עבור הקהילה החרדית, נטישת משעוליה הפתלתלים של הפילוסופיה לטובת דבקות באמונה פשוטה היא חלק מהגדרתה העצמית. לפיכך, אחת מהתופעות המעניינות יותר של העשור האחרון היא הופעתה של קבוצת הוגים המקדמת התחדשות חרדית דרך שימוש יצירתי בתובנות השואבות בחלקן מהמסורת השמרנית האנגלו-אמריקנית. בעוד שלא ניתן עדיין לומר כי כותבים אלה התגבשו לכדי תנועה, הם יצרו סוג של 'רפובליקת מכתבים' המאוחדת באבחנתה את תחלואי העולם החרדי ובמחשבות אודות כיצד ניתן לרפא אותם. נושאים נפוצים שבהם הם עוסקים כוללים את הצורך לקדם מעורבות אזרחית ואזרחות טובה, להכיר בכבוד הראוי לאנשים העובדים לפרנסתם, להפסיק לראות במדינת הרווחה בנק משאבים הפתוח לניצול, לספק השכלה כללית טובה יותר, ולבחון מחדש את הרלוונטיות של מדיניות קהילתית שבמקורה נועדה לבנות מחדש את היהדות האורתודוקסית בעקבות הפגיעה הכפולה של השואה ושל עזיבת דת המונית. בעוד שהחרדים ה"בֶּרְקִיאַנִים" – כפי שאכנה אותם בהיעדר מונח טוב יותר – כותבים במגוון כתבי עת, הריכוז הגבוה שלהם הוא כנראה כאן בכתב-העת 'צריך עיון', שבו התפרסמו לאחרונה שלשה מאמרים (בנוסף למאמרים ישנים יותר) שהתמקדו בהתנהלות החרדית בתקופת הקורונה.
לפני שהם מוכרים לעמיתיהם החרדים את הפתרון למשבר, על שוחרי השינוי לשכנע אותם שאכן יש משבר. קל לקרוא את "הארץ" ולהסיק שהחרדים חיים במצב של ייאוש המום, אבל זו לא ההרגשה בשטח
מן הראוי לציין כאן שאני נמנה בין התומכים של זן ההוגים החרדים החדש הזה. בבלוג שלי עצמי, ניסיתי להציע רעיונות קונסטרוקטיביים לרפורמה בסטמפורד היל, שכונת מגורי. בתור מחנך, המטרה שלי היא לוודא שילדים חרדים מגיעים לבגרות לא רק עם מיומנויות הליבה הנדרשות להתחרות בשוק העבודה, אלא גם עם האוריינות התרבותית וההון התרבותי שנדרשים להם כדי להתנהל בביטחון עצמי בעולם שמחוץ לקהילה.
בדיוק משום שאני תומך במטרותיהם של הברקיאנים, ברצוני לכתוב כאן על מה שאני רואה כטעות תיאורטית ואסטרטגית שהם עושים כרגע, ואשר בהיעדר חישוב מסלול מחדש מאיימת להפוך אותם לבלתי רלוונטיים. ברצוני לטעון כי הם שגו פעמיים. ראשית, הם קראו לא נכון את האווירה בציבור החרדי ונפלו בפח הנרטיב המטעה שמתעלם מהגישות ומהאמונות של רוב החרדים. שנית, בכך שאימצו ללא ביקורת דוקטרינות שיישומן המוחלט אינו מאפשר את קיומה של שום קהילה חרדית’ הם החמיצו את ההזמנות להדגים כיצד החרדים יכולים לעסוק באופן בונה במודרנה, מדע ושינוי חברתי.
אני מקווה כמובן שתקופת הסגרים מאחורינו, כך שתהיינה פחות סיבות לכתוב על גישתה של הקהילה החרדית למגבלות הקורונה. כך או אחרת, הנושאים ביסוד סוגיה זו בהחלט ראויים לדיון, וכמו נושאים אחרים שצפו במהלך מגפת הקורונה, הם רלוונטיים הרבה מעבר לה.
פרשנות שגויה
בעוד ששלושת המאמרים שנכתבו על ידי הרב יהושע פפר, הרב אריה מאיר, ומעיין דויד נגעו בנושא מזוויות שונות, הם מאוחדים בדעה שמגפת הקורונה הביאה את העולם החרדי לנקודת משבר; לדבריהם, היא הדגישה את הבעיות המבניות ששוחרי השינוי אבחנו זה מכבר. רפורמות שהיו נחוצות ממילא כדי להבטיח את הישרדותה לטווח הבינוני והארוך של החברה החרדית הפכו לנושאים הדורשים טיפול דחוף כדי למנוע התמוטטות קרבה ובאה. בתוך קדרות זו, עם זאת, אני מרגיש שיש גם שביב של אור. הכותבים מאמינים באופטימיות כי החרדים זועזעו מאדישותם על-ידי הכשלון להתמודד כראוי עם הקורונה, ומבינים כפי שמעולם לא הבינו לפני כן את הצורך בשינוי כדי לשרוד. אחרי שנה אומללה באמת לאלה החותרים לשלב חברות בקהילה החרדית עם מכובדות בחברה הכללית, זהו בדל של נחמה נחוץ עד מאד. אך לרוע המזל, הניתוח הבסיסי כאן שגוי לחלוטין.
בכך שהם כורכים בבירור את האג'נדה שלהם, המקדמת מענים נצרכים והתחדשות מוסרית, עם ציות לסגרי הקורונה, שוחרי השינוי עושים את הטעות-מספר-אחד בתחום השיווק: אל תזכיר קודם כל את הפיצ'ר הכי פחות אטרקטיבי של המוצר שלך
הבעיה הקריטית בגישתם של שוחרי השינוי לנושא זה היא העובדה שהרוב המכריע של החרדים הרגילים חולק עליהם מכל וכל. הרב אריה מאיר כתב: "זה ברור למדי לכולנו שהקהילה החרדית לא הצליחה" – בהתמודדות אפקטיבית עם הקורונה. אולם נראה ש'כולנו' לא כולל את רוב החרדים. להפך, הקונצנזוס החרדי הוא שהצלחנו בשמירה על החיים הרגילים, בעוד שהציבור הרחב מצא את עצמו לכוד בפאניקה משתקת ומופרזת. זו איננה גישה שנולדה מתוך הכחשה קורונה: אחרי הכל, איך אפשר להכחיש מחלה שכמעט כל מי שאנחנו מכירים חלה בה? בלי קשר לרמת האוריינות המדעית או התקשורתית שלנו, אנחנו בהחלט יודעים כיצד הקורונה השתוללה בקהילות שלנו. ובכל זאת, רובנו מרוצים מעמידתנו הבלתי מצייתת – גם אם לא מהתוצאות להיתפסות בכך.
לפני שהם מוכרים לעמיתיהם החרדים את הפתרון למשבר, על שוחרי השינוי לשכנע אותם שאכן יש משבר. קל לקרוא את "הארץ" ולהסיק שהחרדים חיים במצב של ייאוש המום, אבל זו לא ההרגשה בשטח. חרדים לא מסתכלים על בתי הספר הסגורים והחנויות הנעולות סביבם כשהם מוצפים בחרטה ורגשי אשמה; אפילו אלה שבעבר קצפו על המגבלות שהחיים החרדיים מטילים עליהם, ותהו ברגעיהם הקודרים ביותר אם לא עדיף לארוז ולעזוב, פיתחו הערכה חדשה לפריבילגיות של חברות בקהילה החרדית בשנה שבה התמות הדומיננטיות בעולם הרחב לא היו חירות ושקיפות, אלא מעצר בית וחסימת פיות ציבורית.
בכך שהם כורכים בבירור את האג'נדה שלהם, המקדמת מענים נצרכים והתחדשות מוסרית, עם ציות לסגרי הקורונה, שוחרי השינוי עושים את הטעות-מספר-אחד בתחום השיווק: אל תזכיר קודם כל את הפיצ'ר הכי פחות אטרקטיבי של המוצר שלך. אזרחות טובה היא דבר קשה מספיק לשיווק גם אם פירושה לשלם מיסים ולציית לחוקי העזר העירוניים; אם היא דורשת לא לצאת מהבית או לא לראות את הנכדים שלך למשך שנה, העסקה אינה באה בחשבון. בהנחה שהחיסונים החדשים יאפשרו לנו לחזור לשגרה בשבועות ובחודשים הקרובים, כך שהמחירים של מגפת הקורונה יתעמעמו בהדרגה בזיכרון הקולקטיבי בעוד שמחירי הסגרים (הנסתרים ברובם כעת בשל הוצאה ממשלתית חסרת תקדים בזמני שלום) יתבהרו יותר ויותר, נאום המכירות רק יהפוך משכנע פחות. זהירות רטורית בסיסית מכתיבה שאלה שבאמת מאמינים כי "רצון האלוקים… לנפץ את כל הרוטינות שלנו ולהפוך את העולם" יימנעו לפחות מלומר זאת בקול.
אובדן קשר עם המציאות
קו פרשת המים של הקורונה שהברקיאנים מקווים לו, לפיכך, אינו אלא מגדל פורח באוויר. במקום לחזק את ידיהם, הקורונה הייתה הפרסומת הטובה ביותר להמשך מדיניות הבדלנות בציבור החרדי. בכך שהפכו את הצייתנות לתקנות הקורונה לחלק מהאג'נדה שלהם, הרפורמיסטים לא עשו דבר כדי לעורר תיאבון לריחוק חברתי; הם דווקא גרמו נזק גדול למטרותיהם העיקריות.
החרדים לא נכשלו באי-קיום ההנחיות ובהליכה בתלם של שאר בני החברה המערבית. הם קיבלו החלטה לעשות משהו אחר. פרשנים בתקשורת, או כל אחד אחר, זכאים לחלוטין להאמין שהחלטה זו איננה נכונה, אבל מה שהם אינם יכולים לעשות – לפחות לא אם הם רוצים להילקח ברצינות – הוא לאבחן את ההחלטה הזו עצמה בתור הוכחה של "הפרעה"
מדובר ראשית לכל בבעיה פרקטית, אך היא גם מצביעה על תחלואה עמוקה יותר ברפובליקת המכתבים החרדית. דבר אחד הוא להחזיק בדעות שונות מהמיינסטרים החרדי: אחרי הכל, כל תנועה לשינוי חייבת להתחיל כמיעוט. מדאיגות הרבה יותר, עם זאת, הן תגובות לקורונה שרומזות לכך שהברקיאנים כבר לא מדברים אותה שפה כמו שאר החרדים.
ברצוני להבהיר באופן הנחרץ ביותר: החרדים לא נכשלו באי-קיום ההנחיות ובהליכה בתלם של שאר בני החברה המערבית. הם קיבלו החלטה לעשות משהו אחר. פרשנים בתקשורת, או כל אחד אחר, זכאים לחלוטין להאמין שהחלטה זו איננה נכונה, אבל מה שהם אינם יכולים לעשות – לפחות לא אם הם רוצים להילקח ברצינות – הוא לאבחן את ההחלטה הזו עצמה בתור הוכחה של "הפרעה", כפי שנעשה במאמר אחד שפורסם כאן (כנראה הפרשנות הנדיבה יותר!).
ויתור על האחריות לשכנע בכך שפוטרים את הציבור כבלתי מסוגל להבין הינו שווה ערך למכתב התפטרות בשמם של אלה הרוצים להוביל את הקהילה למערכת יחסים מתוחכמת יותר עם המודרניות.
פרדוקס פיקוח הנפש
עד כה, טענתי שהברקיאנים טועים בחשיבתם שהקורונה היא ההזדמנות שלהם להתבלט, נוהגים בחוסר חוכמה בכך שהם כורכים את הסגרים עם האג'נדה שלהם, ובלתי מודעים באופן פטאלי לאווירה ברחוב החרדי. יש, עם זאת, נושא נוסף, שעל אף שהוא אבסטרקטי למדי כרגע, יהיה בהחלט צורך לעסוק בו בהמשך.
שלושת המאמרים שהוזכרו לעיל, לצד מאמרים רבים מספור בכתבי עת אחרים, מתחילים בהנחה שסגרים הם ללא ספק אמצעי נכון, ושכישלונם של החרדים לציית להם הוא לפיכך בעיה שיש לאבחן. אם הבעיה היא מחסור בחינוך, החרדים צריכים יותר חינוך. אם הבעיה היא חוסר גמישות, החרדים צריכים להיות גמישים יותר. ואם הבעיה היא בדלנות מופרזת, על החרדים להיות פחות בדלנים. מיותר, ככל הנראה, להסביר מדוע החרדים אמורים בכלל לציית להוראות הסגר.
בדיוק בתקופה שבה בני אדם יכולים לצפות לתוחלת חיים גבוהה מתמיד, ובסיטואציה שמסכנת חיים הרבה פחות מרבות שחווינו בעבר, פיקוח נפש (בערוץ של הוראות הרופאים) מחייב אותנו להטיל את המגבלות החמורות ביותר על החירות האישית והחיים הקהילתיים שלנו. איך זה שאמות המידה של פיקוח נפש השתנו באופן כה רדיקלי?
זוהי נקודה חשובה, ולו משום שסגרים בהיקף הזה, בפרישה הגיאוגרפית הזו, ובמשך הזמן הזה, הם חסרי תקדים בהיסטוריה של האנושות. רבנים ופוסקים מעולם לא נדרשו לנסח תגובה לצווים ממשלתיים שדורשים להכניס את כל אוכלוסיית המדינה למעצר בית למשך חודשים, כך שאין תקדימים שעליהם ניתן להסתמך (אדלג כאן על ההשוואות להגבלות עירוניות כתגובה למגפות כולרה מקומיות, עם שיעור תמותה של 50 אחוזים במאה התשע עשרה; חוסר הרלוונטיות שלהן צריך להיות ברור לכל). טיעונם של תומכי הסגר לפיכך התמצה בנקודה אחת פשוטה: "פיקוח נפש". הדאגה לחיים שלנו צריכה לגבור על כל דבר אחר, ומכיוון שאנשי רפואה הגדירו את סיטואציית הקורונה כפיקוח נפש של הציבור והסכימו ברובם שהפתרון הוא סגר, זוהי חובתנו לציית להוראות.
כדי לסכם דעה זו, אנחנו פשוט יכולים לומר שיהודים מחויבים לעשות את מה שהרופאים מצווים. הבעיה בכך, עם זאת, ברורה לעין. בקנה מידה היסטורי, קורונה היא לא מחלה קטלנית במיוחד. לשם השוואה, ההערכות באשר למספרם של קורבנות השפעת הספרדית נעות בין 17 מיליון ל-100 מיליון מתוך אוכלוסייה עולמית שהייתה רבע מגודלה כיום, מה שהופך אותה לקטלנית פי 28 עד 160 מהמגיפה הנוכחית. ובעוד שהבסיס התיאורטי לסגרים היה קיים מאז גילוי תיאוריות החיידקים בשנות הארבעים של המאה התשע עשרה, אמצעי ריחוק חברתי היו מוגבלים להגבלות זמניות מידי פעם על התאספויות המוניות.
אנחנו ניצבים, לפיכך, בפני פרדוקס: בדיוק בתקופה שבה בני אדם יכולים לצפות לתוחלת חיים גבוהה מתמיד, ובסיטואציה שמסכנת חיים הרבה פחות מרבות שחווינו בעבר, פיקוח נפש (בערוץ של הוראות הרופאים) מחייב אותנו להטיל את המגבלות החמורות ביותר על החירות האישית והחיים הקהילתיים שלנו. איך זה שאמות המידה של פיקוח נפש השתנו באופן כה רדיקלי?
אובדן אומץ
מספר סיבות מצטרפות יחד להסביר כיצד רופאים וממשלות יכולים לאחד כוחות כדי להכריז על סגרים חסרי תקדים. ראשית, המצאת האינטרנט והכלכלה הפוסט-תעשייתית מאפשרים לחלק גדול יותר מהציבור להישאר בבית בלי לגרום לקריסה כלכלית מוחלטת. שנית, שתי מאות ומחצה של פיתוח כלכלי קפיטליסטי יצרו רזרבות עושר שמאפשרות לממשלות לנהל שיעורי אבטלה גבוהים בלי התקוממות חברתית. שלישית, מערכות בריאות מודרניות המסובסדות על ידי המדינה ומטפלות במספר חסר תקדים של קשישים העלו את החשש החדש של 'הצפת' מערכת הבריאות.
אולם, בעוד גורמים אלה מעניקים את הבסיס החומרי למדיניות חדשה של סגר ככלי לשמירת בריאות הציבור, הם בלתי מספקים לבדם. האלמנט החסר הוא דוקטרינה מוסרית שתספק הצדקה לסגר כללי. במילותיו של פרופסור ניל פרגוסון, אדריכל מדיניות הסגר הבריטית, "כמובן שידענו שזה אפשרי שריחוק חברתי יוכל להשתלט על וירוס נשימתי". אולם, עד שסין השיקה את מה שהיה עד אז הסגר הגדול בהיסטוריה העולמית, אף אחד לא יכול היה להצליח בהטלת סגר כזה. הצלחה כזו דרשה ניסוח של דוקטרינה מוסרית חדשה לפיה בעלות אנושית על מערכת נשימה היא עוולה נזיקית – משהו כמו "בור ברשות הרבים" בהגדרה התלמודית. זו האחריות הראויה של ממשלות למנוע נזקים כתוצאה מכך בכל אמצעי, כולל הסגר כפוי.
בנוסף לנקיטתם בצעד אסטרטגי העלול להזיק, שוחרי השינוי השמרנים גם החמיצו הזדמנות. בעידן המטלטל בין דוקטרינות מוסריות חדשות וניסויים בהנדסה חברתית, נדרשים הוגים ופרשנים מסוגם, בשל האוריינות וההשכלה הגבוהות יותר שלהם, לייצר פרספקטיבה חרדית ברורה, ולא לציית אוטומטית לדוקטרינה השלטת
אין בכוונתי להתפלמס כאן עם הדוקטרינה המוסרית החדשה הזו. היא במובן מסוים יישום ברור עד טריוויאליות של תיאוריית החיידקים. מצד שני, חיסול הרכוש הפרטי הוא יישום ברור עד טריוויאליות של עקרון השוויון, ואיסור על אלכוהול הוא יישום ברור עד טריוויאליות של הלוגיקה המיושמת כבר על קוקאין והרואין. זוהי משימתם של ידידינו הברקיאנים, בכל עידן נתון, לשאול האם לוגיקה רציונליסטית כזו תואמת את התבונה שהצטברה וקודדה במנהגים ובהרגלים של החברה.
הדגש שלי כאן הוא פשוט העובדה שלא ניתן להתווכח איתה שסגרים לא יושמו בגלל שינויים בידע הרפואי או המדעי, אלא בגלל שינוי בדוקטרינות המוסריות של האליטות השליטות בחברות המערביות. באימוצם חסר הביקורת של השינוי המוסרי תחת תווית "פיקוח נפש", הברקיאנים, מבלי להתכוון לכך, כתבו צ'ק פתוח הנותן לגיטימציה לכל התערבות בריאות הציבור בתנאי שניתן להצדיק אותה על בסיס פיקוח הנפש – כלומר, למעשה, לכל התערבות.
בנוסף לנקיטתם בצעד אסטרטגי העלול להזיק, שוחרי השינוי גם החמיצו הזדמנות. בעידן המטלטל בין דוקטרינות מוסריות חדשות וניסויים בהנדסה חברתית, נדרשים הוגים ופרשנים מסוגם, בשל האוריינות וההשכלה הגבוהות יותר שלהם, לייצר פרספקטיבה חרדית ברורה, ולא לציית אוטומטית לדוקטרינה השלטת. פרספקטיבה כזו צריכה כמובן להתבסס על ידע מדעי ולכלול דאגה לאזרחות נאותה ולקיום יחסי שלום עם קהילות אחרות. בו זמנית, היא צריכה גם לבחון את המסורת כדי למצוא תגובה יהודית אותנטית, ולהטיל ספקות בדוקטרינות מוסריות שליטות במקום להשתמש בפיקוח נפש כמו במושג "תיקון עולם" – כחותמת גומי להפיכת תקנות שהתקינו אנשים אדישים או עוינים לערכי החרדיות לכדי מחויבויות תורניות כובלות.
להתייצב בפני עולם שבו דעה חולקת מוקעת בזעם כשפיכות דמים או קונספירציה ולהיות בו קול דממה דקה זו משימה לא קלה. אולם, אלה הם המבחנים המולידים מנהיגים. מלחישות ומשיחות פרטיות, אני יודע שלרבים מתוך סנגורי סגר יש ספיקות משלהם. הם לא דורשים ציות מלא מהחרדים, אלא פשרה. הם מבינים מדוע אנחנו משאירים בתי ספר ובתי כנסת פתוחים, לצד שימור אינטראקציה חברתית שבלעדיה חיי אדם מאבדים את ערכם. מה שהם לא יכולים להסכים לו או להסביר הוא חתונות עם מאות אורחים באולם, הלוויות המוניות והזנחה של אפילו האלמנטים הקלים ביותר של ריחוק חברתי. אולם, כיצד ידעו חרדים איך תיראה פשרה אינטליגנטית שלא פוגעת בערכיהם, אם אלה שנמצאים בעמדה הטובה ביותר לנסח אותה דורשים ציות מלא ללא תנאים?
***
יחלפו שנים רבות בטרם נגלה במלואן את כל הדרכים שבהן מגפת הקורונה שינתה את העולם. העתיד, מבחינות רבות, שייך לאלה שלמדו את לקחי הקורונה ותפסו את טיבה של המציאות החדשה שנוצרה בעקבותיה. אני מאמין שהברקיאנים טעו בתגובתם, תחילה בכך שאיבדו קשר עם אחיהם החרדים, ולאחר מכן בכך ששכחו דווקא את לקחי השמרנות שעליהם הם חותרים לבסס את השינויים בחיים החרדיים.
כדי לא לפגוע באג'נדה שלהם – אג'נדה שכאמור אני תומך בה במלואה – יש לקחת צעד אחורנית ולהעריך מחדש את המצב. יש אמנם נושאים לגיטימיים הנוגעים לנזק התדמיתי שהחלטתנו הקולקטיבית לא לציית גרמה לקהילה, לאימפקט שיש לכך על יכולתנו להשיג דו-קיום עם קהילות אחרות, ולפגיעה בכבוד המעורער ממילא שלנו לחוקי המדינה. יש מקום רב לדון בעקרונות כמו "מפני איבה" ו"קידוש השם" ובאופן בו ניתן היה לקחת אותם בחשבון בתגובה שלנו. אבל הבה לא נלך רחוק מידי. הקורונה איננה ולא תהיה קטליזטור להתעוררות מהשטח בציבור החרדי. במידה שמקדמי שינוי מדוד ואינטליגנטי קושרים את האג'נדה הרחבה יותר שלהם לסגרים, הם רק יצליחו לאבד את אמון הציבור באג'נדה הזו. אין מה להרוויח ויש הרבה מה להפסיד מכריכת שנים של תיאוריה, ניתוח וביקורת עם הפלטפורמה האבודה מראש של ציות קורונה מלא.
חרדים משכילים עם חלומות לשינוי צועדים לעיתים קרובות בנתיב המדרדר אותם תחילה לכדי מבקרים מקצועיים, ולבסוף הופך אותם ל"חרדי מחמד" החוזרים על קלישאות בעניין העדר התפקוד של החברה החרדית בפני קהל מרותק של חילונים הלהוטים לשמוע את מה שהם כבר יודעים. הברקיאנים דווקא מבטיחים משהו שונה. אבל כדי לממש את ההבטחה, עליהם לראות בתגובתם לקורונה חוויית הפקת לקחים, ולא סנונית המבשרת את האביב.
לא יודע מה להגיד לכם, פעם ראשונה שאני באמת גאה להיות חרדי ומתגאה אם האדמורים והרבנים, איזה שפיות הם הראו בקרונוה מול הבורות של העולם איזה הוכחה לאיכפתיות והקרבה על החינוך ועל שמחת חיים, אשרינו שזכינו!!
ב"ה זכיתי להיות חלק מקהילה שלא הרגיש כמעט את כל הקרונה הילדים היו בבתי ספר השגרה מלאה וכו' אבל במקום שהעולם ילמד מאיתנו שאפשר להמשיך את החיים גם בקרונה ולא קורה שום אסון יחסית להאסון של ההנחיות, עוד תקפו אותנו וחבל בשבילם בגלל שהם סבלו סתם
לבנימין, מה שבטוח ידיד ה' אתה לא, תגיד לי אתה רוצה להפוך דמיון למציאות מישהו מכחיש שבציבור החרדי בעיקר החסידי התמותה הייתה בלי יחס לכל ציבור אחר, איני יודע מה קורה כרגע בסטמפורד היל, אבל במאה שערים פשוט מאשפזים בבית אבל את התמותה עדיין אי אפשר לקבור בבית, החת"ם סופר זצ"ל התנגד לחסידים מפני שהם הפכו טפל לעיקר ועיקר לטפל, מה ערך יש לשמחת חיים שיש כל כך הרבה משפחות שכולות כמעט לא עובר בוקר שאיני רואה בלוח המודעות השכונתי לפחות שני נפטרים חדשים מקורונה [לפעמים ראיתי גם 10 נפטרים חדשים] אז מה ההיתממות הזאת? ולגופו של עניין הקורונה חשפה את כל הפייק של הציבור שקורא לעצמו חרדי ובפרט חסידי וקנאי, התברר שהכל סינתטי אין בכלל יראת אלוקים ויש והרגוני מהקורונה [חריף מידי אבל אין ברירה] יש רק יראת מה יגידו מצוטט לינק הומוריסטי על התרבות החרדית https://www.youtube.com/watch?v=BTeUYgho_DY אין שום חשיבה עצמית הכל זה מה יגידו מה יגידו מה יגידו אין אלוקים אין כלום ארבעת חלקי השולחן ערוך המודיע יתד המבשר והפלס הם למעשה הפויסקים של הציבור החרדי, הנורמות שהם קובעים הציבור הולך לאורם [או לחשכם] גם מי שלא קורא את חלקי השלחן ערוך האלו הוא קורא פסיבי ששומע מאחרים את דעותיהם שהושפעו מהעיתנים. שיהיה ברור אני לא איש פוליטי איני מזדהה עם שום גוף פוליטי אני מאמין בקדוש ברוך הוא והיום שאין לנו נביאום יש לנו ב"ה את הגמרא והשלחן ערוך עם המפרשים והנושאי כלים רק שם האמת אין אמת בשום מקום אחר
לבינימין ילמדו מאיתכם איך רוצחים בנשק ביולוגי דרך האף אם סאדאם חוסיין היה חי הוא היה חוסך את כל ההשקעות בנשק ביולוגי הוא פשוט היה נדבק בקורונה ומדביק אחרים
כנראה עצמת עיניים חזק בכל פעם שראית מודעת אבל. כנראה סובבת את הראש בכל פעם שסיפרו על משפחה שאיבדה אב או אם ונשארו אלמנה ויתומים ואפילו מבטן. כנראה לא ראית בכל פעם שעוד ועוד משפחות נכנסו למעגל עוני קשה עד בלתי אפשרי כתוצאה מאובדן אמא ומפרנסת.
כך נראית אנוכיות מושלמת. כזו שאנו מגנים בכל לב ומלמדים את ילדינו להתרחק ממנה. יש אינסוף אנשים ששילמו בפרנסתם, בלימודיהם וברווחתם כדי שבתי החולים לא יקרסו אבל אנחנו היינו אנוכיים להחריד ושמרנו על שמחת החיים שלנו. מדהימים. זו לא ממש חכמה אבל ממש כן מידות רעות ומרושעות. גועל נפש שרואה רק את עצמו. כמו שנאמר, מקסימום תהווה דוגמא שלילית….
ושלא תעיזו לצנזר – החריפות פה זה מעט מזעיר ממה שמגיע לו
1. אני מהמר שהחרדיות לא הפנימה שום לקח מהקורונה. חרדים מסויימים כן. החרדיות – לא. ניתן יהיה להווכח בכך רק בעוד זמן.
2. מה שכן ישנה – זו הכלכלה.
3. הבעיה אינה סגר כן או לא, מסיכה כן או לא וכו', "בעלות על כלי נשימה" הינה בור (בחולם) או אימרה של בור (בשורוק). ויודגש – כפי שהכותב כותב בכלל אין וודאות שהלכתית היה צריך לנקוט סגר. הבעיה היא שמיעוט שחפץ להתנהל בצורה סבירה ושיניחו לו להתנהל כך צריך להתחשב באחרים, גם אם יש בזה התפשרות אידיאולוגית מי שאינו מוכן להתפשר ובנוסף הוא תלוי ברוב, בפרט כלכלית, אל יתפלא אם יגלה בעתיד שלא תמיד אתה יכול לינוק את הפרה ובד בבד למשוך בזנבה. זה פוליטית.
4. ויש גם היבט מוסרי על שאלותיו (האם האידיאולוגיה שלי דוחה מוסר, עד כמה. מה ההבדל ביני לבין אידיאולוג איש שעאש מצוייד במצ'טה ועוד.
5. אגב התפשרות אידיאולוגית – ולא תמיד זו רק כזו. רק מופרע יחשוב שהוראה כמו של כמה מרבני בני ברק שמי שיכול ישתדל לעשות את הקידוש בשמחת תורה בחוץ [ובמשתמע, וכולם יודעים לקרוא כך, שאם זה קשה, הרוח תפיל את הכוסות החד פעמיות וכדו' – אכול בפנים, שהרי זה לא באמת משנה הרבה מה שהדוקטורים והציוינים חושבים) הינה עמידה על עניין דתי. ועל חתונות וכו' מי מדבר בכלל.
6. ועוד הערה קטנה- איני חושב שהשתנו אמות המוסר. לפני שנה הוכח באיטליה למשל שכאשר עוברים סף קריטי של חולים התמותה משתוללת. איני רוצה אפילו לחשוב מה היה קורה עם הוואריאנט הבריטי ללא חיסון וללא סגרים.
7. ולבנימין אמר – אשרי מי שנשאר שפוי ושמח בעוד בעלי חנויות ועסקים במגזרים אחרים פושטים רגל כאשר לשמחה ולשפיות שלו תרומה לכך. אולי ימצא חנות (או אולי מוטה "חלוקה") שבה מוכרים/מחלקים יסורי מצפון.
למשה, אם הייתה לומד את כל הש"ס וארבעת חלקי שולחן ערוך [אולי כן למדת לפי כתיבתך נראה שגם אם לא למדת אתה קרוב למה שכתוב שם] היית כותב הרבה יותר בחריפות ומצטט גמרא, זה לשון הגמרא שבת ס"ג ע"א, אבא אמר רבי שמעון בן לקיש אם תלמיד חכם נוקם ונוטר כנחש הוא חגריהו על מתניך אם עם הארץ הוא חסיד אל תדור בשכונתו. הצרה של הציבור הקורא לעצמו חרדי היא בכלל לא הקורונה אלא עמי ארצות שאינם מבינים שהשלחן ערוך קובע לא הרגשות, אלו עמי ארצות שאין להם שום דבר עם הקדוש ברוך הוא זו דת שאפילו לא קרובה ליהדות זו דת חדשה שקוראים לה מה יגידו בעיקר קיימת אצל בחלקים מסוימים, לא קטנים, של הציבור.
למי בדיוק אתה קורא או הציבור החרדי? אני מבין שבתור אחד שמתשייך לקהילה חסידית,אתה מדבר על רוב (ולא כל) הציבור החסידי. האם וודאת שזו אכן הגישה ברוב הציבור הליטאי? מבלי לחלק לציונים לאף קבוצה, תלמידי החכמים הבולטים בציבור זה (בארץ, לא בארה"ב) הביעו עמדה שונה לחלוטין מזו שאתה מביע כאן. וזה מבלי להיכנס לגופן של טענות, שאני חושב שעושות הנחות יתר למתנגדי הסגר ולוקות בכשל חמור של הבנת המציאות – הבריאותיות כמו גם החברתית.
נ
אני מדבר על גם הציבור הליטאי (ואיני חסיד).
העמדה היא בדיוק כמו שתיארתי, עד שהיה לחץ פוליטי מסיבי לסגירת תתים לא סגרו. חתונות גדולות של 100-300 איש במבנים סגורים עשו בכל המגזרים ומחוץ לסגר הראשון התפילות ברוב המקומות הליטאיים התנהלו כמעט כרגיל
מרוב שאנו רגילים לרמות את החילונים (ראה פינדרוס – שנשבע בראיונות שבבני ברק כל בתיהכ"נס סגורים. אולי הוא דיבר על בתיכנ"ס רפרמיים) אנו מתחילים להשתכנע בשקר גם בעצמנו
לאדון ו'. בפקוח נפש אין דעות שונות יש הלכה שאין הולכין בפקוח נפש אחר הרוב כתבתי בלי סוף בפוסטים על זה, אבל פטור בלא כלום אי אפשר, זה לשון הגמרא שבת קכ"ט ע"א, הלכה כמר זוטרא ספק נפשות להקל. כשל"ע יש בארץ ישראל לבד קרוב ל6000 נפטרים אין מקום לשום דעה אחרת חד משמעית, רע-בנים שפוסקים אחרת הם שופכי דמים ותלמידי חכמים [אם בכלל אפשר לקרא לאנשים חסרי אחריות תלמידי חכמים] שפוסקים כך עליהם נאמר מדרש רבה ויקרא – פרשה א פסקה טו כל ת"ח שאין בו דעת נבלה טובה הימנו
אני בררתי אצל משב"ק של כמה האדמורים מדוע דעת האדמורים לא ללכת ע ם מסיכות וכדומה, ובניגוד מוחלט לכל הכתוב בכתבה זו אני מעיד מכלי ראשון שדעת האדמורים ה"ה רחמסטריוקא טשערנוביל בעלזא ויזניץ נבעה מתוך דעה שהעולם המדעי שהוכיח שאמצעים מסוימים מונעים תמותה זהו שקר כמו שהתבטא ר' ישראל מויזניץ "מה מבינים הם במגיפות" וכן לדאבוני כל תאוריות הקונספירציה חגגו אצל הציבור החסידי שהורגים אנשים בבתי חולים, בדיקות הקורונה מזויפות, מסיכות לא עוזרות, החיסונים גורמים לעקרות, וכך הלאה.
כך דעת האדמור מאמשינוב והגריב וואזנר ועוד, ואני אצטט כאו מספר שורות שכתב הגרי"ב ואזנער מי שאביו ר"ח ואזנר גאב"ז ז"מ ודודו משה יהודה ואזנר נפטרו מקורונה [https://www.jdn.co.il/health/1329129/] ועוד כמה מבני קהילתו, וזה לשונו:
"בל אחר שיש הוכחות רבות מאוד, ואל רק שמועות אלא ששמעתי ממשפחות שאני מכיר אותם ושמעתי מכלי ראשון, שהמונים מתו מחמת בהלה, הומנים מתו מחמת פחד, המונים מתו ברעב ובצמא, והמונים מתו מטיפול שאינו נכון, לכן א"א לקבוע לפי חו"ד הרופאים, מלבד מה ששמעתי מפיהם ומי כתבם של רבה רופ]אים שהם סבורים שיש כאן גומאות גדולות, ואחד הראיות הגדולות, שאנשי החברא קדישא אומרים שאין יותר מתין בשנה החולפת משנה רגילה, וכו', יש הרבה מה לומר בזה, אבל אני כקול קורא ביער… וה' ירחם. גם כשברח מו"ז מרן בעל שבט הלוי זצ"ל מחמת חמת המציק מפרעשבורג, וסיפר לי שצחקו ממנו גדולים וטובים, שקראו עליו פחדן וכו' וכו', בעל דמיון וכו', ועוד כהנה, והוא עשה מה שעשה, ויצא מה שיצא ה' ירחם, כן ממש הדבר הזה כאן" עד כאן, ודבריו מיצגים דעת כל האדמורים הנ"ל.
ליוסף דוידוביץ, קודם כל בהלכה אין שום סמכות לאדמו"ר ולדעתו זו המצאה חדשה של השנים האחרונות. ולגופו של עניין הרוצה לשקר ירחיק עדותו כל השקר הזה שמתו מרעב וצמא ופחת הוא שקר שקר שקר אבל לצערי מה שרש"י במדבר י"ג, כ"ז זבת חלב ודבש הוא – כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחלתו, אין מתקיים בסופו. והאמת היא כך מרוב שהיה לצערנו בגלל רשלנות המנהיגים שזלזלו בקורונה וזה השפיע עד שנגרם עומס במחלקות הקורונה עד שהצוות איבד שליטה. ממתי מתייחסים לעמי ארצות כשיש בית הילל יורה דעה סימן שלו ס"ק א.
ונראה מה שכתב אם הוא בקי, ר"ל אם יש לו כתב מאותו מקום שנותנין שם רשות לרפאות מרופאים מומחים שקורין אותו בלשון אשכנז דאקטריר"ט, ואף על פי כן צריך רשות בית דין ישראל לרפאות, ואז אם ריפא שלא ברשות בית דין חייב בדיני אדם. ואם קבלו אותו באיזה קהל וגם יש לו כתב כנ"ל זהו מקרי רשות בית דין ופטור בדיני אדם, אבל אם אין לו רשות בית דין ואף שיש לו כתב כנ"ל חייב בדיני אדם. ועוד אחרת, אם יש לו רשות בית דין אף שאין לו כתב כנ"ל שקורין דאקריר"ט פטור מדיני אדם, שכן ישנו במדינתינו איזה רופאים שאין להם שום כתב כנ"ל, אך שהם מומחים מחמת שקוראים באיזה ספרים של רפואות, ומרגלא בפומיה דאינשי שהם מומחים, וכיון שקיבלו עליהם הקהל פטורים מדיני אדם, וטעם כמו שכתב הב"י וערוך השלחן שם והאידנא צריך להיות מוסמך מהממשלה שיש לו רשות ליתן רפואות לחולאים. יש לנו שולחן ערוך ונושאי כליו והם הקובעים לא חסידים ודרשנים ומקובלים ובהלכה לא מוזכר שום דבר כזה אדמו"ר שרק הרגשות שלו קובעות. מסופר בשם הדברי חיים מצאנז שאמר שצריך איזון של הגר"א והתניא אם בן אדם עם הרגש שלו עוקר את התורה צריך הגר"א שיצעק עליו ואם אדם אומר תוספות לא דק צריך התניא שיצעק עליו, אבל היום שכחנו בכלל מהתורה מותר להכות ולעבור על ים של עברות למו שפוגע באדמו"ר.
דוידוביץ
אז איך אפשר לסמוך על אנשים כאלו?
נדמה שהיו אלו חז"ל שאמרו על מאמיני אותם האדמו"רים:
"איזהו חסיד – שוטה".
אוקיי אז כותב המאמר מנסה לטעון טענה מדעית (סגר לא באמת עובד) ומנסה לטעון שהחרדים הם הדון קישוט שמראה לכל העולם המדעי את סכלותו ועוד מגדיר את הצעד הזה כ"אמיץ" הבעיה היא שהאנרכיזם החרדי הוא ילדותי ודווקאי והוא ממש לא תוצר של איזו חשיבה פילוסופית עמוקה. אני מוכן להתערב שאם מדינות העולם היו מחליטות להמשיך בחייהן אז התעמולה החרדית היתה מסבירה לכולם איך העולם החילוני האטום מפקיר זקנים למוות בשביל משחק כדורגל. כאשר האנרכיזם מבוסס באופן תמידי על ההפך מכולם זה לא אנרכיזם זה סתם טמטום.
ב. מסכים שסגר הוא כלי לא אידאלי ואמור להישמר כמוצא אחרון אך המדינות היחידות שמנהלות את המגיפה ללא סגרים הרמטיים הן מדינות מזרח אסיה עם המשמעת הרובוטית של אזרחיהן כלי המעקב הטכנולוגיים המאוד חודרניים שהן מפעילות כלפי הפרט ורמת האמון הגבוהה מאוד המתקיימת בין האזרח לממשלה. כדאי לשים לב שאפילו מדינות מערב אירופה הממושמעות והיעילות לא מנסות אפילו להתנהל כך ק"ו מדינת השטעטל ישראל
בטיוואן יפן ודרום קוריאה אדם שמרגיש תסמינים ינעל את עצמו בבית מיוזמתו משרד הבריאות המקומי לא צריך לרדוף אחריו ועל אירועים המוניים בזמן עליה בתחלואה אין מה לדבר
ג. נורא נחמד להתנהל בשונה בזמן מגיפה כאשר אין שום אחריות על המערכות שנפגעות ממנה (בתי חולים כלכלה) וכן יש עניין של נראות אתה לא אמור להוציא את העיניים למיליונים שתקועים בבית. מדינה חרדית אם הייתה קיימת (השנה האחרונה הוכיחה שהציבור החרדי לא מסוגל לנהל דוכן לוטו) שתעשה כהבנתה כל עוד ראשיה שריה ויועציה הם אלה שישלמו את מחיר הכשלונות כל עוד אתה חלק ממדינה אחרת תשתדל לא להוציא עיניים.
החברים היקרים המגיבים כאן,
אתם טועים באותה טעות עליה התריע כותב המאמר. איך אתם יכולים להאשים מאות אלפי יהודים חרדיים בכל רחבי העולם – בחוסר מסוגלות, בהפקרות, באדישות כלפי רצח?! הרי קצת אינטליגנציה, מחייבת להבין מדוע באמת נהגו אלה כפי שנהגו…
אכן אילו היינו רואים שמדובר באנשים אחראים בנושאים אחרים בחייהם, היה מקום לשאול.
אבל זהו שלא.
יש מלחמות בין מאמיני אדמו"רים כאלו ואחרים במשך מאות שנים.
מדובר באנשים שלא לומדים השכלה ומקהל לא יוצאים רופאים ומקצועות אינטליגנציה כמעט.
האנשים שהחיים שהיה ערך לחייהם נשמרו. אנשים אלו בזלזול שלהם בקורונה אכן לימדו אותנו שלחיים שלהם יש ערך נמוך מערכו של אדם שנשמר.
למה שנחשוד בסוג כזה של בני אדם שהייתה להם איזו גישה פילוסופית מעמיקה להתנהגותם?
כי למרבית הצער פולחן האישיות יותר חשובה מחיי אדם והראיה שאפשר אפילו לתת מכות מוות למי שמדבר על האדמו"ר.
נו בא נניח שתרצת את הקרונה,
אבל מה אם קסדות לילדים ברכיבה על אופניים,
מה אם שליחת ילדים בני שלוש בכבישים,
מה אלו שדוהרים ברכבם ברחובות עמוסי ילדים,
וכו,וכו…
מי שרוצה לראות נסים כול יום בעיניו, מוזמן לבוא לכל עיר חרדית בשמונה בבוקר כשהילדים הולכים לבתי החינוך ובחזרתם.
הלימוד זכות שיש לי זה שהשולחן ערוך של החילונים זה החוק, ויש הרבה מחמירים באי אכילת בשר ושמירת הסביבה וכו
לנו יש בנוסף עוד מערכת חוקים מסועפת,
אבל כבר אמרו חזל שדרךמארץ קדמה לתורה.
ושכחת מה שכתוב בגמרא חולין י' ע"א, חמירא סכנתא מאיסורא
"שדעת האדמורים ה"ה רחמסטריוקא טשערנוביל בעלזא ויזניץ נבעה מתוך דעה שהעולם המדעי שהוכיח שאמצעים מסוימים מונעים תמותה זהו שקר כמו שהתבטא ר' ישראל מויזניץ "מה מבינים הם במגיפות"
ממש מומחים. מאתים השנים האחרונות הם ההוכחה המוחצת לחכמת המנהיגים ואידך זיל גמור.
מאמר ממש יפה לטעמי
ונראה לי גם מאד צודק
על מנת לקבל החלטה נבונה לגבי אופן ההתנהלות הציבורית בימי הקורונה צריך לקבל נתונים ברורים על המציאות בהרבה תחומים שונים: מצב חולי הקורונה בתוך בתי החולים ובבית, מצב חולים במחלות אחרות, מצב בריאות הנפש הכללית, מצב החינוך, זוגיות, כלכלה, רוחניות ועוד תחומים שונים שכל אחד מהם מהווה גורם בעל משקל רב שיש להתחשב בו. קל לשלוף סיסמאות כגון "פיקוח נפש" או מאידך "תלמוד תורה כנגד כולם" בשביל להכריע שאלה סבוכה זו בהינף יד, אבל הכרעה אמיתית דורשת שקלול של כל הנתונים כולם, וישיבת שבעה נקיים ויותר להכריע בדיני נפשות (פיזיות, נפשיות ורוחניות גם יחד) מה נדחה מפני מה. מאחר ולי הקטן אין את כל הנתונים ואפילו לא רבע מהם, אני יושב בשקט ולא מתיימר להביע דעה בתחום בו חסר לי הידע הנדרש (גם אם אני לפעמים תמה על התנהלות מסויימת הנראית כבלתי אחראית).
אני ממליץ לכל המגיבים ששנאת החרדים נוטפת ממקלדתם על בסיס קבוע, לנצור את חיציהם לתחומים אחרים בהם יש להם יותר ידע והבנה, ולא להביע עמדה כה נחרצת ותוקפנית בתחום בו אין להם את הכלים הדרושים להכריע. עם כל השכלתם האקדמית המתקדמת והנאורה, שכה חסרה לחרדים הפרימיטיבים הבורים והחשוכים, אין להם את המידע הרלוונטי. פשוט אין.
ליובל, לא כל תגובה על זלזול בהנחיות הקורונה מקורה בשנאה לחרדים, אני אישית לא שונא שום אדם באופן אישי, דעתי היא שאמת יש רק אחת והיא כתובה בגמרא [ובמפרשיה] בשלחן ערוך [ובנושאי כליו] כל דבר שנוגד את מה שכתוב שם לא משנה אם זה קרונה או איכות הסביבה או חוסר יושר ציבורי אני אתקוף מכל הזויות אותי מעניין דבר אחד מה דעת הגמרא והשלחן ערוך על הנושא הזה מעבר לזה לא מעניין שום דבר
להרב החמוד: אתה אכן מדגיש בכל הודעה אפשרית שאתה הולך על פי כללי השלחן ערוך ותו לא. אך צר לי להודיעך כי רוב השאלות השנויות במחלוקת אינן מפורשות בשלחן ערוך וגם לא בנושאי כליו, וכל אחד מביא ראיות מכאן ומשם כפי מה שמסתבר לו. בסופו של דבר זו שאלה של סברא (איך להבין את המקורות וליישמם בשטח) ולא של שלחן ערוך או ש"ך.
למה אתה כותב שאנחנו לא יודעים על סמך מה הם פסקו? אנחנו דווקא יודעים על סמך תיאוריות קונספירציה מטורללות ומידע מוטעה.
דיין מכובד שבמשך כל המגיפה טען שאין שום צורך לשמור שום דבר בהתבסס על מידע מוטעה שאפשר להפריך אותו בשתי דקות גוגל
פוסק ידוע בעיר חרדית שהמליץ לחכות עם החיסונים כי עובדה שגרמניה החליטה לחכות כמובן שזה לא נכון גרמניה וכל מדינות האיחוד האירופי נואשות כ"כ לקבל חיסונים שהן כבר מוכנות לאשר בהליך מזורז את החיסון הרוסי.
נכדו של פוסק ידוע שחיבר קונטרס שלם נגד חיסונים עם תיאוריות קונספירציה מהגורן והיקב ולקח את אביו לחתונה המונית סגורה וצפופה שם ככל הנראה נדבק ולאחמ"כ נפטר.
רב בית חולים שקרא להפר כל הנחיה כמובן על סמך טיעונים ברמה של שטיבלאך ואח"כ היתה לו גם החוצפה להאשים את הרופאים כי אינם מסורים מספיק לחולים.
ראש ישיבה ידוע שטען שהחיסון ציוני (שקר וכזב) מה שלא הפריע לו אח"כ לחסן את כל הישיבה שלו במבצע בזק בחיסון הציוני
והדוגמאות רבות מספור
מספיק כבר עם ההנחה הלא מבוססת שיש להם איזה מידע שמיימי שנסתר מעיני ההמון הנבער ממש לא ילד סקרן עם השכלה מדעית בסיסית וחיבור לרשת שולט בחומר הבסיסי הרבה יותר טוב מהם.
לשמואל, איפה כתוב בהלכה שאסור להדליק חשמל בשבת זה לא אש, איפה כתוב שאסור להדליק מזגן בשבת זה בטח לא אש, זה כתוב אתה פשוט לא למדת ואיך יודע אני כבר כתבתי ים של פוסטים איפה כתוב בהלכה שחייבים להתחסן ומי שלא מתחסן יש לו דין של רוצח אפשר לומר אפילו במזיד [צריך פשוט לעיין בבבא קמא צ' ע"ב ועוד. איך אומרת המשנה אבות פ"ה מכ"ב, בן בג בג אומר הפוך בה והפוך בה דכולה בה ובה תחזי וסיב ובלה בה ומינה לא תזוע שאין לך מדה טובה הימנה
שכחתי להוסיף לשמואל ששמעתי בשם רבי אליהו לופיאן מדוע הדבורה מוציאה דבש והעכביש קורים מגעילים מפני שהדבורה לומדת את המקורות [ומתוקים מדבש ונופת צופים] והעכביש אומר את החידושי תורה של הסברות כרסיות שלו
לאיתי, אין טעם להתוכח עם אוילים, עם כסיל אומרת הגמרא שבת ל' ע"ב, ואף ספר משלי בקשו לגנוז שהיו דבריו סותרין זה את זה ומפני מה לא גנזוהו אמרי ספר קהלת לאו עיינינן ואשכחינן טעמא הכא נמי ליעיינן ומאי דבריו סותרים זה את זה כתיב אל תען כסיל כאולתו וכתיב ענה כסיל כאולתו לא קשיא הא בדברי תורה הא במילי דעלמא. אבל עם אויל שזה שילוב של טיפש ורשע ביחד כמו שכתוב תהלים ק"ז, י"ז, אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו: ומה שמשמעותו באנגלית evil
לשמואל, בשלחן ערוך כתוב את הדין בגמרא ובמפרשיה וכן לפעמים בנושאי כלים כתוב את המקורות, ועכשיו כשאתה לומד את המקורות אתה משווה לפי זה מה נפסק בשלחן ערוך למעשה ולפי זה אתה מדמה, וברוב המקרים זה כן כתוב רק רוב הציבור יודע בקושי את המשנה ברורה ועוד הלכות כשרות וטהרה בסיסיים, למשל על כל סוגיות הקורונה כתוב ביורה דעה סימן של"ו סעיף א' ובנושאי כלים שם וכן נתיבות המשפט באורים סימן ס"ה ס"ק ט"ו, דיותר יש לאדם ליזהר שלא יזיק משלא יוזק [עיין תוס' ב"ק כ"ג ע"א ד"ה ולחייב], ועוד מקורות כרגע איני אומר שיעור בזה
את הפולמוס העירני המופיע לעיל הייתי מסכם בקצרה: הרבה אדמו"רים, ראשי-ישיבות, רבנים, מקובלים וכדומה הוכיחו במשבר הקורונה את דברי המדרש: "כל ת"ח שאין בו דעת…" (ויק"ר א' ט"ו). הציבור לא היה אמור בכלל לשאול אותם ולהקשיב להם, אלא לשקול את דברי המומחים לרפואה ולשפוט בעצמו בעזרת היגיון בסיסי.
כשהרבי מבעלזא היה חולה בקורונה הוא לא שאל את הגר"ח ועוד גדולי-תורה מה דעתם, אלא הזעיק את טובי הרופאים, וכמו-כן להיפך… ראוי לציין שהיו אדמו"רים ורבנים שהגיבו בזריזות מדהימה ובחוכמה (הרבי מקארלין, הרבי מצאנז ורבים אחרים), כי הפנימו מיידית את אזהרות המומחים לרפואה – מה שכל אחד ואחד מאיתנו היה אמור לעשות בטבעיות עם מעט המוח שבקודקודו.
עצוב מאד שלא כל המנהיגים רשאים לומר: "ידינו לא שפכו את הדם הזה".
ליהודי ישראלי,
הטיעונים שלך סותרים את עצמם. מצד אחד, אתה טוען שלהרבה אדמו"רים ורבנים אין דעת. מצד שני, אתה טוען שהרבי מבעלזא, כאשר חלה, קרא לטובי הרופאים. ובכן, שני הטיעונים האלה סותרים אחד את השני. כי אם אין בו דעת והוא בור – למה הוא קורא לרופאים? ואם הוא כן מפוכח – למה הוא דגל בשיטתו הידועה בקורונה?
אגיד לך את המסקנה שלי מנתונים אלה: זה אומר שהרבי מבעלזא יודע בדיוק את סכנת הקורונה, הוא אף היה הראשון בציבור החרדי שקרא בפומבי להתחסן ולא נכנע לקונספירציות, הוא קרא לרופאים כאשר הוא חלה – בדבר אחד הוא חלק: בשיקולי עלות-תועלת, כלומר: מה תועלת הריחוק מול הנזק. ובכן, בואו נבדוק:
הנזק של הריחוק החברתי – אפשר לברר אצל כל הורה בעולם. ניתן לבדוק בנתוני המשרדים הממשלתיים בכמה אחוזים עלו האלימות בתוך המשפחה. בכמה אחוזים עלו הפניות אל גורמי הרווחה.
התועלת? לא ברור. בינתיים אין שום מחקר מדעי שמוכיח שיש יותר מתים בקהילות שלא נשמרו.
הרבי מבעלזא, בסך הכול, לא הלך ככבשה אחרי העדר, אלא בחן את הדברים בצורה עצמאית, והגיע להחלטה זו.
מכאן – ועד להאשים אותו בבורות, בהפקרות, באדישות, ב"לא נוכל נוכל 'ידינו לא שפכו את הדם הזה'" – הדרך רחוקה מאוד. מאוד מאוד. מי שטוען ככה, זה אומר יותר על האומר מאשר על הרבי מבעלזא.
ליהודי ישראל, הקורונה חשפה את השבר בסטייה של ערכי היהדות בשנים האחרונות שסטו מדרך האמת איך אומר הנביא ירמיהו ב', י"ג, כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים. במקום ללמוד את כל הש"ס [גם האגדתות כמובן] המציאו דבר כזה "דעת תורה" ובמקום ללמוד את ארבעת חלקי השלחן ערוך אורח חיים יורה דעה אבן העזר חושן משפט המציאו ארבעת חלקי שולחן ערוך חדשים המודיע יתד המבשר והפלס והקורנה היא אחת מפירות הבאושים של האי חינוך הזה, לפני למעלה מ400 שנה היה ארגון בפולין בשם ועד ארבע ארצות הט"ז למשל היה אחד מנשיאיו, אבל הארגון הסתאב וכתוצאה מכך הוקמו תנועת החסידות ומאוחר יותר תנועת המוסר והיום שתי התנועות האלו וגם תנועת החומרעס הבני ברקית עבר זמנם וחייבים לחזור לדרך הישנה והאמיתית לעמול בתורה את כל הש"ס ומפרשיו ואת כל השלחן ערוך ונושאי כליו
אכמ"ל ותו לא מידי, ולא אזכיר שוב את הביטוי הקוה"ט "בעלזא" – כדי למנוע בזבוז זמן, וגם כדי למנוע עוגמת-נפש מר' יהושע ע"י דיון מעמיק בעובדות ובהיסטוריה…
עכ"פ אין לי ספק שצריך לשאול את הרבי/הרב לאיזו ישיבה כדאי לשלוח את הבן, ומתי אפשר להקל בשרויה, ומהו סדר הלימוד המומלץ, באיזו קהילה עדיף לגור, לבקש שיתפלל על חולה ר"ל ועוד כהנה וכהנה.
אבל אין היגיון לשאול אותו האם אומנם חובה להחמיר בעצירה בתמרור "עצור" ביציאה מהשכונה, האם לעשות חיסון נגד טטנוס כשנפצעתי בגינה, איך פותרים את הבעיה במתימטיקה במבחן של הבת, האם לעשות חיסון נגד קורונה, איזו מכונת-כביסה הוא ממליץ לקנות וכדומה.
וכעת אחזור למשפט הראשון: אכמ"ל ותו לא מידי.
ליהושע, מה אפשר לעשות שביורה דעה סימן של"ו סעיף א' ובנושאי כליו כתוב שלרופא יש נאמנות ולא לאדמו"ר ועל פי ההלכה האדמו"ר מבעלזא היה חייב לשמוע לרופאים ולא להחליט לבד
ליהושע, על פי ההלכה וגם על פי מבחן התוצאה [משפחות אויבערלנדער שיף ועוד בודדים שנפטרו, בבעלזא באחוזים זה היה יותר מכל קהילה אחרת] זה נגד דרכו, אין לי טענות אליו אישית שמגיל שנתיים טפחו אותו [צוויג'ל בלשון הכת], אבל מה שקובע זה ההלכה, בבעלזא הרי תמיד היו אומרים דער רעבע איז דער שולחן ערוך, הסטייות האלו היו כבר בראשית החסידות, אם אתה בעלזער מוכר לך הביטוי א אפיקורוס פרעגט וויא עס שטייט, הנורמות הם שם מעל ההלכה משקפי פלסטיק למשל הרבה יותר חמור מאיסור הלבנת פנים או מכנה שם לחבירו, שאת האיסורים האלו לא גורסים בבעלזא [מומר לדבר אחד כבר אמרנו] אז בבקשה כמה שיותר תתרץ לא יעזור.
לחמודי,
ביורה דעה מבואר שלרופא יש נאמנות! השאלה היא לגבי מה?!
נאמן לומר האם יש סכנה או לא – אינו נאמן לומר איך חייבים להתנהג כשיש סיכוי זעיר של סכנה. הוא נאמן בתחום המקצועיות שלו – האם יש סכנה או לא. הוא לא נאמן בתחום המוסרי – כמה צריך להזיק לאורח החיים הרגיל ולהזיק לנפשות צעירות – בגלל הסיכוי הקטן של הסכנה.
ליהושע, אני מלמד על חסידי בעלזא בציניות לימוד זכות שהם מתחילים כתובות מדף י"ח ע"ב והסוגיא של אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב כתובה בכתובות דף ט"ו ע"א, ומובא להלכה באבן העזר סימן ד' סעיף ל"ד בהג"ה, לגבי מפקחין את הגל ברוב עכו"ם. תתאר לך בסינגפור שאחוז היהודים הוא 0.0001 נופל בנין אינך יודע באם יש שם אדם או לא ואם תמצי לומר שיש שם אדם אינך יודע אם זה יהודי או לא אתה חייב לפקח את הגל בשבת שזה איסור סקילה קל וחומר להזיק לאורח חיים של נפשות צעירות אין בהלכה שום היתר בספק פקוח נפש ולגופו של עניין לא יהיה שום נזק אם לא יבוא לטיש או לרעבישע חתונות הנודע ביהודה רבי עקיבא איגר שלא לדבר על התנאים האמוראים הראשונים גדלו יפה ללא הטישים וכן בדורות האחרונים החפץ חיים החזון איש רבי עובדיה יוסף רבי בן ציון אבא שאול ועוד ועוד
ליהודי ישראלי,
הטיעון שלך דמוגוגי: כמו שבעובדות מדעיות ברורות (חשבונות מתמטיים וכו') אין מקום לשאול לרבי – גם לגבי הקורונה אין מקום לשאול לרבי.
אבל זה ממש לא דומה. פרשת הקורונה אינה עובדה מדעית. הקורונה היא ערבוב של "עובדות מדעיות" ו"החלטות ממשלתיות". העובדות המדעיות הן שיש סיכוי קטן של סכנה. ההחלטה המערבית היא שיש בגלל כך לסגור את כולם בבית וכו'. והעולם המערבי הצליח כל כך לכרוך את ה"עובדות המדעיות" עם ה"החלטות הממשלתיות" עד שמי שהעז להתנגד לכך, נתפס כ"מכחיש קורונה". ואתה אפילו משווה את ההתנהגות הזו למי שכופר בחישובים מתמטיים. עד כדי כך הצליחה התעמולה למזג בין הסכנה לבין ההתנהגות המומלצת.
ובסך הכול הגיע אדם, ואמר: בואו נפריד. נכון יש סכנה. אבל מדובר בסיכוי זעיר מאוד. ולא ברור כלל שהסגרים מועילים. אמו של משי זהב הייתה סגורה למשך שנה בבית – והיא נפטרה. כי אי אפשר באמת להישמר. אי אפשר. אי אפשר להיות בבידוד מוחלט במשך שנה וחצי. אז בואו נמשיך את החיים – ולפחות נחסוך את הנזקים מהסגרים.
ובכן, מה הבעיה? שהרבי מבעלזא כפר בדרך המומלצת אותה החליט אדלשטיין ונתניהו לאמץ בתגובה?!
יהושע — אני מצטער, אבל ישנם מקרים בהם אני מפסיק ויכוח – כאשר המתווכח איתי מערער על עובדות מוצקות, או על הלכה מוצקה. כך אני רואה את המשך הדיון, במחילה.
לפיכך אני חוזר לשורה התחתונה דלעיל: אכמ"ל ותל"מ.
אולי לחמודי תהיה הסבלנות להתפלמס איתך על בעיות בעלזא – הן בעובדות המוצקות והן בהלכה המוצקה.
פסח בריא ושמח וכשר!
אמו של משי זהב נדבקה במסיבת חנוכה אליה הזמינה את כל משפחתה לאחר שחשבה שהקורונה הסתיימה בגלל התחלת מבצע החיסונים.
בשתי מילים הייתי מגדיר את מזלזלי ההנחיות ומתנגדי החיסונים קרומע קעפ, אין לי מה להוסיף הויכוח נגמר שלום לדיון הדבילי הזה ולהתראות בדיונים אחרים עם אנשים שבאמת רוצים לדעת לא לתרץ מנהיגים עמים ארצות שקיבלו ירושה
כשאין מה להשיב, התשובה הטובה ביותר היא להגדיר את הוויכוח "ויכוח דבילי" ו"מערער על עובדות מוצקות".
הייתם חרדים, ונשארתם כאלה. אתם מתווכחים עם סיסמאות, ומפחדים לגשת היישר ללב העניין. לא עניתם לי תשובה לגופו של עניין. אני חוזר על שאלתי, למרות שאתם מנסים לטשטש אותה:
וזאת השאלה: למה ההחלטה לסגור את כולם בבית בעקבות סיכוי קטן של סכנה – נחשבת כדבר מדעי שזכותו של רופא להחליט בה?
השאלה היא רטורית. כי אין לכם תשובה. ואתם לא מנסים לחפש אותה. אתם כל-כך משוכנעים בצדקתם ובעובדתם היותכם חשופים לאור – שאתם מכנים אותי – שאני מייצג דעה של חצי העולם – כ"מערער על עובדות מוצקות". כמה עצוב: שנים של סגירות מחשבתית בתוך הציבור החרדי, גרמו לכך שגם כאשר התפכחתם, זה היה באופן דיכוטומי לחלוטין, והסתגרתם באופן אטומי בצד ה"פתוח" וה"נאור". אתם לא מסוגלים לראות בדל של צדק בצד השני, בצד החרדי, אחיכם לשעבר.
כמה חבל.
שבת שלום וחג שמח!
ר' יהושע — שבוע טוב! אכן אתה מתעלם בהתמדה ממספרים/מעובדות/מהלכה, ולדבריך אתה אפילו מייצג חצי עולם… (ודאי שנשיא ברזיל, הטובח את עמו במגיפה, הוא בצד שלך). אבל כנראה הרבי האציל עליך גם רוה"ק, כי אתה אפילו יודע היטב מה הייתי ומה אני כעת!
עם בעלי רוה"ק ודאי שאינני מתפלמס.
זכיתי לשמוע דברים ממפורסמים שכביכול יש להם רוה"ק, לדברי מקורביהם-חסידיהם ולפעמים גם לדברי עצמם, אבל התברר שדבריהם כוזבים ומופרכים לחלוטין.
(ב"ה זכיתי גם לשמוע בעלי רוה"ק אמיתית, נורא ואיום קולע אל השערה ולא יחטיא, אבל הם לא מאלה המתפרסמים בהמודיע/יתד וכדומה).
הבה נחלק את הנטל: אתה תמשיך לסנגר על תמהונים מסוכנים לציבור, שקראו להפר הנחיות של מסכה וריחוק וכו', ואני אעסוק בהכנות חשובות לפסח – ב"ה מגיעים הרבה נכדים כ"י.
א כושרן פרייליכען געזונטערער פסח!
ציטטטי לך את הגמרא בכתובות ואבן העזר סימן ד' סעיף ל"ד ואם זה לא מספק אותך אתה סתם עקשן
ושכחתי להוסיף על הקלישאה חצי העולם, אברהם אבינו ברגע שהוא גילה שלעולם יש מנהיג והעולם לא מתנהל על ידי כוכבים ומזלות לא עיניין אותו מה כל העולם חושב לא רק מה חצי העולם חושב, ברגע שהקדוש ברוך הוא זיכה אותי לגלות את הגמרא וההלכה הזאת אין לאף גודול יהיה גדול אשר יהיה, לשנות אפילו ס"ק בבאר היטב ללא ראיה מש"ס, ובנתיים אף אחד לא הביא ראיה רק סברות כרסיות, עיין מה שכתבתי לעיל על קורי העכביש בשם רבי אליהו לופיאן זצ"ל
יהושוע
מציע לך לעיין קצת בתמותה עודפת במדינות העולם בשנת 2020 תחזור אלי אחר כך וזה כמובן בלי להזכיר את עניין הlong covid שהשפעותיו ארוכות הטווח עוד לא לגמרי ברורות (תבדוק כמה תביעות ביטוח לאומי הוגשו בארה"ב במלאת שנה למגיפה בידי נדבקי הקורונה הראשונים שלא מסוגלים לחזור לעבוד)
ב. אילו חסידי בעלזא היו גרים במדבר יהודה זכותם לעשות כהבנתם ולהתאבד בשביל שימור החסידות ברגע שהם מתגוררים במרחבים אורבניים צפופים לצד עשרות אלפי אנשים שממש לא מעוניינים לסיים את חייהם כדי לשמור על לכידותה של חסידות בעלזא אין להם שום זכות לעשות זאת.
ג. נורא קל לנהל מדיניות אפידמיולוגית שונה כאשר אין לך שום אחריות על כלל המערכות שנפגעות מהמגיפה זהו אינו אומץ זו טפילות וכפיות טובה.
לאיתי, לפני שאכתוב לך אצטט לך שו"ת נודע ביהודה מהדורא קמא – יורה דעה סימן צ"ג, ועל הרביעית אשר שאל בנוסח לשם יחוד אשר חדשים מקרוב נתפשט ונדפס בסידורים הנה בזה אני משיב עד שאתה שואלני נוסח אמירתו יותר ראוי לשאול אם נאמר כי טוב באמירתו. ולדעתי זה רעה חולה בדורנו ועל הדורות שלפני זמננו שלא ידעו מנוסח זה ולא אמרוהו והיה /והיו/ עמלים כל ימיהם בתורה ובמצות הכל ע"פ התורה וע"פ הפוסקים אשר דבריהם נובעים ממקור מים חיים ים התלמוד עליהם נאמר תומת ישרים תנחם והם הם אשר עשו פרי למעלה וגדול מעל שמים חסדם. אבל בדורנו הזה כי עזבו את תורת ה' ומקור מים חיים שני התלמודים בבלי וירושלמי לחצוב להם בורות נשברים ומתנשאים ברום לבבם כל אחד אומר אנכי הרואה ולי נפתחו שערי שמים ובעבורי העולם מתקיים אלו הם מחריבי הדור. ועל הדור היתום הזה אני אומר ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בהם וחסידים יכשלו בם. והרבה היה לי לדבר מזה אבל כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע וה' ירחם עלינו. היות ורבי נפתלי מרופשיץ אמר שצריך לחזור לדרך הישנה ורבי חיים מצאנז אמר שכל דרך הבעל שם טוב נועדה רק ל-150 שנה והרבי מסאטמער בעל הדברי יואל אמר שנשתכחה תורת הבעל שם טוב [כמובן שאחד ממנהיגי החסידית אמר שצריך לגזור תענית על המילים האלו] תבין שהיום חלה סטייה קשה מן הדרך. הבעיה העיקרית היא שהנארוועזע ליטוויקעס והצ'למערס אימצו חלק גדול של החסידים, ואחד מהם שיש דת חדשה להיות שונה מהרחוב אצל חלק גדול להרכיב משקפי מתכת יותר חמור מעבירות של תורה שלא לדבר שזה יותר חמור מלכנות שם וכו' שהיא אפילו מצוה, שלא לדבר על האיסור להלשין למשטרה על פשעים שאחת דתו (ומקרה הנורא של משי זהב יוכיח).