צריך עיון > סדר שני > הבית היהודי > עמדתנו בפולמוס ההפלות: בעד הקדושה

עמדתנו בפולמוס ההפלות: בעד הקדושה

ביטול פסק הדין רו נגד וויד בארה"ב מעורר תרעומת רבה ברחבי העולם הליברלי. יהודים שומרי מצוות רבים מצטרפים לקול הנהי ונתלים בכך שהיהדות מקלה בהלכות הפלה יותר מהנצרות הקתולית. כניעה זו למחנה תומכי ההפלות מחמיצה את עומק הוויכוח ומאיימת על איבוד ממד הקדושה בחיי האדם.

ט"ו תמוז תשפ"ב

ביטול פסק הדין רוֹ נגד וייד משנת 1973 אינה דבר של מה בכך. זכותן של נשים לבחור לבצע הפלה, והאיסור המקביל על מדינות ארה"ב לחוקק חוקים נגד הפלות בשלבים מסוימים של ההריון, נחשבים מובנים מאליהם זה כמה עשורים. דורות גדלו על התפיסה הפשוטה של "זכות האשה על גופה" המעוגנת בזכות חוקתית לפרטיות, ולפתע, אחרי חמישים שנה, הכריע בית המשפט העליון (בפסק דין דוֹבס החדש) כי הזכות להפלה אינה זכות חוקתית פדרלית עוד. ותהום כל העיר. אנשים יצאו לרחובות בהפגנות, חלקן אלימות. פוליטיקאים ואנשי ציבור, נשיאי מדינות ואושיות תרבות הרגישו מחויבים להגיב – ברובם המכריע נגד ההחלטה. איש לא נותר אדיש.

עלינו, יהודים שומרי מצוות, לתמוך נחרצות בביטול זכותה האבסולוטית של אישה להפלה. האיסור התורני על הפלות אינו אמנם קיצוני כמו הקתולי, אך אל לנו להתייחס לוויכוח אך ורק דרך הפריזמה של גדרי ההלכה

מרתק לבחון את תגובתם של ארגונים יהודיים שונים – איגודי רבנים, ארגוני רווחה, תאים פוליטיים ונציגי קהילות. ברובה הגדול, יהדות ארצות הברית יצאה בחריפות נגד הפסיקה החדשה. "היום זה הזמן להתאבל," אמרה מנכ"לית המועצה הלאומית של נשים יהודיות (NCJW, ארגון לזכויות נשים שנוסד בשנת 1893) עם היוודע דבר ההחלטה, "בהמשך נצא לפעולה." דבריה שיקפו את דעתה של היהדות הלא-אורתודוקסית בכללותה, על ארגוניה, מוסדותיה ומנהיגיה.

כל זה אינו מפתיע במיוחד. ברור שקבוצות יהודיות שעולמן הערכי מעוצב על ידי התפיסות הליברליות של המאה ה-21 יצדדו ב"זכות האשה על גופה" ולא בזכות העובר לחיים ובאיסור המקביל על הפלות. אך מה אמורה להיות גישתנו, גישת היהדות שומרת המצוות, הדתית והחרדית? במאמר זה אבקש לטעון כי עלינו, יהודים שומרי מצוות, לתמוך נחרצות בביטול זכותה האבסולוטית של אשה להפלה. האיסור התורני על הפלות אינו אמנם קיצוני כמו הקתולי, אך אל לנו להתייחס לוויכוח אך ורק דרך הפריזמה הצרה של גדרי ההלכה. מדובר בעימות עמוק בין שתי השקפות עולם שהשלכותיו משתרעות על תחומים רבים של החיים. בוויכוח זה, אין ספק שיהודים מאמינים נמצאים בצד המכונה "פרוֹ-לַייף" – בעד החיים.

 

"בעד בחירה" או "בעד חיים"?

האם אנחנו "בעד בחירה" או "בעד חיים"?

במילים אלו ממוסגר הדיון סביב הפלות בארה"ב: המחנה התומך בזכות להפיל מכונה "pro-choice", ואילו המחנה היריב התומך באיסור על הפלות מכונה "pro-life". לכאורה, ניתן להזדהות עם שני הערכים המתחרים.

בתור יהודים שהתורה יקרה להם ותופסת מקום מרכזי בחייהם, יש להכיר בכך שהוויכוח בין המחנות הנצים אינו ויכוח צר ותמים בין שני ערכים חשובים. לעומקו של דבר, מדובר במלחמה על כל הטוב והמקודש לנו. המחנה הטוען "בעד בחירה" מבקש להכחיד את הקודש מן העולם, חלילה

מהצד האחד, מובן שאנחנו תומכי חיים. הקב"ה "חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ" (תהלים ל, ו), והמצוה הראשון שניתנה בתורה היא "פרו ורבו" – להביא חיים לעולם. בכל הנוגע להפסקת הריון יזומה, יש גם איסור הלכתי ברור על ביצוע הפלות. הרמב"ם (הלכות רוצח פרק א, הלכה ט) מבאר כי הסיבה שמותר להפיל עובר במצב המסכן את חיי אמו היא היותו במעמד "רודף" – מי שמאיים על חיי הזולת. משתמע מדברי הרמב"ם כי לולי זאת תיחשב הריגת העובר לרציחה. כך אמנם נקט הרב משה פיינשטיין זצ"ל בתשובה מפורסמת בעניין הפלות:

וברור ופשוט כדכתבתי הלכה הברורה ע"פ רבותינו הראשונים המפרשים והפוסקים ממש שאסור בדין רציחה ממש כל עובר בין כשר בין ממזר בין סתם עוברים ובין הידועים לחולי תיי-סקס שכולן אסורין מדינא ממש, ואין לטעות ולסמוך על תשובת חכם זה.[1]

בין פוסקי ההלכה יש דעות המקלות יותר מהרב פיינשטיין, ואינן מגדירות את האיסור "רצח",[2] ומכאן צומחת אפשרות להרחיב את גבולות ההיתר מעבר למקרה היחיד של סכנת חיי האם (כפי שנוהגים חלק מפוסקי ההלכה היום). ואולם, לכל הדעות יש איסור הלכתי על ביצוע הפלה כאשר אין לכך הצדקה של נסיבות חריגות ואף קיצוניות.[3] חומרת האיסור משתקפת בכך שלפי דברי הגמרא (סנהדרין נז, ב) אינו יהודי ההורג את העובר מתחייב בנפשו – וברור אפוא שקיים איסור גם ליהודים (סנהדרין נט, א).

מהצד השני, נדמה שאנחנו גם "בעד בחירה", ובוודאי בעד "חופש בחירה". באופן כללי, התורה דורשת מכל אדם לקחת אחריות אישית על מעשיו. בהקשר של הבאת קרבן על החטא, למשל, רק במקרים ספורים מעבירה התורה את האחריות על המעשים לבית הדין שעליו הסתמך האדם, ואינה מטילה את האחריות עליו באופן אישי.[4] הכלל הוא שכל אדם אחראי על עשיית הישר והטוב, ותירוצים כמו "ככה נהוג" או "הרב שלי אמר" אינם קבילים. התורה אמנם מתייחסת ליהודים בתור עם – העם זוכה לטוב כשהוא הולך בדרך ה' ונענש כשהוא חוטא[5] – אך יש גם הכרה ברורה בחלקם של יחידים ובאחריותם האישית בתוך העם.[6] דברי חז"ל במקומות רבים הדגישו את הממד הפרסונלי של קיום התורה והמצוות,[7] ובהמשך לאמרתם לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי אף קבעו כי כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיָּב לוֹמַר 'בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם' (סנהדרין ד, ה).

כלומר, החינוך היהודי דורש מכל אחד ואחד לקיים בעצמו את צו הכתוב: וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ (דברי ל, יט). אנחנו אמנם בעד "בחירות נכונות", בחירות שהן בהתאם לרצון התורה, אך קודם כל עלינו להיות "בוחרים" – מוכנים ליטול אחריות על עצמנו. בהקשר הזה אנחנו "בעד בחירה".

נוסף על כך, בכל הנוגע להפלות, ההלכה היהודית אינה תואמת לדוקטרינה הקתולית האוסרת על ביצוע הפלות גם במקרים קיצוניים (ולפי כמה דעות אפילו כאשר קיימת סכנה לחיי האם),[8] וללא הבחנה בין הריון מוקדם (קודם לארבעים יום) לבין הריון מאוחר. בשאלות הקשות הבאות בפניו, על פוסק ההלכה להתייחס ברגישות ובהבנה למצוקת האשה, ולבחון מה אפשרי ומה נכון בנסיבות העניין. בקרב מדינות ארה"ב ניתן אפוא לטעון בעד "גישת הבחירה" מתוך חשש שמדינות יחוקקו חוקים האוסרים הפלות גם כאשר ההלכה מתירה (או אפילו מחייבת) אותן.

נראה שדילמה זו הביאה קבוצות אורתודוקסיות, ובראשן ה-OU – כנראה הגוף החשוב ביותר בקרב היהדות האורתודוקסית בארה"ב – להוציא הודעות ניטרליות ביחס להחלטת בית המשפט. ה-OU הצהיר כי "האיחוד האורתודוקסי אינו יכול להתאבל ואף לא לחגוג את הדיווחים על אודות סבירות של הפיכת פס"ד Roe v. Wade על ידי בית המשפט העליון",[9] בנימוק שמצד אחד יש לאפשר הפלות במצב של סכנת חיים לאם, ומנגד אין לאפשר "הפלות לפי הביקוש". האיגוד היהודי לקשרי קהילה בוושינגטון (JCRC), המאגד מוסדות וארגונים מכל קצוות הקשת היהודית, הלך צעד קדימה בהביעו "תסכול וצער עמוק" מההחלטה ובגנותו אותה בחריפות.[10]

לדעתי, תגובות אלו – הן האחרונה והן הראשונה – אינן ראויות. בתור יהודים, בוודאי בתור יהודים שהתורה יקרה להם ותופסת מקום מרכזי בחייהם, עלינו להכיר בכך שהוויכוח בין המחנות הנצים אינו ויכוח צר ותמים בין שני ערכים חשובים. בכל הנוגע לשאלה הצרה של ההפלות עצמן, יש לקוות שמדינות ארה"ב יאזנו את האיסור עם היתר במקרים קיצוניים העלולים לפגוע קשות באם, לצד נסיבות קיצוניות אחרות. כך, אמנם, המצב המשפטי כיום במדינות ארה"ב שבהן קיימים איסורים על הפלות, לפחות בכל הנוגע לסכנה לחיי האם. אך באשר לוויכוח בין המחנות, מדובר במלחמה על כל הטוב והמקודש לנו. המחנה הטוען "בעד בחירה" מבקש להכחיד את הקודש מן העולם. עלינו להיות בהירים וחד משמעיים בנקיטת צד בו.

 

מלחמה על הקודש

"למי שיש הכוח הפיזי ליצור, להזין ולהעניק חיים, יש גם הכוח להחליט האם ומתי הזמן הנכון לעשות זאת." במילים אלו הביע "איגוד הנשים הרבניוֹת" (WRN) את התנגדותו להחלטת בית המשפט העליון ואת תמיכתו בזכות האשה להפלה. הנשים הרבניוֹת אף הרחיבו: "ההחלטה שוללת מבני אדם בהריון [pregnant people] את הסוכנות על גופם ואת היכולת לקבל החלטות קריטיות לחיים."[11]

בדיון בסנאט של ארה"ב על הפלות בעקבות פס"ד דוֹבס, שאל הסנטור הרפובליקני ג'ון קורנין (טקסס) את פרופ' קיארה ברידג'ס, עדה מטעם המפגלה הדמוקרטית, אם היא מסכימה שיש ערך לתינוק שטרם יצא לאוויר העולם. במקום לענות על השאלה, עסקה תשובתה באדם הנושא את העובר: "אני מאמינה שיש ערך לבני אדם בעלי מסוגלות להריון [people with a capacity for pregnancy], וכי ראוי שתהיה להם שליטה על חייהם." כשהסנטור שאל אותה מדוע היא אינה עונה על שאלתו, היא הגיבה שהיא בחרה לענות על שאלה חשובה יותר.

גישת הבחירה האינסופית, החודרת אלינו דרך שלושה ערוצים מרכזיים – המדיה, התרבות והאקדמיה – מנוגדת עקרונית לתורה ולערכיה. אסור לנו להעניק לה לגיטימציה. בעיקר, היא מנוגדת למה שאנו מכנים "קדושה"

דברי ברידג'ס הם אולי קיצוניים, אך הם משקפים היטב את הבסיס העקרוני לגישת "בעד בחירה" של תומכי ההפלות. אפשר לסכם את הטיעון היסודי של המחנה באופן תמציתי ופשוט:

  1. לכל אדם זכות מלאה על גופו;
  2. העובר הוא חלק מגוף האשה;
  3. מכאן שיש לאשה זכות מלאה לביצוע הפלה.

מדובר בהלך רוח המבכר את האוטונומיה האישית על פני כל ערך אחר – ומכאן שאין לראות את הוויכוח בין pro-life לבין pro-choice בתוך המסגרת הצרה של הפלות. בפועל, מדובר במחלוקת חובקת עולם על ערכי היסוד של החברה האנושית. ניתן להדגים את הנקודה באמצעות ארגון "הורות מתוכננת" (Planned Parenthood), שלצד היותו ספק ההפלות הגדול בארה"ב הוא אף שחקן מרכזי בקידום מדיניות פרוגרסיבית במגוון נושאים: טיפולים להמרת מין, חינוך מיני מתירני לילדים, אג'נדה פמיניסטית רדיקלית ועמדות שמאל נוספות בשלל סוגיות ציבוריות (הפרדת דת ומדינה, מהגרים בלתי חוקיים ועוד). כפי שהדגימה פרופ' ברידג'ס, התמיכה בהפלות בארה"ב של היום – בוודאי בצדדים הקיצוניים של המחנה – מזוהה כמעט אוטומטית עם אמונה שגברים יכולים להכנס להריון. אם "בעד בחירה" אז עד הסוף.

גישת הבחירה האינסופית, החודרת אלינו דרך שלושה ערוצים מרכזיים – המדיה, התרבות והאקדמיה – מנוגדת עקרונית לתורה ולערכיה. אסור לנו להעניק לה לגיטימציה. בעיקר, היא מנוגדת למה שאנו מכנים "קדושה".

 

קדושת החיים

ים של דיוֹ נשפך על גדרי הקדושה, מהותה ומאפייניה. עם זאת, אתיימר לסכם את עיקרה במילים ספורות: חיי קדושה הם חיים המשתפים את הא-לוהים בחיינו. חיים שיש בהם שגב, שיש בהם דבר מה העומד מעל לארציות הפשוטה המשותפת לאדם ולשאר בעלי החיים. אותה עליונות, רוממות, א-לוהות – היכולת של האדם להתעלות מעל למצב האנושי – היא היא הקדושה. התורה כולה מכוונת אותנו לחיות חיים נעלים, מרוממים. מכאן שכל עניינה הוא קדושה:

וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (שמות יט, ה-ו)

עקרון הקדושה מקעקע את היסודות שעליהם מושתתת עמדת "בעד בחירה". בנוגע לביצוע הפלה, שני היסודות הראשונים של הטיעון בעד הפלות סותרים את עקרון הקדושה. חז"ל מכחישים בפירוש את היסוד השני, "העובר הוא חלק מגוף האשה", וקובעים כי "שלושה שותפים יש ביצירת האדם: הקב"ה, אביו ואמו."[12] הקב"ה שותף ביצירת העובר. יש בו קדושה. לא ניתן לומר שהוא פשוט "חלק מגוף האשה". גם ביחס ליסוד הראשון, "לכל אדם זכות מלאה על גופו", עקרון הקדושה ימתן את האבסולוטיות של הקביעה. כפי שמסבירים פוסקי ההלכה,[13] אין האדם רשאי לפגוע בעצמו, מפני שאין לו "בעלות" על גופו: הגוף ניתן לנו מאת ה', יש בו קדושה, ועלינו להתייחס אליו בהתאם.

חז"ל מכחישים בפירוש את היסוד השני, "העובר הוא חלק מגוף האשה", וקובעים כי "שלושה שותפים יש ביצירת האדם: הקב"ה, אביו ואמו." הקב"ה שותף ביצירת העובר. יש בו קדושה. לא ניתן לומר שהוא פשוט "חלק מגוף האשה"

במובן רחב יותר, חיינו מלאים קדושות – קדושת האדם, קדושת העם, קדושת הארץ, קדושת המשפחה, קדושת הנישואין, קדושת הזמן, קדושת המצוות – והן מכתיבות לנו אורחות חיים ומכוונות את בחירותינו ואת הכרעותינו. הקדושה אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם הזכות האבסולוטית לבחור כפי שהיא מקודמת בידי מחנה הבחירה. הרעיון המכונן של המחנה הוא העדר קדושה: זכותה של האשה ושל כל אדם לבחור הוא מוחלט, בלי קשר לגבולות הקודש. בחירות אלו אינן אישיות בלבד, אלא ציבוריות: כולנו מחויבים להן ועל כולנו להעניק להן לגיטימציה והכלה. אסור לנו להיות שותפים לכך.

גם אם איננו סבורים שחוקי הקודש ומשפטיו אמורים להיות לחוקה מדינית – לא של מדינת ישראל, ובוודאי לא של ארה"ב – אל לנו לסלק את ידינו מהעימות הציבורי. לוויכוח הער המתנהל היום יש השלכות ערכיות ותרבותיות עמוקות, לצד השלכות במישור המשפטי. במאבק בין המחנות, עלינו לבחור בבירור בצד של הקדושה.

***

אפשר בהחלט להבין את הנטיה היהודית להישאר ניטרליים. בנוסף על מורכבות הנושא, כפי שצוין לעיל, הניטרליות היא אינסטינקט גלותי מובהק הנובע מצורך 'להיות בסדר עם כולם'. בהיותם גולים חלשים ופגיעים, לאורך ההיסטוריה נמנעו יהודים ככל האפשר מהבעת עמדות חדות כלפי חוץ: שיקולי רווח מול הפסד נטו לכך באופן מוחלט. כך נהגו חלק מהארגונים הרבניים בארה"ב בפרשיית רוֹ נ' וייד, וכאמור, ניתן להבין מדוע.

ואולם, אסור להתעלם מהמחירים של הימנעות זו. השתיקה מבלבלת. ההימנעות מנקיטת עמדה ברורה בין שני המחנות, "מחנה החיים" מול "מחנה הבחירה", מעבירה מסר של סובלנות כלפי הגישה שאוטונומיית האשה על גופה מתירה את מעשה ההפלה, וכלפי כל המשתמע מכך בסוגיות רבות, כפי שהדגשתי לעיל. בזמן האחרון נחשפתי לנשים דתיות ואפילו חרדיות, שנושא זה, לצד נושאים מקבילים המדגישים את המתח בין ערכי המודרנה והפוסט-מודרנה לבין עמדת התורה, לוקים אצלן בטשטוש מוסרי והלכתי עמוק. יש שהביעו הזדהות מלאה עם "זכות האשה על גופה", ואחרות אימצו את אמרתה הידועה של בְלוּ גרינברג, "Where there’s a rabbinic will, there’s a halachic way", ובפרפרזה לעברית: "אין דבר הלכתי העומד בפני הרצון הרבני." כלומר, אין קדושה והכל תלוי בנו. הכל אפשרי.

לא על דרך זו תהיה תפארתנו. בחסדי שמים, מצבנו היום, בוודאי בישראל אך גם בחו"ל, אינו מחייב אותנו לדבוק בניטרליות ולספוג את מחיריה המאמירים. יש אפוא לשבח את "אגודת ישראל של ארה"ב", ששיבחה את ההחלטה לבטל את פס"ד רוֹ נ' וייד וסיימה את הצהרתה בתפילה "שההחלטה תהיה מקור השראה לאמריקנים כולם להעריך את השאלה הגורלית המוסרית של ביצוע הפלות ולחבק תרבות החוגגת את החיים", וכן את "הקואליציה למען ערכים יהודיים" שהדגישה את המשקל העצום של קדושת החיים בתורה וביהדות. כפי שניסיתי לבאר, יש להדגיש את האופי הרחב יותר של המאבק, שממנו נגזרת גם החובה להביע עמדה נחרצת.

עידן הניטרליות תאם מצב של גלות, כפי שמתאר הכתוב: מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה (איכה ב, ט). כעת הזמן לתורה – לתורה ולקדושה.

 


[1] שו"ת אגרות משה, חושן משפט חלק ב, סימן סט.

[2] ראו בשו"ת חוות יאיר, סימן לא, שהבחין בין "איש" לבין "אדם" בדעת הרמב"ם, ובשו"ת נודע ביהודה, תניינא, חושן משפט סימן נט, שהשווה בין דין העובר לבין "טריפה".

[3] הדעות המקלות מתבססות בין היתר על דעתו של הרב אליעזר ולדנברג זצ"ל. ראו שו"ת ציץ אליעזר, חלק ט סימן נא, "קונטרס רפואה במשפחה" פרק ג; שם חלק יג, סימן קב; ועוד. ראו גם בדברי הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שו"ת יביע אומר ח"ד, אבן העזר סימן ח.

[4] ראו בכך בהוריות ב, ב, וברמב"ם בהקדמה לפירוש המשנה, שם.

[5] ראו במאמרי "יחיד או קהילה – מהו ה'בייסיק' שלנו" צריך עיון (אייר תש"פ), שבה דנתי במרכזיות של הצד הלאומי של התורה: https://iyun.org.il/sedersheni/charedi-basics/.

[6] דוגמא אחת לכך נמצאת בישעיהו נו, שם הסריס מגיע אל הקב"ה בטענה שהוא "עץ יבש" – כלומר, שאין לו המשכיות. התורה מבטיחה שעל ידי שמירת הברית גם הוא יזכה להמשכיות, ל"יד ושם".

[7] בהקשר של לימוד התורה והבנתו ראו בשמות רבה (כח, ו): "דבר אחר 'וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר' – אמר רבי יצחק, מה שהנביאים עתידים להתנבאות בכל דור ודור קבלו מהר סיני, שכן משה אומר להם לישראל (דברים כט, יד) כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם. עמנו עומד היום אין כתיב כאן, אלא עמנו היום אלו הנשמות העתידות להיבראות שאין בהם ממש שלא נאמרה בהם עמידה, שאף על פי שלא היו באותה שעה, כל אחד ואחד קבל את שלו." עוד מצאנו בתלמוד הירושלמי (סנהדרין ד, ב) כי התורה לא ניתנה "חתוכה" כדי "שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט לפנים טהור" –  כדי לאפשר ריבוי פרשנויות של אנשים שונים, שכל אחד יבין בדרכו. בהקשר של קיום מצוות ניתן להאריך באיזון בין האפשרות של כפייה על המצוות לבין הרצון לאפשר בחירה חופשית לכל אדם, ואין כאן מקומו.

[8] בימים האחרונים הגיע לחדשות מקרה של ילדה בת 10 שנכנסה להריון במדינת אוהיו, ואולצה לעבור למדינה אחרת כדי לבצע הפלה. בלי לקבוע מסמרות, נדמה שרוב פוסקי ההלכה היו מתירים הפלה במקרה דומה.

[9] ההצהרה, שניתנה בעקבות הדלפת הטיוטה של פסק הדין, מופיעה באתר הרשמי של האיחוד האורתודוקסי: https://www.ou.org/news/statement-by-the-union-of-orthodox-jewish-congregations-of-america-on-us-supreme-courts-potential-overturning-of-roe-v-wade/.

[10] ראו כאן: https://jcouncil.org/statements/jcrc-condemns-supreme-court-decision-overturning-roe-v-wade.

[11]  https://womensrabbinicnetwork.org/.

[12] נידה לא, א.

[13] ראו בשלחן ערוך, חושן משפט, סימן תכ, סעיף לא; רדב"ז, הלכות סנהדרין פרק יח, הלכה ו; שלחן ערוך הרב, הלכות נזקי גוף ונפש, סעיף ד; ועיין גם הרב שלמה זוין, לאור ההלכה, עמ' שיח-שלה; הרב שאול ישראלי, התורה והמדינה ה-ו עמ' קז; ז-ח עמ' שלא-שלו.

15 תגובות על “עמדתנו בפולמוס ההפלות: בעד הקדושה

  • נעזוב לרגע את הטענות התאולוגיות שראשם במרומים אך גם רגליהן נטועות בעננים לטעמי, ונתסכל רק דקה על הפרקטיקה. אפשר לראות באופן מעשי מהי התוצאה של איסורי הפלות באופן היסטורי. לדוגמא, משטר ניקולאי צאוצסקו ברומניה הקומוניסטית אסר הפלות. ומה היתה התוצאה ? שוק שחור שבו נשים ונערות סיכנו את חייהן ללא פיקוח רפואי, תוך שהן מנוצלות מינית ופלילית. בבתי הספר התיכוניים במדינה היתה אז חובה לעבור בדיקה חודש בחודשו כדי לוודא את מה שצריך לוודא. לזה נוספה תופעה נפוצה של נטישת תינוקות שהוכנסו לבתי יתומים בהם גדלו בתנאים שכאילו הגיעו מספרי צראלס דיקנס, והפכו אח”כ למבוגרים חולי נפש. כל העניין של איסורי הפלות מחמירים התברר באופן היסטורי כאסון חברתי מחריד, ולא רק ברומניה שהיא באמת מקרה קיצוני. אז את החלמאות הזו רוצה לייבא הכותב מארה"ב האוונגליסטית. הדבר מזכיר את חוקי השמיטה, ושמיטת הכספים והקרקעות, שהראש היהודי מצא להם פטנטים חכמים איך "ללכת עם ולהרגיש בלי”, כי הן מעודדות חוסר יעילות כלכלית, אינן ניתנות ליישום, וכי היתה אצל חכמים אז ההבנה שעם פונדמנטליזם הלכתי אי אפשר ללכת למכולת

    חוצמזה, לאמר שהתמיכה בהפלות מקורה "בהלך רוח המבכר את האוטונומיה האישית על פני כל ערך אחר" זה לא נכון. ולמה לא? כי אפשר להסתכל במפות ובטבלאות הסטטיסטיות בווקיפדיה לדוגמא, ולראות שברוב המדינות המתוקנות הפלות אסורות אחרי כ 12-14 חודשים למעט הריון מאונס או מומים עובריים חמורים וכדומה
    (https://en.wikipedia.org/wiki/Abortion_law)
    כלומר, למעט מדינות ערב ושאר רפובליקות בננות, ברוב החברות יש נסיון פרקטי לאזן בין זכות האדם על גופו לזכות העובר לחיים, תוך הגדרה של גבול ממנו והלאה העובר נחשב כישות נפרדת. זאת הסתמך על ידע מדעי רפואי\ביולוגי, ופרספקטיבה היסטורית וחברתית שלא היו לחז"ל. אין שום רציונל שמאפשר הצדקת פונדמנטליזם הלכתי שקובע שלא ניתן לפרש את דבריהם באופן מורכב או אפילו לבקר את חז"ל כאלפיים שנה מאוחר יותר. כך שבעצם מי שמבכר ערך אחד על פני כל ערך אחר הוא דווקא כותב המאמר…

    ועוד משהו: פורסם שטראמפ עצמו טען לאחרונה שהחלטת הרוב השמרני בבית המשפט תפגע בסיכוייו להבחר שנית, כיוון שרוב גדול של אזרחי ארה”ב מתנגד לאיסור, כולל השמרנים (בפרט נשות הפרברים – מתומכותיו בעבר). לכן יכול להיות שאיסור זה עוד יתברר כגול עצמי לטראמפיסטים. גם בישראל, למעט החרדים והחרדל"ים, אין התלהבות רבה מאיסור זה, בלשון המעטה. ובהקשר הרחב ממנו הכותב מתעלם, יש לזכור שבמקביל לאיסור ההפלות, הרוב השמרני בבית המשפט העליון בארה"ב קבע לאחרונה בשתי החלטות משמעותיות לא פחות, שיש לאסור בקרה על נשיאת נשק כבד ברחובות, ושאין למנוע ממפעלים מזהמים לזהם. שתי החלטות שהן הדבר הרחוק ביותר מפרו לייפ

    • אם זה רצח אז זה רצח מה משנה האם יש לך עוד חמישה תומכים או פחות.
      קודם כל הסוגיות הקריטיות ביותר. השלכות שיוצאות לפי דבריך הם מבהילות הרבה יותר.

      ( ובכלל ביידן אהובך נמצא בשיא אהדה בכל הזמנים, עם אינפלציה או סטגפלציה ועוד שלל בעיות לא פשוטות.)

    • כוונתי היתה 12-14 שבועות, לא חודשים- ככתוב

    • אתה קבעת שכל הפלה זה רצח, אבל האם יש לך ראיה לכך שיש איזה תנאי שבו הפלה היא רצח בכלל (מתי בוצעה לאחר ההפריה, האם מסיבות רפואיות וכדומה) , אפילו במסגרת ההלכתית המקובלת ?
      עד למאה ה17 לא ידעו שבני אדם מורכבים מתאים, עד למאה ה19 לא ידעו אפילו שיש לנשים תאי ביצית, ורק אח"כ התפתחה הכרה בכך שהפריה היא התמזגות של תא זרע בתא ביצית שהיא רק תחילת תהליך התפתחות העובר, תחילת ככצבר של תאים שהולך ועובר התמיינות איטית ורוכש תכונות אנושיות באופן מורכב מאוד. לאמר שכבר בעת התאחדות הזרע עם הביצית יש אדם זה עובדתית לא נכון, ולהבנתי גם לא הלכתית (אולי בגישות הלכתיות מאד קיצוניות).

  • אני בכלל לא מבין למה יהודים אורתודוקסים צריכים להתייחס לפסקים של ערכאות, להתאבל או לשמוח?
    מה לנו לוויכוחים של גויים אם לא נוגעים בנו?

  • נושא ההפלות ביהדות שונה מאוד מהנצרות למשל אשה הרה שהתחייבה מיתה תוצא להורג ביחד עם העובר.
    לעומת זאת אצל הנוצרים אפילו בימי הביניים האכזריים עיכבו הוצאה להורג של אשה הרה עד אחרי הלידה.
    נראה לי שעדיף ליהדות ארהב להשאר מחוץ לדיון לפני שיאשימו את הדתיים שהיהדות בעד רצח ילדים…

  • הערה קטנה על מצוות פרו ורבו. כדאי לשים לב שהמצווה היא: "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמסת על הארץ". על פי מומחים רבים מלאנו את הארץ ואת העולם כולו. מספרנו עבר מזמן את כושר הנשיאה של כדור הארץ ודגת הים ועוף השמים וכל החיות משלמות מחיר כבד. אולי הגיע הזמן לשמוח על השלמת המבצע והמצווה במקום להמשיך להתרבות במרץ כה רב. סביבתית, אנו גורמים לאחד מאירועי ההשמדה המשמעותיים ביותר בתולדות כדור הארץ. ללא ספקכבשנו את הארץ והים, אבל לרדות ולמשול צריך בחכמה תוך דאגה ל"נתינים" ולא להביא להשמדתם. אולי נכתב "ויברך אתם אלהים" כי אם לא נעשה מה שנכון לסביבה ולכלל החי בכדור הארץ, עלולה הברכה להפוך לקללה. לצטט רק "פרו ורבו" זה להוציא דבר מהקשרו הרחב. בדורות הקודמים לא ניתן היה לדמיין שנגיע למצב שבו יושלם החלק של "פרו ורבו", אבל הגענו. האחריות המלאה היא על דורינו לחדש ולמנוע אסון.

    • סביבתית כדור הארץ יכול לשאת אותנו יפה מאוד עם חקלאות מתועשת ומתקדמת, כולל זו הנוגעת לבשר ודגים. כבר מאתיים שנה בערך מדברים על כך שכדור הארץ לא יוכל יותר לשאת אותנו, ופתאום קורית באורח פלא פריצת דרך מדעית שמאפשרת את הגדלת היבול והשבחתו בכפולות ובחזקות.
      גם מבחינת אירועי השמדה, הרי שתעשיית הנפט והמצאת הפלסטיק הצילה כמה וכמה מינים שאכן היו בסכנת השמדה, בשל החלפת מוצרים מן החי (שנהב למשל) בפלסטיק.
      מי שאכן מאיים על היכולת שלנו להגדיל את משאבי כדור הארץ בהתאם לצרכים הגדלים הם דווקא אלו שמזהירים בצורה קיצונית מהאסון המתקרב – הירוקים. הם מונעים שימוש בחומרי הדברה ובהנדסה גנטית, שיכלו להציל כבר היום מיליוני אנשים מרעב באפריקה (וגם למשל שימוש בddt שיכל להציל מיליונים ממוות בכולרה). הם אלו שגורמים לקטסטרופות של היום בשם קטסטרופות דמיוניות של המחר, שאולי לא יקרו ואולי נמצא דרכים מוצלחות להתמודד איתן – בתקווה שהירוקים לא יטרפדו גם אותן.
      בינתיים איש לא עבר את הרף של כדור הארץ, ואין כל הוכחה שאי פעם זה יקרה. יש רק אנשים שעברו את הרף מהיגיון מדעי לדת הירוקה, ולא רק מנסים להמיר את כולנו לדת הזו, אלא כופים אותה עלינו בכוח ועולים לכולנו אלפי שקלים בשנה

    • מדובר בסדרה של טענות חסרות בסיס ללא יוצא מהכלל ותקצר היריעה. לי כבר היתה בעיה עם השורה הראשונה: "סביבתית כדור הארץ יכול לשאת אותנו יפה מאוד עם חקלאות מתועשת ומתקדמת, כולל זו הנוגעת לבשר ודגים."
      העלייה באוכלוסיית העולם היא מדהימה – מ 1 מליארד ב 1800 לכ7 מליארד היום, ובמקביל קיימת ירידה של של עשרות אחוזים במאסת הדגים בים מאז עכב דיג יתר שמובילה להדלדלות במקורות המזון של האנושות (https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%93%D7%AA_%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D)
      כדאי מאוד לצפות בסדרת התעודה seaspiracy בנושא (https://www.seaspiracy.org/)
      וכמו שניתן לראות באופן מפורט באתרים המדעיים שמרכז נתונים ממגוון מחקרים בנושא זה כמו
      https://ourworldindata.org/fish-and-overfishing#what-does-sustainable-fishing-mean

  • מאמר שגובל באפיקורסות. הפלות זו שאלה הלכתית וכך יש לדון בה. אם על פי הלכה מותר לדעת פוסקים מסויימים מותר להפיל בשלבים מסויימים של ההיריון אזי עלינו להתנגד לכל חוק של הגויים שאוסר זאת.

    • אהרן היקר, אז אגודת ישראל של ארה"ב, על גדולי התורה שבהם, כולם אפיקורסים? התגובה שלך הקוראת להם אפיקורסים היא הרבה, הרבה יותר אפיקורסית.

      חוצמזה ניכר שלא טרחת לקרוא את המאמר, ואילו היית קורא היית מבין שהמאמר לא עוסק ב"ניתוח הלכתי של שאלת ההפלות" אלא בשאלה כיצד על יהודים תורניים לחשוב על המאבק בין שני מחנות ניצים בארה"ב, כאשר האחד תומך בהיתר גורף לביצוע הפלות (פסק הדין רו אסר על מדינות לאסור הפלות) והשני תומך באיסור על הפלות. הוא טוען שעלינו לצדד באיסור על הפלות, כי זוהי עמדת התורה (עד שגוי שמבצע הפלה חייב מיתה), אך כמובן שראוי שהדבר יותר במצב של פיקו"נ לאם – כפי שכל החוקים נגד הפלות בארה"ב אכן מציינים.

      אפשר להאריך כי מדובר בשאלות עדינות, אך חבל לבזבז את העדינות על תגובה כמו שלך.

    • ג'וני, האפיקורסות כאן היא בדיוק הניסיון לדון בעניין שלא דרך השאלה ההלכתית. להפוך את התורה להיות עגלה שנרמת למחנה תרבותי כזה או אחר במקום לאמת הצרופה של דבר ה'. זה נורא נחמד להגדיר את המחלוקת בארה"ב כבחירה מול חיים ולטעון שאנחנו קרובים יותר לחיים מאשר לבחירה אבל מכאן ועד לתמוך בחוקים האוסרים בפועל על הפלה , כאשר ברור שהם יאסרו גם במצבים שמותר על פי תורה להפיל בהם – הדרך רחוקה וארוכה. לגבי האיסור בבני נוח, עצם זה שהנושא לא הוזכר במאמר מוכיח את טענתי על המאמר, אך לגופא דמילתא אף שפשיטא שיותר קשה להתיר לבן נוח להפיל עדיין זה כה פשוט שאסור להם מהשלבים הכי מוקדמים כפי שרוצים לחוקק בכמה וכמה מדינות.

    • אהרן, הדיון כאן אינו הלכתי אלא רעיוני. בשאלה ההלכתית מדינות ארה"ב אינן שואלת את כותבת "צריך עיון" (לאחר כבוד) כיצד לחוקק את חוקיהן. השאלה היא ערכית.

      מהי "אמת צרופה של דבר ה'"? למה אתה מתכוון? בא נדון על שיטת ממשל רצויה, על מדיניות צבאית, על הגירה, על כל נושא. נכתוב עליהם סדרת מאמרים. האם תבוא ותגיד געוואלד, יש הלכה, "אמת צרופה של דבר ה'", מה זה כל הדיבורים האלה, אפיקורסות?! לא תעשה את זה כי לא מדובר בשאלה הלכתית צרה, וגם כאן אין העיסוק בשאלה ההלכתית, אז מה אתה רוצה?

      אגב, בשאלה של המדיניות של מדינות ארה"ב המאמר אפילו מציין את הרצוי – גם אם מחוקקים איסורים, עליהם לקחת בחשבון על המצב של האם וכו'. בקיצור, דומה מאד לעמדת "אגודת ישראל". האם באמת כולנו אפיקורסים?

  • הטענות שלי מגובות בעובדות מדעיות.
    לגבי דגים, למשל, ההפניה שהבאת מדברת על דיג. אבל אני מתכוונת לחוות דגים, גם ביבשה, וישנה גם אפשרות – שכבר בוצעה – למיטוב החלבון בדג באמצעות הנדסה גנטית.
    גידול בחוות דגים לא יוצר כל איום על גודל האוכלוסייה בים או בנהר.
    וכן, גדלנו ל7 מליארד. אבל בינתיים הומצא הדשן מחנקן באוויר, שמגדיל פי כמה את כמות התוצרת לאותה קרקע, ועוד התפתחויות של החקלאות המודרנית, כמו זנים מניבים יותר, עמידים יותר ומזינים יותר. למרבה הצער חלק מהגידול הולך לביו דיזל למשל (תודה לירוקים), ובאפריקה הם גרמו בארצות שונות לרעב בשל לחץ להשתמש בגידולים לא מהונדסים או אורגניים (שוב תודה להם), ובמניעת אנרגיה זמינה וזולה.

    בהתחשב בהתפתחויות המדעיות, לא מן הנמנע שיוכלו לגדל בשר מתרביות של תאים, למשל, וכן הלאה, וכך לספק בעתיד אוכל לעוד מליארד או שניים או שלושה…
    רק שהירוקים (והשמאלנים שמאמצים את האג'נדה שלהם) לא יפריעו.

כתוב תגובה:

נא להזין תוכן בתגובה
חובה למלא שם
נא למלא כתובת אימייל