רבות מבוגרות כיתה י"ב בתיכונים החרדיים תתחלנה בקרוב את לימודיהן ב"סמינר למורות", כלומר במוסד להכשרת מתכנתות צעירות. זאת לאחר התחבטות עמוקה בין מסלול הנדסאות תוכנה ברמת אולטרא קוד למסלול הנדסאות תוכנה ברמת אקסטרא קוד.
קשה להבין איך התחום הריאלי והטכנולוגי הזה, שבכל מקום אחר בעולם סובל מנחיתות נשית מובהקת, הפך להיות המסלול של כמעט כל אשה שניה בחברה החרדית
בנות בעלות נטיה הומנית או בנות שחלמו בסתר לבן על עבודה טיפולית, או סתם בנות שפחות מתחברות לתחום הטכנולוגי יכבשו את מאווייהן הכמוסים ויתיישרו אל המסלול הכמעט יחידי. הן הרי רוצות לסיים סמינר בשם טוב ולזכות לשידוך ראוי ומכובד. אפשרויות ריאליות אחרות לא ממש מונחות לפניהן.
מקצועות הטכנולוגיה למיניהם הם אומנות נקיה המפרנסת את בעליה בכבוד. אני עצמי עוסקת בתחום מתוך שביעות רצון ובחירה מושכלת (בזמני הבחירה במסלול הנדסאים היתה לחלוטין לא טבעית ומאד שונה וייחודית). אולם קשה להבין איך התחום הריאלי והטכנולוגי הזה, שבכל מקום אחר בעולם סובל מנחיתות נשית מובהקת, הפך להיות המסלול של כמעט כל אשה שניה בחברה החרדית.
בשורות להלן אבקש להצביע על הבעיתיות בתופעה זו. אין רע בכך שנשים חרדיות יבחרו מקצוע מכניס, אך כמו בכל דבר טוב – לא נכון להגזים בו. להתרשמותי, אנחנו בהחלט מגזימים.
מה משנה המקצוע?
בחירת מקצוע אינה עניין גדול בחינוך שלנו. בחינוך החילוני בן זמננו, לשאלה "מה תעשה כשתהיה גדול?" חשיבות כמעט מקודשת. קורות החיים המקצועיים של האדם עונים על שאלת ה"מי אתה?". הם המימוש העצמי שלו. בחינוך שלנו לעומת זאת, הפרמטר המרכזי לבחירת מקצוע הוא ההכנסה שהוא יספק, ובוודאי אצל נשות אברכים, שהסיבה הרשמית ליציאתן לשוק העבודה היא "לפרנס בית של תורה". ההתאמה והנטיה האישית הן מוֹתרות במקרה הטוב או "רדיפת קריירה" פסולה במקרה הפחות טוב.
ואכן, יש בכך מידה לא מבוטלת של היגיון. בנות חרדיות מקבלות את הסיפוק שלהן מכך שהן מגדלות משפחה לתפארת ולא מהגשמה עצמית בעבודה. ומה אפשר לומר – טיפוח משפחה הוא משימה מספקת הרבה יותר מעבודה משרדית, מעניינת ככל שתהא. מרבית העובדים הבונים על מימוש עצמי בעבודה המשרדית שלהם מגלים מהר מאד כי המשרות המקצועיות בשוק התעסוקה אינן מעוצבות כדי לטפח את תחושת הסיפוק שלהם. דרישות המשרה נקבעות לפי אילוצים חסרי רחמים של ביקוש והצע ולא לפי נטיות הנפש של העובדים.
נראה שבלי להתכוון, המטוטלת אצלנו נוטה היום בחריפות לכיוון הקיצוני המנוגד – בחירה אוטומטית במסלול מקצועי אחיד, ללא התבוננות בנתונים האישיים של הבחורה, בנטיות, בכישורים ובאופי. קיצוניות זו עלולה לגרום לנשים רבות לשלם מחיר משמעותי
יתרה מזו, בחירה במקצוע משיקולים של הגשמה עצמית אינה טובה גם לשוק התעסוקה. בחירה מקצועית כפונקציה של הכנסה ונוחות מייצרת יציבות תעסוקתית גבוהה. אחת הסיבות לכך שענף ההייטק בימינו תזזיתי כל כך – עובדים אינם מתמידים במקום עבודה אחד יותר משנים ספורות – היא שבני דורנו רדופים כל הזמן אחר משרת החלומות שבה יזכו "להגשים את עצמם". נשים חרדיות לעומת זאת נוטות שלא להחליף עבודה כל שני וחמישי. אולי משום שאינן תרות כל העת אחר הסיפוק, ואחר "האתגר המקצועי" הבא שיעניק להן את תחושת המימוש המיוחלת.
אולם כמו בהרבה מאוד דברים אחרים בחיים, גם כאן נדרש איזון. נראה שבלי להתכוון, המטוטלת אצלנו נוטה היום בחריפות לכיוון הקיצוני המנוגד – בחירה אוטומטית במסלול מקצועי אחיד, ללא התבוננות בנתונים האישיים של הבחורה, בנטיות, בכישורים ובאופי. קיצוניות זו עלולה לגרום לנשים רבות לשלם מחיר משמעותי.
גם אם איננו מאמצים את התפיסה המערבית של משלח היד כמסלול מימוש עצמי, עלינו לתת משקל לנטיה האישית בבחירת המקצוע. כפי שכותב רבנו בחיי בלשונו הציורית בספר "חובות הלבבות":
ולכל אדם יש חפץ במלאכה או סחורה מבלתי זולתה כבר הטביע האל לה בטבעו אהבה וחבה וכן בשאר החיים כמו שהטביע בטבע החתול צידת העכברים ובטבע הנץ צידת מה שראוי לו מן העוף ובטבע האיל צידת הנחשים… ועל הדמיון הזה תמצא מדות בני אדם וגופותם מוכנות לסחורות ולמלאכות. ומי שמוצא במדותיו וטבעו כסף אל מלאכה מהמלאכות ויהיה גופו ראוי לה ויוכל לסבל את טרחה יחזר עליה וישים אותה סבה להבאת מזונו ויסבל מתקה ומרירותה. (חובות הלבבות, שער הבטחון ג)
אשה שבחרה במקצוע שפחות מתאים לכישוריה תחווה בכל יום מחדש שעות רבות של תסכול, שעמום, חוסר הצלחה וחוסר סיפוק. המטרה של בית של תורה בריא ושלם עשויה להתערער אם אותה אשה קמה בכל בוקר לעבודה שאינה מתאימה לה.
אין לי נתונים ומחקרי עומק על התופעה, אבל בתור מי שעובדת בתחום, שמעתי לא אשה אחת ולא שתיים שהעיסוק הטכנולוגי ממלא אותן תסכול. הן נאלצות להמשיך לשבת בכלוב הזהב שבחרו להן במשך שמונה או תשע שעות בכל יום.
אשה שבחרה במקצוע שפחות מתאים לכישוריה תחווה בכל יום מחדש שעות רבות של תסכול, שעמום, חוסר הצלחה וחוסר סיפוק. המטרה של בית של תורה בריא ושלם עשויה להתערער אם אותה אשה קמה בכל בוקר לעבודה שאינה מתאימה לה
אין ספק, התופעה אינה ייחודית למגזר שלנו. חברות ההייטק שואבות אליהן מבקשי עבודה רבים בגלל השכר הגבוה המאפיין את הענף. אולם ממדי התופעה בקרב נשים חרדיות הם קיצוניים. ככל שחולפות השנים, סמינרים למורות הפכו להיות סמינרים למתכנתות. והשאלה "מה את לומדת?" נעשתה כמעט מיותרת.
העובדה שכמעט כל בוגרת שניה של סמינר חרדי סיימה לימודי הנדסאות תוכנה, תחום שבכל העולם סובל מנחיתות נשית מובהקת, גורמת לי לתהות עוד יותר לגבי הבחירה האוטומטית הזו. פמיניסטיות מסוימות יטענו אולי שמיעוט הנשים בתחומים הריאליים נובע מ"הסללה" – הכוונה של החברה שאינה קשורה לנטיות נפש נשיות. אולם בתור מי שאינה מאמצת הסתכלות פמיניסטית אוטומטית, אני מניחה שלצד האקלים החברתי יש בפערים אלו אי אלו שורשים אמתיים של נטיה מולדת. כמו שאינני בטוחה שרוב נהגי אוטובוס וקבלני בניה הם גברים רק בגלל הבניה חברתית, כך גם בתחומים מקצועיים יוקרתיים יותר. משום כך, כשנשים חרדיות פונות באופן אוטומטי לתחום ריאלי־טכנולוגי בממדים חריגים כאלו, ולא בגלל תנועה חברתית פמיניסטית חריגה, מתעוררת בתוכי תהייה לגבי שביעות הרצון של נשים אלו מבחירתן זו, וצורך לבדוק אם אין כאן לחץ חברתי מוגזם.
לא מחשבים – לא ניגשים
אז מדוע שבת סמינר צעירה ללא כל התאמה למקצוע טכנולוגי תבחר דוקא בהנדסת תוכנה? התשובה לכך במילה אחת היא "שידוכים".
כל אמא ובת יודעות היטב שכדי לקבל שידוך ראוי, או אם נהיה קצת יותר בוטים, כדי שמישהו יסתכל עליהן בכלל, חובה להגיע עם תעודת מהנדסת תוכנה ביד
כל אמא ובת יודעות היטב שכדי לקבל שידוך ראוי, או אם נהיה קצת יותר בוטים, כדי שמישהו יסתכל עליהן בכלל, חובה להגיע עם תעודת מהנדסת תוכנה ביד. ה"מתכנתת" של היום היא ה"דירה" של אז. בעבר, כדי לקבל שידוך ראוי, הורי הכלה היו צריכים לקנות דירה לחתן החשוב. כיום מחירי הדירות קצת עלו, אז במקום דירה הבת צריכה להתחייב למשכנתא. ואיך אפשר לשלם משכנתא אם את לא מתכנתת?
מעל לכל שיקול ענייני עומד שוט השידוכים המאיים. השידוכים הם הצינור המרכזי, כמו בכל תופעה חברתית אחרת במגזר, שאליו מתנקזים שיקולי יוקרה ומעמד. שם נרמסים בקור רוח שיקולי כדאיות מושכלים בשל סיכויי ההשתדכות.
השידוכים הם רק הטריגר. הם עושים את התואר "מתכנתת" בחברה שלנו לשווה ערך לתואר "בת אנוש ראויה". ומכאן גם ילדות צעירות נתקפות חרדה ממשית אם קיבלו במבחן במתמטיקה ציון שאינו משביע רצון. הן עלולות חלילה לרדת הקבצה, וכך לא תוכלנה להתקבל בבוא היום למסלול הנדסת תוכנה.
עוד ועוד בנות בשידוכים נדחות משום שלא למדו את המסלול הנכון. יותר ויותר בנות צעירות נכנסות ללחץ בניסיון נואש לרוץ במסלול המוכתב. לא מעט נשים קמות בכל בוקר לעבודה מייגעת של שמונה ותשע שעות שאינה מעניקה להן עניין, סיפוק והצלחה
אל תסמכו עלי. מוזמנים לשוחח עם אמהות לבנות בשכבות הגבוהות של בתי ספר היסודיים ובשכבות הנמוכות בתיכוני בית יעקב. תשמעו מהן כמה מתח ולחץ יש סביב לימודי המתמטיקה והאנגלית והשיבוץ להקבצות הגבוהות. כמה בנות נשלחות לשיעורים פרטיים אינטנסיביים כדי לשרוד בהקבצות הללו, והמטרה העומדת מול העיניים אינה סתם הצטיינות אלא השתלבות במסלולי התכנות השונים. חברה סיפרה לי השבוע שהבת שלה בכיתה ז' במתח גדול בשל האפשרות שתרד הקבצה במתמטיקה. הילדה המודאגת והלחוצה טענה: "אם אני ארד הקבצה, אני לא אתקבל להנדסאים ולא יהיה לי שידוך!" מסלול האימה הזה אינו פרי מוחה הקודח.
איני חושבת שאני מחדשת כאן משהו. אני רק מבקשת להפנות זרקור לתופעה התופחת לממדים מבהילים. עוד ועוד בנות בשידוכים נדחות משום שלא למדו את המסלול הנכון. יותר ויותר בנות צעירות נכנסות ללחץ בניסיון נואש לרוץ במסלול המוכתב. לא מעט נשים קמות כל בוקר לעבודה מייגעת של שמונה ותשע שעות שאינה מעניקה להן עניין, סיפוק והצלחה.
נשים חרדיות רבות יכולות להשתלב בתפקידים מגוונים ולתרום רבות בשלל תחומים. אין כל הצדקה לכך שכולם ירדפו בהיסטריה אחרי מסלול המתאים מטבעו לחתך צר של אוכלוסיה.
האחריות מוטלת עלינו
כמו הרבה בעיות חברתיות בקהילה שלנו, קל להאשים את המערכת – את מנהלי הסמינרים שאינם פותחים די מסלולים, את ראשי הישיבה המעודדים את תלמידיהם להציב דרישות כספיות גבוהות. אולם הבעיה היא שלנו. הנהירה הגורפת לתחום מתחילה מתוככי הקהילה, וכמו כל תופעה חברתית עמוקה, מוסדות הלימוד הם רק נותנים לה את החותמת המעשית.
הציבור החרדי ידוע בבחירותיו המתעלות מעל שיקולים מצומצמים של ריפוד חשבון הבנק. עלינו לערוך אפוא חשבון נפש, איך דוקא אצלנו נוצרת אווירה הדוחקת בילדות קטנות להצטיין ולהתאים למסלול כמעט יחיד – מסלול נוצץ כלכלית
ממדי התופעה אינם יכולים להותיר אותנו אדישים. אם כל אחד ואחד יעצור לפני שהוא מדרבן מישהי בסביבתו לבחור דוקא במסלול הזה, למרות מורת רוחה הגלויה, אם ועדי הורים וצוותי הוראה והנהלה ישבו על המדוכה ברצון אמתי וכן לייצר אופציות תעסוקתיות מפרנסות נוספות בתוך הסמינרים, אם כל אמא לבן בשידוכים תעצור שניה לפני שהיא פוסלת מועמדת בשידוכים בגלל משלח ידה – נוכל לייצר מרחב בחירה מאפשר ומגוון קצת יותר.
אם תתעורר דרישה ציבורית משמעותית לכך, מהר מאד הסמינרים עצמם ידאגו לשכלל ולהרחיב את ההצע המקצועי של ההכשרות. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא תחום הנדסת התוכנה עצמו. ההתפתחות שלו היא תוצאה של לחץ ציבורי על הסמינרים, שרצו דוקא להשאיר את מתכונת הסמינר למורות.
הציבור החרדי ידוע בבחירותיו המתעלות מעל שיקולים מצומצמים של ריפוד חשבון הבנק. עלינו לערוך אפוא חשבון נפש, איך דוקא אצלנו נוצרת אווירה הדוחקת בילדות קטנות להצטיין ולהתאים למסלול כמעט יחיד – מסלול נוצץ כלכלית. מגיע לנו יותר מזה.
Photo by Markus Spiske on Unsplash
ואני תוהה אם העובדה שאת מבנה הטור הזה אפשר להעתיק לעוד נושאים, אומרת משהו אחר:
חוסר ההתאמה של הבנות (או הבנים) למערכת, שוט השידוכים, ההבנה שזו דרישה שמועצמת מהשטח ולא רק מונחתת מלמעלה, ועוד ועוד – כל זה חוזר כל כך הרבה פעמים בטורים שונים בנושאים שונים.
האם זו טעות ברת תיקון או מחיר טבעי של המסלול הקהילתי?
האם יש דרך לשהוריד את הדרקון ולשמור על החבית, לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה?
לאור נושא הטור, אם אותן בעיות עולות בכל מיני הקשרים שוב ושוב – אולי צריך לשאול את עצמנו אם מדובר בבאג או בפיצ'ר.
ההסבר פשוט ביותר וידוע לכולם:
1. אין אפשרות לבחור ישיבה לפרנס את משפחתו, והעול נופל על כתפי האשה.
2. האפשרות הכמעט יחידה לפרנס משפחה בכבוד ממשכורת אחת היא מתכנות.
מסקנה: הבחור מעוניין אך ורק במתכנתת.
זו משוואה פשוטה. הדרך היחידה לשנות את המשוואה היא לוותר על אחד מהנתונים הנ״ל.
נכון,
מאוד יפה לדבר על שינוי
אבל צריך להבין את משמעות השינוי
מי שהעמיד את כל הדת על לימוד התורה, ללא שום התחשבות במאומה קבל את התוצאה האוטמאטית, הנשים הן כספומט. ויש עוד תוצאות (נטיה לשקרים בהינתן מצב כלכלי קשה ואין אופק, פרימיטיביות ציבורית, ועוד) והאירוני הוא שגם תורה לא קבלנו במנות גדושות.
היות ולמעשה האישה היא החותמת על הכתובה ("אני אזון ואפרנס את בעלי הת"ח האמיתי, או הבטלן הפתולוגי, או עקר-הבית האומלל, או העובד בחלטורות המתוסכל"), על-אף מה שמקריא רב מכובד מתחת לחופה – אין ברירה לנשים, אלא לחפש משרה ששכרה בצידה.
השקפה מעוותת גוררת מציאות מעוותת!
מגוחך ועצוב, שבנות נלחצות להצטיין במתימטיקה ובאנגלית (למען "עתיד מזהיר" של תכנתת מפרנסת), בעוד שבנים אינם נוגעים כמעט בלימודים אלה, על-אף שאפילו משגיח כשרות נזקק לאנגלית, ואפילו מגיד-שיעור (שלא להזכיר מורה או רו"ח) נזקק למתימטיקה.
רק בישראל בחורי ישיבה מעזים לא לעבוד וגם להעביד את אשת החיל שלהם שתהיה מפרנסת, מבשלת, מכבסת ומנקה ועוד אמא מרובת ילדים.
הגיע הזמן להפסיק את הניצול הזה ולהחזיר לגבר את מחויבותו וחובתו לפרנס את הבית שלו.
אם אין לחם אין תורה!
אף אחד לא מעביד אף אחת.
אין כמעט בנות שמוכנות לגשת לשידוך של בחור שלומד לימודים אקדמיים.
הבנות, רובן ככולן מעוניינות בבחורים שמתעתדים לשבת וללמוד יום שלם, ושהן תפרנסנה.
אין ספק שצורת חיים כזאת היא לא פשוטה, ובכל זאת רוב הבנות לא מוותרות עליה.
שטויות והבלים
עוד כמה שנים
תבוא הבינה המלאכותית ותעשה את כל העבודה של המתכנתות (כבר היום היאא עושה הרבה)
בחור שיש לו שכל בקודקוד,שלא יקח מתכנתת
כמה תוכנות אפשר להמציא? כבר היום תלמידות שמחפשו, אלגוריתם מורכב לפרויקט גמר
שוברות את הראש מאיפה להשידג ובסוף בונות פיצר על משהו קים
אז מה ישאר?הגנת סיבבר ובודקות תוכנה,כמה יצטרכו לא הרבה,
אני יודעת שמפתחים עכשיו סטארטאפ שיחליף בהרבה את מקומן של הבודקות תוכנה!
כמו במצרים,כך גם היום.נשים עבדו בעבודות של גברים ולהיפך.שאלוקים יגאל אותנו מהשעיבוד הנורא ואיום הזה
הפיתרון הוא לא לשבת על המדוכה ולחשוב מה לעשות.הדרך היחידה היא שבשאר המקצועות המשכורות יעלו.אם זה המשכורת הכי גבוהה אז ברור שאנשים ירצו ללמוד את המקצוע הזה לא??
אגב,הציבור החרדי הולך לחטוף מזה עוד עשור מכה קשה(כנראה..) .הכמות המטורפת של העובדים בהייטק נתקלת באיום ענק של הבינה המלאכותית.זה לא נבואת זעם שלי או משהו אלא דברים שאנשים שעובדים בתחום מספרים.אם פעם לקח כמה שבועות לפתור בעיה היום בשעות בודדות הבינה מלאכותית פותרת.מה שמייתר הרבה עובדים.
אף פעם לא היה טוב לשים את הביצים בסל אחד
השיחה לא צריכה להיות על ״מתכנתת כן או לא״ אלא על כמה הסטיגמה של ״תורתו אומנותו״ הורסת את האישה, המשפחה והמדינה.
ברור שהמדינה לא יכולה להיבנות מעבודת אישה שהיא גם מפרנסת יחידה וגם אמא במשרה מלאה. גם אם היא מרוויחה יפה, היא איננה משלמת מספיק מיסים כדי לתרום לתחזוקת ופיתוח מוסדות המדינה.
החברה החרדית מרוכזת עדיין בעולמה הצר ורואה במדינה גוף חיצוני זר, כביכול החרדים חיים בגיטו בחו״ל ולא במדינה משלהם שקיומה וחוסנה הגשמי מוטל על כתפיהם.
״אהב את המלאאכה״ מופנה לבחורים, לא רק לנשים.
הבינה המלאכותית הולכת לייתר שלושים אחוז מהמשרות לפי נתוני הOECD כשכותבי הקוד יהיו מהראשונים להיפגע ובפרט בחורות הסמינר שרמת הקוד שלהם לא הכי גבוה בעולם [לא באשמתם אלא בגלל רמת הלימודים והשילוב של עבודה בית]
אין עתיד לרוב המתכנתות החרדיות
היה שנתיים של גיוסים חסרי פרופורציה בשוק הישראלי אבל החגיגה נגמרה
ולכן, כל בחור ישישבה שיש לו שכל לא ייקח מתכנתת
זה חסר סיכוי בטווח הבינוני
(ציטוט של אחת התגובות:
ברור שהמדינה לא יכולה להיבנות מעבודת אישה שהיא גם מפרנסת יחידה וגם אמא במשרה מלאה. גם אם היא מרוויחה יפה, היא איננה משלמת מספיק מיסים כדי לתרום לתחזוקת ופיתוח מוסדות המדינה.
החברה החרדית מרוכזת עדיין בעולמה הצר ורואה במדינה גוף חיצוני זר, כביכול החרדים חיים בגיטו בחו״ל)…
אני חייבת למחות. זוהי תגובה שאינה מתאימה להיכנס לתגובות של טור שמתיימר להיות חרדי. (סליחה על הבוטות).
זוהי תגובה צרת אופקים ביהדות ובהשקפה.
הציבור החרדי מונחה ע"י גדולי ישראל השואבים את דרכם מהתורה הקדושה. ועלינו באמונת חכמים לדעת שאפילו יאמר לך על שמאל שהוא ימין ולהיפך, נעשה בדיוק, אבל בדיוק מה שיורה לנו הרב. אחרת, איבדנו את זה.
לגבי המאמר:
הלוואי והיה אפשרי להתפרנס בצורה נורמלית מתחום אחר.
האתגר אצלנו הוא – שאין מספיק מקצועות שיש להם אופק השתכרות גבוה מספיק המותאם לניהול חיים חרדיים למהדרין.
וכן אין אפשרות להגיע לתעודות שנדרשות מתחומים שונים המשתכרים יפה ולכן קורה כל הנ"ל.
אני בתור יועצת תעסוקתית מנחה את הבנות לנסות את תחום ההיטק. כמובן רק אם היכולות הקוגניטיבית שלהן מתאימות ואפילו אם נראה שהן עשויות ליהנות יותר מתחומים אחרים.
זאת משום ששוק העבודה כ"כ קשוח שמניסיוני יש מספיק סיבות שהבנות לא תיהננה בעבודתן, בעיקר בגלל קושי של חדירה לתחום, או בגלל השתכרות נמוכה שיוצרת תסכול עמוק. בסופו של דבר השכר הוא המוטיב הגבוה ביותר לאמדן של סיפוק מהעבודה.
הבנות באות אלי לאחר מס' חודשים, או שנים מתוסכלות ואינן מבינות למה הטעו אותן ונתנו להן להבין שניתן להשתכר מתחומים אחרים.
מדגישה שרק אם הבת מתאימה מבחינת היכולות לתחום.
מתי גדולי ישראל הורו שעל הגבר מוטל לא לעבוד וללמוד בכולל ועל האשה מוטל לפרנס את משפחתה ?
התשובה היא שגדולי ישראל לא הורו זאת כי הם לא יכולים (ולא רוצים) להורות נגד התורה,
ההנהגה שכבברית מחדל (בדיפולט) כל גבר חייב ללמוד בכולל וכל אשה חייבת לפרנס את משפחתה, היא לא הוראה של גדולי ישראל.
כדאי שתקרא קצת על שבט לוי והלכותיהם ועל המסתעפים ומצטרפים להם.
גדולי ישראל? הקב“ה!!
בתורה כתוב: "שארה כסותה ועונתה לא ייגרע" (הבעל לאשה), ובכתובה נאמר "אזון ואפרנס".
היהדות לאורך שנים לא ראתה באישה המפרנסת, אלא את הבעל..
בנוסף, מי שהגבת עליה ציינה עובדה מציאותית – כל גורם רציני שניסה לבדוק כמה עולה למדינה משק בית חרדי ממוצע, וכמה הוא משלם במיסים (קהלת, בנק ישראל וכו')- הגיע לתוצאה שהגבת עליה, זאת המציאות העובדתית.
אפשר לאהוב אותה ואפשר לא, אבל להתעלם מהמציאות זה לא דבר נכון
גבירתי, למה "אין אפשרות להגיע לתעודות הנדרשות מתחומים שונים"?? אשמח שתנמקי
לנונו
אדרבה מוזמנת לבדוק במקורות אודות שבט לוי (רמב"ם סוף זרעים), ולגלות שמדובר שם על מי "אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם"
מדובר ביחידים מובחרים שבחרו בחיים מרוממים שכאלו,
וממש לא בחברה שלמה שמוסללת לדרך חיים יחידה תוך צימצום עד כמה שאפשר לבחירה.
אם הגברת הנכבדת היא יועצת תעסוקתית, אז הנזק שהיא גורמת הוא עצום כי לאמר ש"בסופו של דבר השכר הוא המוטיב הגבוה ביותר לאמדן של סיפוק מהעבודה" זו פשוט אמירה איומה שיכולה להרוס אנשים צעירים. נעזוב את זה שמשפט "המוטיב הגבוה ביותר" הוא עברית קלוקלת (אפשר לאמר "הגורם בעל ההשפעה המשמעותית ביותר", בעוד ש"המוטיב גבוה ביותר" הוא פשוט ביטוי חסר משמעות). ההתאמה הנפשית, ההנאה, ותחושת המשמעות שיש בעבודה הם גורמים מרכזיים לא פחות מרמת שכר, מבחינת היכולת לחוש סיפוק מהעבודה ללא שחיקה מהירה. מעבר לזה אפשר לנתב יכולות קוגניטיביות טובות להמון תחומים תעסוקתיים, לאו דווקא ל"הייטק" (וגם אלו מושגים כלליים מידי שמייצגים מספר רחב של אפשרויות).
ציטוט "הציבור החרדי מונחה ע"י גדולי ישראל השואבים את דרכם מהתורה הקדושה. ועלינו באמונת חכמים לדעת שאפילו יאמר לך על שמאל שהוא ימין ולהיפך, נעשה בדיוק, אבל בדיוק מה שיורה לנו הרב. אחרת, איבדנו את זה."
אני חייב למחות זוהי תגובה שאינה מתאימה להיכנס לטור שמתיימר להיות מעט משכיל.
זוהי תגובה צרת אופקים ביהדות ובהשקפה.
מעניין שמי שמתקוממת על תגובות שלא מתאימות לאתר חרדי, כותבת תגובה שכל כולה מנוגדת להשקפה היהודית האמיתית.
לתת לאשה לעבוד שעות ארוכות ביום בעבודה שהיא לא נהנית ממנה, ולא מתאימה לנטיות נפשה, סליחה, בעיני זה פשע! בשביל לדעת באיזה מקצוע מרוויחים הרבה לא צריך יוצאת תעסוקתית, הדבר הראשון שצריך לעשות כשמפנים בת למסלול לימודים ותעסוקה זה מה העבודה שבה היא תהנה, איזה מקצוע ימלא אותה בסיפוק וכוחות נפש, שיעזרו לה ללהטט בין כל תפקידיה!
פרנסה משמים, ולצאת לעבוד זו השתדלות, בוודאי כשמדובר במי שבכלל לא מחויבת בעול הפרנסה!
איך אפשר לצפות שאשה תחזור מרוקנת מיום עבודה ארוך ומתיש, שלא מעניק לה סיפוק, ועוד יהיה לה כח למלא את תפקידה העיקרי בתור אמא לילדיה?
מאד יפה לכתוב על כל שהנשים החרדיות מוצאות את סיפוקן בבית ולא בעבודה, אבל כל מי שגידלה ילדים יודעת שעם כל הסיפוק והשמחה, זו העבודה המתישה ביותר בעולם! ובאמת אני ממש מעריצה את כל הנשים שבנוסף לעול המוטל עליהן, הן גם נוטלות על עצמן את עול הפרנסה, אשריכם ואשרי חלקכן! אבל באמת, אנשי החינוך ויועצות התעסוקה, תתחילו לראות את הבנות והנשים, לא רק את שטרי הכסף שאפשר לסחוט מהן.
"הציבור החרדי ידוע בבחירותיו המתעלות מעל שיקולים מצומצמים של ריפוד חשבון הבנק"
נו, הבה ולא ניסחף. הרי כל המאמר משדר את
ההיפך.
אכן, בציבור הדתי הרבה בנות פונות למקצועות סיעודיים וחברתיים.
ברוכים הבאים לעולם המעשה. הרי אצל בנים חילונים זה בדיוק כך. הבנים החילונים מוסללים למחשבה שעליהם יוטל רוב רובו של עול הפרנסה, ולכן הם ממלאים את הפקולטות למדעי המחשב והנדסה. כמו אצל הבנות החרדיות, גם הם משקיעים מאמץ וניגשים לבחינות הבגרות הקשות ביותר, כדי שיוכלו להתקבל למסלול שיביא אותם למקצוע ולפרנסה הטובה ביותר. בחור כזה, סטודנט בפקולטה נחשקת או שכבר עובד בהייטק, יהיה מבוקש יותר בקרב בנות בגלל אותן הסיבות שמביאות בחור ישיבה לרצות במתכנתת. אין מה לעשות, עולם כמנהגו נוהג. העובדה שבציבור החרדי הפכו את היוצרות אינה משנה סדרי עולם.
כשכל המערכת עקומה, אי אפשר לדרוש ליישר פרט בודד. בהינתן המצב הקיים, יש צדק בהרגשת הבנות שחייבים לדאוג לפרנסה יציבה בשביל השידוך. לא הבת ולא האמא של החתן ישכבו על הגדר בשביל העיקרון שהצגת, זה צריך לבוא ממנהיגים, מחנכים, עיתונאים ועסקנים.
אם החברה בנויה על זה שחשיבות ה"לימוד הטהור" גוברת על כל שיקול אחר מעשי שהוא, ודאי שזה גם יגבור קצת חוסר נוחות בעבודה, לצערנו החברה מוסללת לשם בכל הכח. כתבת על כישרון, אופי- אלה מושגים שממילא לא קיימים היום בערכי החברה, אז למה שפתאום החברה תשתנה כדי לאפשר לבנות לצייר או לטפל?
עד שלא יבינו מה המקום הנכון של תלמוד תורה, המצב כנראה רק יחריף. אולי חוקי הגיוס והטכנוחוגיה ש"מרכסמים" במחנה קצת יעזרו
מאמר חרדי שטענתו היא שיש לעודד אנשים לעסוק במגוון נושאים ולא להסליל את כולם בדרך אחת?
קצת מצחיק הייתי אומר. או עצוב.
הכל עתיד להתהפך, בקרוב תהיה פריצה משמעותית בתחום של הבינה המלאכותית, והיא תייתר הרבה כותבי קוד, הרבה מאוד. הראשונים שיפגעו אלה כותבי הקוד החרדיים, שאינם בעלי תואר אקדמאי, אלא הרי הם יותר (בהקצנה מסוימת) פועלים פשוטים. אמנם כיום בעולם ההייטק גם חוטבי העצים העצים ושואבי המיים משתכרים יפה, אלא שבקרוב הם פשוט יהיו מיותרים. [לדעתי זה נכון במידה רבה בעתיד הלא רחוק גם לגבי כל עולם החשבות שכר ומנהלות חשבונות וכו'..]
לבחור שבונה על 'להיות מסודר כלכלית ע"י השידוך' הייתי מציע לחשוב פעמיים אם 'לקחת מתכנתת', כיון שזו משענת קנה (מזהב) רצוץ. או שמא לברור יותר, ולחפש לעצמו שידוך רק עם מתכנתת בכירה, כזאת שלא תפוטר…
ומי יודע אולי בעוד מס' שנים בחורים ירצו דווקא בחורה בעלת מקצוע הומני, אולי יתחיל טרנד של קלינאות תקשורת או אחיות. אבן מאסו הבנים..
אתה צודק אבל לטווח הארוך לא בטוח שהבינה המלאכותית לא תחליף כל מקצוע המוכר כיום.
וכי קלינאות תקשורת לא תבוצע באופן יעיל יותר על ידי בינה מלאכותית?