אף פעם לא שנאו כך חרדים. בלי הבחנה, סיווג או שאלה. שונאים את כולם. בכל הכוח. את כל מי יש לו מגבעת, פאות וכיפה. אומרים עליהם את מה שאומרים תמיד על קבוצה שנואה: "כולם אותו הדבר" ו"אוכלי חינם". שנאה מכלילה, גזענית, אנטישמית.
את המילים הללו לא כתב עיתונאי חרדי מ"יתד נאמן" או "משפחה", ואפילו לא משה גפני או ישראל אייכלר. כתב אותם העיתונאי החילוני יוסי קליין בטור דעה בעיתון "הארץ".[1]
אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמת תרבות על אופיה של מדינת ישראל. התעמולה האנטי־חרדית היא חלק ממלחמת תרבות זו. אם אנחנו רוצים לנצח במלחמה, עלינו להכיר בה, ולא לומר שמדובר ב"אנחנו ואנחנו"
במאמרו מהשבוע שעבר, תשובה חדשה לביקורת על היהדות החרדית, טען הרב יהושע פפר כי ל'ביקורת' התקשורתית הנשמעת בתקופה האחרונה נגד החברה החרדית יש מקום, בשל התרומה הנמוכה של החרדים לכלכלה הישראלית. אל לנו לדחות אותה בתואנה שמדובר באנטישמיות. לדבריו, הדיפת ה'ביקורת' נובעת מחלוקה דמיונית של הציבור הישראלי ל'אנחנו והם', המביאה אותנו לדחות כל טענה נגדנו בתרוץ שזה ה"הם" נגד ה"אנחנו". למעשה, אומר הרב פפר, לא מדובר ב'אנחנו והם' אלא בביקורת עניינית של אחים אוהבים הדואגים לנו בכל לבם.
ללמד זכות על הרב פפר, הוא אינו קורא ככל הנראה את התעמולה הארסית בבמות המכונות לפעמים "עיתונות", ואינו נחשף לקיתונות השטנה והאיבה המופנים שם כלפי היהדות המסורתית לכל גווניה. אולם למרבה הצער דומה כי רבים מגילויי השנאה בתקשורת כלפי החרדים אינם קשורים לעניין הכלכלי אלא לכך שאנחנו מתנהגים כמו יהודים. למעשה, כן מדובר ב"אנחנו והם". אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמת תרבות על אופיה של מדינת ישראל. התעמולה האנטי־חרדית היא חלק ממלחמת תרבות זו. אם אנחנו רוצים לנצח במלחמה, עלינו להכיר בה, ולא לומר שמדובר ב"אנחנו ואנחנו".
מדוע הם שונאים חרדים?
לדברי הרב פפר, "הביקורת [נגד החרדים] כוללת מספר סעיפים, המרכזי שבהם הוא הסעיף הכלכלי." הסיבה שהתקשורת כועסת על החרדים היא ש"שיעורי התעסוקה של גברים חרדים נעים כבר שנים אחדות סביב ה־50% בלבד", וכמו כן, "שכרם הממוצע של החרדים העובדים הוא כ־55% בלבד מתוך השכר הממוצע של גברים יהודים שאינם חרדים." וכיוון שכך, "שיעור העוני של הציבור החרדי – משפחות, נפשות וילדים – גבוה בהרבה משיעור העוני בחברה הכללית."
לפני שאנו שואלים אם מוצדק להפנות אצבע מאשימה כלפי משפחות המסתמכות על מפרנס יחיד (כי הן רוצות שהאב יעסוק בתורה) או כלפי אנשים שעובדים קשה ומכניסים מעט, צריך לשאול אם הסוגיה הכלכלית היא הסיבה למה שהרב פפר מכנה "ביקורת". הבה נשאל אפוא את משמיעיה גופם:
החרדים אינם הגרועים ביותר, אבל הכי שנואים. סקרים מראים, שישראלים שונאים חרדים. אתר "המדד", שאוסף נתונים על פוליטיקה, חברה וזהות, משתמש ב"מודאגים" כדי לתאר את יחסם של כ־80% מהחילונים ל"תוכן יהודי" בבתי ספר ממלכתיים. אחוז דומה של חילונים מודאג מתקצוב מוסדות לימוד חרדיים ללא לימודי ליבה.[2]
זהו שוב אותו יוסי קליין, מספר חודשים לפני כן. עדיין לא דובר על תקציב וגם לא על רפורמה משפטית, אבל כבר אז המטרה סומנה. "חילונים מול חרדים: סיפור של פחד, שנאה ובושה." הפחד אינו מהסיפור הכלכלי אלא מ"הדתה". הכלכלה היא רק תרוץ:
יותר ממחצית חברי הקואליציה שתרכיב את הממשלה הבאה נבדלים זה מזה בהרגלי הפולחן שלהם ודומים בלאומנות הקיצונית שלהם. אין יותר 'פוליטיקאים דתיים מתונים'. מדינת הלכה היא אופציה מועדפת על רובם. ההשתלטות הדתית, האטית אך עקבית, על הצבא והחינוך, היא סיבה לדאגה שהופכת לפחד שמתחלף בשנאה.
[…] שונאים ומתביישים. סקרים לא מדדו את מידת הבושה הכרוכה בשנאה שלנו. איך קרה שנאורים ומתקדמים שכמותנו משתמשים בכלים שבהם שנאו אותנו: הכללה, סטריאוטיפים, דעות קדומות. דוקא אנחנו טופלים עליהם האשמות שפעם טפלו על אבותינו: סחטנות, טפילות, התבדלות.
עם הזמן הבושה של קליין נעלמה ונותרה רק השנאה. חברו חיים לוינסון יסביר לו כי השנאה שלו לחרדים אינה אנטישמיות חלילה אלא קנאות טהורה וצודקת של בן האור החרד מפני בני החושך:
ביום שישי האחרון אמרה גלית גוטמן בדיון באולפן התכנית "גלית ויואב" כי החרדים "מוצצים את דמנו", אגב דיון על חוק קרן הארנונה. לדעתי, מדובר בהתבטאות מכוערת ולא מקצועית. היא שגויה עובדתית בהקשר קרן הארנונה, מכיוון שהרשויות החרדיות הן מעטות מאוד וההסדר לא בא להיטיב עמן דוקא. היא מכלילה ציבור שלם, והיא נוקטת שפה ארסית וגסה שמעוררת מדנים במקום העלאת טיעונים ענייניים.[3]
מדובר בהתבטאות "מכוערת ולא מקצועית" כיוון שהיא שגויה עובדתית, מכלילה, גסה, ארסית ולא עניינית. אולם, מסביר מיד לוינסון, להאשים את גוטמן באנטישמיות אינו אלא "מופע דמגוגיה" השולל את האפשרות "לנהל דיון ציבורי, שצריך להתבסס על עובדות, לאחר מכן על דעות, לאחר מכן על ניואנסים ולאחר מכן על רצון טוב להגיע למסקנה" – שזה כמובן בדיוק מה שגוטמן עשתה. קשה להאמין, אבל לא מדובר בטוקבקיסט. בישראל הכותב הזה נחשב עיתונאי.
הדבר היחיד שהשתנה בקרב הצאצאים הרוחניים של אותם משכילים יהודים הוא שהם החליפו את יהודי מזרח אירופה במונח "חרדי". פרט לזה דבר לא השתנה. הטענות אותן טענות: פרזיטיות, עצלות, בערות, נצלנות, חמדנות ויהירות
הטרוף באותם אזורים הגיע לשיאים מביכים כל כך, עד שאוהבי ישראל ידועים דוגמת גדעון לוי חשו לפתע צורך לגונן על החרדים:[4]
ביטויי השנאה כלפי החרדים התגברו בעת האחרונה לממדים חסרי תקדים. כמי שחש אהדה מה כלפיהם, בניגוד למקובל בחברה החילונית והליברלית; כמי שסבר שהם נופלים קרבן גם להיותם שונים ואחרים, וכמי שסבור שהמתנחלים ראויים לתעוב ולהתנגדות גדולים יותר בשל אלימותם והנזקים הגורליים של מפעלם, השנאה הגוברת לחרדים מעוררת בי מחשבות קשות. הם ומנהיגיהם אחראים למקצתה, אך לא לכולה.
ובכן, הוא חש "אהדה מה" כלפי החרדים כיוון שהוא מתקשה לפצל את משאבי התעוב שלו. הוא זקוק לכולם עבור המתנחלים. עם זאת הוא מבהיר מיד שהוא מבין בהחלט את השנאה כלפי החרדים:
הם שנואים גם כי הם מסוגרים ושונים, בבגדיהם, בלשונם, בתרבותם, באורח חייהם, באמונתם ובעולמם. את השנאה הזאת אי אפשר לקבל, ומוכרחים להתנגד לה. ישראל גם לא אוהבת עניים והיא סוגדת לעשירים, והחרדים הם עניים. אבל בשנים האחרונות התגברה השנאה להם בשל מה שהצטייר כחמדנותם, כוחנותם, דורסנותם, תאות הבצע והכוח שלהם ויהירותם. נגד השנאה הזאת קשה יותר לצאת. הם ישלמו את מחירה.
מתוך אהדתו הגדולה לחרדים, הוא מבקש להוכיח אותם בשפה רכה ולהסביר להם שהם חייבים לשנות את דרכיהם, שלא "ישלמו את המחיר". קשה שלא להתרגש מגילויי ההומניות של גדעון לוי. הלב פשוט מתמלא חמלה.
אין בכך חלילה כל דמיון לשנאת היהודים במזרח אירופה, כיוון שיהודים אלו היו "מסוגרים ושונים, בבגדיהם, בלשונם, בתרבותם, באורח חייהם, באמונתם ובעולמם" אבל לא היה בהם "מה שהצטייר כחמדנות, כוחנות, דורסנות, תאות בצע וכוח ויהירות". במקרה ההוא, רק הדמיון המעוות של האנטישמים ייחס את כל הדברים הללו ליהודים. תשאלו על כך את חיים לוינסון.
הלאה. מירון איזיקסון, כותב נוסף בטורי הדעות של "הארץ", מבקש גם הוא להתריע מפני השנאה הגואה כלפי החרדים. בטור שכותרתו "אל תעשו טעות, אל תשנאו את החרדים" כותב איזיקסון: "אווירת המאבק הוציאה 'לאור' תסכולים רבים בציבור החילוני־ליברלי, ונדמה שהמרכזי והחזק ביותר בהם קשור לחברה החרדית. אלא שלצערי הרב, הביקורת הקשה כלפי החרדים מתגבשת והולכת לידי איבה מצד לא מעטים." כדי להרגיע את תחושות האיבה, הוא מעודד את חבריו ואומר להם שלא ידאגו, "לגידול בשיעור החרדים באוכלוסיה הישראלית תהיה זיקה לשינויים חברתיים נוספים." אתם לא צריכים לתעב אותם, הוא אומר לידידיו, לא את כולם. לחלקם יש פוטנציאל להפוך ברבות הימים לבני אנוש ראויים ומועילים. תנו להם זמן והם ישתנו.
אפשר להמשיך כך עוד ועוד, אבל אחוס על הקוראים.
חורבן הנפש
תחושת התעוב המקננת ביהודים כלפי אחיהם הממשיכים לחיות כיהודים אינה תופעה חדשה. במאמרו המופתי מתרצ"ד (1934), חורבן הנפש, מתאר יחזקאל קויפמן בצבעים עזים את מה שהוא מכנה "אנטישמיות יהודית".[5] "את האנטישמיות היהודית קיבלנו בירושה מדור ההשכלה," כותב קויפמן. "זהו פשעה הכבד של ההשכלה: היא חתמה על 'סעיף האשמה' של האנטישמיות והתחילה דורשת מן היהודים שיחזרו ב'תשובה', כדי שיזכו בעיני העמים."
דבריו במאמר זה נכוחים, והתיקון היחיד שהייתי מציע הוא שאנטישמיות זו לא באה לנו בירושה מדור ההשכלה אלא מאחאב ואיזבל ומהזונים אחרי בעל פעור. לא נעים להיות יהודי. ישראל הם המעט מכל העמים. האופנות של התרבות האימפריאלית התורנית נראות תמיד נוצצות, עדכניות ונאורות יותר. כך היה מאז ומעולם.
עיון במאמרו של קויפמן מלמד כי הדבר היחיד שהשתנה בקרב הצאצאים הרוחניים של אותם משכילים יהודים הוא שהם החליפו את יהודי מזרח אירופה במונח "חרדי". פרט לזה דבר לא השתנה. הטענות אותן טענות: פרזיטיות, עצלות, בערות, נצלנות, חמדנות ויהירות. הוא מביא שם למשל את דבריו של הרצל, המתרעמים על אותם יהודים הבושים בעצם קיומם:
גם יהודים עונים אמן באמונה אחרי המימרה של האנטישמיים, שמתפרנסים אנו מן 'העמים האושפיזים' ושאילולא 'העם האושפיז' שהיה לנו, היינו מוכרחים לגווע ברעב. זהו אחד מן הדברים שבהם ניכרת ירידת הכרתנו העצמית על ידי האשמות שוא.
זוהי, לא נעים לומר, בדיוק אותה טענה המושמעת כבר שנים רבות נגד החרדים. אנחנו 'פרזיטים' הנהנים לחיות על חשבון החילונים. הסיבה שמנכ"לים של חברות כמו אנג'ל אינם חרדים היא הבערות שהחרדים מתעקשים לחיות בה. כאז גם היום, טענה זו חוזרת ונשנית מפי יהודים טובים רבים.[6] כביכול החרדים אוהבים את חיי העוני והבערות ונהנים לחיות על חשבון אחרים, וכביכול אותם מנכ"לים של החברות הגדולות במשק, אותם השולטים באקדמיה, בצבא, בתקשורת, במערכת המשפט ובמשרדי הממשלה, נמצאים שם מכוח המתת האלוקית שבה התברכו, ולא מכיוון שהם דואגים לכך שכל המערכת הממסדית, מלידה ועד מוות, תעבוד לטובת מי שנולד בצד הנכון של גוש דן.
אם היה לחרדים כוח ממשי – אחיזה משמעותית במשק, דומיננטיות באקדמיה, נוכחות במשרדי ממשלה, קול בתקשורת – המצב היה הרבה יותר גרוע מבחינת מובילי המחאה. הדבר היחיד המפחיד אותם יותר מחרדים עניים הוא חרדים עשירים
זהו שקר הצועק לשמים. לא רק שהאיש העשיר מבקש לחמוס את כבשת הדל אלא שהוא מאשים את העני בגנבה.
ב"הארץ" לפחות לא מיתממים. הם אומרים בבירור מה הם חושבים ומה הם רוצים. הם רוצים שכל עמדות הכוח במדינה יימצאו בידי אנשים כמוהם: חילונים ליברלים. הם אינם רוצים לראות יהודים המתנהגים כמו יהודים באף אחת מעמדות ההשפעה במדינה. על כך הם יוצאים למאבק היום ולא על שום דבר אחר. לא אכפת להם שיהיה פה ושם דתי מחמד, אבל בתנאי שהוא נשבע להם אמונים ועושה ככל אשר יורוהו.
לשמחתם הרבה, החרדים במדינה אכן נעדרי כוח. הדבר היחיד שיש להם בידיים הוא הכוח בכנסת, וכפי שמסתבר לאחרונה, הוא אינו שווה הרבה ב'דמוקרטיה' שלנו. הם יכולים לשנורר פה ושם איזה ביס מהשאריות של התקציב, מהכספים הקואליציוניים, וגם אז יזכו לקיתונות בוז ושנאה וקריאות "פרזיטים" ו"מוצצי דם".
אם היה לחרדים כוח ממשי – אחיזה משמעותית במשק, דומיננטיות באקדמיה, נוכחות במשרדי ממשלה, קול בתקשורת – המצב היה הרבה יותר גרוע מבחינת מובילי המחאה. הדבר היחיד המפחיד אותם יותר מחרדים עניים הוא חרדים עשירים.
"שילוב החרדים" המיוחל, שכה מרבים להתרפק עליו, אינו אלא תקוה שהחרדים יפסיקו להיות חרדים, כפי שכתב איזיקסון. התקוה היא שברגע שהם ילכו לאקדמיה ו'ישתלבו', הם 'יצטרפו למאבק'. הנה, מכוני שילוב חרדים השקיעו בציבור החרדי עשרות מיליוני דולרים והצליחו פנומנלית: הוקמה קבוצת וואטסאפ עם מאה חברים 'חרדים' המתנגדים לרפורמה.
לפי מובילי המאבק, לחרדים המעוניינים להמשיך לחיות כמו חרדים אין מקום במדינה זו. הם יכולים להיות עבדים נכנעים של החילוניות הליברלית או לא להיות בכלל.
אי אפשר לזכות לגדלות על ידי קטנות
אני מסכים עם הרב פפר שהקולות שתיארתי הם של מיעוט קטן מאד מהעם. אינני מסכים שהיותם מיעוט אמורה לשתק את מערכות ההגנה שלנו ולגרום לנו להתנהג כאילו מדובר באוהבים הדואגים בכנות לעתידנו. אותו מיעוט מדובר שולט במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, בתרבות, בממשל, במערכת המשפט, בתקשורת ובמשק, והוא הכריז לאחרונה מלחמת חורמה נגד החרדים. לא מדובר במיעוט זניח אלא במיעוט הקובע את סדר היום במדינה.
נכון שרוב מוחלט של העם היהודי אוהב את עמו ואת מורשתו, ולפיכך גם את החרדים. אולם התעמולה הארסית של אותו מיעוט נגד החרדים, הצגתם כיצורים עצלנים וחשוכים שרק רוצים לחיות על חשבון אחרים, מלבה לדאבוננו את השנאה בקרב כל שכבות העם.
אני מסכים גם לטענתו של הרב פפר שהתגובה הנכונה לתעמולה ארסית זו אינה להשתבלל לתוך הפוזיציה של "בידוע שעשו שונא ליעקב" ו"שיקפצו לנו". אסור לנו בשום פנים ואופן לקבל את התפקיד של המיעוט הלא־לגיטימי המוקצה לנו בשיח התקשורתי. אסור לנו להתנהג כאילו אנחנו חלק זניח מעם ישראל, המציל משהו מידי החלק האחר, ואין גם סיבה שנקבל בשוויון נפש את הקביעה שתקצוב החינוך החרדי הוא שוד הקופה הציבורית. אנחנו יכולים להתנהג כמו רוב, והעובדה שאנו מתעקשים להתנהג כמו מיעוט היא עלבון ליהדות וסכנה עבורנו.
הכוחות החזקים ביותר בחברה הישראלית התגייסו למלחמת חורמה בחרדים בשל היותם יהודים הרוצים לחיות כמו יהודים. זוהי עבורם מלחמה נואשת והם אינם בוחלים באף אמצעי. ואנחנו אומרים "אבל אשמים אנחנו"? זה לא "אנחנו והם", זה "אנחנו ואנחנו"?!
אולם בימים אלו, הטענה שאין כאן "אנחנו והם" מסוכנת לדעתי. היא חוסר הבנה של המערכה. הכוחות החזקים ביותר בחברה הישראלית התגייסו למלחמת חורמה בחרדים בשל היותם יהודים הרוצים לחיות כמו יהודים. זוהי עבורם מלחמה נואשת והם אינם בוחלים באף אמצעי. ואנחנו אומרים "אבל אשמים אנחנו"? זה לא "אנחנו והם", זה "אנחנו ואנחנו"?!
ודאי שנדרשת גדלות קומה מהיהדות החרדית. ודאי שאחד הדברים שעלינו להיאבק עליהם הוא להיות כוח משמעותי ודומיננטי יותר בעם היהודי – לצבור כוח כלכלי, אינטלקטואלי, משפטי, תרבותי, תקשורתי, מדיני, צבאי. עלינו לשנות את המשוואה שמרבית התפקידים הללו מאוישים בידי אנשים החושבים כמו יוסי קליין מ"הארץ". זהו אסון נורא וסכנה קיומית לעם היהודי ולמדינת ישראל.
אולם הדרך לכך עוברת בכך שלא נתבייש בעצם קיומנו. אחת הסיבות לכך שיהודים שומרי תורה נעדרי כוח היא שהתנאים אכן פועלים לרעתנו. קשה להשיג עבודה כיום בלי ללמוד באקדמיה. וקשה להישאר יהודי נאמן לעמו ולאלוקיו אם כן לומדים באקדמיה. אנו במצב כה עלוב כי כוחות אדירים מתאמצים להשאיר אותנו במצב זה.
היהדות החרדית לא היתה יכולה לשגשג ללא הכוללים. כוחה של היהדות החרדית הם לומדי התורה. נכון שיש בציונות הדתית יהודים יראים ושלמים הנוהגים אחרת, אבל הסיבה לכך שהציבור החרדי גדל והתעצם כל כך היא הכוללים. רק בזכותם הצלחנו לשמור על העצמאות התרבותית והרוחנית שלנו. ולבסוף, מכך הרוויח גם הציבור הדתי־לאומי. הוא קיבל זקיפות קומה בזכות ההצלחה החרדית. גם הוא אימץ את ה'סטארטאפ' של הכוללים בגרעינים התורניים שלו.
נכון, יש לדבר זה מחיר כלכלי וחברתי כבד. בדיוק באותה מידה שלחיים היהודיים בגלות היה מחיר כלכלי וחברתי כבד. היהודים בגלות לא רצו להיות עניים ועלובים, הם רצו להיות יהודים. הדרך היחידה לעשות זאת היתה חיים של עליבות ודלות. הם הקריבו נוחות, עושר וכבוד למען יהדותם – בדיוק כמו היהודים החרדים בימינו. אנו צריכים להעריץ אותם בשל כך ולא לבוז להם חלילה.
אנחנו אולי קטנים וחלשים ועלובים. אבל הסיבה שאנחנו כך היא נאמנותנו למסורת שלנו בתנאים לא תנאים ולא פגם מהותי בנו או במסורת שלנו. מה ששונאי ישראל עושים הוא לקחת את החולשה והעליבות שלנו ולהפוך אותה לאשמה. היהודים שמקבלים זאת ואומרים "אבל אשמים אנחנו" מתנהגים כמו אשה מוכה המאשימה את עצמה.
אני מסכים ומזדהה עם דברי הרב פפר, שעלינו לומר בשפה ברורה כי אנו שואפים לכך שהיהדות החרדית תשפיע הרבה יותר על הנעשה במדינה. אנו צריכים את החרדים בצבא, בכלכלה, בשרות המדינה, בתקשורת ובתרבות. עלינו לשאוף ליהדות גדולה יותר וגאה יותר ולא להישאר בעמדה של מלקטי הפירורים המצילים מהארי ומהדוב. אבל בימים אלו, שהיהדות כולה מותקפת בצורה ארסית ומחרידת לב, עלינו להיאסף יחד ולהשיב מלחמה שערה: להגן על הלגיטימיות של אורחות חיינו.
"היעמוד כוח בעם לבצע את מפעל הגאולה הזה, אשר לא ביצע עוד שום עם? נאמין ונקווה. אבל מן הבוז לא תצא אמונה, ומן הנאצה לא תצא תקוה. לא דכדוך נפש של מסובלי חטא ושבי פשע, אלא גאוות מעפילים תנו בלב הדור הצעיר, כי רק ממנה תיוולד התלהבות של גאולה" (קויפמן, שם).
[1] יוסי קליין, "לא 'החרדים' אשמים, 'גדולי הדור' אשמים", הארץ, 24.5.23.
[2] יוסי קליין, "חילונים מול חרדים: סיפור של פחד, שנאה ובושה", הארץ, 21.12.22.
[3] חיים לוינסון, "גלית גוטמן מעדה, אבל אל תאמינו לשופרות: לא כל ביקורת על חרדים היא אנטישמיות", הארץ, 21.5.23.
[4] גדעון לוי, "עכשו החרדים אשמים בכל, גם בעוניים", הארץ, 25.5.23.
[5] פורסם מחדש בהשילוח 12, כסלו תשע"ט, עמ' 188-173.
[6] למרבה הבושה, עיתון "מקור ראשון" פרסם טור של יהודי יקר וחשוב ובו דברים דומים מאד.
תמונה: Nizzan Cohen, CC BY-SA 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0>, via Wikimedia Commons
השם אוהב אותך, אליהו לוי.
ארגן לך כזה בלאגן, העיקר שתגיע בדרך ההפוכה אמנם, להוקרת עולם התורה.
ברוך השב..
למה ההגדרה הדלה שלך מסתכמת במה אתה לא? האם לשיטתך סוד קיומה של הרדיות שהיא נתונה תמיד במאבק נגד מישהו? אם כן איזה ערך אמיתי אתה מייצג במה שאתה כן? אורוול ב1984 ניסח בבהירות את חוזקתה של דיקטטורה כשהיא מונעת ממך ידע אמיתי ופועלת בשם השלום והערכים הנכונים למלחמה תמידית לשם שליטה.
קראתי ונכון הדבר,אני חילוני גוי ,מאמין בדרכי מניח תפילין אבל פסול אצל הרבנים אצל החרדים ,בעולם שלכם החרדי השנאה הגזענות היא תורה תורה שבעל פה שעוברת בירושה בגנים ,אין חלילה וחס לערבב ביו אשכנז לספרד פן יתמוטט העולם אל תלמד אותי שנאה מהיא ,אני שגדלתי בירושלים נסקלתי באבנים שחזרתי בשבת מלבנון אם לא המחבלים שרצו בדמי רצו אותו תושבי סנדריה
אני שונא את מרבית החרדים ומבין גם למה שנוא אותנו היהודים בעולם
צריך להפריד בין החילונים לדתיים מדינה לכל צד ,אין לנו רצון בעוכרי ישראל אני רוצה שילדי יהיו מוגנים יגדלו בבחירה עצמית וללא כפיה עיוורת של אמונה בדיוק כמו הקיצונים המוסלמים אתם קופי
"קשה להשיג עבודה אלא אם כן לומדים באקדמיה וקשה להשאר יהודי נאמן לעמו ולאלוקיו אם אכן לןמדים באקדמיה". האמנם? מה מפריע ליהודי חרדי ללמןד רפואה, פיסיקה, הנדסה ושאר מדעי הטבע, ואת רובם הגדול של מדעי הרוח?
האם יתכן כי מנהיגי הציבור החרדי, ענקי הרוח כגון גולדקנופף, דרעי וחבריהם מעוניינים ביצירת מעמד של עבדים הנרצעים להם, עושים רצונם בבחירות לכנסת וממשיכים בחייי אביונות ותלות בענקי הרוח הנ"ל? האם יתכן כי לא כל הקציבי החינוך החרדי אכן מגיעים ליעדם? ואם לא, לאן ? האם לא נועד החינוך החרדי במתכונתו הישראלית לחסום את דרכם של הרוצים ללמוד באקדמיה?
[לפרסם ללא שינוי, ככתבו או כלשונו, או לא לפרסם בכלל]
הציונות החלה כתנועה שמרדה כנגד הסדר הדתי\קהילתי הישן – מרד נעורים כנגד היהודי "הישן" וה"גלותי", מרד שהיו בו בוודאי יסודות אנטי-דתיים מובהקים, להבדיל מאנטישמיות (שנאת יהודים על רקע גזעם השמי, בניגוד לשנאת דת). כידוע חלק משמעותי מהחלוצים הגיעו ממשפחות חרדיות או מסורתיות והם מרדו בסדר הדתי קהילתי הישן. בעיני הצעירים הציונים דאז, היה זה מרד כנגד חוסר ביטחון כלכלי ופיזי, התבזות תחת מגף האנטישמיות, הבדלנות הקהילתית, ההסתגרות, הנפוטיזם, הזנחה נפשית\תרבותית ולאומית, ההתנגדות למדע תרבות ומחשבה חופשית, הפוריטניות (בפרט חברות היהודיות המסורתיות-חרדיות במזרח אירופה). במבחן התוצאה הציונות "צדקה", ומי שנשאר באירופה – כולל מאות אלפי חרדים (אין בידי נתונים מהו המספר המדוייק), רובו לא שרד. בקרב אליטות חילוניות גם כיום יש כמובן סטנימנטים אנטי-דתיים מובהקים, להבדיל מאנטישמיות במובנה הגזעי, כפי שהגדיר ווילאם מאר – שנאת הגזע השמי- תפסיה פסאבדו-מדעית גנטית\אבולוציונית שלפיה לכאורה הגזע היהודי מנוון לפי תורות הגזע והיוגניקה (Eugenics). למרות זאת, אנטי דתיות במובנה הקשה והדוגמתי, זה שגולש למחוזות בעייתיים, זה דבר שקיים היום בעיקר בספרה הפוסט-ציונית, שמיוצגת במקרה הטוב בכחצי מנדט – שזה בערך מספר הקולות שתרמו יהודים לחד"ש כשאיימן עודא היה בשיא כוחו. רק שלוי רחוק מאוד מלהבין את מהות הליברליות הציונית בישראל, החילונית והדתית, שהיא רחבה מאוד ומכסה מרכז שמאל וגם חלק מהימין, ולא אכנס לעניין זה כאן (הרי לוי גם הביע התנגדות לממשלת בנט …). במקביל הכותב מתעלם מדת-השנאה הימנית ביבסטית\טראמפיסטית, המתבטאת לדוגמא ב"הגותם" של אדמורי הימין, טיפוסים כמו יאיר נתניהו או בנגביר, שהיא חלק מהיקום שבו חיה הפולטיקה החרדית היום. כפי שכתב הכותב הקודם, הציבור הליברלי התמוגג מהסדרה המקסימה שטיסל,. אבל הוא מתעב את הפוליטקה החרדית וחרד מהשפעתה על המדינה, בפרט בהקשר של כפיה דתית וניסיון לקעקע את הבסיס הדמוקרטי של ישראל. וכן, יש בעיה גדולה למי שצופה בסדרה המורדת בנטפליקס, שמספרת סיפור מחריד בעל בסיס אמיתי על קהילת סטאמר, ונכון שזו קהילה קיצונית שלא מייצגת כ"כ את הציבור החרדי – אבל הרי זה בדיוק מה שעושה לוי כשהוא מביא את גידון לוי כדוגמא מייצגת לציבור הליברלי הגדול בישראל. ובכלל, מהכרותי את כתביו של לוי, כל עולמו הרוחני הוא התעסקות אובססבית בשאלת השליטה, מי שולט במי, עולמו הוא במהתו לא עולם רוחני אלא עולם של יחסי כוח ומרות, ולא במקרה ספרתי את השורש "כוח" כ 18 פעמים בגוף המאמר.
ספק אם מדינת ישראל הייתה שורדת כמדינה יהודית, מול עליית המוני הגויים, ירידה, התבוללות פנימית, מסתננים, עובדים זרים שמשתקעים כאן, ועוד.
ספק אם הייתה שורדת אילולא החרדים שהתעקשו על שמירת גחלת היהדות וצביון יהודי מינימלי במדינה.
תגובה מאירת עיניים. תודה
הדברים באמת מאוד מורכבים.מצד אחד אנחנו חיים במדינה וצריכים לתמוך בה כלכלית כמו כל אזרח.מצד שני יש לנו אחריות על המוני אנשים שאם שוק העבודה היה נגיש להם ההתבוללות הייתה בשיאה.
אי אפשר לומר שבכל הדורות עבדו ולמדו במקביל.המלחמה היום היא שונה לחלוטין מכל הדורות.
בכל הדורות היה ערכים של משפחה ,צדק וישרות גם אצל הגויים. בדור שלנו כמעט כבר לא תמצא משהו אחד ישר.
העולם איבד את השפיות זה אין ספק.כיום המלחמה היא על השפיות לא על אם יש סיכוי שהילד יצא ׳גדול׳.
בהחלט לפני שבעים שנה כשהחזו״א החליט להקים את עולם התורה אחרי החורבן באירופה המטרה הייתה לייצר כמות של לומדי תורה כדי שעם ישראל יינצל.אם שום דבר לא היה משתנה אז בהחלט היה מקום לשלוח את הילדים למוסדות שמשלבים למודי קודש וחול .אממ שממש בשנים האחרונות קורה דברים שאף אחד לא העלה על דעתו אי פעם.החשיפה שיש לכל אדם וילד לכל מושג.בלי סינון ושליטה.בכמויות אדירות.זה משהו שהמוח לנו לא באמת מצליח להכיל.ומה שהוא כן מכיל זה בצורה שטחית ורדודה.לא בהבנה אמיתית ותפיסה עמוקה של הדברים.(יש לזה גם צד מאוד מבורך,שאנחנו מבינים קצת מכל דבר וזה עוזר לנו לדעת כשנוצרות בעיות לאיזה תחום הם שייכות)
מה שאני בא לומר זה שלשמור על היהדות שלנו כיום זה מאוד קשה גם לאלה שלומדים יום שלם.אז בהחלט יש חשיבות שגם אלה שלא לומדים כל הזמן ויכלו לעסוק גם בעבודה שיישארו לצד הלומדים וישמרו על עצמם.
שוב אני אומר שזה באמת שאלה כל כך ענקית היא משמעויות רבות כל כך שאין מי שבדורנו שיכול להכריע בזה
יפה חוץ מהמסקנה (שלא נובעת מתוך ההנחות) – בשום דור אך אחד לא מבין עד הסוף את המשמעויות, וכדבריו של קהלת 'ואיש לא יוכל לראות את המעשה אשר נעשה מראש ועד סוף' (מקווה שהציטוט מדוייק).
האדם נאלץ תמיד לפעול במסגרת אי וודאות – הרעיון החרדי הוא פארסה (אני כבר לא שם..) ואולי דווקא כניסה מסיבית של חרדים שפויים למערכת תחזיר לה את השפיות.
אני אוהב את הקריאה של לוי לקחת את היתרונות החרדיים, לשאת אותם בגאווה וככה לבנות חזרה חברה שפוייה תורנית ומתפקדת. כמובן שאני לא חושב שיש סיכוי.
באופן עקרוני אני מסכים שהעילה לפרץ השנאה והמחאה כלפי הציבור החרדי היא לא נובעת בגלל התרומה הכלכלית הנמוכה כ"כ של הציבור החרדי למדינה כפי שסבור או נראה מתוך דבריו של הרב יהושע פפר אלא שיש כאן אכן מלחמת תרבות ואולם איני מסכים למסקנת דברי הכותב "להשיב מלחמה שערה להגן על אורחות חיינו" .אני לא יודע למה הוא מתכוון ולאיזה פעולות אני גם לא רואה איזה תועלת תועלת תצמח ממלחמה כזאת ואולי להיפך תגרום לשנאה יתרה ולהלהטת וליבוי השנאה במעגלים נוספים ומה יתן לך ומה יוסיף לך.וכבר נאמר (משלי כה, כא-כב) אם רעב שונאך האכליהו לחם ואם צמא השקהו מים:כי גחלים אתה חותה על ראשו וה' ישלם לך: ועוד שם (כו ,ד-ה)אל תען כסיל כאיולתו פן תשוה לו גם אתה: ענה כסיל כסיל כאיולתו פן יהיה חכם בעיניו: ועל הסתירה בין הפסוקים ראה ועיין בגמ' שבת (ל,ב) ע"ש. ועוד אמרו בגמ' (סוכה נב,ב) אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ. ואידך זיל גמור.
מה שאתה קורא לו “פרץ השנאה” כלפי חרדים, זה לא משהו שקשור למשק כנפי פרפר באריזונה הרחוקה, כי אם להחלטת הממשלה האחרונה להעלות דרסטית את תקציבי החינוך החרדי, על חשבון השכלה הגבוהה ולימודי הליבה. זאת לצד צעדי התמיכה של החרדים בתוכנית שהם קוראים לה “רפורמה” שלדעת רוב האיליטות המקצועיות בישראל יביאו למיטוט המבנה הדמוקרטי, התרבות, הכלכלה והיחסים הבנלאומיים. וזה כבר קורה – פיחות חד בשקל, אינפלציה גואה, חיתוך חד בהשקעות, ושר האוצר הישראלי שלנו המתעופף בין בירות העולם כעפיפון חסר מטרה, כפרסונה-נונ-גרטה, כשכל הדלתות סגורות בפניו. פצצת הזמן הכלכלית\דמוגרפית שמחכה מעבר לפינה כתוצאה מגידול דורות של ילדים אבודים ללא חינוך לאזרחות\מדע\שפה\היסטוריה\ספרות, הן רק הדובדבן שבקצפת.
מתנהגים כמו יהודים…
רק חרדים מתנהגים כמו יהודים?
איפה אתה חי?
מאות אלפי יהודים שמתנהגים כמו יהודים – דהיינו, לומדים תורה לומדים חכמות , בעלי מקצועות שונים, מתנהגים כמו גוברין יהודאין ומפרנסים את משפחותיהם הם יהודים אוטנטיים יותר מרוב החרדים שהמציאו שיטה חדשה בעולם היהודי נשים יוצאות החוצה לעבוד וגברים נשארים בכולל.
רפורמה כזו לא היתה בתולדות ישראל.
מאוד לא מסכים עם הטענות בכתבה זו. יותר מזה, אולי לא לעניין, אני חושב שהגישה שלך רשלנית ביותר. ״אי אפשר לדבר אם הגויים האלה״ ככה??
קראתי כמה וכמה מאמרים באתר בנושא השינאה לחרדים, ודומה שאף אחד מהם אינו מבין את מקור התחושות הללו. הציבור החילוני בישראל אחוז חרדה מההתחזקות הפוליטית של החרדים, שלפי כל היגיון וחישוב קל, תביא את ישראל ממדינת רווחה מבוססת לעברי פי פחת כלכלי תוך עשרות מועטות של שנים. שילוב של שכר נמוך יחד עם לידת מספר גדול של ילדים, הופכת את הציבור החרדי למשאבת כספי משלם המיסים, באופן שמשליך על השקעות נדרשות בתחומים אחרים.
גם עניין ההימנעות מגיוס גורם כעס מסוים, אך כל זה עוד היה נסבל עד שהגיע אלינו נסיון ההפיכה המשטרית מבית היוצר של יריב לוין, שבו תמכו באופן נלהב נציגי המפלגות החרדיות. זוכרים את חה"כ גפני שהכריז כי בלי פסקת ההתגברות אין ממשלה? מכירים את המאמרים באתר זה עצמו המסבירים למה הציבור החרדי חייב את חוקי ההפיכה?
אז איך אפשר מצד אחד למרר לחילונים הליברלים את החיים בכל דרך אפשרית, ומצד שני לבכות על שינאה? הגיע הזמן לחשבון נפש עמוק. אצלכם (כן, אני יודע שאתם רואים בחילונים את "ההם").
שתי הערות
א
צריך להודות על האמת, ככלל הציבור החרדי אינו מתקיים אלא על הבל מעותיהם של האחרים. משפחה חרדית ממוצעת מקבלת, בתמיכות ישירות, עקיפות (כמו הקצבות למוסדות חינוך) ושירותים הניתנים חינם או בזול (תחבורה, ביטחון חוץ ופנים ועוד) יותר ממה שהיא משלמת. זו עובדה. מה לעשות ואנשים אינם אוהבים לתרום, וודאי לא למי שדופק על הדלת בגסות (וודאי לא אם הוא לבוש אחרת). את העובדה הזו כדאי להפנים.
נכון שמי שגובים ממנו בגסות נהפך במשך הזמן מפתח רגשות שונים ועם הצטברותם והתהוות קטליזטור גם מבטא אותם כלפי חוץ, לפעמים בגסות, זה טבעו של עולם ולא משנה אם זה נאות או לא. היה צריך לקחת את זה בחשבון במהלך השנים.
אנשים כאלו חוששים ממצב (שמסתמן כעת) ובו ציבור עני יתרים אותם עבור עצמו ולכן מנסים לשמור בכל האמצעים, כשרים או לא, על ההגמוניה שלהם. אנחנו במקומם היינו שונים? זה טבעו של אדם.
אני מסכים שאם חרדים עובדים ומבוססים יהיו נתח משמעותי מהציבור תהיה לחילונים בעיה, אבל אנו רחוקים משם לפחות שנות דור (ולא לפרסום – איני בטוח כמה החרדים העובדים יהיו מוכנים לשלם מיסים עבור אחריהם. הרי המיסים יצטרכו להיות נתח גבוה יותר מהשכר ומסוי שולי של למעלה מ 50% קשה מנטלית לכל אדם).
ב
לא נשנה את העולם. בכל העולם יש דרישות אקדמיות, ובכל העולם בעלי השכלה מתפרנסים טוב יותר, הדרך לתיקון מצבנו אינה יכולה להתבסס על נסיון לשנות את העולם ולתת לכל אברך לנהל חברת סייבר. גם בארה"ב יהודים חרדים שאינם נזקקים לאקדמיה עניים יותר (ככל. יש חריגים וגם כאן יש).
אנו קטנים וחלשים לא בגלל נאמנות למסורת אלא בגלל שאנו קבצנים. וכדברי בעל המאמר, כמו בגולה. אלא שלא למדנו שום לקח. יותר מכך – אנו יודעים לצטט בשם גדו"י את ההקצנות שחילוני חשוד על רציחה אבל מצד שני מושיטים לא אצבע בעין.
להיאסף יחד ולהשיב מלחמה שערה אלו מילים ריקות לאור כל האמור לעיל.
חרדי עשיר לא מפחיד אותי החילוני, כמו שהוא מפחיד את העסקן המפלגתי החרדי שרוצה להשאיר אותו תלוי.
אני מכיר בזה שהחרדי הממוצע קיבל חינוך פורמלי ממוקד לערכים יותר מזה שלי, יש לו יכולת כמעט על אנושית להתמודד עם אתגרי השעמום, וזה הופך אותו לפוטנציאל נהדר ללימודים מניבים כלכלית.
למה אתם לא משכפלים את מכון לב, ואת המכללות של הבת של מר"ן? תוכלו לקבל שם לימודים אקדמאים ברמה גבוהה ללא חשש חילון ופגיעה באורחות החיים.
התגובות כאן מעניינות אולי יותר מהמאמר עצמו. הפחד והשנאה (אם קיימת אצל אנשים מסוימים) נובעת בעיקר מהכפייה הדתית (זריקת אבנים, קריאות שאבעס, כפיית כשרות וסגירת חנויות ומסעדות בשבת) ומשוד הקופה הציבורית. אם חרדים היו ציונים, בעד המדינה ברעיון ובמעש, ולא לוקחים כספים ומשאבים מציבורים אחרים שאינם שותפים לאמונתם ולא מעוניינים לממן את אורח חייהם, אז כנראה שהמצב היה טוב בהרבה.
נשמח מאוד אם תצאו מארבע אמותיכם ותפתחו לעולם. תשתתפו בכלכלה, בצבא ובאקדמיה. אבל לשם כך צריך לזנוח את תפיסת העולם הגלותית שאומרת שאת המדינה יש לנצל (וגם את התפיסה שהחרדים הם עליונים על כל יהודי או גוי אחר. התורה לא מצווה עליונות יהודית).
תקשיב, לא הגעתי עד סוף הכתבה, לא יכלתי. אחרי שפעם שניה קראתי שהשינאה כלפיכם היא בגלל שאתם "מתנהגים כמו יהודים" פשוט הפסקתי לקרוא. איזו יהירות מטורפת! איזו חוצפה! ואתה עוד בוכה על כך שהציבור החילוני שונא אותכם, אחרי שבמשפט אחד פשוט דנת אל כולו לסטטוס של "יהודים סוג ב'" ואף לסטטוס של לא יהודים בכלל? לא פלא שפוחדים מכם, הרי ברור שברגע שיהיה בידכם כוח אמיתי זה אכן יהיה היחס לכלל הציבור החילוני בארץ! כמו לתתי אדם, תרתי משמע.
סליחה, אבל היהודי החילוני העובד, המשרת והתורם למדינה והלא מתבדל מכלל עם ישראל הוא פי אלף יותר יהודי מבחינתי מכל אברך שמצפצף על רוב העם מסבסלי הכולל. אתם רוצים ליצור לכם פה קסטה פריבילגית או אולי אפילו "עם חרדי" נפרד שלם כנגד העם היהודי החי חופשי בארצו, תעשו את זה במקום אחר.
אני מציע להתייעץ עם יוני גרטשיין. הוא יוכל להסביר נהדר את ההשקפה החרדית.
ישנאו אותנו גם אם נעשה צבא אקדמיה ונעבוד. ומעשה בקצין ועורך דין חסיד בעלז שגודף באוטובוס יוכיח.
מצחיק מאוד.
גם יש מתנדבים ערבים בצה"ל
על סטטיסטיקה שמעת?
ועוד משהו, שנאה לא רלוונטית, אלא הדרך שבה קבוצה לוקחת את ישראל אל התהום, כשהיא חייה על חשבון הזולת, ובתמורה מנסה לכפות את ערכיה עליו.
וכבר חוינו מתקפה בסדרת כתבות של הניו יורק טיימס כנגד החרדים בניו יורק, למרות שהטענות שטוענים על החרדים בארץ לא שייכת שם, כמובן.
מה שעושים פה, זה העתק הדבק משם.
מה לא שייך לשם?
בקרית יואל של סאטמער 70 אחוז מהמשפחות מקבלות בולי מזון מהשלטונות.
כן, אותו מחסור בחינוך בסיסי למאה ה21, משפחות גדולות, השתתפות נמוכה (שם זה נשים, פה גברים) בכוח העבודה.
מבחינתי כמי שגדל בחברה החרדית, אך לא משתייך אליה כיום, זאת לא שנאה, אלא דאגה וכעס.
למגזר החרדי והערבי יש תוצר לנפש של שליש מיהודי לא חרדי. המגזר הערבי צפוי להישאר על כ20%, אך המגזר החרדי עתיד לגודל לשליש, וביחד מדובר על דרדור ישראל למדינת עולם שלישי, ואף סכנה קיומית.
וזה עוד לפני אי השירות הצבאי, או הכפיה הדתית. כן, זכותכם להאמין ב"כופין על המצוות", או ב"אנחנו שומרים על צביונה היהודי של המדינה", אבל במציאות של העולם המערבי והדמוקרטי במאה ה21 זה חריג ביותר.
למען האמת, אפילו רוב שכופה את אמונתו על המיעוט מזמן הפך למגונה.
קראתי בעניין והנהנתי בהסכמה עד שהגעתי לשורה: "תחושת התעוב המקננת ביהודים כלפי אחיהם הממשיכים לחיות כיהודים…" ופה הפסקתי לקרוא.
מי מחליט מה פירוש "לחיות כיהודי"? יהודי מרוקו לא "חיו כיהודים"? המשפחה החילונית – אך שומרת כשרות – של אבא שלי בהונגריה לפני המלחמה לא חיו כיהודים?
מאיפה היומרה הזאת לדעת באופן מוחלט מה שהיה נתון לחילוקי דעות לאורך כל ההיסטוריה היהודית?
הציבור החרדי חייב לעשות חשבון נפש עם עצמו.
להתגייס לצבא
לשלב ליבה בתלמודי תורה
לעבוד
רק עילויים או אנשים שנפשם ממש חושקת בתורה ישארו בכולל.
בורא עולם לא מרוצה מהמצב בארץ, וגם החרדים אשמים בכך.
ההתנהלות של החרדים היתה נכונה לקום המדינה-
אז הם היו מיעוט.
כעת, זה בלתי אפשרי.
תתחילו לדאוג לעצמכם. מבחינה כלכלית . רק כך תצליחו. ללמוד תורה אפשר לעשות אחרי העבודה.