מאמרו של הרב יעבץ, למי מפריע שבן־גביר עולה להר הבית, תוקף את הביקורת החרדית על עלייתו של השר לבטחון לאומי, איתמר בן גביר, להר הבית. הוא עושה זאת בחריפות ובלעג ציני. לדבריו, העיתונות החרדית אינה מבקרת את העלייה להר הבית מסיבות אידאולוגיות אלא ממניעים נסתרים, מרצון בשמירה על בסיס המצביעים.
ובכן, שלא כמו הרב יעבץ, אני מתקשה לקבוע בביטחון מהם מניעיה הסמויים מהעין של "התקשורת החרדית". איני יכול לומר אלא שאני הקטן, המגדיר את השקפותי הפוליטיות "מרכז־ימין", מסכים עם הביקורת שלה לחלוטין. הפוליטיקה של בן גביר, גם בגלגולה המעודן יחסית, מבטאת חשיבה פשטנית, כוחנית, ילדותית, חסרת אחריות וגזענית, שאינה עולה בקנה אחד עם ערכי התורה והאנושיות ועם מציאות החיים. מימושה יכול לדרדר את כולנו אל עברי פי פחת. הדחף האימפולסיבי להראות מי בעל הבית, סביר יותר שיניב שפיכות דמים ובושת פנים.
הפוליטיקה של בן גביר, גם בגלגולה המעודן יחסית, מבטאת חשיבה פשטנית, כוחנית, ילדותית, חסרת אחריות וגזענית, שאינה עולה בקנה אחד עם ערכי התורה והאנושיות ועם מציאות החיים. מימושה יכול לדרדר את כולנו אל עברי פי פחת
זכותו המלאה של הרב יעבץ לא להסכים לביקורת זו ואף לטעון כי היא מזיקה לאינטרסים של מדינת ישראל. אולם מנין הביטחון לומר שמדובר בביקורת לא עניינית שנובעת ממניעים מפלגתיים צרים? אין שום סיבה שההתנגדות לבן גביר לא תבוטא באופן נוקב וצלול בתקשורת החרדית. לדעתי, התקשורת החרדית נוהגת בעניינו של בן גביר באחריות המתבקשת. לביקורת התקשורתית תועלת כפולה: הן הסתייגות ציבורית ממעשיו ומדרכי פעילותו בהצהרה שבן גביר אינו מייצג את התורה ובוודאי שלא את הדרך החרדית, והן שכנוע של הקוראים בעיוות האידאולוגי והמעשי של דרכו, שלא ידבק בציבור מאומה מהתנהלותו.
הרב יעבץ מזלזל בנזק הבינלאומי שמעשיו והתבטאויותיו של בן גביר מחוללים ורואה בהתנגדות להם כניעה לטרור. גם אם נניח שהקהילה הבינלאומית מוטית לרעה ביחסה לישראל, אין שום סיבה לתדלק את ההטיה ולתת נשק בידי אויבי ישראל ללא שום תועלת. על כגון דא יש לומר: אפס תועלת, מקסימום נזק. אם בן גביר וחבריו לא יעלו להר הבית בהתרסה ולא יעלו את הר הבית על ראש מאווייהם הפוליטיים, לא תהיה בכך כניעה לאלימות הרצחנית.
האם איסור העלייה למקום המקדש הוא סוגיה זניחה?
עיקר התקפתו של הרב יעבץ היא על הצגת העלייה להר הבית כרמיסה של איסור תורה. לטענתו, המבקרים לא העמיקו בסוגיה, ולו היו עושים זאת, היו מגלים שהעלייה אינה אסורה באופן גורף מבחינה הלכתית, והסיבה שאסרוה גדולי ישראל היא חשש שיהיו מי שיעלו ללא הטהרה והזהירות הנדרשות.
ספק אם יש הלכות רבות שהנימוקים להתיר כה ברורים, ולמרות זאת יש הסכמה נרחבת, כולל מצד רבני הציבור הדתי־לאומי, לאסור את הדבר משיקולים הלכתיים רחבים יותר ולמגדר מילתא
אני מסכים עם דברי הרב יעבץ, שעיקר הבעיה בעלייה להר היא השמירה על תנאי הכניסה למקום המקדש. אולם הטענה של הרב יעבץ שמדובר בעוד מחלוקת הלכתית בין הפוסקים, עד כדי השוואה למנהגים שונים בניקור חלב, שגויה לחלוטין לעניות דעתי. יש אמנם רבנים המתירים את העלייה, אך ספק אם יש הלכות רבות שהנימוקים להתיר כה ברורים, ולמרות זאת יש הסכמה נרחבת, כולל מצד רבני הציבור הדתי־לאומי, לאסור את הדבר משיקולים הלכתיים רחבים יותר ולמגדר מילתא. המקורות התלמודיים וההלכתיים שהרב יעבץ ציטט במאמרו (תוך האשמת כותבי המאמרים המצטטים את דעת האוסרים ב"בורות קדושה") היו לנגד כל גדולי הדורות שאסרו את העלייה להר. האם גם אותם מאשים הרב יעבץ בבורות?
ניתי ונחזי מי היו הקדושים בארץ שטיפחו "בורות" זו.
הרב קוק שהיה הרב הראשי לארץ ישראל, ולא מטעם "העדה החרדית", אסר את העלייה להר ופעל נמרצות למנוע יהודים מלעלות להר ומנגוע בקצהו.[1] לפני החגים הוא נהג לפרסם כרוז בעברית ובאנגלית אשר מזהיר את המבקרים מפני עלייה להר הבית: "השמרו נא מהאיסור החמור של הכניסה למקום המקדש והר הבית." במכתב העוסק בנושא זה כתב: "טמאי מתים אנחנו, ועד הזמן אשר תבוא טהרתנו בעת אשר הישועה השלמה תופיע (ההדגשה שלי) אין אנחנו דורכים במקום הקודש, רק עומדים אנחנו באימה ופחד בגודל רוח וביטחון נמרץ לפני 'הכותל המערבי'."[2]
כך דעתם של מרבית הרבנים ההולכים בדרכו. לאחר שחרור העיר העתיקה פרסמה הרבנות הראשית החלטה:
מתבלטת השתוקקות גדולה של כל הצבור לשוב לשפוך שיח לפני ד' על יד הכותל המערבי שריד מקדשנו. בעניין זה מועצת הרבנות הראשית רואה לנחוץ להזכיר לצבור כי מפני קדושת המקום שמעולם לא פקעה, אסור לנו לעלות על הר הבית, עד שיבנה בית המקדש במהרה בימינו בביאת משיח צדקנו (ההדגשה שלי). גם אלה מהצבא העולים לשם בתוקף תפקידם חייבים להיזהר במורא מקדש ולא לנהוג ח"ו בקלות ראש במקום הקדוש בקדושת עולמים. הגישה לכותל צריכה להיות כפי שהיה מקובל: או דרך שער האשפות או דרך שער יפו.[3]
לאחר שחרור מקום המקדש מידי הירדנים במלחמת ששת הימים, ביקש הרב הראשי לצה"ל דאז, הרב שלמה גורן, להתחיל לעלות להר, ואף פעל לארגן תפילות במניין במקום. בעקבות פעולות אלו, פרסמו גדולי הרבנים החרדים והדתיים הלאומיים, עם הרבנים הראשיים דאז, הרב ניסים והרב אונטרמן, כרוז אזהרה נדיר בחריפותו נגד העלייה להר. על כרוז זה חתמו הרצי"ה קוק, הרב שאול ישראלי, הגרש"ז אוירבך, הגרי"ש אלישיב, הגר"ע יוסף, הגר"י אברמסקי ועוד. וכך נאמר בו:
מדורי דורות אנו מוזהרים ונמנעים מלהיכנס בכל שטח הר הבית כולו פן ניכשל ח"ו באיסור חמור בפגיעה בטהרת המקום הקדוש הזה. זאת ועוד, ברבות הימים נעלם מאתנו המקום המדויק של המקדש, וכל הנכנס אל שטח הר הבית עלול להכנס מבלי יודעים אל מקום המקדש וקדש הקדשים, ואז ייכשל באיסור חמור של כרת ח"ו. לפיכך אנו חוזרים ומזהירים על מה שהזהרנו מכבר שבל יהין איש ואשה להכנס לכל שטח הר הבית, בלי הבדל דרך איזה שער שנכנסים בו, ומלבד עצם הזהירות מאיסור חמור זה של פגיעה בטהרת מקום הקודש והמקדש, יש גם מצוה רבה של מורא המקדש ושמירתו.
השינויים הפוליטיים ו"הערכת המציאות", שלדעת הרב יעבץ אמורים לשנות גישתנו אל העלייה להר, אינם משכנעים את רוב מניין ובניין של הפוסקים החרדיים והדתיים־לאומיים בדורנו, הקובעים כי האיסור בתקפו בכל חומרתו
עד היום מוצבים בכניסה להר שלטים מטעם הרבנות הראשית המזהירים כי הכניסה להר אסורה באיסור תורה. השינויים הפוליטיים ו"הערכת המציאות", שלדעת הרב יעבץ אמורים לשנות גישתנו אל העלייה להר, אינם משכנעים את רוב מניין ובניין של הפוסקים החרדיים והדתיים־לאומיים בדורנו, הקובעים כי האיסור בתקפו בכל חומרתו. לדברי הרב יעבץ, מדובר כנראה ב"בורות קדושה" הנובעת מחוסר "הכרות קרובה עם השטח" ו"מתוך היצמדות לקריאות קרב שאולי חלף זמנן".
אכן, הראשון לציון הרב יצחק יוסף, במכתבו לבן גביר, ציין כי יש דעת מיעוט המתירה, אך זו דוקא הוכחה כי אין מדובר בהתעלמות או בזלזול בדעת המתירים, אלא בקביעה כי מרבית הפוסקים אוסרים את העלייה, ובציפיה מאיש ציבור להתחשב בדעתם.
ההתייחסות המחמירה כלפי עליית בן גביר נובעת הן מכך שמדובר באיסור כרת ומורא מקדש, שניהם מהחמורים שבאיסורים, והן מכך שאין זו הלכה שמקיים אדם בביתו הפרטי, אלא מעשה שנעשה בפרהסיה, לעיני העולם כולו כפשוטו. על אחת כמה וכמה, בדרך עלייתו של בן גביר להר, בקול רעש גדול ובהיעדר מורא מקדש על גבול קלות הראש, עם מלווים בטחוניים ושלל אנשי תקשורת, שחלקם, ניתן לחשוש, אינם מקפידים לעלות בטהרה.
המחאה הציבורית על עלייתו של בן גביר היא תמונת המראה לפומביות שבה נהג הוא עצמו. מאז ומקדם, כאשר היה מדובר בנושאים הלכתיים ציבוריים, נלחמו בני הפלוגתא על עמדתם בכל תוקף. טענתו של הרב יעבץ שבן גביר הוא אדם פרטי וזכותו לסמוך על דעת רבותיו המתירים את העלייה להר אינה אלא היתממות. בן גביר אינו אדם פרטי, ומחאת התקשורת נגדו אינה שונה ממחאת הרבנים נגד הרב גורן בזמנו.
טענתו של הרב יעבץ שבן גביר הוא אדם פרטי וזכותו לסמוך על דעת רבותיו המתירים את העלייה להר אינה אלא היתממות. בן גביר אינו אדם פרטי, ומחאת התקשורת נגדו אינה שונה ממחאת הרבנים נגד הרב גורן בזמנו
יתרה מזו, הציפיה של הרב יעבץ מעורכי עיתון לברר את סוגיית העלייה להר בכוחות עצמם אינה רצינית. משול הדבר לדרישה מעיתונאי הכותב מאמר בעד חיסונים להתמסר ללימודי רפואה. זכותו של עיתונאי לסמוך על המומחה אם דעתו מקובלת עליו. אי אפשר לטעון נגד התקשורת החרדית שהיא לא בררה את עמדת רבניה בסוגיה. לפיכך, אין זו אלא טענה מוזרה להשוות בין העיתונאי לבין הרבנים המתירים ולומר ש"קטנו של הרב המתיר עבה ממתני רוב הזועקים". ההשוואה הרלוונטית היא בין הרבנים האוסרים למתירים. התקשורת החרדית משמשת בסך הכל שופר לעמדות הרבנים.
כיוצא בו, הטענה כי "מישהו עוד יחשוב חלילה שמותר לא לזלזל במי שחושב ופוסק אחרת, אף שהוא עושה זאת מתוך בקיאות בסוגיה, בקיאות שאולי עולה על זו של המבטל" אינה אלא דמגוגיה. מי שאסר את העלייה הם תלמידי חכמים ומורי הוראה שקטנם ומתניהם אינם נופלים במאומה משל המתירים, אם לא להפך. כותבי המאמרים מתרגמים זאת, כמקובל בכל תחום, למאמר פובליציסטי. וכי בן גביר ושאר העולים כן ביררו את ההלכה בעצמם?
האם התנגדות לעלייה להר אינה עניינית?
הרב יעבץ לועג לעמדה המסורתית, הדוגלת באי נקיטת פעולות אקטיביות "לזרוז הגאולה" או לבניין בית המקדש והשבת כהנים לעבודתם, ומכנה אותה "כולנו סאטמר". אם נכונים דבריו, הרי שבתוך מחנה סאטמר יש לכלול גם את הראי"ה קוק ובנו הרצי"ה. למעשה, מרבית רבני מרכז הרב, גם בדור שלאחר הרצי"ה קוק, ובראשם הרב שפירא זצ"ל, התנגדו ומתנגדים בתוקף לעלייה להר הבית. לא בטוח שחסידי סטאמר יהיו מרוצים מהמצטרפים החדשים למחנה…
כאמור, זכותו של הרב יעבץ לסבור שאין בעיה בעלייה להר. אולם אין סיבה לתקוף מספר עיתונאים ולהתעלם מכל גדולי התורה שהללו מייצגים. מתקפתו אמורה להיות מופנית כלפי רוב רובם של גדולי התורה בדורות האחרונים. מה טעם לתקוף את ההולכים בדרכם על שהם מבטאים אותה, גם אם בעוז ובנחרצות?
לצעירים, חרדים ולא חרדים, יש נטיה טבעית להיסחף לקיצוניות, בשטחיות ובחוסר אחריות. וכי יש סיבה לעמוד מנגד ולא לעשות הכל כדי להסב את תשומת לבם לבעייתיות שבעמדתו ובהתנהלותו של בן גביר?
הרב יעבץ טוען כי הביקורת על בן גביר אינה עניינית, או לפחות לא רק עניינית, אלא נובעת מהחשש (שהתבדה בבחירות אחרונות) מזליגת קולות צעירים חרדים למפלגתו של בן גביר.
גם אם נניח לרגע שמדובר בהאשמה מבוססת, לא ברור מדוע היא מגונה בעיני הרב יעבץ. וכי כל מעשיו של בן גביר, כולל העלייה להר הבית, הם רק בקדושה וטהרה, לטובת התורה או המדינה ללא שמץ של פרופגנדה פוליטית? אם בן גביר מצטיין במשהו, זו היכולת לחולל ספינים חדשים לבקרים. אין שום צורך לחפש בנרות היכן לבקר אותו. אשו הזרה מלהטת בלהבה גדולה. האם רק לחרדים אסור להביע את דעתם, אם יש שמץ של חשש שיפיקו גם תועלת פוליטית, שלה הם זקוקים כדי לקדם את ערכיהם?
האשמה דומה מטיח הרב יעבץ במי שהוא מכנה "שופרות ההשקפה החרדית", כי "החשש האמיתי הוא מאבדן הזהות המגזרית, מהתפתחות אלטרנטיבה שאינה ממסדית, הפחד הוא שמא יעלה מאן דהו על דעתו, שמותר לסמוך על הוראתו של חכם היודע ארבעת חלקי שלחן ערוך על בוריים גם אם למד בישיבת מרכז הרב". כנראה נשמט מזכרונו כי ראשי הישיבה ומרבית רבני ישיבת מרכז הרב נמנים על האוסרים.
ביקורת חריפה זו, שיש בה מידה מסוימת של אמת, נפוצה מאד בקרב מבקרי החרדיות. אך גם כאן, לא ברור מדוע לדעתם מדובר בפעולה כה מגונה. משום מה, יש איזו ציפיה מוזרה מהחרדים לטעון אך ורק טענות העומדות במבחן ביקורת התבונה הטהורה והנקיות מכל אביזרייהו דפוליטיקה או זהות חברתית קהילתית. לחרדים אסור לפסול את הדעה שהם מתנגדים אליה; הם צריכים להיות מופת של סובלנות והתחשבות בדעות החולקות. מה שמותר לכתחילה, ואף מצוה 'אקטיביסטית' לאוחזים בכל דעה, אסור על חרדים בתכלית האיסור, ללא נסיבות מקילות.
לצעירים, חרדים ולא חרדים, יש נטיה טבעית להיסחף לקיצוניות, בשטחיות ובחוסר אחריות. וכי יש סיבה לעמוד מנגד ולא לעשות הכל כדי להסב את תשומת לבם לבעייתיות שבעמדתו ובהתנהלותו של בן גביר?
יעבץ ממשיך ומאשים את החרדים בצביעות וטוען כי הם מוכנים לעבור בשתיקה על כל איסורי תורה, ומתעוררים למחות רק כאשר מדובר ביריבות פוליטית. טענה זו, במחילת כבודו של הרב יעבץ, אינה עולה בקנה אחד עם המציאות. נראה שהוא אינו מרבה לעיין בעיתונות החרדית. ההפך הוא הנכון. החרדיות סובלת מאינפלציה במחאות ובתדהמות, כולל על זוטי זוטות.
בפועל, יש מחאות תדירות, לעתים מזיקות, על חילול שבת ושאר עברות. כל עוד מדובר בפעולה ציבורית של נציג ציבור, בשונה מעברות שאדם עושה לעצמו אף אם בפהרסיה, העיתונות החרדית לא תשתוק על כך. לפעמים, בהתאם לנסיבות, נוקטים מידת "כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע", שנאמרה כלפי מצות הוכח תוכיח, וביתר תוקף כאשר יש חשש "פן ישנאך" (יבמות סה, ב). על דרך לשון חז"ל בסוגיית שניים שהיו רצים בכבש וקדם אחד ודקר את חברו (יומא כג, ב) ניתן לומר: שבת ושאר עברות כדקיימא קיימא, ועלייה להר הבית היא דחמירי. חוששני שעל בן גביר אפשר לומר "שפיכות דמים הוא דזל".
משמעותן של הפרהסיה והרשמיות היא גם התשובה לשאלה המתריסה המושמעת תדיר, מדוע יש התנגדות עזה יותר לעברות ממוסדות. חז"ל שיבחו את אומות העולם על שאין כותבין כתובה לזכרים, אף שאין נזהרים בעברה. כלומר, 'מעלתן' של עברות לתאבון היא שבעל העברה אינו כותב על קרן השור, אין לי חלק ונחלה באלוקי ישראל.
כללו של דבר, אין צורך להסכים עם כל מאמרי "יתד נאמן" וסגנונן וגם אין צורך להיות נטוע בשמאל כדי להסכים להתנגדות החריפה לבן גביר המבוססת על עמדתו הקיצונית והגזענית ועל התנהגותו המופקרת. יש צורך דחוף להתנער מהן, הן הצהרתית והן מעשית, דוקא בעקבות הנטיה של צעירים להיסחף אחר פופוליזם מסוכן. ההתנגדות לעלייה להר הבית מבוססת על רוב הפוסקים שהורו לאיסור, על חומר איסור כרת ומורא מקדש ועל הפרהסיה וקלות הראש של העלייה. ההימנעות מנקיטת פעולות להשבת הכהנים לעבודתם מבוססת על הניסיון ההיסטורי, על הסכנות הנלוות ועל דעת רוב רובם של חכמי התורה וחכמי המדינה מכל החוגים, למעט יחידים חריגים.
[1] שו"ת משפט כהן, הלכות בית הבחירה, צו.
[2] אגרות הראי"ה ג, אגרת תתע"ח.
[3] מצוטט בתוך הערך בוויקיפדיה "כניסה להר הבית (הלכה)".
Photo by Guy Butavia, CC BY-SA 3.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0>, via Wikimedia Commons
מאמר לא ברמה,
לא באנו לכאן בשביל לשמוע, שבטח יש למתנגדים סיבות להתנגד,
לכתוב שיש סיבות 'היסטוריות'
מבלי לכתוב מה הם, ולבדוק האם סיבות אלו קיימות גם היום, זה יותר מתאים לצהובון יתד,
וזה עוד לפני האשמה המטורפת שאצל ב"ג שפיכות דמים הוא דזל,
למה מי אפשר את אוסלו ואת ההתנתקות, בן גביר? הלא המפלגות החרדיות ידם במעל.
לתת לגיטמציה לערבים להשתולל בשביל לשמר את 'ההשקפה' זה ש"ד הוא דזל.
מותר להתווכח בסוגיות, מותר וחובה, אבל מה לצ"ע אם מאמרי סתימת פיות, שמאפשרים את האיוולת שיש סוגיות שאין לעיין בהם?
ולסיום,
בלי להתחמק יענה כבודו, האם כשיש אפשרות להקריב קורבנות
צריך להקריב או לא?
כי להכניס בפה מתנגדי העליה להר, איסור עצמי להשבת כהנים ובנין בית הוא עוול בל יכופר,
(מילא אם היית טוען שזו לא דרך להגיע לקורבנות, ניחא.
אלא שזה ויכוח מציאותי שצריך להתייעץ בו אם מומחים.)
נ.ב. אני מעתיק מהאתר
דובר המשטרה אלי לוי לרשת ב׳: ״מינויו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יצר הרתעה ברחוב הערבי״.
רק תאמר לנו הרב צדקא היקר פעם בכמה זמן עלינו להתעדכן ולבדוק אם מה שאמרו הרבנים אתמול נכון? מה השתנה מזמן הרב אלישיב והרב קוק להיום? אליהו הנביא התגלה?
יש כמה חוקרים שכותבים את דעתם ויתכן שהם תועים כידוע המחקר כולו מתעדכן מחדש בכל כמה שנים, אז בנתיים נעלה להר הבית עד שיבא מחקר חדש?
יתד נאמן המתהדר באיצטלא דקדושה, הינו ביטאון פוליטי,
התואר "עיתון" המוצמד ל"יתד", נכון רק לסוג הנייר עליו הוא מודפס,
ואין לו דבר עם מקצוע העיתונות משום כיוון
וככזה, הויכוח עם בן גביר הוא ויכוח פוליטי, ולא ויכוח תורני
ושרבוב התורה לויכוח פוליטי, אינו אלא זילות התורה
נכון לגמריי
כפי שהכותב מודה בעצמו, וכמו שידוע לכל אחד, יש תחרות פוליטית בין המפלגות החרדיות לבין סמוטריץ ובן גביר, והוא ספציפית זוכה להערכה רבה ברחוב החרדי ואצל הצעירים. למרות זאת הרבה מצביעים למפלגת הציונות הדתית,
וללא קמפיין הגיוואלד, המפלגות החרדיות היו מפסידות הרבה יותר קולות.
צודק לחלוטין. הוצאת לי את הדברים מהפה.
ואני מתנגד מאוד לבן גביר דווקא מהצד ההפוך של אדם שנוטש את דרכו האידיאולגית בגלל מנעמי הפוליטיקה.
כאשר הכותב פותח במילים "התנהגותו המופקרת של בן גביר" וממשיך לתת פרשנות להתנהגותו "חשיבה כוחנית, ילדותית וגזענית" "נזק בילאומי" וכו'
הוא מוכיח בזאת שהמאמר הזה הוא הבעת דעה פוליטית במסווה של דברי תורה
יישר כח לכותב המלומד על הדברים היפים והנכונים. העונים לדמוגגיה של הרב יעבץ והמפריכים את כל טענותיו המסולסלות, אשר כל מטרתן לחזק את הלאומן אשר דם נקיים על ידיו, איתמר בן גביר. אוי לך ארץ שפרחח כבן גביר הוא האחראי על המשטרה. אוי לך ארץ שמלכך נער, ואין נער אלא בדעת. בבחינת מנוער מדת.
תודה גדולה שוב לכותב הנכבד על פריסת האמת כראוי. חשוב לחזק קולות כמוהו, בטרם ילך המגזר החרדי לאבדון.
הכותב אינו מלומד ציטוט ויקיפדיה…
המגזר החרדי בדרך לאבדון חלקי לפחות כבר עכשיו בלי בן גביר ועם. בדיוק הסגנון שלך שמנותק מהמציאות הוא זה שיוביל את המגזר להתפרקות
יישר כוחך, הרב הירשמן, על תגובה רהוטה ונוקבת. נהניתי לקרוא. להלן תשובה קצרה ולא מספקת:
אתה, וכנראה עוד קוראים, קראו את מאמרי כהתקפה ממוקדת על יתד נאמן, ולא לכך היתה כוונתי ולא כך כתבתי.
הביקורת שלי מופנית בראש ובראשונה כלפי אנשי תורה שמדברים בבורות, מה לעשות (למשל אמירה שעליה להר הבית היא בכרת היא שטות, בדיוק כמו אמירה שאי עשיית קידוש בשבת מחייבת חטאת, ואנשי תורה אמורים לדבר נכון, בהנחה שהם יודעים כמובן).
בנוסף כלפי ח"כים שנזעקים כביכול בשם ההלכה, אבל יומיים קודם הצביעו בעד יו"ר כנסת שכותב כתובה לזכר (עיין מאמרך, ויפה אמרת, אך במקום לרוץ לנמשל נישאר במשל עצמו).
וכן כלפי עיתונאים שיכולים להכריז שמאז החורבן לא נכנס אף יהודי ירא שמים להר הבית, שזו בורות מביכה, מה לעשות.
אז אתה טוען שבשם הנסיון להפריש את הצעירים מהשפעתו של בן גביר מותר לדבר גם שטויות? זה בדיוק מה שכתבתי.
יש עוד להשיב על כמה וכמה נקודות, ועוד חזון למועד.
יישר כוחך על התגובה המכובדת.
העלייה להר הבית נוגעת באיסור כרת.
הדבר דומה לזהירות בהלכות שבת מחמת סרך סקילה. לא לאי עשיית קידוש.
כמובן שעקרונית אפשר לעלות כדין, אבל א. יש חשש להיכנס יותר מהמותר. ב. רבים מאד עולים שלא בטהרה, כולל מלווי בן גביר.
זו הסיבה שגדולי עולם, לא רק חרדים, שאיני מאמין שאתה מאשימם בבורות, או בדיבור לא נכון, אסרו את העליה.
מותר כמובן להתווכח כדרכה של תורה ועדיין במקום שרוב פוסקי ההלכה אוסרים, יש מקום לחלוק כבוד לחכמי התורה, מצד המתירים.
לגבי ההצבעה בעד אוחנה, אותם חכי"ם הצביעו גם בעד בן גביר.
כמובן, שאיני תומך בכל אמירה שנאמרה או נכתבה אי פעם, על ידי עיתונאי כזה או אחר ועל העיקר באתי.
הצורך להזהיר את הצעירים מבן גביר חשוב מאד, אך עליו לעמוד בכללי האמת והשלום.
אם נרצה לדייק את הדוגמא, זה כמו להמנע מאכילת אוכל חם בשבת מחשש לאיסור סקילה, חשש מוחשי ומוצדק לגמרי, רק שההלכה מתנגדת לו ומחפשת כל פתרון איך לאכול בלי להכשל. הסיבה שכאן בורחים היא כי זה לא נתפס כמשהו חשוב.
בהחלט יש מקום לאסור, כך כתבתי במאמרי, ולא תמצא בכל המאמר שלי מסקנה התומכת בעליה. אבל אם אתה דורש כבוד לאוסרים, לא מיותר לדרוש שלא לבטל ולזלזל במתירים, שמצד עצם הסוגיה הם הצודקים, והאוסרים הם המחדשים, גם אם החידוש כבר בן מאה, ובפרט לאור שינויי המציאות, ועוד יותר בשל חוסר הרצון של האוסרים לדון כדרכה של הלכה כפי שאתה מצפה מהמתירים שדווקא כן עושים את זה.
אז בשורה אחרונה, מה בעצם המאמר שלך טוען כלפיי?
אם טענה הלכתית, לא הבנתי אותה. את החששות שהעלית העליתי בעצמי.
אם טענה פוליטית, אזי היא גופא טענתי, שנושאים את שם ההלכה לשווא לשימוש פוליטי, גם אם לגיטימי.
ההשוואה של בן גביר לאוחנה מקוממת מאוד. גם לו יהיבנא שבן גביר נהג שלא כשורה, אין זה יכול להכניסו בכלל חילול השם בעצם כהונתו כנושא משרה ציבורית. מה כן נכון כלפי הכותב כתובה לזכר שזו תועבה בכל אורחות חייו. דומני שאנשי תורה אמורים להבחין בהבדל הקטן הזה.
העיסוק המתמיד עם איסור הכרת של הר הבית, צריך להיפסק.
יש בזה מעט מן הצביעות, ואף פחד מהפופולריות של האיש.
להתעסק עם החטאים של השני [שבעיני המבקרים שלו, אלו חטאיו..],
הרי יש עוד פוליטיקאים ואישי ציבור, שגם לא משמרים כל תרי"ג מצוות.
ולא שמענו כנגדם, קול צווחה או מחאה.
ומיהו הבוחר, מה יותר 'תועבה' כלפי הבורא [הרמז ברור..].
כלל גדול שנו לנו חז"ל 'הוכח תוכיח את עמיתך – עם מי שעמך בתורה ומצוות.
רצונך להוכיח? רק אם הוא 'עמיתך'. ולא שהוא אויבך הפוליטי.
פשטנית כוחנית וילדותית ( מתוך המאמר) מי שגדל על יתד נאמן הוא אכן כזה .אין כאן טיעונים מלבד הטחת האשמות .להאשים בגזענות , צריך לקרוא כדי להאמין מי שלא יחתן את בתו עם ספרדי ( פרענק) ויקפיד על המוסדות שלו על טהרת ה… מעיז לדבר על גזענות סלידה מערבים שהם אוייב אינה גזענות וסליחה שלא זכור לי איסור בתורה על סלידה מגויים שמוגדרת בעולם החילוני כגזענות ( אסור חיתון, מכירת דירות יחוד,) פשוט תת רמה
אחרי כל העיסוק בהלכה … מגיע הזמן בו עלינו להתבונן במציאות ולהבין את מה שקורה ובהתאם לקבוע עמדה ומעשה ( שלא בסתירה מהותית להלכה ) .
הערבים מבינים היטב שהמאבק נגד קיומו של העם היהודי יוכרע לא בתל אביב אלא " על ההר " . את מה שהם מבינים לצערי הרבה רבנים ומנהיגי ציבור אחרים אינם מבינים , ולכן העלייה להר היא היא צו השעה . כי כשההר חס וחלילה ייפול בידי צאצאיו של ישמעאל , הרי זה נצחונו של אביהם על יצחק אבינו .
רוב הציבור הוא "ראש קטן" !
מעדיפים לטמון את הראש בחול ולא להתמודד ברצינות עם סוגיות חשובות .
מעדיפים לזרוק את האחריות האישית על "הרב".
מצווה חשובה ללמוד ולחקור ולהגיע לידיעת האמת. "וחקרת וידעת את השם אלוקיך".
אל תסמכו על פסקי הלכה שריח פוליטי נודף מהן.
מאוד אופייני לחרדים לנהוג בגישה תבוסתנית כלפי האויבים שלנו ולחשוש מה יאמרו הגויים.
גישה של יהודי גלותי ולא יהודי עצמאי בביתו.
להמשיך ולשאת את החרפה שבה יהודי זר בהר הבית ששוחרר ע"י חיילי צה"ל ב67.
דוד המלך לא זכה לבנות את בית המקדש כי במקום לעשות את זה ברגע שגורן ארוונה היה בידו,הוא המשיך בכיבוש בדמשק.
רבנים "מתמחים" ומתפלפלים בהילכות נידה כאילו זה יותר חשוב מהילכות הר הבית ובית המקדש.
איזו ריבונות יש לנו בהר הבית כשהוואקף שולט שם?
איך אפשר לחגוג את יום העצמאות כשדגל פלסטין מונף על הר הבית במקום דגל המדינה?
החרדים שונאים את בן גביר כי שם להם מראה מול הפנים להראות להם כמה נירפים הם.
אינני מסכים אם חלק מהנק׳ במאמר:
1) ראשית אני מסתייג מהאמירה על הבלאגן שבינלאומי שזה יצר. אוסלו וההתנתקות קיבלו תשבחות מהעולם ואילו קיבלנו דם דמעות ומלחמות רח״ל. הגיע הזמן שהציבור יראי ה׳ על כל גווניו יבין שאנחנו כבר חזרנו הביתה רבש״ע נתן את ארץ ישראל ואת ירושלים לאבותינו עוד לפני שהבטיח לתת להם תורה. אנחנו פה בעלי הבית. אנחנו לא בגלות. בגלות ההתנהגות של פחד התגרות בגוים הוא הגיוני שם אתה גר בחסדם של הגוים כי אתה לא שייך לשם ובזכות זה שהם נותנים לך לחיות בארצם אתה חי שם. אבל פה זה לא המצב אתה בבית שלך ולכן תתנהג כמו בעל הבית. אם מידהו יפרוץ לך לבית יתיישב במטבח ויתיישב לך בכיסא ויניח את רגליו על השולחן היית נותן לו? ברור שהיית מגרש אותו אפילו בכח. אז בבית הלאומי שלנו אי אפשר לנהוג כן? האויב ערבי אין לי שום זכות על אפילו מילימטר אחד של ארץ ישראל. הוא פלש לפה שלא בצדק וכל ענייניו לדאוג שאנחנו נהיה בים. אם אנחנו נשפיל את עצמנו אנחנו רק נלך ונפסיד. המציאות היא הפוכה צריך לעמוד איתן ולומר בגאון לעצמנו לערבים ולגויים בעולם בעל הבית שגורש חזר הביתה ותובע את זכותו להתנהג כבעל הבית בביתו לגרש מפה את הפולש הגנב שבא לכאן שלא בצדק. אם תתנהג כבעל הבית אז יתייחסו אליך כבעל הבית.
2) לגבי שמירת מקום המקדש- בזמנו של הרב קוק וכל הגאונים זצ״ל ענקי עולם שאסרו את העלייה להר משום מורא מקדש שאנשים לא יתנהגו כדבעי ובצדק זה היה נכון מאוד בזמנם. ואפילו בזמנם של הרב אברהם שפילא והרב מרדכי אליהו והרב עובדיה יוסף זצ״ל שאסרו את העלייה מאיתה סיבה. כיום המצב הוא שכל שנה עולים יותר ויותר יהודים להר. אז מה תעשה תאסור והם יעשו מה בראש שלהם? או שתסביר ותנגיש את ההלכות לציבור הרחב ותפקח על העלייה כדי שהיא תתבצע היא תיעשה כהלכה? לפי דעתי במציאות של ימינו אין מנוס מלעשות זאת. הציבור הימני השומר מסורת מבין שכיום הערבים הפכו את הר הבית למוקד המלחמה ולכן הם עולים בכדי להגין ריבונות על ההר כדי שלא יהיה מופקר לשועלים על שתיים ההולכים בו. ומשחקים כדורגל בו. והורסים עתיקות ויסודות בהר. ומשתלטים בכח הזרוע על ההר. אז אחב״י עולים כתנועת נגד לחוצפה הערבית הזאת. אבל הם לא עולים בקדושה ובטהרה והם מטיילים במקומות שאסורים ומצלמים סלפי. ומתנהגים בצורה לא ראויה. והם יעלו ממילא לא משנה מה תגיד. זאת המציאות. תקשיב קצת מה מדברים בערוץ 14 בטמבלויזיה או גלי ישראל ברדיו או אתר מידה באינטרחטא ומעודדים יאללה תעלו להר! תפגינו ריבונות! הר הבית שלנו! אז הם עולים בכל אופן, אז מה צריכה להיות התגובה של יהודי יראי ה׳ שלא רוצים לפגוע בקדושת המקדש? בוודאי להכניס תחת פיקוח הלכתי שיעשה כהלכה. יהודים שומרי מסורת אם תגיד להם מותר לעלות אבל בתנאים מסויימים ובמקומות מסויימים רובם יקשיבו אבל אם תגיד אסור בתכלית האיסור יגידו הרבנים האלה יתחרפנו. מה עדיף לתת לערבים ולמוסלמים קיצונים להשתלט על הר הבית שלנו?! ישימו פס על הרבנים ויעלו על אפם וחמתם כי לדעתם חובה לעלות ולו כתגובה והפגנה נגד הערבים. לכן פוסקי ההלכה ובראשם הרה״ר טוב תעשה אם תבחן את הסוגיה מחדש עם מבט על המציאות ולא המציאות לפני 100 שנים.
3) אני בהחלט מסכים שכב״ג היה סתם יהודי ולא נציג ציבור אז יש לו רב פרטי והוא שומע בקולו. אך עכשיו כשהוא אדם ציבורי שמאמין ברה״ר צריך לפעול על פי דעתם. ואני מאמין כפי שכתבתי בסעיף 2 שהרה״ר צריך לבחון מחדש את הסוגיה
4) כל מה שנאמר זה לגבי בן גביר עצמו. שהוא שומע בקול הרב ליאור שליט״א שמתיר עליה. לגברים בלבד! מה לגבי אשתו? למה היא עולה! זה אפילו לא על דעת מורם ורבם שליט״א! וזה צריך למחות בכל תוקף.
אפשר לבקר את העלייה על הר הבית, אבל כשכתבת על בן גביר "גזענית" איבדת את זה. ואיבדתי אותך. די להתנשאות! וזה בדיוק מה שאסור לקחת מהשמאל גאווה גאווה גאווה.
מי מממן אותך יתד?
מאמר עלוב להאשים בגזענות ,אני מבין שחתניך וכלותיך ספרדים, אתה גם בעד נשואי תערובת עם גויים (גזענות חילונית אוסרת) ההפרדה בין גויים ליהודים בהלכה גם לא נראת לנאור כמוך (נסך , בשולי נכרי, אסור מכירת קרקע, .ילדותיות אתה ודאי בוגר ולא כוחני ( ילדיך התקבלו למוסדות הנכונים בעדינות בלבד) נזק בין לאומי אתה ודאי מומחה בתחום … גם ההבלים בהלכה כולם יודעים מדוע הרבנות של מפא"י סגרה את הר הבית בלי למדוד ולברר והכי נלעג הציטוט הנבחר מהרב קוק ממי שלא סופרים אותו פשוט גיבוב "השקופעה" מיתד נאמן מזלך שיצנזרו אותי
מאמר גלותי קלאסי. האם בוני בית המקדש השני לא כלו על הר הבית שם עמד בעת המקדש הראשון?
יפה לראות את התגובה היפה של הרב יעבץ, לעומת שאר המגיבים !
יישר כח, כל המאמר הנפלא, ממש היה בדרכי לכתוב חלק מהדברים שהעלית.
לא ברור חלק מהתגובות שכתבו כאן, ובראש ובראשונה אל לנו לזלזל באף גדול בתורה כזה או אחר, כל במה אחרת שאינה רבנית אין לה במקום בויכוח הלכתי, גם לא ל"יתד", מאידך מותר לבמה כזו או אחרת להביע את עמדתה.
בנוסף לכך, לא חושב יש חשש ופחד במפלגות החרדיות מכך שבן גביר יעביר קולות אליו, והדברים ברורים אחרי מערכת בחירות זו, שכמעט ולא זלגו קולות מהציבור החרדי לבן גביר, ולא העלייה להר הבית היא זו שתגרום לקולות לעביר ממפלגה למפלגה.
אולי הייתם יכולים להיות משכנעים, לו הייתם מתקוממים ולו במילה אחת על כך שהערלים נכנסים לקודש הקודשים ודורכים על אבן השתיה, קוברים בהר הקדוש את פגריהם (כן! יש בתוך הר הבית בית קברות מוסלמי), משחקים כדורגל בחצרות בית ה' וכיוצ"ב, וכל זה תחת שלטון יהודי שאתם חלק ממנו.
לו קדושת הר הבית היתה מעניינת אתכם, הייתם צריכים לזעוק זעקה גדולה ומרה על חילול בית ה' הגדול והנורא ע"י נכרים ולדרוש שאיש לא יעלה להר הבית.
משום מה אתם מחרישים.
צביעות. קווים לדמותה.
יישר כוח! ואגב דברי הרב יעבץ שהטענה שמדובר בכרת היא בורות, אכן בין המתווכחים ישנם בורים, אבל מי שחושב שחשש כרת אין בעליות להר הבית, מתכחש לעובדה שהעליות בשולי ההר תורמות לעליות במרכזו במקומות שיש בהם ודאי כרת. יכול הטוען לטעון, הלעיטהו לרשע וימות, אבל מעניין שאותם אנשים הזהירים כל כך בהכללת כל ישראל בכלל ישראל, מתיחסים לאותום אנשים כרשעים שאין צורך להתחשב במעשיהם. שאין צורך לגלות אחריות לכלל ישראל.
המציאות הפוכה לגמרי
עליית יהודים להר בטהרה יצרה מודעות לנושא
בעבר עלו כמויות של ישראלים להר בטומאה והיו נכנסים למקום קודש הקודשים
והיום
היום התופעה הזו כמעט נפסקה לגמרי
ולא רק בזכות התודעה שנוצרה בגלל עליית יהודים בטהרה אלא גם בזכות זאת שעולי הר הבית בטהרה פונים ישירות ליהודים חילוניים שעולים להר ומפנים את תשומת ליבם לעניין הטהרה
ובעיניי הייתי עד לכמה מקרים שאנשים כאלו חזרו על עקביהם ולא עלו כלל
האשמה בגזענות היא מופרכת ולא במקומה, בחברה שבה הגזענות היא ממוסדת ומובנית למרום שכולם בנים לה' היה עדיף לסתום את הפה ולא לעלות טענות של גזענות
בקיצור כותב המאמר מתכחש לנס שאירע לנו והעם היהודי מקים מדינה יהודית .עליה להר הבית הינה ביטוי לריבונות של העם היהודי בארצו הר הבית הוא ירושלים וירושלים היא ארץ ישראל .האם כבודו מתכחש לנס .הם כבודו מתכחש להבטחת הבורא שזו ארצנו האם הכותב מתכחש לדעת ההמון
קראתי והסכמתי .
יישר כוח הרב הירשמן.
קראתי גם את התגובות ועדיין, אני מסכים לכל מילה של הרב הירשמן.