סבתי, ניצולת שואה, הוזמנה לפני כמה שנים למקום העבודה של אחותי המונה מאות אנשים לספר את סיפורה ביום השואה. כששאלתי את אחותי איך היה, סיפרה כי בתחילת ההרצאה היא לקחה את כוס המים שהוכנה לה, ברכה בקול רם והוסיפה, "תענו אמן לזכות חיילי צה"ל." כולם ענו אמן בהתלהבות.
סבתי שתאריך ימים ושנים גרה בלב בני ברק, העמידה חמישה ילדים, כולם ברוכי ילדים ב"ה, ויש לה עשרות נכדים ואף נינים. נכדיה גדלו כולם על החינוך ל"נאר תיירה" ולא התגייסו כלל לצה"ל. אולם ההזדהות שלה עם חיילי צה"ל לא היתה מן השפה ולחוץ. הציבור החרדי מרגיש אחוות אחים עם שאר היהודים פה בארץ, הוא חרד לגורל הארץ וכואב על מות כל חייל ומוקיר אותו. כמה מוקיר? מתחנך על כך שכל מי שנופל בהגנו על הארץ או משום שהוא יהודי עולה ישר לגן העדן ללא עכבות של מריקת חטאים בדרך. למרות הסרוב לשרת בצבא, ההזדהות עם חיילי צה"ל היא עניין משותף לכל היהודים – חרדים ושאינם חרדים כאחד.
על אף זאת, הריחוק מהמדינה, הסרוב לשרת בצבא, מוליד בהכרח ריחוק מההוויה הישראלית. אביא אנקדוטה קטנה הממחישה זאת: משפחתי מצד סבתי שייכת לציבור האברכי־ליטאי הבני־ברקי, ואילו בני משפחתי שלי הם 'מודרנים', החיים חיי רווחה בפתיחות לתרבות חילונית פופולרית. בתחילת גיוסו של בעלי הגיע אלינו הביתה חיילת במדים כחולים מאגף כוח אדם בצה"ל. שאלתי אותה לתומי אם היא מהמשטרה. אני, החרדית המודרנית עם האינטרנט בבית ובן הזוג שלמד בישיבה תיכונית שתלמידיה המשיכו לישיבות הסדר, מנותקת לחלוטין מההוויה הישראלית הצבאית.
בידול זה מכל ממלכתיות שהיא יוצר בהכרח ריחוק מסוים, וריחוק זה עלול לתרגם את עצמו לניכור. קשה להרגיש את מה שהציבור הישראלי כולו מרגיש בשעה זו. רובנו איננו מכירים מקרוב חייל שעומד לצאת בשעה זו למלחמה. לא חווינו מעולם את החוויה ש־300,000 המגויסים, נשותיהם, ילדיהם, הוריהם, אחיהם ואחיותיהם חווים כעת. איננו יודעים מהו לחיות בידיעה שיקירינו נמצאים כעת בשדה הקרב, מול אש חיה של אויב המבקש להרגם.
אצלי נפל האסימון בשיחה שהיתה לי בעבר עם חברה שגרה ביהודה ושומרון. הבנתי לפתע שב"ה אין מסביבי אנשים שנפלו בפעולות טרור או חללי מלחמה, שאין בעברי סיפורים על נסיונות התנקשות או טראומות דומות. האויב רחוק ואני מצפה להגנה מהמדינה הגדולה הכל יכולה (וזה אף שבעלי כבר שרת באותה תקופה ברבנות בחיל האוויר).
***
להגיד שאנחנו בתקופה קשה יהיה אנדרסטייטמנט. איני מוצאת טעם להגיד מילים שרק ימעיטו מחוויות הימים האחרונים. אבל אני כן מעוניינת לדבר על הנגזרת השלילית של הפטור מגיוס.
למרות החינוך לערבות עם כלל ישראל, החינוך ללימוד התורה לצד הניתוק מהתקשורת ומהמדיה הישראלית גובה מחיר של בידול ואתו גם ניכור ולפעמים גם כפיות טובה כלפי האנשים השומרים עלינו.
יש כאן אתגר. אנו רוצים לחנך לכך שבחור ישיבה ירגיש מוערך באתוס החברתי שלו הנוגד את האתוס הציבורי הכללי. דבר זה דורש ניתוק מההאדרה העצומה שהחברה הישראלית עושה ליוצאי צבא. קל להעריץ סיפורי חוזק וגבורה. גם מהבחינה המוסרית, הקהילתיות והערבות ההדדית הן אבן יסוד בחינוך שלנו, ואי אפשר שלא להעריץ חייל המקריב את חייו למענך.
אז איך עושים זאת? איך מחנכים להאדרת לימוד התורה למול אתוס רב עוצמה שכזה? מתנתקים ממנו.
***
מסביבי קבוצות וואטסאפ שונות על הרצף החרדי, ומה אני יכולה להגיד? כבר לא ממש נעים כמו פעם להצדיק את עניין הפטור. היח"ץ המודע לעצמו מדגיש כלפי חוץ את העשייה בעורף, את רוח ההתנדבות, את זיהוי המתים. מבפנים אנחנו משתדלים להתפלל, ללמוד, להגיד תהלים ולקבל שבת לפני זמנה. במצבי איום אנחנו מבינים שיש כאן פריבילגיה. מוצדקת יותר, מוצדקת פחות.
זה מורכב, באמת מורכב, ואני לא קוראת להליכה המונית לבקו"ם. אני כן חושבת שהפטור הגורף מגיוס צריך להטריד אותנו, שהוא לא אמור להיות מובן מאליו, שעבור רבים מאתנו, השאלה אם ללכת להתגייס אמורה להיענות בתשובה חיובית. בימים אלו, יותר ויותר מרגישים כי הנציגות הדלילה של הציבור שלנו בהגנה על העם והארץ היא עיוות מוסרי שכבר קשה יותר להכיל אם אין סיבה ממש טובה.
אצטט רק חלק מהמשפט החשוב המסכם את המאמר (ללא הניסוח המעודן והמסייג בראשיתו ובסיומו):
"הנציגות הדלילה של הציבור שלנו בהגנה על העם והארץ היא עיוות מוסרי"
– זו הייתה צריכה להיות כותרת המאמר…
"איך מחנכים להאדרת לימוד התורה למול אתוס רב עוצמה שכזה? מנתקים ממנו",
האם מישהו מהכותבים כאן או הקוראים אכן מאדיר את לימוד התורה? האם הוא רואה בחור שיוצא לישיבה, לשנים ארוכות בפנימיה בתנאים לא מלבבים, בשביל ללמוד יום שלם מבוקר עד ערב, בלי לקבל ציונים, בלי לקבל דרגה, בלי ליהנות ממה שכל בחור בגילו בעולם נהנה, מתנזר ונלחם בכל התאוות שבליבו, אלה שבני גילו שלא מהציבור החרדי- מממשים בלי נקיפת מצפון אחת..
שחי כל הזמן בידיעה שהוא צריך ללמוד וכל זמן של בטלה פורט על מצפון ליבו?
לא באתי להשוות לחייל שיוצא למלחמה ומסכן את חייו, ממש לא!
אבל האם הערכתם אותו פעם, את הבחור הצנום הזה, שאין שרירים בידיו וגם לא סמלים של גבורה מעוטרים?
אין אדם אחד בעולם שיעריך אותו, אין דבר חיצוני אחד של גבורה שהוא יכול להציג ממצפוני ליבו,
אבל אתם, אלא שיודעים מתי מעט מהי כוחה של תורה ומצוות להגנת העם היהודי, תצליחו לעצור, להתבונן סביבכם ולהאדיר בשקט ובענווה אינסופית אותו ואת מעשיו?
אחרי שתעשו זאת ממקום אמיתי ותנסו להבין מה הערך שלו בהגנה עלינו, שתבינו כמה הוא משפיע על המוסריות של העם שלנו, כמה כל התגברות שלו משנה את כולנו, אז ורק אז תציעו לו לעזוב וללכת להתגייס לצבא עם כל מה שהצבא ואורחות חייו כולל בתוכו
כן, אנחנו מעריכים ומחנכים לכך, איך זה עונה על מה שכתבתי?
די כבר עם הפרופגנדה הזו!
ל׳בחורים הצנומים׳ האלו לא נתנו שום בחירה, פשוט זרקו אותם לחיידרים ומשם לישיבה קטנה, גדולה, כוילל וכו׳ בלי שום מחשבה האם זה מתאים להם!
אני ממשפחה ׳ליטאית׳ (מה זה בכלל?) מיינסטרימית עם המון אחיינים ובני דודים, כמעט כולם כמובן בישיבות, והאמת לרובם זה כלל לא מתאים והם כלל לא ׳משפיעים על המוסריות של העם׳ (בטח בטח יחסית לאלו שהקריבו ויקריבו את חייהם כדי שאת תוכלי להמשיך ולהתמוגג בשקט מבנייך בעורף).
ומרוב ש׳האדרנו׳ אותם אפילו לא עולה בדעתם ללכת להתנדב בשעות הכ״כ קשות האלו, ודרך אגב חלקם כלל וכלל לא צנומים.
אני לא יודע כמה גברים עוד משוכנעים בשטויות שכתבת.
בדרך כלל מדובר בתגובה של אישה מייד אין סמינר אחרי שנים של שטיפת מוח על התפקיד החשוב של האישה בכל החזיתות בזמן שבעלה מוסר את נפשו (איזה שקר מבחיל בימים אלו) בכוילל.
מי שהיה בישיבה או בכוילל יודע את האמת (או שהוא עושה שרק בנפשו, מי שלומד כמו רוב הגברים לא יותר מתשע שעות ביום אינו מוסר את נפשו).
כל מילה.
'כן, אנחנו מעריכים ומחנכים לכך, איך זה עונה על מה שכתבתי?'
זה לא עניין מתמטי של תשובה לשאלה, יותר נקודת מוצא ערכית וחינוכית, שמקהה ממילא חלק מהשאלות והתמיהות שהועלו במאמר.
ובלי לבטל או לוותר על המורכבות שאכן קיימת, מעצם הקיום משותף של הקהילה החרדית יחד עם כל עמ"י, והמדינה והצבא בכלל,
יורשה לי לנסות לטעון, שחלק מהתמיהות והשאלות שמעלים כעת, -שוב, מבלי לוותר על הצורך לתת להם תשובה הולמת- נובעת מכשל מוקדם וחסר בהבנת הערך האמיתי שלנו, של מה שאנו עושים. כנראה שחלק גדול מאיתנו, ואולי חלק מכל או"א מאיתנו, חסרים בהבנת המשמעות של חיי תורה, וחיי לימוד תורה בפרט. האם מי שהוא יכול לדמיין את העם היהודי מבלי האתוס הרומנטי והמטורף של 'נאר תיירה' כל' המאמר?
האם אברכים מוכשרים שהיו יכולים לעשות הון בכח כישוריהם ולחיות חיי רווחה, ומוותרים על הכל, על הכל, בשביל להמשיך ולקיים את גחלת ישראל, (לא רק כהגנה על חיילים ועל עמ"י, אלא בעצם אורח חייהם) זו לא תופעה מפעימה, שאין לה להרכין ראש מול חיייל שהולך לחזית לתקופה מוגבלת (תוך סיכון עצום, אכן).
האם מוזיקאי דגול או איש תקשורת מחונן מרגיש כעת סוג של נחיתות מול חיילים בחזית?, רק אם חסרה לו כבר קודם לכן תחושת משמעות של מה שהוא עושה.
כמובן, שאני בעד לברר את עמדתנו, הן המעשית והן הערכית מול סוגיות כמו צבא, מדינה, כלכלה וכו' וכו', אבל רק אחרי קליטת עומק ועוצם המשמעות והערך, וכן, גם גאווה קצת אולי. של דרכנו, של אורחותינו, של קיומנו, של מסירותנו, של מוכרחותנו לעם היהודי כולו.
איך אתה לא מתבייש לכתוב זאת? לבחור ישיבה אין סכנה למות. הוא לא מוסר את הנפש!!!!
ומה שווה התורה שלך במחילה אם כל הלימודים שלך לא שומרים עליך מנזק רוחני של הצבא???
תסתכל על תלמידי ההסדר.
ובכלל התורה מלאה במלחמות החל מדיני מלחמה בתורה, מלחמות ישראל בנביאים ובכתובים, מלחמות ישראל כפי שמתוארות בגמרא (רבי עקיבא שדרש דרך כוכב מיעקב על בר כוכבא), מצדה, דיני מלחמה של הרמב"ם. למה אתם לומדים את כל זה? למה התורה כתבה את הדברים הללו אם זה לא רלוונטי קטגורית למי שלומד אותה?
תגובה לדברי שלוימה – בני תורה בישיבה לא צריכים לצאת להתנדב. הם עושים תפקיד חשוב בלימוד התורה, ובתפקידם זה עליהם להתמקד. ההתנדבות היא לאנשים שעובדים, או כאלה שקשה להם ללמוד.
אתה טוען כלפי הכותבת האם אתם מעריכים ומחנכים לכך? והאם אתה מחנך לכך ? אם אתה מציע שבני הישיבה ילכו להתנדב, אז משתמע מכך שאתה לא מחשיב את הצורך בהתמסרות טוטלית לתורה. התמסרות כזו דורשת שקיעות ורצינות בלי לבזבז זמן לשום דבר, גם לא לחסדים, כי זאת מעילה בתפקיד.
הפיתרון מאד פשוט.
לא להיתמם, אני יודעת מגיסי ואבי שלמדו בישיבות נחשבות שרק כ40 אחוזים באמת לומדים כמו שצריך.
השאר אולי לומדים חלק מהזמן, ובשאר הזמן שותים קפה, גולשים באינטרנט, צופים בכדורגל רואים סנוקר.
וזה הגיוני – לרוב האוכלוסייה לא מתאים ללמוד גמרא כל היום. הרוב פשוט לא בנויים לזה. וכמה זמן אפשר להחזיק ולעסוק יום יום בדבר שלא מותאם אליך.
אם יהיו כמה אברכים שתולים לכמה ימים בכל אחת מהישיבות, יתפסו את השישים אחוז שלא לומדים ויגייסו אותם.
הפיתרון של לגייס את כל מי שלא לומד ברצינות, ויש המון המון כאלה וכולנו יודעים את זה, כל כך פשוט שאני לא מבינה איך לא עלו על זה עד עכשיו.
אינני מסכים כלל עם הכותבת .
אין חולק על כך שעם ישראל זקוק לצבא . ואין חולק על כך שעל כל אחד להיות שותף בהגנה על עם ישראל ועל ארץ ישראל .
הנקודה היא שכרגע השלטון בארץ ישראל הוא שלטון זר .
אין אומתינו אומה אלא בתורתה . שלטון שכופר באלוקים ובתורה הוא שלטון זר
והשלטון הזה מונע מאיתנו להשתתף בהגנה על העם והארץ .
אני כאדם חרדי שלא שירת בצבא תחת אותו שלטון. נמנע ממני להחזיק נשק .
איך בדיוק את רוצה לשלוח את בנינו לשרת בצבא תחת שלטון כפרני
צבא שיש בו תערובת בין גברים לנשים כנגד מה שמצווה עלינו בתורה . צבא שמפקדיו כופרים באלוקים ובתנ”ך .
מאז ומתמיד הייתה בעם ישראל הרוח לפני הגשם .
עם ישראל מסר נפש כדי לשמור על התורה .
ואת רוצה כדי להגן על הגוף להשתתף בצבא שלא שומר על התורה והמצוות . תמהני ?
אין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים .
לאחוז בתורתו ובמצוותיו ולהתפלל שישמור עלינו .
ההסטוריה הארוכה של עם ישראל מוכיחה . שלא בכח צבא אנו מנצחים . אלא בשמירה על התורה והמצוות .
ברור שעלינו לעשות השתדלות ולהלחם . אבל לא במחיר של ויתור על עצם הויתינו כעם. שזה שמירה על התורה והמצוות.
שלטון כפרני…
בושה וחרפה, אנשים מחרפים את נפשם כדי שצדיקים כמוך יוכלו להמשיך להתפלפל.
עם היית שם גם היית נשחט, את זה אתה מבין? פיקוח נפש דוחה את כל התורה שמעת על המושג הזה?
יש המון יוצאי צבא שומרי מצוות והרבה יותר ערכיים משחצנים כמוך.
כפוי טובה. בלי השלטון הזר הזה. לא היית יכול לכתוב את הגיגיך כי פשוט לא היית.
התגובה שלך מתבססת על הפרדה של אנחנו והם, אנחנו לומדי התורה והם המדינה והצבא. זה כבר לא נכון ולא יכול להיות, אנחנו זה המדינה ולכן אנחנו צריכים לראות מה יהיה מחר כשנצטרך להתגייס ולדאוג לכך שתהיה אפשרות לדאוג לחיילים חרדיים לסביבה שלא תתעלם מהערכים שלהם (כבר קורה וכבר בתהליך) ולא ליצור חיץ בין שני העולמות באופן כזה שאין ברירה והצבא מחלן.
ברצוני לעמוד על שתי נקודות בתגובתך .
את כותבת " אנחנו לומדי התורה והם המדינה והצבא "
לימוד תורה איננו הנקודה כאן . מדובר על עצם הוויתינו כיהודים
מדובר על עצם קיומינו כעם יהודי שמתבטא באמונה באלוקים ובתורתו ובקיום מצוותיו .
את כותבת " המדינה זה אנחנו "
הגוף השלטוני שנקרא מדינת ישראל שמוביל ערכים הנוגדים לגמרי . לא רק את היהדות אלא גם רגש אמוני ואנושי בסיסי הקיים בכל בריה בעולם .
הוא גוף שבמבט יהודי ואני מעז לומר לא רק במבט יהודי אלא גם במבט אנושי אין לו זכות קיום.
המדינה ממש איננה אנחנו . היא גוף שלטוני זר שהשתלט בכח הזרוע על כרם בית ישראל . ועושה בו שמות מבחינה רוחנית .
ואזכיר כאן את דברי הרמב"ם ואהבת לרעך כמוך " רעך מי שאיתך בתורה ומצוות "
מסתבר להגיד שרוב ככל עם ישראל הם בהגדרה זו. גם מי שרק עושה ברית מילה הוא כבר בכלל רעך .
אבל הגוף שנקרא מדינת ישראל שמוביל ערכים של כפירה ומרידה באלוקים לכאורה איננו בכלל רעך .
מבחינה היסטורית . עם ישראל התקיים גם בארץ ישראל הרבה שנים גם ללא מלך – מדינה .
וגם בכזה מצב יש אפשרות להקמת צבא או גדודים צבאיים להגנה.
מלך – מדינה . הוא דבר שיכול להביא הרבה תועלת וגם נזק עצום.
לא לחינם הזהירה התורה את המלך להיות עם ספר תורה צמוד לגופו כל הזמן .
כי אחרי המלך הולך העם . ואם המלך הולך בדרך התורה הוא מוביל את עמו להצלחה ושגשוג ואם להיפך ח"ו הוא מוביל את עמו לחורבן.
ובכן אם המלך שהשתלט כאן הוא מלך בוגד באלוקים ובתורתו . ויתירה מזה בוגד בערכי אנוש בסיסיים . בהובלת פריצות וכפירה וערכים של דור המבול ברמה הנמוכה ביותר.
המלך הזה השתלט על המדינה בכח הזרוע כפי שיודעים אנו מסיפורי העבר . ועדיין שולט כאן בכח הזרוע .
עד שאם לאחרונה קמו ורצו לערער במקצת את שלטונו קמה זעקה גדולה
" הפיכה שלטונית "
יש כאן ציבור שאומר . אתה לא מקובל עלינו . אין אתה מלכינו. ה’ הוא מלכינו ואתה מושיענו .
ואת אומרת המדינה זו אנחנו . תמהני ?
ואסיים בדברי הנביא עמוס.
הנה עיני ה’ אלוקים בממלכה החטאה והשמדתי אתה מעל פני האדמה אפס כי לא השמד אשמיד את בית יעקב נאם ה’
ובמפרשים שם . כי המלכים הם היו מחטיאים את עם ישראל.
הכרת הטוב היא חלק בסיסי באמונה. ישראל שחטא – ישראל הוא. בני הם – אף על פי שחטאו. ואם הקב"ה כך, מי אנחנו שנרחיק ונתרחק מעם ישראל, ובמיוחד בעת צרה.
הגןף הנקרא "מדינת ישראל" לא הוקם על טהרת הקודש, אבל בונה בתי כנסת במימון המדינה, בונה מקוואות, מארגן מערך כשרות, משלם כספים ללומדי תורה, ונהרג פשוטו כמשמעו – בכדי להציל כל אחד ואחד מישראל, גם מי שיושב בישיבה. ולהגיד על הגוף הזה "מלך בוגד" או "השתלט בכח הזרוע" או "ערכים של דור המבול"… חוששני לך שמא לא למדת, ואם למדת שכחת. בשביל הכרת הטוב הזאת חייבים תכף ומייד ממש עכשיו בזמן חורף, להתארגן כקבוצות בישיבה ולשלוח בחורים לעזרה מאורגנת בכיוון האזרחי, בתי חולים, משטרה, עזרה בבתי ספר בתחומים שאינם חינוכיים כמו שמירה, סידור, ארגון. מתברר שאפילו בסופרמרקטים יש פחות עובדים להביא ולסדר סחורות כי חלק מגוייסים וחלק ערבים – וצריך אותם. היש קידוש השם גדול מזה – בחורי ישיבות בחולצות "ישיבה פלונית" נכנסים לבתי אבות? או הולכים למקומות של עשרות אלפי המפונים מבתייהם בכדי לעזור בארגון ומיון או השגחה או שמירה ביישובים
תגובה ל'אוהב ישראל' – אהבתי את החלק הראשון של דברך על הכרת הטוב ועל כך שהמדינה, שאומנם הוקמה על ערכי הציונות ולא הדת, עושה הרבה למען שמירת הדת. כיום יש בכנסת ובממשלה מפלגות המייצגות שומרי מצוות, וגם במפלגות האחרות יש דתיים ברמות שונות, ויש לכך השפעה לטובה. גם בצבא הם מאפשרים לחיילים חרדים מסגרת מתאימה, כמו למשל ב'נצח יהודה' וב'שחר כחול'.
אבל לשלוח בחורי ישיבה לעזרה ?! להוציא אותם מהישיבה, מהלימוד, לכל מיני התנדבויות ?! לא ולא! צריך לשלוח אנשים שלא במסגרת ישיבתית – זה כן ! זה רצוי ומתבקש. אבל בחורי הישיבות צריכים עכשיו יותר מתמיד להתחזק בלימוד תורה, במשמרות של יום ולילה, כי זהו תפקידם. 'תורה מגנא ומצלה' – בזה אנו מאמינים ובביטוי הזה גם נופפו נציגינו בכנסת ובממשלה כאשר טענו שאין לגייס את בחורי הישיבה. לכן עכשיו גם בגלל עצם חשיבות העניין בחורי הישיבה צריכים ללמוד בהתמדה ובעמקות רבה, וגם כדי להראות לחילונים שלא סתם הדברים נאמרו, לא כתירוץ כדי להיפטר חלילה מחובת כל אזרח להתגייס לצבא, כדי להגן על העם, אלא כי אנו באמת מאמינים בכך ומתנהגים על פי עקרונותינו – כלומר מתמסרים ללימוד התורה כדי להגן על העם כמו שחיילים מתמסרים במלחמה כדי להגן על העם.
אתה כפוי טובה במידה מבהיל, אבל זה לא פלא.
׳המדינה הינה גוף שעשה שמות מבחינה רוחנית׳, לא פחות!
במדינה הזו שאתה יורק עליה קמו יותר ישיבות ממה שחלמו מאז היותנו לעם, ולא זו בלבד אלו שנציגינו הצדיקים היושבים בכנסת כופים על ה׳גוף׳ הזה לשלם לאלו שבחרו לא פרנס את משפחותיהם מרצון הישר מהכיס של אלו שכן מפרנסים את משפחותיהם ובימים אלו מחרפים את נפשם גם למענך!
הרמב״ם שאתה מעיז לצטט היה בז לאנשים המתבטאים כמוך שלא לדבר על זה שהוא גם עבד לפרנסתו, גם התעניין בשאר חוכמות העולם והוא זה שעליו התבסס השולחן ערוך.
הכותבת הנכבדה מבקשת מהציבור החרדי להשתתף בצה"ל .
רציתי כאדם חרדי שיש לו בנים בישיבות להעלות כאן כמה שאלות נוקבות .
שצריכים תשובה לפני שמבקשים כזו בקשה.
א . ערכי הצבא הם ערכים של השמאל בארצות הברית . של מוסריות מזויפת .
של כפירה במושג עם, ומלחמה בין עמים .
ואגנדה מטורפת תוך עצימת עיניים , כביכול רק אנשי החמאס הם האויב שלנו ולא רוב ככל אוכלוסיית עזה .
הרמטכ"ל מצהיר במפורש על משימה מבצעית מקצועית של חיסול אנשי החמאס בעזה . מקצועית משמעותה ברירה כמעט בלתי אפשרית בין אדם לאדם . תוך הקרבת המון חיים של חיילים על בסיס אותן ערכים ואגנדות מטורפות .
וכאן אני שואל .
האם עלינו להקריב את בנינו על מזבח השמאל הכופר והפרוגרסיבי . תוך כדי ריקודים שלהם סביב עגל הזהב . וצעקות. אנשי שלום אנחנו . אנשים מוסריים והומנים אנחנו ?
הצבא מקדם אגנדות מטורפות של שוויון בין המינים . כביכול אין מי שברא איש ואשה . הכל עניין של התפתחות . עפ"ל .
האם אפשר לשלוח את בנינו למקום המקדם כפירה באלוקים ברמה החמורה ביותר . ?
האם אפשר לשלוח את בנינו לשרת כתף אל כתף עם חיילים שנשואים לבני זוגם ….
מה שאלוקים מצהיר בתורתו שאנשים כאלו הם בני מוות . ומסכנים את כל העם היושב בציון . ושעל דברים כאלו יגורש ח"ו עם ישראל מארצו ?
הנסיון של אחינו בני הציבור הדתי לאומי לשנות את הצבא מבפנים נחל כשלון חרוץ .
אז איך . איך את כותבת נכבדה המאמינה באלוקים ובתורה מבקשת כזו בקשה ?
נראה ששני המגיבים האחרונים ירדו מהפסים.חבל להתיחס אליהם.
למגיב "מצפה לישועה" – יש לך תירוץ טוב למה לתת לאחרים להקריב את חייהם כדי להגן עלינו.
ועם זאת כמה מטענותיך לא נכונות כלל.
ראשית, לגבי שירות של חרדים מדובר על הסדר תנאים מתאימים לקבוצה – שמירת שבת/חג, כשרות, בלי תערובת נשים, ובחברת בחורים שומרי מצוות בלבד.
שנית – הציבור הדתי לאומי מורכב מתתי קבוצות ברמות דתיות שונות. ישנם רבים שמקפידים ללכת לישיבת הסדר ואז הם בחברה מתאימה ובאוירה רוחנית טובה.
שלישית – ישנן כיום ישיבות הסדר חרדיות, כמו בגן יבנה ובחיספין, ששם לומדים מדעי המחשב וסייבר, ומשתלבים במודיעין. שם הם לא אמורים להישלח לקרב בו מנסים להימנע מפגיעה בבלתי מעורבים, דבר המסכן חיים באופן מיוחד.
אבל עצם העניין שמנסים לא לפגוע בבלתי מעורבים (אם כי זה לא נמנע לגמרי – יש כבר אלפי אזרחים הרוגים ברצועה) זה לא דבר שמנוגד לתורתנו. נכון, זה עניין מורכב ולא שחור/לבן, אבל בוודאי שגם על פי התורה אם אפשר לא להרוג חפים מפשע זה רצוי, מלבד ב'עיר הנידחת'. כיום אין מי שיוכל לפסוק על עיר מסוימת שהיא עונה לגדרים ולכן מותר לרצוח תינוקות, זקנים ונשים. בכך שצהל נזהר בכך, בשונה מאויבנו ואולי מעוד עמים אחרים – יש קידוש ה', שעם ישראל , בשם ערכי המוסר של התורה, נזהר מלפגוע ולהזיק , גם כלפי מי שאינם יהודים.
אם "אני" הייתי הסיפור .
אולי היית צודק ,
אל אף שאני מאמין שאם הייתי חי תחת שלטון אמוני מצבי ומצב עם ישראל היה טוב פי אלף .
אבל לא "אני " הסיפור כאן .
אלא כבודו של מי שאמר והיה העולם .
כבודו של מי שברא אותי ואותך , ובחר בעם ישראל כעמו .
והשלטון כאן כרגע במדינה .
נלחם בו . כופר בו . עושה ומקדם את הדברים שהוא הכי שונא .
האם אתה מאמין בו ? האם אכפת לך מכבודו ?
מה קשור כאן כפוי טובה ?
ודרך אגב . הישיבות שקמו כאן קמו למרות אותו שלטון כופר ולא בגללו .
ודרך אגב . אני אדם שעובד לפרנסתי . וגם מתעניין בחכמות העולם.
זה ממש לא קשור .
להאי גברא דמתקרי יוסף ולהאי גברא "המצפה לישועה" . האם כך מצפים לישןעה?האם זה הזמן לקטרג על עם ישראל על החיילים המחרפים נפשם בעד בעד ארצינו ובעד העם היושב בציון וכדי שלומדי התורה היקרים מפז יוכלו להגות בתורה בהשקט ובטח . ומי יכול לעמוד במחיצת אותם חיילים קדושים שמסרו את נפשם להציל חיי יהודי אחד ומתו על קידוש השם. האם השתדלתם לפחות להתפלל עליהם או שלא עברה כלל מחשבה כזאת בדעתכם ע"פ אותה השקפה ו"דעת תורה" שאתם אוחזים בה. האם חשתם איזו הרגשה של צער פנימי על אותם חיילים ? ובכן אעתיק קטע קטן ממכתב שכתב החזו"א (קו"א ח"א קכ"א) "חסר לך הרגש של השתתפות בצער זולתך ! והעצה לזה ההשתדלות להטיבו ולהצילו מצער.והמעשה פועל על הלב. וכן להתפלל על צרת זולתו אף שאין הדברים יוצאים מן הלב, ואף אם המצטער המוני הדיוט ובזוי". (פורסם ביתד נאמן)
אתה צודק בכל מילה .
אבל הכותבת ביקשה במאמר השתתפות של הציבור החרדי בצבא .
ועל זה נכתבו התגובות . האם יש לך מענה קונקרטי על הדברים ?
בהחלט אי אפשר להמשיך עם הפטור הגורף לכל בני הציבור החרדי אלא אך ורק למי שבאמת תורתו אמומתו. ולא נהיה תמימים אנחנו שיש לא מעט שאינם בגדר תורתו אמונתו ומנצלים את הפטור כדי להשתמט משירות צבאי ואלה חייבים להשתתף בנשיאת העול של כלל החברה ומי שמשתמט הוא אינו חש את צער הציבור ולא משתתף עימם בעת צרתם כדברי החזו"א ממש כפי שציטטתי לעיל.
אין שום סיבה בעולם שאנחנו נשלח את בנינו למות בצבא בגלל שאיזה חילוני החליט לרקוד עם תחתונים על משאית בת.א!!!
וראה בך ערוות דבר ושב מאחריך
הסיבה שיש מלחמות והרוגים זה בגלל שהארץ מקיאה אותנו ולכן אנחנו צריכים לנסות להילחם ולהוסיף תורה ולא להצטרף לצד המפסיד
זאת הסיבה מדוע צה"ל צריך להסיר את האחריות שלו מהערים החרדיות ולהפקיר אותם לחסדי הפלסטינים, מי שמשתמט אין שום סיבה להגן עליו. שהתורה שלכם תגן עליכם , ואם היא לא תצליח גם הפעם, נקרא תהילים ונלמד גמרא לעילוי נשמתכם. חוצפנים.
תגובות מעניינות ומעשירות!
הקראתי אותן לחברים בפלוגה אצלנו שנמצאים לפני כניסה לעזה כדי שיבינו מה חושבים עליהם החרדים.
תשמחו לשמוע שאחרי הקריאה המחכימה היה קונצנזוס שאם מחבלים יתקפו את קרית ספר או ביתר חיילי צהל צריכים לקרוא תהילים ולתת לה' להלחם בזמן שאנחנו נחריש
אל תדאג . אלוקים ששמר על היישובים שומרי השבת בעוטף שאף מחבל לא נכנס לשם . הוא ישמור על מודיעין עילית וקרית ספר .
מלחמה יהודית היא רק כשאתה איש ביצוע של אלוקים .
כשאין אנשי ביצוע ששיכים לאלוקים , אלוקים מסתדר היטב לבד . כפי שמוכיחה ההיסטוריה הארוכה של עם ישראל בארץ ישראל .
ואני מדגיש " בארץ ישראל " והמבין יבין.
כתבה חשובה מאוד.
כמו שאת כותבת ישנו קונפליקט ודילמה בציבור החרדי (ובעיקר אצל 'יהדות התורה') בעניין הצבא. מצד אחד מחנכים להאדרת לימוד התורה, בהתמדה ובהעמקה, כדבר המשפיע ביותר בעולמות רוחניים ובעניינים פיזיים המשתלשלים מכך (עפ"י 'נפש החיים' לרבי חיים מוולוזין) ולכן חשוב שבחורי הישיבה יתמסרו ללימוד יום ולילה.
ומצד שני, אנחנו מחנכים לערבות הדדית ולהכרת טובה, ולכן ראוי להרגיש כך במיוחד כלפי לוחמי צה"ל, המוסרים נפשם להגן על העם בקרבות עזים ומסוכנים מאוד.
אך כאן נכנס חשש שבחורי הישיבות ימשכו אחרי ההילה המוצדקת שיש בחברה הישראלית כלפי החיילים, יעריצו את סיפורי החוזק והגבורה וירצו לנטוש את משמרתם בלימוד התורה.
אפשר להמשיל זאת לחיילי מודיעין, שעושים עבודה חשובה באיתור מידע על האויב והסתרת מידע חסוי של צה"ל, שימשכו אחר גבורת הלוחמים ויבקשו לעבור לתפקיד של לוחם. בכך שהם ינטשו את תפקידם החשוב אליו הוכשרו וזה יחליש את כוחו של המודיעין, ומאידך יתרמו פחות כלוחמים, כי לא הוכשרו לכך, ויצא שהם יותר מזיקים ממועילים, למרות רצונם הטוב. היה סיפור באחת ממלחמות ישראל על מדען שפיתח לצה"ל כלי מלחמה חשובים, אך רצה להשתתף בלחימה וכשהגיע לחזית נהרג, וכך יצא שצה"ל איבד מדען חשוב שיכול היה לייצר אמצעי הגנה משוכללים שיצילו חיילים רבים ויאפשרו להם לפעול ולנצח.
אנו מאמינים שלימוד התורה מספק הגנה רוחנית חשובה, בתנאי כמובן שהלימוד נעשה כראוי – בעמל, בשקידה, מתוך כוונה נכונה. אם ישנם בחורי ישיבה שקשה להם ללמוד באופן הזה – אותם צריכים לגייס! בהחלט! אך אותם בחורים שמסורים ללימוד התורה יום ולילה – חשוב שיוכלו להמשיך ולעשות את מה שהוכשרו לו ובכך לתרום לעם ישראל.
תודה לך על הדברים, הבנת את המסר שרציתי להעביר
התורה היא סיבה ממש טובה
האתוס החרדי לא טוען שאין צורך להגן על המדינה, אלא שההגנה הטובה ביותר היא לימוד התורה.
מעניין,
למדתי הלכות מלכים ולא מצאתי שם לימוד תורה כחלק מהמערכה.
הרמב"ם באגרת לחכמי מרשילייא כותב על האסטרולוגיה
זו היא שאבדה מלכותנו והחריבה בית מקדשנו והאריכה גלותינו והגיעתנו עד הלום. שאבותינו חטאו ואינם, לפי שמצאו ספרים רבים באלה הדברים של דברי החוזים בכוכבים, שדברים אלו הם עיקר עבודה זרה, כמו שביארנו בהלכות עבודה זרה, טעו ונהו אחריהן, ודימו שהם חכמות מפוארות ויש בהן תועלת גדולה, ולא נתעסקו בלמידת מלחמה ולא בכיבוש ארצות, אלא דמו שאותן הדברים יועילו להם.
ולפיכך קראו אותם הנביאים סכלים ואווילים.
ודאי סכלים ואווילים היו, ואחרי התוהו אשר לא יועילו הלכו.
הרמב"ם מאשים את דור החורבן שסכו על אסטרולוגיה ולא למדו מלחמה. הוא לא כותב שהם לא למדו תורה !
יש לך דימוי מוטעה שבהסטוריה שלנו חייל יהודי הסתובב כל היום עם טלית ותפילין וחרב ואמר פרקי תהילים מתוך סידור תוך כדי לחימה . זה מה שפימפמו לך בגלל כל מיני אינטרסים על מנת לא לרוקן את בתי המדרש מכל הבטלנים שמבזבזים את חייהם שם ומפרנסים את הצוות הבנים והחתנים וכו . זה האידיאל של "החייל היהודי" אבל אין לך שום הוכחות שכך היה. .יותר מציאותי להגיד שמצאו שם בצבא גם יפות תואר והורשו לאכול חזיר והאווירה בהתאם , ובכל זאת התגייסו ולא תמיד החזירו אותם מעורכי המלחמה בגלל הסיבות הידועות שמאפשרים את זה -כמובן כל זה בייחודיות יהודית . אווילי להתחמק מטעמי נוחות משירות צבאי בכיסוי של שחיתות בצבא .יש חיוב ודאי להתגייס כל אחד לפי כישוריו במיוחד במלחמת מצווה .אדם לא נולד לשבת בבית מפחד מה שקורה בחוץ ועלול לקלקל את נשמתו. כנראה שלא רצו בכוונה לחנך אותך להתמודד עם כל מה שקורה מחוץ לבית המדרש ."נרפים אתם נרפים על כן אתם וכו'", ומדקלמים רק תיירה. לא מדובר על המיעוט שבאמת יושב ולומד.
חוי, כתבת:
"הציבור החרדי מרגיש אחוות אחים עם שאר היהודים פה בארץ, הוא חרד לגורל הארץ וכואב על מות כל חייל ומוקיר אותו. כמה מוקיר? מתחנך על כך שכל מי שנופל בהגנו על הארץ או משום שהוא יהודי עולה ישר לגן העדן ללא עכבות של מריקת חטאים בדרך. למרות הסרוב לשרת בצבא, ההזדהות עם חיילי צה"ל היא עניין משותף לכל היהודים – חרדים ושאינם חרדים כאחד."
הדברים האלו יהיו בעלי משמעות ביום שבלדרמו ובפונוביז יגידו מי שברך לחייל צה"ל, ולא יספרו מעשיות שלא אומרים את המי שברך כי רבותינו לא תקנו אותו, או מטעמים חינוכיים.
כיום, הם דבורים בעלמא.
וכדברי הרמב"ן בפרשת כי תצא, דברים פרק כג
{י}ונשמרת מכל דבר רע. שהשטן מקטרג בשעת הסכנה לשון רש"י והנכון בעיני בענין המצוה הזאת כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא מצוי בו והידוע במנהגי המחנות היוצאות למלחמה כי יאכלו כל תועבה יגזלו ויחמסו ולא יתבוששו אפילו בניאוף וכל נבלה הישר בבני אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה כצאת מחנה על אויב ועל כן הזהיר בו הכתוב ונשמרת מכל דבר רע
לצערי הכתבה רצופה נחיתות עליבות ומסכנות. אוי אוי אוי חשבת שתכולת המדים היא שוטרת. ממש בושות. תשאלי אותה מיהו תנא קמא…ומהו עירוב תבשילין שהיא תתחיל להתבייש שאין לה מושג קלוש ביהדות. והתגובות כאן בחלקן לא נופלות מתגובות המשכילים והרפורמים ושונאי הדת. חבל שמי שרחוק מעולמה של תורה ועוד אשה כותב/ת בנושאים רגישים שכאלו. הרי אין התעלמות גדטלה יותר מהמציאות כמאמר זה. אין אפיקורסות גדולה מזו. כי אפיקורס בהגדרת חז"ל הוא מי שאומר מה תורמים לנו החכמים בלימודם?! לעצמם הם קוראים לעצמם הם שונים. אז שיהיה ברור!!! לימוד התורה מגן עלינו ועליכם ועל כל ישראל זו האמת שלא תשתנה לעד!
אגב חשבת על זה שרוב גדול של החיילים לא מסתכן בצבא?! האם זה פייר? הבה נהפוך את כולם קרביים ויכנסו כולם לעזה.
הכי מוזר שדוקא עכשיו שהתברר מעל לכל ספק כי שוא תשועת אדם!!! כי שוא שקד שומר. לא הצבא ולא המודיעין הצליחו מול החמאס הארור. הדברים נכתבים. אדרבה זה הזמן להגביר את לימוד התורה לצד הכרת הטוב לחיילים
לצערי הכניסה לאקדמיה רבים חללים הפילה. הדעות כל כך מעוותות כל כך משונות. השם ירחם!!
דבורה הנביאה:אורו מרוז אמר מלאך ה' אורו ארור יושביב כי לא באו לעזרת ה' לעזרת ה' בגיבורים-
וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת, עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר, לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר.
והקינה נגמרת ב:איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה
כמה חיילים נפלו אתמול?-4
כמה מתו באוהלה של תורה?