועלות נגדם לא רק מחוסר יכולת טכנית, זה פשוט לא מ ע נ י י ן אותם.

    היו שלום.

  • אולי אפשר להרגע עם שצף התגובות של המתקרא חמודי.
    בבקשה ממך, הפנמנו שיש לך מה להגיד על כל פיפס, אבל תן לנו קצת חמצן.
    תודה והגיטע וואך

    • גם אני מצטרף לבקשה הנ"ל

    • בקיצור צפון קוריאה זה כאן

    • צפון קוריאה זה כשרק לאחד יש מה להגיד ויש לו תמיד את המילה האחרונה.
      בפורומים כאלו משתדלים לגוון.
      על החתום דרום קוריאני

  • קצת יותר דרך ארץ לגדולי ישראל תיזהרו לכם

    • האיומים הילדותיים האלו (היזהרו בגחלתן…) עובדים על שטופי מוח.
      במה הם גדולי ישראל בדיוק ?!?
      תפתחי את הפרשה ותסתכלי במה משה רבינו היה גדול.
      הוא היה גדול בזה שהלך והציל את המוכה (זה שהרביצו לו), הוא לא הלך לעשות הספדים חוצבי להבות על ידידו מהמפלגה הנכונה ומהעיתון הנכון.
      מתי הגדולים שלך התייצבו לצד ילד או ילדה כנגד אלו שפגעו בהם ? מתי ?!?

  • אם באמת מעניין אותך לדעת מה זה עידן ההשקפה ולמה הוא פסול עיין היטב בגיליונות כפר חב"ד של שנות המ"ם
    כן כן אותה "כת הכי קרובה ליהדות" כפי שכינה אותה בזלזול ראש ישיבת פונוביז לשעבר היתה הראשונה לזהות את פסלות השיטה אותה הנחיל אותו ראש ישיבה ולהתריע מפניה. זה בדיוק מה שהרגיז אותו כל כך ולא נחה דעתו עד סוף ימיו

  • קראתי את המאמר קראתי את התגובות : ההנהגה אשמה. העסקנים אשמים. המפלגה אשמה וגם העיתון. גם אשמים המזרוחניקים ובית הדין שלהם. החילונים כמובן אשמים והציבור שחולה הוא גם אשם. הלשון הרע. החוסר כבוד לגדולי ישראל. וכך ממשיכה רשימת האשמים עוד ועוד בלי סוף ולי חסר משהו.. חסר לי מאוד בתוך כל התגובות שלכם חשבון נפש של האנשים (כן כן של הגברים – רק הגברים) איפה אתם בתוך המשוואה למה יש מקרבכם כל כך הרבה פוגעים?? למה אתם האנשים שהכח בידיים שלכם בהנהגה בכל הרבדים של החיים לא עושים את תפקידכם נאמנה להגן על הילדים והילדות? תתבוננו פנימה. בלי פחד. רק משם יצמח השינוי.

    • קצת פרופורציה..
      ממש לא במקום ההאשמה כלפי כל הגברים !! זה נכון שבעיקר גברים פוגעים אך זה אחוז קטן, ואין מקום להאשים את כל הגברים.. אפשר גם להרחיב את המכנה המשותף ולהאשים את כל משפחת היונקים, אבל כאמור, פרופורציות..
      כנר שבדיוק מסיבות אלו פעם אחרי פעם הפמיניסטיות מוצאות עצמן לבד במאבק..

  • זה הזמן לערוך כאן סקר בין הקוראים והמגיבים :
    מה זה "תורה" ?
    [מבוקשת הגדרה ברורה של לא יותר ממשפט אחד ורצוי שיהיה קצר ככל האפשר – כלומר "הגדרה מילונאית\לקסיקונית"]

    והנה לכם פתח כחודו של מחט :

    דרש רבי יהודה ברבי אלעאי : מאי דכתיב (ישעיהו סו, ה) : "שִׁמְעוּ דְּבַר יְהוָה הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד יְהוָה וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם וְהֵם יֵבֹשׁוּ. ?
    הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ – אלו תלמידי חכמים.
    [אמרו] אֲחֵיכֶם – אלו בעלי מקרא.
    שֹׂנְאֵיכֶם – אלו בעלי משנה.
    מְנַדֵּיכֶם – אלו עמי הארץ.
    שמא תאמר : "פסק סברם ובטל סיכוים" תלמוד לומר : וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם.
    שמא תאמר: "ישראל יבושו" תלמוד לומר : וְהֵם יֵבֹשׁוּ – נכרים יבושו, וישראל ישמחו.
    פרש"י :
    אלו ת"ח – ששימשו חכמים הרבה ללמדם טעמי משנתם זה בזו וזה בזו שאין הכל בקיאין בשוין:
    שנאיכם אלו בעלי משנה – ששונאין בעלי גמרא לפי שבעלי גמרא אומרים על בעלי משנה שהן מבלי עולם כדאמרינן במסכת סוטה (דף כב.) התנאים מבלי עולם שמורים הלכה מתוך משנתם:
    מנדיכם אלו ע"ה – שת"ח שנואין ומתועבין להן כנדה:
    שמא תאמר אבד סברם – של אלו. שהרי כתיב למען שמי יכבד ה' דמשמע שהם אומרים אבל אין הדבר כן:
    ת"ל ונראה בשמחתכם – ולא נאמר ואראה בשמחתכם כך אמר הנביא : אני ואחיכם שונאיכם ומנדיכם כולנו נראה בשמחתכם:
    והם יבושו – אותם שהם עובדי כוכבים שאינם ממנו ואינן נקראין על שם ישראל יבושו וישראל ישמחו:
    אתמר : קרא ושנה ולא שימש ת"ח
    ר' אלעזר אומר – הרי זה עם הארץ
    ר' שמואל בר נחמני אמר – הרי זה בור
    ר' ינאי אומר – הרי זה כותי
    רב אחא בר יעקב אומר – הרי זה מגוש
    אמר רב נחמן בר יצחק – מסתברא כרב אחא בר יעקב דאמרי אינשי רטין מגושא ולא ידע מאי אמר תני תנא ולא ידע מאי אמר
    … אחרים אומרים : אפילו קורא ושונה ולא שימש ת"ח זהו ע"ה. קרא ולא שנה הרי זה בור. לא קרא ולא שנה עליו הכתוב אומר (ירמיהו לא, כז) וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה:
    פרש"י :
    שקרא – מקרא:
    ושנה – משנה:
    ולא שימש תלמידי חכמים – ללמוד סברת הגמרא בטעמי המשנה מה הם. רשע הוא ! שאין תורתו על בורייה. ואין ללמוד הימנו. שע"י הטעמים יש חילוק באיסור והיתר ובדיני ממונות לזכות ולחייב ובטהרות לטמא ולטהר כדאמר בכמה דוכתי מ"ט אמר מר הכי ומר הכי ואמר מאי בינייהו איכא בינייהו כך וכך. וערום הוא ! שהשומע את קולו שונה משניותיו כסבור הוא שבקי בטעמיהם ונוהגין בו כבוד כתלמידי חכמים:
    ה"ז ע"ה – שחשוד על המעשרות ועל הטהרות:
    בור – גרוע מעם הארץ:
    כותי – ואסור לאכול פיתו ויינו דכיון שלא שימש חכמים אינו מקפיד על דברי חכמים לדעתם ולא שנה אלא להראות עצמו כת"ח:
    מגוש – מכשף האוחז את העינים וגונב את הלבבות ואף זה כן:
    רטין – תרגום חובר חבר (דברים יח) הוא מגוש לוחש המכשף את לחשיו ואינו מבין מה הם ומה פירושם אלא כך מעשיהם שהמכשפות בא ע"י אותם הלחשים:
    תני תנא – ואף זה תנא שלא שימש בתלמוד שונה משנתו ואינו יודע מה היא:

  • This entire dialogue is embarrassing. The author uses the Walder tragedy merely as an opportunity to highlight his own
    political peeve. I guess the dominance of Yated Neeman disturbs
    him. Yes it may well be that the people involved, as in every organization are overly concerned with their own promotion.

  • אבל להגיע משם ולהאשים כל ציבור החדדי כאילו הם חולים זה רחוק מדי. בבקשה, אל תשתמש בחורבן וולדר ככלי לחפור בו את שדה המוקשים שלך.

  • על שלושה פשעי המנהיגים החרדים ועל ארבעה לא אשיבנו.
    על הרוגי הזלזול בקורונה
    על הרוגי מירון
    על (הכמעט) הרוגים והנפגעים והנפגעות מולדר.
    בכולם הם כשלו לראות להבין לחקור לתקן ולהציל
    והחברה החרדית בטוחה שבנאות דשא מרבצין וגם אם ילכו בגיא צלמוות אין להם לירוא רע כי המנהיגים עימדם.
    אז אולי צריך לפעול כמו עם ישראל לאחר המלכת רחבעם וסירובו לבקשתם להקל מעליהם ואמרו זה לזה איש לאהלך ישראל . אם המנהיג אינו ממלא את תפקידו יש מה לעשות …

  • התוודעתי לאתר הזה, לצערי, מה מטרתו? להריק אל המקלדת את כל התסכולים שמתקשרים לנושא דת או מגזר או בעיקר לחברה החרדית? כי גם הכותבים וגם המגיבים, בקיצור – כל מי שבאתר, כולם בצד המתלוננים, שגורמים לעצמם עוד ועוד בלבול ותסכול, בעוד אלו, שהרבה מהתסכול מופנה כלפיהם, אינם צופים פה, וממלא תגובתם חסרה. וכך נוצר מצב לא הגון, בהצגת רק צד אחד.

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל