בין אם אתם מהתומכים בחיזוקן של המפלגות החרדיות ובין אם אתם משתייכים אל הקבוצה השמחה במפלתן, תופעת זליגת הקולות החרדיים אל מפלגות הימין אמורה לעורר בכם ענין.
בסבבי הבחירות האחרונות ניכרה מגמה ברורה בערים חרדיות: קולות רבים יותר ויותר נוטשים את בסיס הבית ונודדים ימינה. לפי סקר עדכני, מגמה זו עלולה להכפיל את כוחה בבחירות הקרובות ולנגוס כמעט מנדט שלם מהקול החרדי. המפלגות החרדיות משקיעות אמנם מאמץ רב בשכנוע עצמי שמגמת נטישה זו היא שולית ואין לה סיכוי להתרחב. אולם אם הן רוצות לעצור את המגמה, מוטב יהיה אם יקדישו מרץ רב יותר לתיקון הסיבות לנטישה מלטיפוח ההכחשה.
נדידת הקולות לימין מצביעה על כך שחרדים רבים יותר ויותר מעדיפים להזדהות עם הישראליות בגרסתה הימנית מאשר עם החרדיות המגזרית
בשורות להלן אנסה להסביר מדוע תהליך זה קורה. לדעתי, הלב של התופעה נעוץ במוקד ההזדהות של המצביעים. נדידת הקולות לימין מורה על כך שחרדים רבים יותר ויותר מעדיפים להזדהות עם הישראליות בגרסתה הימנית מאשר עם החרדיות המגזרית. עם זאת, בניגוד למחשבה מקובלת התולה את נטיית החרדים ימינה בתהליכים פנים-חרדיים, אטען כי דוקא הימין הוא שהתקרב אל החרדים ויצר את ההזדהות אתם. נטיית החרדים ימינה היא פועל יוצא של חרדיזציה חזקה שעבר הימין בשנים האחרונות, הרבה יותר מישראליזציה של החרדים.
מי יצר את הבלוק?
בחודש האחרון אמר יו"ר יהדות התורה חה"כ משה גפני ליאיר שרקי בראיון בחדשות 12: "יש אנשים שרוצים להכפיש אותי ולהגיד גפני ילך עם השמאל, כאשר תהיה בעיה יכול להיות שגפני ילך לממשלה אחרת. לא אלך לממשלה אחרת. גם אם לא יהיה 61. אני הולך עם הימין, בכל מקרה. צריך ללכת עם הליכוד בכל מקרה ובכל מחיר."
ימים אחדים אחר כך התפרסם ראיון של מועמד אגודת ישראל לכנסת, הרב יצחק גולדקנופף, ברדיו 103FM. המראיינים הצליחו לחלץ מהראיון ציטוט שהשתמע ממנו כי האופציה ללכת עם גנץ מונחת על השולחן. לא חלפו מספר דקות וגולקנופף הבהיר נחרצות: "הפרסום לפיו אמרתי שנחשוב ללכת עם גנץ אם לנתניהו לא יהיו 61 הוא שקר וכזב והוצאת דברים מהקשרם. הדברים מעולם לא נאמרו. נלך אך ורק עם הימין בראשות בנימין נתניהו."
לא החרדים התקרבו אל הימין. הימין הוא שהתקרב אל החרדים. מחנה הימין הישראלי קיבל תפנית, התעטף בטלית ועשה שינוי שם. מעתה אל תאמרו "גוש הימין", אמרו "המחנה האמוני"
הטון העצבני, הלחוץ, שאינו משתמע לשתי פנים, אינו מגיע מתליון נאמנות לביבי הכרוך בצווארם של גפני וגולדקנופף. הרוח המנשבת בציבור החרדי בשנים האחרונות מגלה נאמנות אמיצה למחנה הימין ולבנימין נתניהו, וגפני וגולדקנופף יודעים זאת היטב.
מנין נובעת הנאמנות החזקה לבלוק הביביסטי? הסבר אפשרי אחד הוא ישראליזציה כללית של המגזר החרדי, המתבטאת בהבעה בולטת יותר של עמדות פוליטיות ובפטריוטיות ציונית כללית. אני סבורה כי הסיבה לכך היא הפוכה. ההזדהות החזקה של החרדים עם הימין בשנים האחרונות אינה נובעת מהתקרבות החרדים לישראליות. לא החרדים התקרבו אל הימין, הימין הוא שהתקרב אל החרדים. מחנה הימין הישראלי קיבל תפנית, התעטף בטלית ועשה שינוי שם. מעתה אל תאמרו "גוש הימין", אמרו "המחנה האמוני".
תפנית זו מיוחסת לארתור פינקלשטיין, יועץ בחירות יהודי-אמריקאי, שהעניק יעוץ בין היתר לבנימין נתניהו. התזה ששלטה ברוב מערכות הבחירות עד לפני 30-20 שנה היתה שכולם צריכים לגנוב את המרכז: כל מועמד צריך להשיג את האמצע, שהרי כל מי ששייך לו באופן טבעי, כל מי שבמחנה שלו, יצביע לו כך או כך. לפני 30 שנה התחילה לחדור לאדריכלי הבחירות תזה אמריקאית חדשה, שהניצחון שמור דוקא למי שיצליח למצות טוב יותר את פוטנציאל ההצבעה בתוך המחנה. המנצח יהיה מי שהמחנה שלו ינהר באוטובוסים לקלפיות. לפי האגדה, נתניהו אימץ גישה זו, וגייס את פינקלשטיין כדי שיעזור לו למצות את האלקטורט בתוך מחנה הימין.
פינקלשטיין טבע אז את הלך המחשבה שהשאלה המניעה את המחנות בישראל היא "קודם כל יהודי או קודם כל ישראלי?". נתניהו הבין שאנשי המחנה שלו מרגישים "קודם כל יהודים", ומאז הוא מנהל את הפוליטיקה בישראל לאור גישה זו. הוא הולך ומדגיש את הברית היהודית של מחנה הימין, על חשבון מצביעי המרכז.
אחת ההשלכות המשמעותיות של מהלך זה היא החיבור המדובר של הימין עם החרדים. ככל שהזהות היהודית של מחנה הימין הלכה והתחדדה, כך הלך והתהדק החיבור של החרדים למחנה הימין בארץ.
ה'התחזקות' של המחנה הימני
לפני 30 שנה היו דן מרידור ולימור לבנת נסיכי הליכוד, והרשו לי לומר שהם לא פגשו מסורת מעולם. מקסימום שלום שלום, חברות קרובה לא היתה שם. היום, אחרי ה'התחזקות' של "המחנה האמוני", ח"כים בולטים של הימין מחבקים את החרדים בימין ומקרבים אותם בשמאל. דודי אמסלם מצהיר על אהבת נפש לחרדים, גלית דיסטל מגנה בחרוף נפש על בחורי הישיבות, ואפילו יואב קיש, שבכלל התחיל את דרכו הפוליטית כאחד ממובילי המחאה בעד שוויון בנטל, עומד היום בכנסת ונושא נאומים נרגשים בזכות עולם התורה. וסמוטריץ'? בצלאל הוא חרדי ממש ממש. ירא שמים על מלא.
דודי אמסלם מצהיר על אהבת נפש לחרדים, גלית דיסטל מגנה בחרוף נפש על בחורי הישיבות, ואפילו יואב קיש, שבכלל התחיל את דרכו הפוליטית כאחד ממובילי המחאה בעד שוויון בנטל, עומד היום בכנסת ונושא נאומים נרגשים בזכות עולם התורה
הזוגיות הזו של החרדים והימין עולה יפה כבר שנים מספר חרף חילוקי דעות אידאולוגיים לא פשוטים. אלא שהפוליטיקאים החרדים, חלקם לכל הפחות, אחרו להבין זאת. גפני לא החמיץ אף הזדמנות להצהיר שהוא בכלל שמאלני, ולמעשה החבר הכי טוב של מרב מיכאלי, לא של כל הפרענקים ההמוניים של הליכוד. גם ש"ס מתקשה למחוק למפרע את המעורבות שלה בהסכמי אוסלו, והברית הנרגשת של דרעי וביבי אינה מעלה דמעות בעיני בוחריו (ללא סיוע מסיבי של בצל, כמובן).
נכון, הח"כים הצעירים של דגל וש"ס הם ימניים יותר, וזה אכן תורם למפלגות ומתבטא בקלפיות, אבל יש לא מעט חרדים שהתקרבות הימין אליהם חזקה אצלם הרבה יותר מהתקרבות המפלגות שלהם אל הימין. עלה התאנה של פינדרוס פשוט לא מספיק בשבילם. וכך צוברים סמוטריץ' ובן גביר תאוצה בקרב הצעירים החרדים. אלה מעדיפים למצוא היום בית דוקא בשייכות אל "המחנה האמוני".
עם זאת, ראוי לציין כי הנהנה העיקרי מהזליגה של החרדים ימינה אינו הליכוד. חרדים ליכודניקים יש מעטים. מעריצי נתניהו החרדים יודעים שגם יהדות התורה, גם ש"ס וגם סמוטריץ' ובן גביר – כולם נשבעו אמונים לנתניהו, ולכן העדפת נתניהו לבדה אינה סיבה להזדהות עם מפלגה חילונית כמו הליכוד. המספרים הגדולים של החרדים המצביעים למפלגה מחוץ למגזר הולכים למפלגות הציונות הדתית: סמוטריץ' ובן גביר.
הציבור החסידי מחפש בית
בהקשר זה, מעניין מאד לבחון את הבדלי המגמה בין דגל התורה לאגודת ישראל. מרחוק נראה אולי שמדובר במפלגה אחת, אבל בפועל יש הבדלי מגמות בין השתיים.
לפי האתר הרשמי של ועדת הבחירות המרכזית, בבחירות האחרונות לכנסת ה-24 הצביעו 79.24% מתושבי מודיעין עילית ליהדות התורה, 17.56% לש״ס ו-2.21% לציונות הדתית. בביתר עילית, עיר חסידית קצת יותר, 60.22% מצביעים ליהדות התורה, 27.08% לש״ס ו-10.03% לציונות הדתית.
בזהירות הנדרשת, אבקש להפנות את תשומת הלב לאפשרות שזליגת הקולות ימינה היא תופעה רחבה יותר דוקא בציבור החסידי
במערכת בחירות אחת אחורה, רק חודשים אחדים קודם לכן, הצביעו במודיעין עילית 80.02% ליהדות התורה, 18.30% לש״ס ו-0.38% לבן גביר ואיחוד מפלגות הימין שרצו בנפרד. בביתר עילית 64.06% ליהדות התורה, 29.91% לש״ס ו-1.49% לבן גביר ולאיחוד יחד. בגרף זה נראה כך:
המסקנות פשוטות וברורות: בין מערכת בחירות אחת לשניה, בהפרש של חודשים אחדים, התחזקה בציבור החרדי המגמה של נטישת המפלגות החרדיות לטובת מפלגות הציונות הדתית. בביתר עילית מגמה זו נרחבת יותר. (ההפרש היחסי ביניהן קרוב אמנם. בשתיהן הוכפלו האחוזים פי שש בקירוב.) מדובר בקפיצה משמעותית בזמן קצר. כאמור לעיל, סקרים עדכניים צופים הכפלה של המגמה בבחירות הקרובות. אולם, כך או כך, לא בנבואה לעתיד עסקינן. הנתון שאבקש להתעכב עליו הוא הפער בין ביתר עילית למודיעין עילית.
כפי שראינו, אף שקצב התרחבות המגמה בביתר עילית ובמודיעין עילית דומה למדי – המספרים שונים מאד. ביתר עילית היא עיר חסידית מובהקת ומודיעין עילית היא עיר ליטאית מובהקת. בביתר עילית הצביעו בבחירות האחרונות קצת יותר מעשרה אחוזים מהתושבים לציונות הדתית, ואילו במודיעין עילית המספר קרוב יותר לשני אחוזים. לחלק מהשינוי אחראית ש"ס, אבל מה שמעניין כאן הוא דוקא השינוי בתוך יהדות התורה. ניתן להציע כי פער זה מצביע על הבדל בין הציבור החסידי לציבור הליטאי.
בזהירות הנדרשת, אבקש להפנות את תשומת הלב לאפשרות שזליגת הקולות ימינה היא תופעה רחבה יותר דוקא בציבור החסידי. אם זה נכון, ניתן להסיק מכך משהו חשוב על ההבדל בין מידת ההזדהות של הליטאי עם המגזר לבין מידת ההזדהות של החסיד.
הגיבוש המחודש של "דגל" וההתפרקות של "אגודה"
אם יש משהו ש"דגל התורה" הצליחה לטפח בשנים האחרונות הרי שהוא גאוות היחידה הליטאית. הרב שטיינמן השכיל לנתב את תחושת השייכות הליטאית לגאווה בעצם ההשתייכות לקבוצה ללא תלות במנהיגות כריזמטית. לכך נוספו המלחמות הפנימיות עם "הפלג" שחיזקו מאד את הגיבוש הפנימי של הזרם הליטאי המרכזי. מגמה זו המשיכה להתעצם בתקופת הרב קנייבסקי, והדבר קיבל אישור חזק בריצה הנפרדת ברשויות המקומיות.
ההצלחה בגיבוש גאוות היחידה מתבטאת בעיקר בכך שגם הליטאים המודרניים, העובדים, מרגישים את כוח המשיכה של לכידות זו. בחור ישיבה ליטאי היוצא לעבוד והלובש צבעוני יתרום את המעשר שלו לכולל אברכים; הוא ימשיך להתפאר שלמד באחת מישיבות הדגל הליטאיות ולא ינסה בשום צורה להסתיר את שייכותו למגזר הליטאי. גם אם הוא אינו חי כמו אברך, הוא ידגיש את הקשר שלו אל עולם זה. אם הוא יכול, הוא יממן את הגיס האברך ואת השכן, ויקפיד לציין בכל הזדמנות שהפירות המפוארים של המגזר הם אברכי המשי ולא הוא. (ברור שיש לכך השלכות פסיכולוגיות ששווה לדבר עליהן, אבל הן לא הנושא.)
בעבר היתה "אגודה" מפלגה כלל חסידית, שאמנם העניקה דומיננטיות לחסידות זו או אחרת, אך כל חסיד הרגיש אליה שייכות. תפיסה זו נמצאת בהתפוררות מואצת
ב"אגודת ישראל" קרה דבר הפוך: התפרקות ליחידות. בעבר היתה "אגודה" מפלגה כלל חסידית, שאמנם העניקה דומיננטיות לחסידות זו או אחרת, אך כל חסיד הרגיש אליה שייכות. תפיסה זו נמצאת בהתפוררות מואצת. חסידות חב"ד היא דוגמא מצוינת בהקשר הזה. בתשמ"ט עדיין נלחמו חב"דניקים בכל הארץ לגייס מצביעים ל"אגודה". כיום פנתה החסידות רובה ככולה לאזור של סמוטריץ'. נכון שחב"ד היא מקרה מורכב יותר, מחמת המתיחות שלה עם "דגל", אולם היא כן מעידה על המגמה.
"אגודת ישראל" איבדה את הלכידות שלה בעשורים האחרונים. היא נעשתה לפדרציה רופפת, אוסף של קבוצות קטנות שלכל אחת מהן מיני-זהות משלה. ושם, כל מי שלא חשקה נפשו לראות את עצמו חלק מ"הציבור החסידי בארץ ישראל" – פשוט מוצא לעצמו מקום אחר. דבר זה מעודד חסידויות קטנות שחשות שאין להן ייצוג לשבור החוצה, בדרך כלל ימינה.
האתגר העיקרי של "אגודה" אם כן הוא לייצר מחדש גאוות יחידה חסידית. איני יודעת איך היא תצליח לשכנע את החסידויות הקטנות יותר שההצבעה שלהן תתגמל אותן, ושהמפלגה באמת תייצג כל אחד מהן כפי שהיא מייצגת את החסידויות השולטות. אבל אם "אגודה" רוצה לעצור את הידרדרותה, היא חייבת לחשב מסלול מחדש.
האם הנטישה מעידה על מאיסה בעסקנות?
במאמר הנוכחי הצעתי כי הנטישה של המפלגות החרדיות נעה על ציר ההזדהות. השאלה המרכזית המעניינת את הבוחר החרדי היא שאלת הזהות: האם הוא רואה את עצמו חלק מהמגזר או מעדיף לזהות את עצמו עם "המחנה האמוני" או "המחנה הימני". אולם אם נפנה את תשומת הלב לרעש העולה מהרשתות החברתיות, נתרשם כי הסיבה העיקרית לנטישה המתגברת היא מאיסה בסגנון הפוליטי של המפלגות החרדיות.
בסופו של דבר, המצביע החרדי הממוצע התרגל לראות בפוליטיקה ענין של הזדהות שבטית. גם כאשר הוא מפסיק להצביע למפלגות החרדיות, הוא ממשיך לראות בהצבעה אקט של הזדהות. ההצבעה למפלגות הימין היא עבורו מצע זהות אלטרנטיבי
למפלגות החרדיות נדבקה לאורך השנים תדמית של "עסקנות" – כלומר עשייה פוליטית נטולת ערכים, קומבינטורית, אינטרסנטית. חברי הכנסת החרדים נתפסים 'מאכערים', בניגוד לאופן שחברי כנסת אחרים מציגים את עצמם – בעלי אג'נדה, ערכים ועשייה שיטתית. אם ארשה לעצמי להיות קצת פחות פוליטיקלי קורקט, אוכל לסכם זאת במילה אחת: גולדקנופף.
באופן אישי, אני סבורה שפועלם של חברי הכנסת החרדיים רב הרבה יותר ממה שנוטים לחשוב בציבור החרדי המודרני. עם זאת, העננה קיימת. ומה לעשות, אווירת המאכעריות אפופת העשן מדברת הרבה פחות לפוקדי הרשתות החברתיות.
נראה שהמפלגות החרדיות אכן התחילו להפנים שיש צורך בחברי כנסת מסוג שונה. גם בדגל וגם ש"ס הכניסו דור צעיר שונה במהותו מהוותיקים. פינדרוס, ארבל ומלכיאלי ואפילו יעקב אשר הם בעלי תדמית הרבה פחות 'מאכערית'. הם נתפסים חרוצים ואידאליסטים ומשדרים בעשייתם תחושת שליחות ציבורית. דבר זה תורם משמעותית לתדמית של המפלגות. אולם בסופו של דבר, בראשות ש"ס יעמוד בבחירות הקרובות דרעי, שעל תדמיתו אין צורך להכביר מילים, ובראשות אגודת ישראל יעמוד גולדקנופף, שנתפס כמי שדאג בכל שנות פעילותו לכיס שלו, ושלו בלבד, גם על חשבון משפחות צעירות ואברכים. עובדה זו עלולה בהחלט להביא לזליגה החוצה, אל אנשים כמו סמוטריץ' למשל, שנחשב אידאולוג ואיש ערכים, ובעיקר חף ממניירות.
אף שיש ממש בביקורת זו, איני חושבת כי זוהי הסיבה העיקרית לזליגת הקולות מהמפלגות החרדיות. בסופו של דבר, המצביע החרדי הממוצע התרגל לראות בפוליטיקה ענין של הזדהות שבטית. גם כאשר הוא מפסיק להצביע למפלגות החרדיות, הוא ממשיך לראות בהצבעה אקט של הזדהות. ההצבעה למפלגות הימין היא עבורו מצע זהות אלטרנטיבי. בשל התקרבות הימין אל החרדים, הוא מרגיש שהוא יכול להישאר חרדי ועדיין להרגיש חלק מהסיפור הישראלי הגדול.
כדי שחרדים יתחילו למדוד את הפוליטיקאים שלהם לפי מידת היושרה והשקיפות של הפעילות שלהם, נדרש תהליך ישראליזציה משמעותי הרבה יותר. רק כאשר יראו החרדים את עצמם אזרחים במדינת ישראל, הם יתחילו לראות את ההצבעה שלהם כמינוי נציגות הפועלת למען הציבור בהליך דמוקרטי. לעת עתה, גם ההצבעה למפלגות הימין פועלת לפי ההיגיון של ההשתייכות ולא לפי ההיגיון של הנציגות.
תמונה: יהודה יואל מנדלוביץ, CC BY-SA 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0>, via Wikimedia Commons
לענ"ד ניתוח ההשוואה בין מודיעין עילית לביתר עילית שגוי, אחוז ההצבעה הגבוה לציונות הדתית בביתר מבוסס דווקא על הציבור הליטאי, דווקא הליטאים בביתר עילית הם המצביעים לציונות הדתית, אם תרצי טמון פה הבדל בין הליטאים של מודיעין עילית לליטאים של ביתר עילית, הליטאים שמתגוררים בביתר עילית בחרו לגור בה בגלל שהיא לא ליטאית קלאסית כמו מודיעין עילית, זהו ציבור יותר עצמאי, פחות מחויב, הרבה מקהילת זילברמן שידועה בימניותה ועוד…
הגברת חנה טועה. בביתר עילית אחוז ההצבעה הגבוה לציונות הדתית הוא בעיקר מכיוון חבד שחזקים בעיר מאד ובתוספת חסידים מודרניים שגם לא חסרים בה. רוב הזילברמנים שגרים בביתר מרגישים מחוברים מאד לפינדרוס ומצביעים לדגל התורה. אם יש מעטים שמצביעים לציונות הדתית זה מתבטא בשברירי אחוזים אם בכלל…
חכמה אפרת
ניתוח מדויק ומאיר עיניים. תודה!
ישר כח. נדמה לי שאפשר להוסיף עוד נקודות,המפלגות החרדיות נתפסות לעתים כמי שלא מנסות לפתור בעיות אלא דוקא להנציח אותן כדי לשמר כח .הדמויות שאמורים להזדהות עמהן כלומר אדמורי"ם שונים נתפסים כצבועים שעוסקים בכחם וכח משפחתם דרך חברי הכנסת מנהלים חיי עושר כאשר החסידים חיים בעוני והאדמורי"ם עוסקים במריבות משפחתיות למה שמשהו ירצה לבחור בנציגים של אנשים "מנהיגים רוחניים" שלא דברו עם אח/ גיס/אם שנים ונורמות ההתנהגות שלהם עלולה לכלול אלימות פיסית או כלכלית מבחינה זו ראשי הישיבות לפחות נתפסים כמי שבאמת עמלים בתורה .כידוע לכל החסדויות הגדולות דורסות את הקטנות ולמה לחסיד מכנובקא בעלז לתמוך במפלגה שהאדמו"ר שלה מאנשיו יצא פוגרום נגד בית המדרש של בן דודו לפני שנים
הכותבת מתעלמת בניתוח הנתונים מחב"ד.
שבשתי מערכות בחירות לא היה למי להצביע.
בן גביר לא עובר אחוז חסימה. וסמוטריץ הלך עם בנט
הצעירים החרדים נולדו למציאות של מדינת ישראל, הם דוברים עברית וחושבים ישראלית.
הניסיונות להחיות את המחלוקות עם הציונות וההשכלה הם פאתטיים למדי.
ושיא השיאים, להכניס לכנסת אדם שהמוניטין שלו בענייני כספים לא הכי מזהיר, הוא סטירת לחי בפרצופו של הבוחר.
כמה נקודות:
1. לגבי ההבדלים בין מודיעין עילית ולבין ביתר עילית- הדיכוטומיה שהצגת בין הציבור הליטאי לזה החסידי נכונה, אולי יש גם משמעות לכך שבביתר יש אחוז גבוה יותר של נושרים (גם אם לא רשמית) וכאלו שמן הסתם בן גביר מסעיר אותם יותר מאשר אצל ילדי ק"ס.
2. הניתוח על גאוות היחידה הליטאית מדויק, אני לא חושבת שהנסיבות הן בהכרח אלו שהצגת (ר' חיים קנייבסקי (מלבד היותו קדוש) היה כריזמטי ביותר. לוויתו תוכיח. יש יותר מסוג כריזמה אחת. ישנו הרב שך שסחף בדרכו הנדירה ור' חיים בסגנון הפוך לחלוטין היווה מקור משיכה בולט).
3. במילה אחת: גולדקנופף-אכן, ידי תרעד לפני שאצביע לו (ואעשה זאת אף על פי כן, אם לא יתפלגו כמובן), אבל כמישהי שגדלה בערוגות הכי מיינסטרימיות (בדיוק כמו שאת גדלת) ועדיין נוכחת שם בכל מאודה יש לא מעט טרוניות גם בציבור האברכי ביותר.
יש הערכה והכרה גדולה בעשייה נמרצת ומועילה של הנציגים (אני אתייחס ליטאיים כי לתפיסתי הם אלו שמייצגים אותי) הן בדאגה לציבור מוחלש מול הממשלה,הן בהשגת תיבים עולם הישיבות שהוא קריטי עבורינו, והן בעמידה עקרונית על נושאים יהודיים שבעינינו הם מעבר לכל שיקול כספי או פוליטי.
אבל- יש חסך גדול מאד בציבור ותחושה של ניתוק אמיתי של הנציגים שלו מהכעס המבעבע על עוולות פנימיות,
מורות שנעשקות בחינוך העצמאי , בסמינרים פרטיים וגננות עוד יותר. תשלומי הורים בלתי נתפסים ובלתי מוצדקים בלימודי י"D י"ד שבהם שכבה אחת ממנת שכבה אחרת, ובאופן כללי ניהול מנוון שלא לומר מושחת של לא מעט מהמוסדות האלו.
לענ"ד על הנציגים, גם על הראויים שבהם, לראות בבחירות החמישיות האלו קריאת השכמה. יבינו שהם לא רק נציגים שלנו מול ליברמן ולפיד בכנסת, אלא נציגי הציבור מול המנהלים, מהלי ועדות , מוסדות וכו. אחרת יאבדו עוד ועוד קולות, וגם אם יהיו ללא מעט שהחובה הרוחנית תכריע בהם להצביע ככל אשר יורוך, עדיין יהיה ציבור גדול מאוכזב ונטוש. וחבל.
צודקת לגמרי, חברי הכנסת הפכו לשליחי מנהלי המוסדות במקום למשרתי ציבור, כבר כתבו על זה פעם שקובעי המדיניות האמיתיים ועורכי סדר היום הציבורי הם מנהלי הסמינרים, הם אלו שמעסיקים כמורות את בנותיהם של ראשי הישיבות והם מחזיקים כח רב ביד
רק אבהיר: בעייני עדיין אין ליהודי יר"ש שום פריוולגיה לא לציית לגדו"י או אל להצביע למפלגה חרדית שהיא הכי קרובה קיום רצון ה'.אי הצבעה לאחת מאלו מוכרח שתגרום חילול שמים גדול, הן בהחלטות קריטיות על גיור וכ', והן הצהרתית, מי נאמן לגדולי הדור. רק שאני תובעת מאלו שהם נציגיה, חשבון נפש ,דיוק במעשים ובפעולות, וחיבור לשטח, לשולחיהם.
ליברמן קיים כתגןבה למפלגות חרדיות . זה ממש ביצה ותרנגולת . למעשה מפלגות חרדיות מביאות הרבה יותר נזק מתועלת. ליבי נכמר כשאני רואה את התגובות שלך בקשר לציות לגדולי ישראל , כמי שיודע איך בתי הגדולים מתנהלים אין שקר גדול מזה . אני רק יבקש ממך לתרגל דמיון מודרך ולנחש איך יפעלו שלוחי דרבנן אם הגדוילים יגידו להם שלא לקבל ילד בגלל שאבא שלו עובד או ספרדי זה גאווה גאווה גאווה . הגראיל לא הצליח לשנות שום דבר בגלל שמנהלים ועסקנים לא ספרו אותו בדיוק כמו שהרב שך לא הצליח לקבוע את קצב הלימוד בפונביז כמו שעבדו עליו שקרית ספר זה בתוך הקו הירוק . וזה עם הגדוילים של פעם . אין צורך בדמיון מודרך כדי לחשוב מה קורה בבית של ר גרשון או
אין לי אשליה שגדולי ישראל יודעים מעבר למה שהנכדים\ המשב"קים שלהם נותנים להם לדעת. יש לי ידיעה ברורה,
שלמרות כל החסרונות (ויש לי לא מעט טענות על כאלו שלא מורשים להיכנס ועל דעות שלא יאמרו לעולם וכו')
מי שהקב"ה שם בהנהגה (בפרט ליטאית שבאה מכוח תורה ולא מכוח ירושה) יש לו ס"ד להחליט נכון. קוראים לזה דעת תורה, לא רוח הקודש.
השאלה היא למה להמשיך להצביע לאותם מושחתים שעושקים אותנו, או במילים אחרות, אם הם יודעים שאפשר להציג מישהו כמו גולדקנופף כמועמד ואת תמשיכי להצביע לו, אז איזו סיבה תהיה להם להשתנות?
יותר נוח להם לפתור את העסקאות המושחתות שלהם על גבינו מאשר להתייחס לציבור.
כותב שורות אלו צמח בציבור שמיוצג ע"י "דגל התורה" כל חיי הצבעתי לג', הפעם אני בשום מחיר לא אשים את הפתק הזה בקלפי, אשתי הייתה גננת הרבה שנים ברשתות עד שלאחרונה עברה למשרד החינוך, והמשכורת זינקה ב50% על אותה העבודה בדיוק! אחותי עדיין נעשקת מידי חודש על ידי מנהל רשת גנים תאב בצע (וגולדקנופף עמד בראש המאפיה, לכל המסנגרים עליו, הוא יזם והכשיר את השרץ, ובנוסף הוא מרוויח הון מהיותו גם עמותת צינור).
הבעיה היא גם בתקצוב חסר, ובהיעדר פיקוח רציני של משרד החינוך, אבל בעיקר של אנשים רעים מאוד מתוכנו שגונבים מפת לחמם של שכניהם רק כדי להתעשר – וזאת בניגוד לחוק ולמוסר הבסיסי.
אינני מוכן לקבל שגדולי ישראל מאפשרים דבר כזה, ואם כן אז זה עצוב מאוד ומצריך חשיבה מחדש על המון ערכי יסוד של הציבור שלנו.
אתה אכן צודק, זהו עוול מחריד.
ובגלל פושעים כאלו תיתן את ידך להרס שבת? גיור? כשרות ועוד?
לא בטוחה שהדרך למחות על עוול היא לייצר עוול נוסף.
בתור חרדי אני יכול לומר כשאני רואה חרדים בכנסת, זה גורם לי להרגיש את ה"גלות שבתוך הגלות" אין חזון קולקטיבי או לאומי. החברה החרדית יונקת וחיה משימור הערכים התורניים (שזה הסיבה שאני חרדי). אבל בשביל לשנות משהו כאן צריך להתחבר למשהו מעבר לאני ועצמי וצאצאי שיאירו את העולם בתורה ובמעשים טובים. ההשקפה החרדית ויתרה על זה, בניגוד לדתיים הלאומיים שאצלם הכול קולקטיבי, אפילו לפני עבודת ה', בגלל שהם יודעים שעם ישראל הוא עם אנרכיסטי שאינו יכול להתקיים אלא בקהילות קטנות כהמשך ישיר לגלות בחו"ל.
בהסתכלות שלי, הסיבה האחרונה שהזכרת, המאכריות, משמעותית בהרבה בהחלטה של אנשים להצביע מחאתית מאשר נטיה ימנית כזו אחרת.
כשאנשים ראו בפורים תשפ"א איך שחסמו את הגישה לירושלים לחרדים ולא היה אף נציג פוליטי בשטח!!!! (כולה 3 מחסומים בכניסה לירושלים, שמים בכל אחד ח"כ וגורמים לכלל העולים לירושלים להרגיש הזדהות מלאה עם המפלגות החרדיות!!)
לעומת זאת במירון תשפ"ב מי התרוצץ בשטח? בן-גביר
יהיה זה טיפשי לחשוב שלא יהיה לכך השפעה בקלפי……… (זוהי רק דוגמא אחת ישנם רבות כאלו)
וואלה כל כך נכון
ממש לא מסכים. דווקא הדוגמא שלך היא דוגמא לא טובה.
בתקופת הקורונה החכי"ם החרדיים היו בין הפטיש לסדן.
במחילה, אבל התגובה שלך היא המשקפת דווקא את המאכעריות החרדית. בתקופת הקורונה בעוד שכל העולם היה סגור ומסוגר על בריח. היו אנשים ממחננו שציפו שאנחנו נהיה "מיוחסים" והחכי"ם יפתרו את הבעיות בשבילנו..
ועל זה הדרך לגבי מירון.
ודי בזה.
נוטשים את ג' (המפלגה) בגלל ג' (גור), בגלל ג' (גפני) ובגלל ג' (גולדקנופף).
אין צורך בהסברים…
זה מאוד פשוט.
בסופר שמתייחסים אליך לא יפה – נלך אליו?!
חנות שפתוחה בשבת – נקנה בה?!
חברת תקשורת בלי קליטה – נשאר בה?!
מפלגה שלא מזדהה עם הערכים שלי, אין שום סבה בעולם שאצביע לה. Is that simple. לא צריך להיות מנתח מערכות כדי לפצח את זה.
לראשונה אני שוקל לא להצביע לג'. אחת הסיבות היא באמת המאכריות, ההרגשה שאתה מצביע לעסקנים שאין לך כל השפעה עליהם והם לא חיעבים לך דוח כלשהו.
שימו לב שג' עוד לא התחילו בתעמולת בחירות. כי הם כל כך בטוחים במצביעים שלהם. (ולפרוץ לקהלים נוספים הם התייאשו.)
קשה לי עם זה, בגלל שכל כך הוחדר בי שהצבעה לא לפי גדולי התורה היא דבר שלא יעלה על הדעת.
אני אולי אצביע לש"ס, כך עדיין אנהג לפי גדולי תורה.
אני חושב שהתזה המרכזית שלך – כלומר, החרדים מצביעים לימין כי הימין מתקרב לחרדים (ולא להפך – כלומר, החרדים אינם מתקרבים לימין בעצמם) כושלת במבחן ההוכחה. על פי הנתונים שאת בעצמך הצגת, מי שעושה את המאמץ הגדול ביותר להתקרב לחרדים הם מועמדי הליכוד, בעוד לא הצגת דוגמאות דומות לגבי בן גביר וסמוטריץ'. למעשה קשה לי להיזכר מתי מישהו מהם הפגין איזושהי קרבה מיוחדת לחרדים מעבר לנאמנות המחנאית הרגילה (שכמוה הפגין גם בנט כל עוד היה שייך בעצמו למחנה).
להשערתי, הסיבה שחרדים מצביעים לבן גביר (וגם לסמוטריץ, על הדרך. אני משער שמי שמושך אותם הוא בן גביר) כי בקרב רבים, פושה נגע הלאומניות ושנאת הערבים. העובדה שזה לא צבוע בצבעים הקלאסיים של הציונות, לא כולל בתוכו שירות בצה"ל כערך יסוד (שני האישים המרכזיים במפלגות האלה לא ממש שירתו בצבא) מייצר לצעירים חרדיים ימין קיצוני ומלהיב שאפשר להזדהות איתו.
לדעתי הניתוח שלך נכון למעט החלק של דרעי וש"ס
דרעי בגירסתו הנוכחית מהווה משיכה לצעירים רבים ממגזרים רבים בעקבות המנהיגות שהוא גילה גם בקורונה וגם באופוזיציה.
הבצל כבר מזמן לא רלוונטי אצלם וכן אוסלו.
מהיכרות עם הרבה צעירים מזרמים שונים, נכון להיום הם מתכוונים לשים ש"ס.
מדהים לנתח את מהלך המחשבה של הכתבת . מהלך שהוא זהה לחלוטין למכניזם שמפעיל כל ליטאי סטנדרטי . ולגופו של ענין , שני ההנחות של הכתבת מוטעות. מצביעים חרדים מצביעים לימין לא בגלל שאלו מתקרבים לאלו או להפך , אלא משום ששמאל הוא הפך מוחלט מיהדות וכל היסוד שלו נשען על שקרים מקרסיסטים שאף יהודי שומר מצוות לא יכול להרשות לעצמו להזדהות איתם. אז נכון, האתאיזם של השמאל לא מוצג כאתאיזם העומד בבסיס המקרסיזם , מה שהשמאל מציג זה הזנבות של שארית האדיאולוגיה שהולידה אותו אבל עדיין מריח ומסריח כמוהו . שמאל כלכלי מתחפש לדאגה לחלשים ומציג מדיניות רווחה אך חרדי לא יכול להשלים עם זה שבשם הרווחה לכולם תפרוש המגינה את כנפיה על כל תחומי החיים וכפועל יוצא ייפגעו ערכי היהדות, שהרי לא ניתן לרצות את כולם וכשאתה שמאל אתה חייב לרשום לנישואין זוג הומוסקסואלים , דווקא עם תפיסה שמרוקנת את המדינה מכל אחריות לחיי הפרט יותר קל לחרדי לחיות . ולכן חרדי שלא מצביע למפלגות חרדיות מצביע ימין.
התשובה.
לשאלה מדוע נוטשים את המפלגות החרדיות יש תשובה פשוטה ..הם פשוט הופכות למיותרות .
כיום לא צריך את החכים החרדים , הם רק מזיקים ומשחיתים את הציבוריות החרדית הם ועדת עוזריהם ועסקניהם . די להציץ בדברי הנביאות ממש שניבא ר דב לנדא בשם חוג תלמידי החזוא בשנת 88 במכתבו התקיך נגד הקמת דגל התורה , לשיטת ר דב טעה הרב שך טעות מרה כשגירה בעצמו את יצר הרע של הפוליטיקה , לחברת מופת לא אכפת מי ראש העיר או האם פינדרוס שביעי או שישי . והנבואה הגשימה את עצמה בכפל כפליים , פארי היצירה בחירי עולם התורה מתגוללים באשפתות הפוליטיקה כזוטרי הזוטרים , כל הסיכוי שהיה ב60 שנה האחרונות ושהוביל החזון איש ליצירת איש ההלכה ודקדוק המצוות נקבר במזבלת הפוליטיקה החרדית , ולמרבה הצער כולם שכחו את ההתנגדות החריפה מצד תלמידי החזון איש לחרפה שהמיט על היהדות החרדית הרב שך. כמובן שלא באשמתו לזכותו עומדת טענת אונס גמור היות ולשיטתו המוטעית מדובר היה בהצלת היהדות. אך כולנן משלמים כיום את מחיר הטעות שלו. כעת אנו מתמודדים עם מפלצת שגדלה למימדי הרקולס ממש , תנסו לערער על מעמדם של גפני או דרעי , למרבה הבושה אפילו את השקר המתועב כאילו גדולי ישראל מתכנסים להתייעץ בענייני השעה ומורים לגפני ודרעי היסמנים איך לפעול הם והתקשורת החרדית ממשיכים להפיץ , והכותבת כמו כל עיתונאי חרדי מאמץ באופן אוטומטי את הנרטיב המומצא כאילו החרדים מצביעים באופן שבטי או חסר דעת כעדר מטומטמים . תפיסת החרדים את הפוליטיקה ואת הדמוקרטיה ייחודיים להם ושווים ניתוח נפרד במאמר נפרד ולא בתגובה לכתבה , אבל כאמור כל זה משתנה ומגיע עידן שבו מפלגות חרדיות לא יעברו את אחוז החסימה ודווקא מפלגת ימין תתן להם מענה , ייתכן גם שיח ישיר בין הממשלה לחרדים ללא תווך העסקנים , אבל ברור שהשינוי בדרך
מר ברג
בשיא הכנות נשמח לשמוע מהי לשיטתך האידאולוגיה החרדית בנוגע לצורת המשטר ולהתנהלות כלכלית.
שנית, החרדים אולי מתנגדים למתירנות המינית ולהרס ערכי המשפחה והאתאיזם שמקדם השמאל אבל המדיניות הכלכלית השמאלית היא מה שמאפשרת לעולם התורה לתפוח לממדים בהם הוא נמצא היום. אם תתממשנה תקוותיהם הכמוסות של אנשי פורום קהלת ותקום פה מערכת כלכלית ימנית באמת הציבור החרדי הישראלי גווע ברעב תוך שבוע. חרדים יתמכו במדיניות כלכלית שמרוקנת את אחריות המדינה לחיי הפרט? באיזה סרט זה בדיוק יקרה? אנחנו מדברים על ציבור שכל עליה של 2 שקלים במחיר הבמבה שווה אצלו לפרעות ת"ח ות"ט. לרוב חניכי מערכת החינוך החרדית לבנים אין יכולת להבין מושגים אלמנטרים של כלכלה, אז להבדיל בין מדיניות כלכלית או שמאלית?
צר לי לומר אך הכתבת צעירה ואיננה מכירה את ההיסטורייה
1. השמאל בקום המדינה היה הרבה יותר נגד הדת מהיום – הם היו כופרים שידעו את בוראם ומרדו והייתה להם מטרה לחלן את העם והם עשו זאת בכל דרך כמו ילדי תימן ועדות המזרח. הם הסתכלו בזלזול על המזרחיים והשומרי המסורת
החרדים הלכו עם השמאל בשביל להציל מה שאפשר אך הרגישו בבירור שזה מחוסר ברירה
2. רוב העם היה בשמאל בגלל שהמדינה קמה על מלחמות והרוגים והייתה ציפייה לשלום עם הערבים החרדים מעולם לא תמכו בהתנחליות ובהתגרות באומות ושני גדולי הדור הרב ש"ך והגר"ע יוסף פסקו שמותר למסור שטחים מארץ ישראל למען שלום אמת. אך הערבים דחו כל אפשרות ובחרו בטרור ולציבור נפל האסימון שאין פרטנר ולאט לאט משך ימינה וכך גם אצל החרדים ובפרט כשהגיע אלי ישי
3. לאחר שנים ארוכות שהשמאל שלט ודרך על המזרחיים דברים השתנו והם הרימו ראש והיום כבר לא מתביישים במסורת של סבא + תופעת התשובה והקירוב ורוב העם התחבר וגאה במקורות וגם החילונים הם לא אנטי למעט נושאים שמפריעים להם בכיס כמו יוקר המחיה או שוויון בנטל ובכל פעם פוליטקאי אחר מנצל את זה לקושש מנדטים
אבל הרוב (היהודי) בכנסת מאמין ופתאום זה לא חרדי שנשלח לשדה הקרב לחלץ משהו משיני הזאבים אלא עסקן מוערך…. היום זה כבר לא אנחנו והם… ברגע שאין מאבק הרבה יותר קל להתקרב וכך הציבור החרדי הפך ליותר ויותר ישראלי
4. סטמוטריץ ובן גביר איינם המפדל עם השפם שתיעבו את בחורי הישיבות יותר מאשר החילונים אלא אנשים יר"ש שמעריכים את לומדי התורה ונלחמים בשבילם רק שיש מחלוקת הלכתית בנינו לגבי כמה נושאים כמו צבא ולכן קל מאוד לחרדים להצביע להם
5. זה כואב להגיד אבל הצעירים החרדים ובעיקר חסידים מעריצים את גדולי הדור אך גם גיבורים.. סיפורי גבורה על לוחמים אמיצים שקפצו על רימון או אנשים שנאבקים עם ערבים על גבעה בשמרון עושים להם את זה לא פחות מסיפורי הבעש"ט
6. וכפי שהזכרת הסיאוב והמנגנון של זקנים שיושבים שם שנים רבות ודואגים לסדר את הבנים שלהם בגו'בים… עושים הרבה רעש וצועקים בכנסת אבל בתכלס לא נלחמים על מה חשוב באמת כמו מלחמה עם מנהלי מוסדות אלא מאפשרים להם להמשיך לעשוק אריה דרעי אכן נלחם מאוד להביא צעירים אבל כשהבן שלו מנהל בקק"ל עם משכורת עתק כולם מבינים למי הוא דואג
7. בציבור החסידי בנוסף לבעיה שהזכרת של חוסר ייצוג שחסידיות קטנות מבינות שלעולם 3 הגדולות יקבלו את התפקיד וידאגו רק לעצמם יש בעיה נוספת של הקצנה – ככול הדור נפתח ומתרדר המנהיגים מנסים למשוך יותר לצד השני (ללא הצלחה) וחלק מההקצנה זה התנתקות מהמדינה ולא להצביע בבחירות
תופעת ביבי היא אכן מיוחדת במינה
אני מאמין שעוד יבאו ימים שינתחו באקדמיה את הגאונות של האיש…
איך החילוני הכופר השמולאן לקח אחריו את הציבור כמו עיזים עיוורות
איך האיש שדפק הכי הרבה את המתנחלים מצליח להציג את עצמו שוב ושוב כימני
איך האיש שפינה אין ספור התנחלויות ועשה הקפאה ל10 שנים ולא פינה את חאן אלחמר עדיין משיח הימין
איך אנשים מעריצים אז זה שנתן לבדואים להשתלט על כל המדינה ולעשות כרצונם לא עף לבית
איך עדיין מצביעים לאיש ששוב ושוב הלך לממשלה עם השמאל והשאיר את הדתיים בחוץ … הגן על מערכת המשפט
איך החרדים מעריצים כופר ואוכל נבלות? היה נשוי לגויה מגיור רפורמי… בגלל שהוא אוהב לקרוא תנ"ך ?
אענה לך בארוכה.
שאלתך איך יכולים כיום החרדים לשרוד ללא תמיכת המדינה בהם , היא בעצמה תרחיש הבלהות המסוכן אותו חזו מתנגדי הפשרה הפרגמטית ההיסטורית של היהדות החרדית שאולי היתה נכונה לשעתה אך הביאה אותנו לכדי אסון חברתי ורוחני.
אין צורך להכביר במילים , כל אדם בעל רקע בסיסי בהיסטוריה ושהסבים שלו חיו כאן יודע שהעקרון המכונן העומד בשורש יחסם של החרדים אל מול המדינה והחברה החילונית הוא עקרון ההתגוננות מפניהם , באירופה של סוף המאה ה19 ניטשה בישיבות ליטא מלחמת הגנה כנגד הסוציאליזם שסחף את אלפי תלמידי ישיבות ליטא , בפולין הונגריה וכד ניטשה מלחמת הגנה כנגד הציונות החילונית שסחפה את רוב הצעירים מהבטלה בשטעייטל להגשמה ויצירה שהציעו העליות לארץ, וכו וכו וכשקמה המדינה נפגשו כל מלחמות ההגנה של החרדים אל תוך קערה אחת ועלתה על הפרק השאלה בדבר שת"פ מאונס ומכורח הנסיבות עם המדינה הציונית .
ראשי המדינה שהיו לניניסטים ברברים וחסרי תודעת זכויות אדם ודמוקרטיה פעלו לכפות את דעתם ולהשליט בכח את שיטתם מאז ימי העליה השניה על כלל היישוב , מולם נלחמו קומץ החרדים מלחמת הגנה חכמה וטקטית בהנהגת החזו"א , הגנה מפני כפייה , הגנה מפני הדרה ואפליה שהיתה לחם חוקם של ראשי המדינה בראשיתה, הגנה מפני פלישה למרחב הפרטי בענייני חינוך וקיום מצוות . השאיפה המרכזית היתה להגן ככל הניתן מפני התערבות באורח החיים החרדי והתנגדות לכפייה, היות וכלל המשאבים ואמצעי הייצור היו בידי המדינה היה על המתנגדים לה למצוא דרך לשרוד פשוטו כמשמעו וכאן הומצאה השיטה הפרגמטית שדחתה מצד אחד את שלילת שיתוף הפעולה המוחלט של סאטמר והעדה"ח , אבל מאידך שללה גם את שיתוף הפעולה המלא של המזרחי המתועב, והפשרה הפרגמטית היתה ניצול מוגבל של זכויות בסיסיות ככל שניתן לשים עליהם את היד , כפי שהחזו"א ראה בכך ובצדק מציל מן הארי ומן הדב. הוא ידע בוודאי שזהו משחק מסוכן שהרי עם האוכל בא התאבון וייתכן והחרדים ישכחו את מהותו של השתוף פעולה ומהגנה יעברו למתקפה, אך הוא בלית ברירה סמך על שיקול הדעת של הבאים אחריו שלצערנו מתברר כיום כשיקול דעת מוטעה וילדותי . הבאים אחריו הקימו אימפריות פוליטיות בראשות עסקנים חזירים תאבי כח ושררה, ריקים לחלוטין מכל אידיאה כלשהי ורק שקועים בתאוות שלטון משחית . אך נכון לשנות ה50 זו היתה ברירת המחדל היחידה כשהמצב הרצוי היה כמובן הימנעות מוחלטת מכל מעורבות של המדינה וכל עצם שיתוף הפעולה היה חלק מטקטיקת ההתגוננות ולא מטרה בפני עצמה כידוע.
ולכן כשאתה מבקש להבין איזה תפיסה חברתית ומדינית תומכת בחיים חרדיים אין כל ספק כי מדינה קטנה ומוגבלת שאיננה מתערבת כלל בחיי בפרט היא בת הברית הנאמנה והרצויה ביותר לקיום חרדי , והיחידה שיכולה לאפשר עצמאות מוחלטת בחינוך, בגיוס לצבא, בשמירת כשרות ודיני נישואין כדת משה , ומאפשרת חופש מוחלט לכל קהילה או אדם להתנהל כרצונו. ואילו התפיסה שתומכת בהשלטת המדינה על כל תחומי החיים מתנגדת בעיקרה לקיום של חיים חרדים שהרי כל התערבות של המדינה חייבת לבוא על חשבון משהו , וחייבת להשליט עקרונות שיתיישבו עם כלל האזרחים שככלל הם אינם שומרי תורה , וזאת מלבד חיי עוני וחרפה הבאים כבונוס של הסוציאליזם המשחית . ואי אפשר כמובן שלא להזכיר שייסודה של השיטה נטוע עמוק באתאיזם מוחלט והאמונה באדם. ועוד עוולות ופשעים למכביר שאכהמ"ל .
כיום , החרדים הם גרועים מהמזרחי של ימי קום המדינה, היות והם נטולי כל אידיאולוגיה וכל הוויתם מכוונת למילוי צרכיהם על ידי המדינה, תקציבים לחיידרים שמלמדים ליבה בכאילו? כן! תפקידים בכל שדרות הסקטור הציבורי ? כן! הובלת משרדי ממשלה? בוודאי! קואליציות עם רפורמים בהסתדרות הציונית ? בטח ובטח! . וכמו חור גלקסי שחור הם בולעים את הכל כשטרגדיה שהם מציגים את זה כהישג חרדי , וההדרדרות לא נעצרת כאן , נוצרה חברה שקידשה את הניצול המקסימלי של יכולות השנור והכשירה לשם כך עוולות ופשעים רבים ומגוונים למשל עבודה למקורבים בלבד , אפליה גסה ומכוערת בקבלה למוסדות, שלא לדבר על עבירות מס, חריגות בניה, פלישות לשטחים ציבוריים , עבירות תכנון ובניה , הערמה על ביטוח לאומי, ורישום כוזב של תלמידים בישיבות וכויללים שנהיו לחלוטין נורמטיביים ואפילו מצווה מדברי סופרים . אך מעל לכל , מצב שבו אלמלא וועדת הכספים ותמיכת אמיר אוחנה ויואב קיש בתקציבי הישיבות תשתכח כביכול תורה מישראל הוא מצב אבסורדי , ומהווה את הרפורמה הגדולה והחמורה ביותר שהתחוללה בעולם החינוך היהודי מאז ימי בראשית . משך אלפי שנים וגם כיום בארהב ובעוד מקומות נשמרת עצמאות החרדים דווקא בזכות הבדלות מהשלטון ולא בזכות השתוף פעולה איתו . ההשתתפות עם השלטון הביאה עלינו תלות מוחלטת בנדבה מהמדינה זוהי נדבה קלאסית היות ומבקשים שלא לשאת בנטל בעבודה בחיי המעשה ומאידך דורשים להנות מפירות עמלם של אחרים ונבואת הרמבם על המתבטל מיגיע כפיים ועושה תורתו קרדום לחפור בה וכלי להתפרנס בו מתגשמת בימינו באופן מבהיל . המעורבות האינטנסיבית של תלמידי הישיבות בפוליטיקה יצרה את השילוב כפי שהוא מתבטא באישיותו של הליטאי הקלאסי – שנורר הגאה גאוות יחידה ריקה מתוכן, חסר מיומנויות וכישורי חיים, שבטוח שהכל מגיע לו בגלל השתייכות עדתית ופוליטית, בשילוב גזענות פרימיטיבית. כל אלו נובעים אך ורק מחינוך עקום שעיקם כאן דור שלם וייקח שנים ארוכות לשקם את הנזק הנורא . הבדיחה הטובה ביותר כיום היא שליטאים עם קנייצ', מגולחים למשעי ומגונדרים ,שהסבים שלהם באו מליטא , ערש הסקרנות והיצירה שבה אפילו בישיבות הדגל כסלבודקא וקלם היו לימודי חול בגדר יפייפותו של יפת באהלי שם, תלמידיו של ר ישראל סלנטר שהשתלם באוניברסיטת קניגסברג בגרמניה באים כיום להחרים מתוך הרשימה המשותפת שלהם את הגליציאנער מבעלז על כך שהעיז להצהיר שהוא לא מתנגד ללימודי אנגלית . וכאילו אין להם מה לעשות יושבים זקני העדה הליטאית סביב שולחן ודנים לאור פלורוסנט דיון מעמיק על ההשלכות הנוראות והאיומות של המהלך החמור שמעלה הגאון הליטאי מקרית ספר . כשלכולם ברור שמדובר במהלך מכוער של עסקנים שוטים הקודחים משעמום ביום וכותבים ביתד בלילה שתרבות השעמום והבטלה אופפת את כל הוויתם .
והכי גרוע שממציאים היסטוריה אלטרנטיבית , ומציגים באור שלילי את ההשכלה הכללית ואת לימודי החול והפרנסה . כנראה לא נוח למהנדסי התודעה האלו העובדה שהחזון איש רכש השכלה בתחומים שעניינו אותו על ידי קריאה של ספרים ברוסית , ועבד למחייתו בחנות , וכך היתה שאיפתם של תלמידי חוג חזון איש לקיים אורח חיים יצרני ולהינות מיגיע כפיים , עובדה היא שהקהל יעד שעניין ביותר את ר ישראל סלנטר היו צעירים יהודים שפנו ללימודי השכלה באוניברסיטאות אירופה וכן עוד רבים וטובים שרכשו השכלה ועבדו למחייתם ולא ראו בזה דבר פסול , ואפילו הרב שך עבד למחייתו בישיבת הרב עמיאל , ולא הבין מדוע החזו"א לא מרוצה מכך , {וכמובן שהסיבה לכך היתה קרבתו של הרב עמיאל למזרחי המתועב ולא שמלמדים שם למודי חול }.
אבל מה שמדאיג את העסקנים של דגל שממלאים את המחלקה הראשונה של אל על לניו יורק לכנסים של הסוכנות היהודית , וגורם להם לכנס את עיני העדה זו שאלת לימודי אנגלית במוסדות בעלז , זה ממש מדיר שינה מעיניו של הגאון מקרית ספר ושל הכהן מישיבת חברון .
לדעתי הגענו לתחתית ,אין למטה ממנה . במצב כפי שהוא כיום ועל אף הרצון לגוש ימין חזק ומבוסס אני ממש מתפלל ששני המפלגות האשכנזיות לא יעברו את אחוז החסימה , שהעסקנים המסורים יישבו קצת בבית , שעיני העדה ינוחו קצת . החברה החרדית רק תרוויח מזה
ושוב לסיום אני מפנה אותך לשני הנבואות שהזכרתי , הראשונה הרמבם בפהמ"ש באבות על המשנה אל תעשם קרדום לחפור בה ולנבואתו של ר דב לנדא במכתבו נגד הקמת דגל התורה
נ.ב דבריי מתייחסים רק לציבוריות החרדית מפלגותיה ומוסדותיה ולא לפרטים החרדים שיכולים מהיכרותי איתם להיות כמובן אנשי מופת לכשעצמם
מר ברג הנכבד
חן חן על התגובה הארוכה והמפורטת
אני עצמי חניך סלבודקה ומכיר את הפולמוס טוב מאוד
טענתך כי החרדים בחו"ל מקיימים אוטונומיה כלכלית חינוכית ודתית בחסות מודל המדינה בקטנה לא מחזיק מים במחילה מכבודך. רק אתמול מתפרסם בניו יורק טיימס תחקיר ענק על מוסדות חינוך חסידיים במדינת ניו יורק שנהנים מכספים והטבות פדרליות בשווי מיליארדי דולרים עוד חניכיהם אינם יודעים לוח הכפל ואינם מסוגלים לנהל שיחה באנגלית רצוצה. גם בלונדון ובלגיה מנהלים החרדים משחקי חתול ועכבר עם הרשויות במטרה להיענות לכמה שפחות דרישות ולקבל כמה שיותר תקציב.. מדינה ליברטריאנית אמיתית לא קיימת בשום מקום בעולם גם לא ארה"ב.
העניין הוא שמודל סגפני שמתאים לחברה מאוד מאוד קטנה פשוט לא יכול להתאים לחברת ענק עם ריבוי טבעי כל כך גבוה שמעדיפה באופן מובהק כמות על פני איכות.
איתי
אני לא נכנס בכוונה תחילה להגדרה מדןייקת של מדינות ספציפית לא חושב שליברטאניזם טהור הוא מודל מושלם או אנרכו קפיטליזם . בכוונה דיברתי על מדינה גדולה ומתערבת בנל אל מול מדינה מוגבלת ששומרת על המרחב האישי הדתי ומגנה על האןטונומיה של היחיד להחליט מה טוב עבורו . ובין מדינה קטנה לליברטיאניזם המרחק הוא גדול ועדיין עצמאות חרדית דורשת אי התערבות שיכולה לעלות ביוקר כמו למשל בחירה בחינוך פרטי וללא תלות במדינה ובתקציביה . לגבי הערתך . אז נכון אתה צודק לגבי הגנבים שנתפסו בויליאמסבורג אבל אין לזה קשר כלשהו לנושא העקרוני . גנבים מהמדינה היו ותמיד יהיו , הם אפילו יהיו יותר ככל והמדינה תפרוס את כנפיה על יותר ויותר תחומים . בירוקרטיות עסקנים ותקציבים מושכים אליהם גנבים כחוק פיזיקלי קבוע ולא משתנה .וחסידים הם כנראה בני אדם ככל האנשים שכפופים לחוקי הטבע ובכללם החוק הזה. ככלל מדינת ניו יורק כיום היא לא מופת לחירות הפרט ולקפיטליזם להיפך היא יותר סוציאליסטית מהרבה מדינות באירופה מה שבולט גם על רקע שיעורי המס הגבוהים מאד שם, המגזר הציבורי המטורף, ומערכת השירותים החברתיים העצומים שקיימת שם. אבל העקרון האמריקאי לא השתנה ועליו דיברתי , עקרון התומך במערכות חברתיות נבדלות כדוגמת החרדים שלאורך כל ההיסטוריה שם דאגו לחינוך פרטי ולמוסדות קהילה פרטיים ומנגד זכו גם לאי התערבות ולעצמאות מלאה. המצב בבלגיה לא מוכר לי ועדיין על אף שמדובר בקהילה זעירה אני מאמין שהחוק טבע שבירוקרטיה גוררת שחיתות פועל גם שם . באנגליה מנגד המצב דומה יותר לארהב מאשר לבלגיה או צרפת
יום טוב
המשך.
לגבי הערתך האחרונה . צר לי אבל אתה טועה לחלוטין . רק השוק החופשי וזכויות פרט שנשמרות בקפידה ואי התערהות המדינה מסוגלות ליצור חברת שפע ולכן אם ישראל היתה מדינת שוק חופשי אין ספק שהחברה החרדית היתה גם היא חברת שפע ולא חברה נכה שנסמכת על קצבאות ונדבות .
נ.ב. הזכרת את לימודיך בסלבודקא ואת היכרותך עם קבוצת המקור בבני ברק ואני לא יכול שלא לשתף אותך ואת הקוראים בהחמצת הלב שלי כשאני רואה איך נערים אנאלפבתים סוחבים את ר דב לנדא להילולות השוטים שנקראות כנסים ,ולאסיפות פוליטיות .
תתפלא מר ברג אך אני מסכים עם 95% מהדברים שכתבת אני רק טוען שמודל של חירות כלכלית אמיתית יחייב את החרדים לעשות שינוי מבני כל כל עמוק ולשחוט כל כך הרבה פרות קדושות שאני כלל לא בטוח שהם מסוגלים לכך. בסופו של דבר גם החרדים בחו"ל נסמכים על תקציבי מדינה ומנהלים משחקי מחבואים עם הרשויות הגם ששם לא קיים הטיפוס הליטאי שתיארת באופן יוצא מן הכלל ואין שם תסביך עבודה כמו שיש כאן. בסופו של דבר גם אם ישנה קהילה חרדית שמנהלת את ענייניה באוטונומיה דתית וכלכלית היא קטנה מאוד ועשירה מאוד. הקהילה החרדית בארה"ב כמעט כולה מרוכזת במדינות החוף המזרחי שהן מסורתית נשלטות בידי דמוקרטים. אין קהילות חרדיות גדולות במדינות רפובליקניות מסורתיות לגבי בריטניה לפחות ממה שאני יודע עימות עם הרשויות על תקציבים ולימודי ליב"ה הם דבר שמתרחש כל הזמן בעוצמות ובתדירויות משתנות.
לגבי סלבודקה, מניסיוני אכן הפוליטיקה החרדית פחות מעניינת שם את הציבור וודאי וודאי שאין לה את הממדים של מעמד הר סיני שיש בקהילה הליטאית הרגילה, כך גם לגבי קבלת תלמידים ספרדים שמתקבלים בקלות רבה יותר. אפילו אני זוכר מקרה של משפחת אצולה חזונאישניקית שלקחה לבתם חתן בעל תשובה שהוריו הם חילונים גמורים.לגבי הונאת הרשויות והמסתעף ובכן בעניין הזה הם לא שונים מהחרדים הרגילים.
לא יודעת לומר משהו על איך הגיעה הכותבת למסקנות, אתייחס למסקנה עצמה שהיא חדשה ודורשת בירור.
מספיק לעקוב אחרי עיתון "המבשר" ולהבין שאנחנו בעידן חדש.
בעבר היו פונים אל הציבור בבקשה: לפעול ולהפעיל. היום העיתון מתחנן אלינו שנלך להצביע.
בבחירות הקודמות, מי שלא הצביע לג' עשה את זה בשקט. היום מדברים על זה בריש גלי.
מי שנקרא לערוך חשבון נפש, הם הנציגים.
לשאול את עצמם איך הגענו לרמת ניתוק כזה? מה זה אומר עלינו? למה העמך כבר אינו רץ בעיניים עצומות להצביע?
חושבת שכל זה מצביע על בעיית אמון קשה של העם מול המנהיגות…
לגבי מערכת הבחירות הזאת, חושבת שהטעות הפאטאלית היא להציג את גולדקנופף בראש הרשימה!
איזה מסר חברתי הבחירה הזאת נושאת עבור צעיר חרדי נמרץ ששואל את עצמו: איזו דרך אבור לעצמי? דרך של יושרה או עושק הציבור? את מי מעריכים בסוף? את מי מקדמים בסוף??
מתחברת לנאמר כאן אודות נתניהו שמצליח בדרכים לא דרכים לשלוט בכל ולצאת יפה ומוערץ.
אתוס ה"מחנה האמוני " עושה עוול לדתיים ומסורתיים רבים במחנה השני.הנאמנות לנתניהו החילוני הגמור היא מוחלטת בעוד שבנט שומר המצוות הוא אליבא דגפני "שם רשעים ירקב".סער שומר השבת מנוע מלהתקרב לבית רבנים, לעומת ליברמן בימים שבהם היה בצד הנכון של המפה אך תמיד התגאה בכך שהוא זולל טרפות.מפלגתו של גנץ שאחוז שומרי המצוות בין חבריה גבוה מהליכוד-פסולה , אא"כ תצטרף שוב לנתניהו שהונה אותה לאחר שהחרדים הם שיזמו את ההצטרפות.
האתוס החדש מחליף את אתוס "תנה לי יבנה וחכמיה" ששלט בציבוריות החרדית עשרות שנים. ויתור על תקציבים חיוניים למען הנאמנות לליכוד("אם יתן אדם כל הון ביתו באהבת נתניהו בוז יבוזו לו")מייתר את הצורך בנציגות פוליטית חרדית.
האתוס החדש גם פוגע קשות בהתבדלות התרבותית שהייתה הלוז של אורח החיים החרדי.
אני לא מצביעה למפלגה חרדית, כי אני לא מאמינה במסרים שלהם. ההנהגה שלהם לא נלחמת רק להשאיר את הישיבות למי שרוצה ולשכנע, אלא עוסקת בפועל ברדיפת האחרים. מי שרוצה להקים ממ"ח או ישיבה תיכנית חרדית.
אז אם האנשים הרעים הללו נלחמים בי, למה שאצביע להם?
נ.ב. בכלל דרעי מנניח מציג את עצמו כדואג לעניים. זאת אומרת שהריבוי הטבעי של המפלגה שלו תהא מריבוי עניים, למה שארצה זאת? הוא מבטיח להכניס יד לכיס שלי ולעשוק אותי בעוד מיסים למען המצביעים שלו, למה שאעשה זאת (בפרט שהוא עצמו העלים מיסים ונתפס).
בקיצור הצבעה למלגות חרדיות מבטיחה לי חיים נגד השקפת עולמי, אז למה לי אותם?
לגבי חברה ליברטיאנית ומיעוט התערבות ממשלתית:
יש כעת בעולם מדינה אחת ללא התערבות ממשלתית, הלא היא סומליה.
ותחסרה מעט מסומליה, קיימת מדינת המופת לבנון, המתקיימת בעיקר על צדקה איראנית.
בשתיהן אין התערבות ממשלתית בתכני הלמוד בבתי הספר, אם כי בלבנון חזבאללה ממלא תפקיד זה על הצד היותר טוב, לשיטתו.
האם אלו המודלים שלאורם רוצה היהדות החרדית ללכת?
אין לך מושג על מה אתה מדבר
אתה טועה ומטעה את הרבים
למה אני לא מצביע למפלגה חרדית ?
תראו את המאמר של הרב משה יצחק פרקש ואת המאמרים על "משבר הגבריות של האברך החרדי
ותבינו.
אני לא רוצה להצביע למפלגות שמעודדות עוני בקרב המצביעים שלהם (שימו לב מהי, למעשה, הבטחת הבחירות של שס לבחירות הקרובות – נבנה בית חולים ענק מתחת לגשר).
אני לא רוצה להצביע למפלגות שמעודדות את התופעה החברתית של האברכות (ולא, היא לא תופעה דתית!), תופעה שגרמה לניסוי חברתי ענק, ללא בקרה, עם אלפים רבים של אברכים ובני ביתם שסובלים מכך.
אז נכון, בפעם הראשונה שלא שמתי ג בקלפי זה היה קשה, היתי צריך לדחות את הרגש שזעק ג, ולהגביר את השכל שאמר לי מה הדבר הנכון שאני צריך לעשות, אבל מהפעם הראשונה ואילך זה כבר קל.
נסו והיווכחו!
אהה. אותו משפט מילה במילה אמר לי דתל"ש על חילול שבת אבל מה שעוזר לך לישון בלילה….
המשמט נכון להרבה דברים, ומה בכך?
"בפעם הראשונה ששמרתי שבת…"
"ביום הראשון שהפסקתי את השימוש בסמארטפון…"
ועוד…
מה הסיפור?
ברור שככל שחברה גודלת אי אפשר לשמור על כל השורות ישרות.
אם תסתכלו על כל גוש או קבוצה אחרת תראו, שהוא מצליח ללכד את בוחריו הרבה פחות.
הגוש הימני איבד עשרים מנדטים בבחירות האחרונות שעקרו לשמאל.
הדת"ל מתפוררים לכל הכיוונים.
השמאל …
הערבים…
חברה מודרנית היא חברה אינדיווידואלית, וההשיגים הקיימים של האחידות במפלגות החרדיות דווקא הן המרשימות ביותר.
ואם היושבים פה וברשתות החברתיות חשים שהם הם החרדים המבקרים ובעלי זכות השיפוט
להוי ידוע להם שרבים רבים – ממש מאות אלפים, עדיין הדבר הכי חשוב להם זה התקיימות עולם התורה והחסידות.
לכן הם מצביעים למפלגות חרדיות ולכן הם אוהבים את הימין (שתורם לישיבות באהבה ולא בפרצוף חמוץ כמו השמאל)
אף אחד היום לא מעריץ את גפני דרעי ביבי כמו שהעריצו כשהייתי ילד,
אבל מה לעשות הציבור המושמץ ו"העסקני" הזה מאמין במה שהוא מאמין, ויותר חשוב לו הישגים ממשים כדוגמת כסף ליהדות וצביון המדינה, מאשר ביטוי אישי טהרני צדקני בנוסח פוליטיקה 2020
לאור תוצאות הבחירות אני קורא לכותבת להגיב כאן ולהסביר איך הניחה הנחות כה שגויות במאמר זה .